מיגל, מכון המחקר המדעי-יישומי, של החברה לפיתוח הגליל, הממוקם בלב העשייה החקלאית בגליל, מהווה מגה מו"פ של משרד המדע והחדשנות, ומוקד למחקרים מדעיים וחדשנות בתחומי האגרוטק והפודטק, כחלק מההתפתחות הגלובלית של תעשייה וצריכה של מזון בריא ופונקציונאלי. הגידול באוכלוסיית העולם ואתגרי משבר האקלים מייצרים הזדמנויות לשיתופי פעולה בין חברות חקלאות ותעשיות המזון, לבין מכון המחקר מיגל, בחיפוש אחר חומרי גלם חדשים, יצירת זנים עמידים לתנאי אקלים קיצון, שימור מזון ושיטות חדשניות לייצור מזון וליצירת ערכים נוספים ומנועי צמיחה מחוללי שינוי. במיגל משלבים מגוון תחומי ידע וטכנולוגיה ומייצרים מחקרים פורצי דרך בתחומי האגרוטק והפודטק בארץ ובעולם.
הפקת אנרגיה מתחדשת בשטחים החקלאים
בשנתיים האחרונות מתקיימת במיגל עבודת חקר מעמיקה בהובלת אורי בן הרצל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, יחד עם חוקרי מו"פ צפון וצוות חוקרי מיגל, לגיבוש וליצירת ידע עסקי ומחקרי ליישום והטמעת טכנולוגיות אגרו-וולטאי בענפי החקלאות בכלל ובמטעים בצפון בפרט. זאת במטרה לאפשר הרחבת שטחי הפקת האנרגיה בסינרגיה עם הגידול החקלאי. בימים אלה מוקם במיגל מרכז ידע ומצוינות, שיהווה מוקד לכלל הגופים המעוניינים בידע מעשי בהקמת פרויקטים אגרו-וולטאי, וישרת את החקלאים, חברות ויזמי האנרגיה, וגופים רגולטוריים.
"במיגל מזהים את תחום האגרו-וולטאי כהזדמנות יוצאת דופן לשילוב טכנולוגיות חדשניות, שיאפשרו לחקלאים להפיק יבול רווחי יותר ואנרגיה מיחידת השטח שלהם. אנחנו מעריכים כי שילוב זה יביא להגדרה מחדש של תפיסות הגידול ועיצוב השטחים החקלאיים, ויכלול מערכות שונות שיאפשרו לחקלאי לייעל את תהליכי העבודה בצורה משמעותית. תפקידנו במיגל הוא לייצר את הידע שיאפשר ויתמוך בהתפתחות הטכנולוגית והשילוב עם הגידולים, למימוש הפוטנציאל באופן אופטימלי", מסביר אורי בן הרצל.
אמצעי הדברה ידידותיים, כתחליף לתכשירי הדברה רעילים לסביבה
מתחזקת גישה חדשה לאופן הטיפול במזיקים, בה החקלאים משתמשים בכלי המחקר השונים לקבלת מידע והחלטות מבוססות ידע לגבי הגידולים בשטחם, לצד הפחתת נזק סביבתי. במחקר חדש התורם להתייעלות הפעילות החקלאית ולהפחתת הנזק הסביבתי, בשיתוף ד"ר ליאורה שלתיאל הרפז, עיינה נטע, פרופ' שי מורין ופרופ' אפרת מורין מהאוניברסיטה העברית, נבנה מודל לחיזוי התפתחות האוכלוסיות של החרק המזיק "כנימת עש הטבק". הכלי שפותח יוכל לשמש מקבלי החלטות כגון, רשויות ממשלתיות, פקחי מזיקים וחקלאים, לתכנון עונתי של מחזור גידולים ובניטור ובקרה של המזיקים לאורך העונה. בנוסף, מפתחת ד"ר שאלתיאל הרפז תכשיר הדברה בשיתוף חוקרים מאיטליה, המיועד להדברה סלקטיבית של עש נובר העגבנייה ועש הפרודניה, שנגדם אין פתרונות הדברה יעילים. התכשיר מבוסס על אנזימים שמפרקים את הכיטין, הקיימים בשלד החיצוני של החרקים וכן בעש המזיק, בו נמצאות הכיטנזות במעטפת המעי, בשילוב רעלני החיידק BT. הכיטנזות הן תוצר לוואי של גידול הטריכודרמה - פטריית קרקע, המשווקת כקוטל פטריות ביולוגי, וכך, מתקיים תהליך כלכלה מעגלית, בו תוצר לוואי של מוצר אחד, הופך להיות חומר הגלם למוצר אחר.
פיתוחים חדשניים לשיפור חיי המדף, האיכות והערכים התזונתיים של התוצרת הקטופה
במרכז לחדשנות בראשות איתמר לופו וד"ר דני גמרסני, מפתחים גישות לשמירה על ערכו התזונתי ואיכותו של הפרי, ולהעלאת ערכו המסחרי והשיווקי. הידע שמפותח מועבר לטובת החקלאים והמגדלים באזור ובעולם. המגוון הנדיר של פירות מסוגים שונים במרחב גיאוגרפי קטן, מהווה יתרון משמעותי לצבירת ידע במחקר הבסיסי והיישומי בתחום. את הממצאים המשמעותיים הופכים ליישומים מסחריים בשימוש חברות וסטארטאפים בתחום. קיימת יכולת משמעותית במרכז לחדשנות, בפיתוח כלים חדשניים לטיפול בתוצרת חקלאית, לצמצום פחת, סגירת הפערים בין זנים מאוחרים למוקדמים, הארכת חיי מדף, אופטימיזציה לחיי מדף של פירות וירקות ועוד, במטרה להוזיל עלויות למגדלים ולהנגיש תוצרת חקלאית איכותית, מהקטיף ועד צרכן הקצה במהלך כל השנה.
פוטוסינתזה יישומית באמצעות רחפנים
במחקר ייחודי, ד"ר עודד לירן חוקר חישה מרחוק של פעילות פיזיולוגית בצמח, פיתח אינדקס למדידת קצב יצרנות ראשונית בצמח, בטכנולוגיה של חישה מרחוק, המאפשר למדוד את קצב מעבר האלקטרונים במערך הפוטו סינטטי של הצמח, וכך לדעת כיצד מרגיש הצמח ברגע המדידה, לחזות מה תהיה כמות הפרי במטע בסוף העונה ומהו המועד הנכון ביותר לקטיף. המדד החדשני שפותח במיגל, מהווה נקודת מפנה לקידום המחקר הפוטוסינטטי היישומי בחקלאות ותורם ליעילות ייצור מזון לאוכלוסיית העולם. אינדקס המבוסס על סיגנל, המסוגל להעריך כמות פירות על עץ ואיכותם, אינו בנמצא ולכן המחקר חלוץ בתחום מדידה זה. מכון המחקר מיגל כבר רשם פטנט בנושא האינדקס שפותח, העוקב במקדם התאמה של 99%, אחר קצב מעבר אלקטרונים בחישה מרחוק ופעילות של כל צמח בשטח החקלאי. בכך מהווה הפיתוח נקודת מפנה ותקדים עולמי מהפכני, לקידום המחקר הפוטו סינטטי היישומי בחקלאות.
קינואה ירוקה צעירה לשימוש רב תכליתי
ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר אביב מובילים מחקרים לפיתוח הקינואה כגידול פלחה חדש דו תכליתי, למאכל אדם ולמספוא. הקינואה נבחנה ומתאימה כגידול נוסף בארץ, שאינו צורך הרבה מים, וכן נבחנה לשימוש כגידול שחת או תחמיץ, גרגירים וכקש. כיוון ששוק הקינואה לגרגירים בישראל מוגבל, קיימת חשיבות גדולה לפיתוח שימושים נוספים לצמח הקינואה, על מנת להגדיל את היקפי הגידול ופוטנציאל הרווח של המגדלים. מתוצאות המחקר והתחשיבים הכלכליים נראה כי בגידול חורפי של הקינואה לגרגירים ושימוש משני בקש למספוא בישראל, טמון פוטנציאל רב. גידול חורפי של הקינואה לשימושים אלה נבחן בחלקות מסחריות, בהיקפים הולכים וגדלים. לקינואה קיצית צעירה, ייתכנו שימושים מעשיים, הן בצריכה ישירה והן כחומר גלם בתעשייה, בשל יתרונותיו: גידול חדש העמיד לתנאי קיצון ובעל דרישות מים נמוכות למחזור הזרעים בעונת הקיץ וייצור חומר גלם טרי ואיכותי בעל תכולת חלבון וערך תזונתי גבוהים, המתעתד להוות חלק מסל הגידולים הבריאים בישראל.
זבוב החייל השחור BSF להפקת חלבון עתיד
זבוב החייל השחור (זח"ש) הינו חרק בעל הפוטנציאל הרב לייצור חלבון תחליפי איכותי. ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז, חוקרת אגרואקולוגיה, מתכללת את כל הגורמים הקשורים לתעשיית הזח"ש בישראל ומובילה מחקר מבוסס על גידול רימות הזח"ש על פסולות חקלאיות בגליל. הטיפול בפסולות, מהוות בעיה כלכלית והפיכתו לקומפוסט, חוסכת עלויות לחקלאים. ד"ר איתי אופטובסקי, חוקר את המיקרואורגניזם בקיבה של הזח"ש ואת האפשרות לייצר ממנו תחליפי אנטיביוטיקה. במחקר נבחנים חלבונים אנטי-בקטריאליים שהזבוב מייצר והשפעות מפטריות הקיימות בקיבת הזבוב. הנושא אקוטי, כיוון שמתפתחת עמידות בקרב החיידקים לאנטיביוטיקה, הנדרשת לטיפול במחלות. ייתכן כי הפתרון יבוא מהמחקר בחרקים. גופי מחקר ותעשייה חברו למאגד של רשות החדשנות, שנמצא עדיין בתהליכי בחינה.
אצות, לפתרונות פרמצבטיים ומזונות פונקציונליים
השימוש באצות כחומר גלם למזון ורפואה תופס תאוצה במחקר ובתעשייה כענף מרכזי בחקלאות העתיד. ד"ר דורית אבני זכתה במענק יוקרתי בסך 7.5 מיליון יורו, שהוענק על ידי HORIZON 2020, תוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, לפרויקט המחקרי Algae4IBD, הנתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, ובהשתתפות 20 שותפים מהעולם מתעשיות המזון וגידול האצות. המענק יקדם פיתוח חומרים טבעיים מאצות, לפתרונות פרמצבטיים מבוססי אצות ומזונות פונקציונליים, לטיפולים חדשניים במחלות דלקתיות כרוניות שאין להן כיום תרופה, כגון מחלת מעי דלקתית; (IBD) מחלת קוליטיס ומחלת קרוהן. במעבדה לחקר חומרי טבע ורגולציה של מערכת החיסון, מתקיימים מחקרים בתחום מיצוי החומרים הטבעיים, במטרה לקבוע את השפעתם על דלקות כרוניות ועל מערכת החיסון. וכן, מתקיים מחקר לגילוי המנגנון הגורם לסערת הציטוקינים בחולי קורונה והשפעת אצת הספירולינה על חולים. בנוסף, חוקרת ד"ר אבני יחד עם חברת סיקורה (Seakura) הישראלית בתחום של הפקת חומרים והשפעות ביולוגיות שיש למקרו אצות על מחלות שונות והשימושים האפשריים במזון פונקציונלי ופארמה. לאחרונה מיגל פרץ דרך בהצלחת המחקרים הפרה-קליניים לייצור חיסון אוראלי לנגיף הקורונה.
ליצירת קשר עם מכון המחקר מיגל לחצו כאן
