"המטרה שלשמה הוקמה וירידיקס הייתה כדי לסייע לחקלאים להפיק יבולים מוצלחים ואיכותיים יותר, תוך חיסכון משמעותי במשאבים של מים, דשן, זמן וגם כוח עבודה", מסביר טל מאור, מנכ"ל החברה ואחד מתוך שלושת מייסדיה. ההבנה שמדובר במערכת מהפכנית שמביאה בשורה חדשנית לעולם החקלאות קיבלה תהודה בקרב חקלאים רבים בארץ וברחבי העולם שמיהרו לאמץ את הטכנולוגיה, ולהשתמש בה בשטחיהם. "המערכת כוללת חיישן חכם RooTense, שמתפקד כשורש מלאכותי של הצמחים, ומספק מידע בזמן אמת על מצב השורשים, וזאת על בסיס פרמטרים מהותיים. המידע מהשורש משודר בזמן אמת לענן ומועבר לחקלאי בצורה פשוטה ומובנת. זה לא משנה מה הוא מגדל, מהן שיטות ההשקיה שבהן הוא משתמש, מהו סוג הקרקע ובאיזה מקום נמצאים הגידולים - כל חקלאי יכול לדייק את ההשקיה שלו וכעת זה פשוט וקל מתמיד", מתמצת מאור את החדשנות שניצבת מאחורי המערכת.
מאור מדגיש את אחד מהיתרונות הרבים שגלומים במערכת - העברת מידע חיוני לחקלאיים, מבלי שיהיה צורך בידע אגרונומי או מומחיות אחרת בתחום. "המערכות הקיימות כיום בעולם דורשות מהחקלאי תשומת לב רבה. הם נדרשים להזין המון נתונים, לבצע חישובים ולתחזק את החומרה של המערכות. בפעם הראשונה קיימת מערכת פשוטה שמכוונת לחקלאים ולא רק למומחים. ההתקנה שלה נעשית תוך מספר דקות בלבד, ומאותו רגע בעצם מתאפשר לשלוט בהשקיה ולדייק אותה, כך שמתקבלת אופטימיזציה על בסיס מה שמרגישים השורשים". לכך מוסיף מאור, "המערכת יכולה לעבוד עם כל סוגי הגידולים, כל סוגי הקרקעות ועם כל שיטות ההשקיה הקיימות בעולם". לדבריו, בארץ מקובלת שיטת ההשקיה בטפטוף, פרי המצאה ישראלית. אולם ברחבי העולם שיטות ההשקיה הן מגוונות. כאשר מערכת וירידיקס יודעת להתאים את עצמה לכל שיטת השקיה שקיימת.
הגילוי התפתח מתוך הפתרון
תרשים הזרימה הקלאסי לפיתוח מוצרים חדשניים מצביע בדרך כלל על כיוון שמתחיל בבעיה, ומשם נעשה תהליך ארוך ומורכב למציאת פתרון הולם. אלא שבחברת וירידיקס התהליך התרחש בצורה הפוכה. למעשה, הרעיון נקרה לגמרי במקרה בדרכם של אריק שטרית ומור יגרמן, שותפים ומייסדים של החברה, שהבינו שהגיעו לנקודת הסוף, כשנקודת המוצא אינה בידם. הם התחילו לחפש את השימוש האופטימלי עבור אותו פתרון, וכך חברו השניים לטל מאור. "הבנו שהפתרון שנמצא בידינו הוא חיישן שמתנהג כמו שורש מלאכותי, ובהמשך גילינו מה אפשר לעשות איתו". השלושה המשיכו לגלגל את הרעיון, ומאב טיפוס פיתחו מערכת שמתפקדת בהצלחה מזה כארבע שנים בשטחי החקלאות בארץ ובעולם.
בישראל, משרד החקלאות מסווג את המערכת כבעלת ערך חדשני לחקלאים ומסבסד את עלויות הרכישה עד סכום של 50%. בעולם, מערכות וירידיקס כבר פרושות בכ-20 מדינות אשר מדגישות את הבשורה שהבינו חקלאי ישראל - הצלחת הגידולים תלויה במידה רבה בהשקיה נכונה ומדויקת.
לדברי מאור, כשביקשו מהחקלאים לתאר את תרומת המערכת לעבודתם, הם ציינו את ההרגשה שפתאום יש להם עיניים ואוזניים בקרקע, והם יודעים מה השורשים מרגישים, לא משנה איפה הם נמצאים. הם יכולים לשלוט בכל פרמטר, "זה לא פחות ממהפכה מבחינתם", מתרגם מאור את משמעות השינוי עבורם. "למעשה, זה הופך כל חקלאי, למומחה בהשקיה, כשהוא אינו חייב להסתייע בכל עניין ביועצים חיצוניים".
בשנה שעברה זכתה המערכת בתחרותDeserTech - תחרות שעוקבת אחר טכנולוגיות שיכולות לשפר את המדבר. "זכינו במקום ראשון בקטגוריית החקלאות, דווקא מתוך ההכרה שבאזורים כמו בישראל, החשיבות של המערכת הזו היא גבוהה מאוד (מצב המים, מזג אוויר, אזורים מדבריים). הזכייה עוררה סקרנות וביקוש באזורים נוספים בעולם. כך שמעבר לאזורים שאנחנו כבר עובדים בהם, באירופה ובאמריקה הלטינית, יש כיום ביקוש שמגיע גם ממדינות המפרץ והמזרח התיכון, וכיום יש לנו מערכות שמותקנות גם במדינות האלה".
מתחילת דרכה זוכה החברה לתמיכה של ארבע קרנות, אשר מלוות אותה בשלביה השונים: Entrée Capital ,Bridges Israel ,Ici fundו־Capital nature.
התוצרת מדברת בעד עצמה
ייחודה של המערכת טמון בין היתר בכך שהיא אינה מספקת הערכה על בסיס נתונים חיצוניים, אלא על בסיס מצבם של השורשים "זה למעשה המפתח לאופטימיזציה". לדברי מאור, התוצר הוא חיסכון במים ושיפור איכות וכמות היבול בהיקף של עשרות אחוזים. "אנחנו משנים את השפה - במקום לדבר בכמויות מים, 'כמה מים צריך כל גידול', משנים את השיח ל'כמה מים השורשים צריכים שיהיו זמינים עבורם' – וזה הבדל עקרוני, כי זה משתנה לפי סוגי הקרקעות והגידולים. בעצם כל קרקע 'מחזיקה' את המים בצורה שונה – קרקע אחת תחזיק את המים היטב, והשורש יתקשה למשוך מתוכה את המים, וקרקע אחרת תשחרר את המים, והם יהיו זמינים יותר לשורש. מה שמעניין אותנו זה לא כמה מים יש בקרקע, אלא כמה המים זמינים לשורשים, וזה בדיוק מה שאנחנו מודדים. המשמעות היא שאם עד כה החקלאי היה צריך לתת לכל שדה יחס אישי. נכון לעכשיו, עם המערכת שלנו יש פרמטר אחד - מהי זמינות המים שהוא רוצה שתהיה לשורשים, ואת זה המערכת יודעת ליישם בכל אחד מהשדות שלו. וזה לא משנה איפה הם ברמה הגלובלית, אם יש חברה בינלאומית שיש לה את אותו גידול במספר מקומות ברחבי העולם, המערכת תקבע משטר אחד, ותיישם אותו בהתאמה בכל אחד מהשדות שיש לחברה בעולם".
טל מאור, נולד לתוך החקלאות, למשפחה שגידלה פרחים וכרמים בכפר רות הסמוך למודיעין. לאחר שחרורו מהצבא פנה לכיוון שונה, ועבד במשך שנים בחברות היי-טק, במיקוד בפיתוח עסקי ובמכירות של מוצרי טכנולוגיה. בשנים האחרונות התחברו אצלו הקצוות – טכנולוגיה וחקלאות, שאותם הוא מיישם כיום בחברה.
"העיקרון שמנחה לא מעט חקלאים הוא שכשיש ספק בנוגע לכמויות המים שהצמח זקוק להן, הם יבחרו באופציה של השקיה. הם משקים ולפעמים זה יותר מדי. להשקיה המוגברת יש מספר חסרונות. הראשון, הוא בזבוז במים; והשני והחמור ביותר הוא הפגיעה ביבול. השקיה עודפת פוגעת בכמויות היבול ובאיכותו".
בגיל 23 הקים טל מאור את "יקב רות", ומתוך היכרותו ארוכת השנים עם גידולי ה־High Value crops הוא מדגיש את התועלת הכפולה של המערכת עבור אותם גידולים.
"צריכת המים של הגידולים האלה היא הרבה יותר גבוהה ביחס לגידולי השדה. בנוסף, ההשפעה של ההשקיה היא הרבה יותר מהותית, בכמות ובאיכות. במקרה של ענבים, לדיוק בהשקיה יש השפעה מכרעת על הטעם של היין".
שנת הקורונה הביאה גם אל פתחם של החקלאיים את מגבלת התנועה, "בזכות התקנת המערכת הם הבינו שהם לא חייבים כבר להגיע לשטח, כי כל המידע מתקבל בזמן אמת מהשדה", מסביר מאור. "הם גם גילו שאין צורך לתחזק את המערכת, והיעדר כוח אדם אינו משפיע עליהם במובן הזה. במקום להגיע לשטח ולראות מה קורה, ולנסות להעריך את הצמחים וכמה צריך להשקות אותם, הם מקבלים בזמן אמת תמונה מאוד ברורה ישירות לטלפון הנייד או למחשב. בפעם הראשונה יש בידיהם טכנולוגיה שעובדת בשבילם, במקום שהם יעבדו בשבילה".
גם בענף המחקר הבינו את הערך החדשני שמביאה עימה חברת וירידיקס. עוד בטרם נמכרו המערכות ביקשו המייסדים לקבל פידבק, ופנו למוסדות מחקר בארץ ובעולם.
"כיום יש הרבה מאוד חוקרים בארץ ובעולם, שמשתמשים במערכות שלנו, גם ככלי מחקרי וגם ממליצים עליהן למגדלים שקשורים אליהם. הכלי שפיתחנו מציע מדד אחיד, והוא למעשה כלי מעולה להפצת ידע מכל מקום בעולם, כשאפשר ליישם אותם בכל מקום בעולם. המדדים האחידים מכוונים ליצירת קהילה, שבה הם יוכלו לדבר בשפה אחת כדי להתייעץ עם מומחים מכל העולם, להפיץ ידע ולקבל ידע. האפשרות הזו כבר מתקיימת. יש יועצים ישראלים שמשתמשים במערכת וירידיקס, ומסייעים למגדלים בדרום אמריקה בלי כל צורך להגיע לשדה בכלל. הם רואים את המידע דרך המערכת ונותנים להם ייעוץ מרחוק".
פיתוח בממשק עם מערכות נוספות
בימים אלה משיקה החברה מערכת חדשה ומתקדמת עם יכולות נוספות, "המערכת מאפשרת למגדלים להשתמש במקורות מידע נוספים, מעבר למידע שמתקבל מהחיישנים, לניהול ההשקיה שלהם. מדובר בחיישנים נוספים שאפשר לחבר ישירות למערכת ומקורות מידע חיצוניים נוספים כדי לקבל מידע על המצב הכולל באותו אזור".
לדברי מאור החברה פונה כיום לכיוון של פיתוח התוכנה, "יותר שיתופי פעולה עם מערכות חיצוניות. למשל, שיתופי פעולה עם בקרי השקיה. היום, דרך המערכת של וירידיקס יכולים החקלאים לשלוח פקודות לבקר ההשקיה ולנהל את ההשקיה בצורה אוטונומית על בסיס המידע שהמערכת אוספת ומנתחת. זה ממשק שכבר מתקיים, ואנחנו ממשיכים לחפש כל הזמן עוד שותפים למערכת שלנו".
