היחידה למינוף המחקר, הפיתוח והחדשנות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, עוסקת בפיתוח כלים לקידום תעשייה עתירת ידע ובת-קיימא בישראל בתחום הטכנולוגיות והידע החקלאי. החיבור בין המחקר לתעשייה, באמצעות מינוף היכולות המחקריות לפיתוח טכנולוגיות וידע חקלאי, מסייע להתפתחות חקלאות איכותית, יעילה, עתירת יבול ומאפשר המשך יתרון לחקלאות ישראלית. לא זו בלבד, אלא שחקלאות ישראלית איכותית, תורמת לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם כמדינה המסייעת לאתגרים הגלובליים, ומושכת אליה פעילות של חברות רב לאומיות ומשקיעים.
במה מתמקדת פעילות היחידה?
ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף מחקר, פיתוח וחדשנות בחקלאות ומ"מ המדען הראשי: "פעילות היחידה, מתמקדת במספר מטרות עיקריות: קידום יזמות וחדשנות בתחומי החקלאות; סיוע לחברות בשלבי ה-Seed ובשלבים נוספים על פי הצורך, תוך יצירת "קהילה" וחיבור בין השחקנים השונים בתחום – יזמים, משקיעים, חברות גדולות וגלובליות, חקלאים, אקדמיה וכו' וזאת על מנת להעצים את היזמויות בתחום; חיבור בין היזמות וחברות הסטרט-אפ לחקלאות המקומית ושמירה על מיצוב מדינת ישראל כחדשנית בחקלאות".
עוצמתו של ביטחון חקלאי
בימים אלה מעניק משרד החקלאות כ-100 מיליון שקלים לטובת חקלאים שיטמיעו במשקם טכנולוגיות חדשניות במטרה לשפר את הפריון.
"המשרד יתמוך באמצעות סיוע והשקעות רב שנתיות על מנת לעודד חקלאים לשלב פיתוחים וטכנולוגיות חדשניות בעבודתם השוטפת. כל הפיתוחים שיאושרו בתקציב נוהל התמיכה חייבים להיות חדשים (פותחו בשלוש השנים האחרונות או יובאו לישראל בתקופה זו), לרבות כלים מתחומי הבינה המלאכותית (AI), עיבוד תמונה (IoT), ריבוי נתונים (Big Data) ורובוטיקה. כמו גם מערכות חומרה או תוכנה, דוגמת: שירותי מידע הכוללים צילומי לוויין מפוענחים, צילום רחפנים, לרבות פיענוח או חיישנים משדרים המשמשים לבקרת השקיה, דישון, ריסוס וצימוח. כלל הטכנולוגיות שייתמכו חייבות להיות כאלו שפותחו בשלוש השנים האחרונות או יובאו לישראל בתקופה זו ועברו את שלב הפיתוח והוכחת ההתכנות המסחרית בהצלחה", מסביר הראל גרינבלט, מדריך מיכון וטכנולוגיה במחלקת שירות, הדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, על מדיניות המשרד.
ביטחון מזון בישראל הוא נושא שעלה לכותרות בעקבות משבר הקורונה. ד"ר לוי וגרינבלט מציגים דוגמאות לחברות סטארט-אפ שמפתחות את המזון של המחר ועושות שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור עבודת החקלאי.
זרעי חלבון
חברת אקווינום (EQUInom) – החברה מתמחה בטיפוח זרעים בעלי תכולת חלבון גבוהה כגון קינואה, שומשום, סויה, אפונה ועוד. רוב תחליפי החלבון מיוצרים מגידולים שלא עברו טיפוח מתאים לטובת שימוש כתחליף לבשר. החברה מטפחת את הזרעים על מנת לגדל צמח שיהיה דומה ככל הניתן לטעם הבשר "האמיתי".
הדבר נעשה בשיטות מתקדמות ומהירות של טיפוח קלאסי שמביאות את הגידול להיות עם אחוזי חלבון גבוהים, במרקם נכון, ביחסים נכונים בין מים-שומן-חלבון על מנת להגיע במוצר הסופי לטעם ולמרקם המבוקשים. החברה מסוגלת לטפח גידול עם שינוי תכונות רבות (גודל, גובה, צבע) כמו גם תכונות שאינן נראות לעין במקביל.
רחפנים במקום עובדים
חברת ALTA - מעניקה מענה לבעיית המחסור בכוח אדם בחקלאות, שידועה בכל העולם. הרחפנים משמשים ככלי לצילום של הקרקע ושל גידולי השדה ברמה גבוהה מאוד. פעילות האלגוריתם מובילה להתמחות נוספת של הרחפן, בזיהוי מחילות של מכרסמים בשטחי גידול שדה. לאחר הזיהוי, יוצא רחפן נוסף לפזר חומר הדברה בפתחי המחילות, וכך משתמשים בנפח של 8% מהחומר מול השיטה הקונבנציונלית ועם אותה יעילות גבוהה. כיום, יכולים לעבוד עד 5 רחפנים במבנה של נחיל וכך לרסס 700 דונם ביום עבודה.
חברת בי-פרי (BeeFree) – מפתחת מערכת ממוחשבת מבוססת תמונה העושה שימוש ברחפן אוטונומי להנעת עדר במרעה. המערכת מבצעת ניטור לעדר, כולל מיקום והנעה. כיום נדרשים בוקרים בליווי כלבים להזיז את העדר במרעה ממקום למקום. עם מורכבות כוח האדם בחקלאות גם בתחום זה קשה למצוא עובדים מיומנים. כמו כן, הנעת העדר בליווי נביחות ודהרת סוסים, יוצרת בהלה שיכולה להימנע ולהוביל את העדר בנחת. התוויית הדרך נעשית לפי הכיוון שמוגדר מראש ברחפן וכך, אין צורך של תפעול מרחוק. המערכת מספקת רמת דיוק מתקדמת בפרמטרים שונים, מסוגלת להניע עדרים גדולים דרך מרחבים עצומים ומורכבים של כרי מרעה ללא התערבות אנושית, מקדמת את רווחת בעלי החיים ושיטות מרעה בנות קיימא ומשפרת את חיי היומיום של החקלאים.
חכמת העצים
SeeTree – חברה ישראלית שבנתה אלגוריתם בשיתוף טכנולוגיית AI המאפשרת ניתוח מעמיק של עצים. למשל, זיהוי של עץ חלש מוקדם מהרגיל יכול להציל אותו מפגיעה מיותרת בעץ עצמו וביבול של החקלאי המטפח אותו. הנתונים נגישים בדיגיטל ובמחשב לחקלאי בכל עת ומכל מקום בכל ימות השנה. עדכון הנתונים יכול להתבצע דרך רחפנים מהאוויר ודרך ניתוח פיזי של כל עץ על ידי אדם.
Green eye – החברה פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת ריסוס סלקטיבי של חומרי הדברה בזמן אמת ע"י התממשקות למרססים חקלאים וכתוצאה מכך, גורמת להפחתה של עד 90% מהיקף השימוש בחומרי הדברה, צמצום דרמטי של הזיהום הסביבתי, הנזקים הבריאותיים והעלויות הכרוכות בריסוס חומרי הדברה כפי שהוא נעשה היום. המערכת רלוונטית למגוון רחב של גידולים בשדה.
Virdix – פיתחה חיישן ייחודי שמחקה את שורשי הצמח מבחינת יכולת יניקת המים בכל סוג קרקע, בכל הרכב מים בצורה המדויקת ביותר ועובד על כל סוגי הגידולים. יכולות אלו מנותבות אל פלטפורמת תוכנה המנצלת AI ו-ML המאפשרת בניית מודול השקיה חכמה ומותאמת אישית לשימוש יעיל של החקלאים הכולל מערכות התראות וניהול השקיה.
Blue White Robotics - החברה מציעה גישה חדשנית של פיתוח ותפעול כלים אוטונומיים קרקעיים ואוויריים כשירות (Robot as a Service) לתחום החקלאות המדייקת לגידולי שדה ועצים. החברה מציעה ללקוחותיה פתרונות התפורים למידותיהם ולצרכיהם, המבוססים על מתודולוגיות מתקדמות ומורכבות וטכנולוגיות הכוללות AI וחישה. החברה מפעילה טרקטורים אוטונומיים ורחפנים מסוגים שונים לטובת ריסוס, האבקה, גיזום, צילום ועוד משימות בגידולים דוגמת כרמים, מטעי שקדים ותמרים ועוד. לדברי ד"ר לוי, בימים אלו החברה מריצה פרויקט של האבקה ע"י רחפנים במאות דונמים של תמרים בערבה ובקרוב יתחילו לעבוד שתי "חוות אוטונומיות" במרכז ובצפון הארץ.
חלבון מעל לכל דמיון
חברת הינומן - מייצרת את "החלבון של המחר". היא הצליחה להביא לגידולו של צמח על בשם מנקאי (Mankai). גידול זה מהווה דוגמה מעולה לביטוי "מהשדה לצלחת". החלבון מכיל אחוזים גבוהים מאוד והרכב דומה לחלבון הביצה, עשיר במינרלים, כמו ברזל ואבץ; ויטמינים כמו: A, B12, E, וחומצות שומן. הגידול נעשה בבריכות מים בדרגת ניקיון גבוהה. לחברת הינומן חממות גידול בסמוך לקיבוץ בארי, שם גם נקצר הצמח ללא מגע יד אדם.
חברת חרגול - מגדלת חרגולים שהם גם כשרים למאכל, למטרת תוסף חלבון לתעשיית המזון. מקור החלבון במזון הינו אחת הדאגות הגדולות של האנושות כיום. גידול חרקים כמקור חלבון לבעלי חיים או לבני אדם יכול לתת מענה סביבתי ואיכותי לבעיה זו. החרגולים גדלים בסביבה מבוקרת, אוכלים חיטה שגודלה ללא כימיקלים או תוספים למיניהם ואינם מקבלים תוספים כגון אנטיביוטיקה וכדומה.
