החקלאות הישראלית נחשבת מאז קום המדינה דוגמה ומופת לחזון הציוני של דור המייסדים, ומייצגת את הקשר הבלתי אמצעי לאדמתנו.
אחד מהגופים החשובים ביותר השזורים כחלק בלתי נפרד מהחקלאות הישראלית זה למעלה ממאה שנים הוא התאחדות האיכרים בישראל. ההתאחדות, שנוסדה בשנת 1922 כאגודה עותמנית, היא התנועה המיישבת הראשונה שקמה בישראל המאגדת תחתיה אלפי חקלאים בעלי משקים פרטיים מכל הארץ, ועיקר עיסוקה הוא הענקת שירותים מקצועיים וקידום זכויות החקלאים בישראל.
במתכונתה הנוכחית, לצד אנשי מקצוע מן השורה הראשונה האמונים על סיוע לכל החקלאים, עוסקת התאחדות האיכרים בטיפול בסוגיות מורכבות, תוך שמירה על זכויות החקלאים במרחבים השונים (מושבים, קיבוצים, מושבות) מול גופי השלטון. פעילות זו כוללת, בין היתר, אחריות על תחום העובדים הזרים ומשק המים בפרט, שירותי ייעוץ לחקלאים במגוון רחב של נושאים וייצוגם במוקדי קבלת ההחלטות החשובים ביותר.
יתרה מכך, ההתאחדות פועלת כארגון מעסיקים ומייצגת את החברים במשא ומתן מול ההסתדרות על תנאי העסקת העובדים באופן שוטף, תוך שהיא מספקת לחבריה שירותי ייצוג מול רשויות המדינה והכוונה משפטית. בנוסף, בימות שגרה ההתאחדות עורכת כנסים מקצועיים ומחלקת מלגות לחברי ההתאחדות, ילדיהם ונכדיהם, ללימודי חקלאות.
"יש לנו חקלאים עם חוסן מדהים"
מאז שנת 2007 עומד בראש התאחדות האיכרים דובי אמיתי, דור רביעי למשפחת איכרים מהמושבה מטולה, אשר פורס את חזונו החקלאי בהרחבה.
"מאז שאני זוכר את עצמי חקלאות זורמות אצלי בוורידים. זה פשוט חלק ממי שאני. לצערי, בעשור האחרון אנחנו נמצאים במגמת ירידה משמעותית ביצוא החקלאי של מדינת ישראל, שהיא בפועל מנוע הצמיחה של הענף כולו. אם עד לפני שמונה שנים היקף היצוא הסתכם בכ–5 מיליארד שקל בשנה, היום המספרים נחתכו בכמעט מחצית. זהו מצב שחייבים לתת עליו את הדעת, למען ההווה ולמען הדורות הבאים".
איך מתמודדים עם המציאות הזו?
"ההתאחדות מובילה קו חדש בעולם החקלאי, מתוך הבנה כי מה שהיה טוב לאתמול לא יהיה טוב למחר. אחד הדברים המדהימים הוא שדווקא מתוך מצוקות בשטח אנחנו מצליחים לייצר פתרונות. השקעה בתחומים של ביו־טכנולוגיה מאפשרת לנו לקדם חקלאות הרבה יותר מדויקת ופורייה, תוך התמודדות עם היעדר משאבי מים וקרקע. בנוסף, בגלל מחסור בכוח אדם אנחנו משקיעים מאמצים רבים בתחומי האוטומציה והרובוטיקה ופועלים להוביל מהפכה גם בתחום החקלאות הימית, מתוך הסתכלות עתידית על האתגרים וכחלק מהיותנו במזרח התיכון המאופיין באקלים מדברי, על כל המשתמע מכך. אסור לנו לישון בעמידה".
בשיחה עמו מבהיר אמיתי, המשמש גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, כי אחת ממטרות העל שהציב כבר מראשית המלחמה היתה להעמיד רשת ביטחון כלכלית לחקלאי ישראל, שתספק עבורם "אור בקצה המנהרה", לצד הפחתת אי הוודאות תוך כדי חודשי המלחמה המתמשכים.
"הוכחתי את עצמי לאורך השנים כמי שהחקלאים יכולים לסמוך עליו. זוהי הסיבה שכבר בימים הראשונים למלחמה היה לי חשוב להבהיר שאני ערב אישית לכל נושא התשלומים ומתווה הפיצויים עבורם, וכך היה. ממש בימים אלה אני מסיים עבודה משותפת עם שר האוצר ומס רכוש להשלמת המתווה הכלכלי, על מנת להבטיח את מתן הפיצויים המלאים לחקלאים, הן בדרום והן בצפון. זוהי אחריות אישית שלי כמי שמחזיק גם בתפקיד ראש נשיאות המגזר העסקי, הגוף הרשמי שעובד יד ביד עם הממשלה. אני מאמין שהמתווה המתגבש אכן יענה על הדרישות בצורה ראויה".
אנחנו נמצאים מספר שבועות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. מה מצב החקלאות הישראלית היום?
"כולנו עברנו תקופה מורכבת במיוחד מאז שבעה באוקטובר. רבים יסכימו איתי שהחקלאים הם אולי אחד הסקטורים שהתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר, תוך סיכון אמיתי. כחלק מתפקידי הצבאי בניהול סיכונים וקיום הערכות מצב יום־יומית, היה לי חשוב להפציר בהם לאורך כל התקופה להמשיך לעבד את אדמותיהם ולשמור עליהן, על אף המציאות הביטחונית המאתגרת. במבט לאחור היו כאן מחזות שאין לי מילים לתאר. חקלאים שעובדים יום ולילה, בזמן שטילים עפים להם מעל הראש. נכון להיום, רובם המכריע חזרו לעבד את השטחים עד המטר האחרון, והם מיישמים את האמירה של יוסף טרומפלדור, 'במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון — שם יעבור גבולנו'.
"יש לנו חקלאים חזקים עם חוסן מדהים. הם מגלמים את הערך הציוני ואת האידיאולוגיה של ההתיישבות העובדת, בניגוד גמור לראשי הרשויות שלצערי פשוט מנותקים מן המציאות. אני שומע חלק מהם קוראים לתושבים שלא לחזור, וזאת טעות קשה בעיניי. הקריאה שלי היא לחזרה של כולם. זהו הניצחון האמיתי שלנו מול אויבינו. חד וחלק".
בשיתוף התאחדות האיכרים
