הפרדסנות העברית בארץ-ישראל התחילה באמצע המאה ה-19 על-ידי עולים חלוצים שהגיעו מאירופה לאזור נס ציונה וראשון לציון. הפרדסנים הפריחו את השממה, הקימו בארות באדמות טרשים ונטעו את התקוות הראשונות של הציונות עברית בארץ ישראל, כאשר סביב הפרדסים קמו ערים חדשות.
בהמשך השנים, בתקופת המנדט הבריטי, שטח הפרדס גדל והתחלק בצורה שווה בין מגדלים ערבים ויהודים ובאזור יפו קם מותג חדש בשם ג'אפה - מותג ההדרים שעם השנים הפך למותג מוביל בשיווק הדרים בעולם, עד היום.
בשנותיה הראשונות של המדינה, הייתה ישראל נתונה במצב כלכלי קשה מאוד.
לענף הפרדסנות הישראלי היה תפקיד משמעותי בחילוץ ישראל מהמשבר הכלכלי הקשה שהמדינה הייתה שרויה בו. בזכות יצוא הג'אפה - תוצרי הפרדס - נכנס הרבה מאוד מטבע חוץ למדינה, ולפרדס חלש על 15% בערך מהיצוא הישראלי.
פגיעה ברווחיות ופערי תיווך
מאז ועד היום ענף הפרדס ידע עליות ומורדות רבות משלל סיבות רבות ומגוונות. נכון להיום, גודלו של ענף הפרדס הינו 170,000 דונם. ישנם 30 זנים מסחריים, מתוכם שלושה זני יצוא מרכזיים - מנדרינת אור, אשכולית אדומה ופומלית. כל השאר הזנים נחלקים בין שוק מקומי של פרי טרי - מנדרינות, לימונים ותפוזים, וזני תעשייה - תפוזים, אשכוליות אדומות ואשכוליות לבנות. סך כל שיווק התוצרת מתחלק בין שליש יצוא, שליש שוק מקומי ושליש תעשייה.
הפרדסים ממוקמים בכל חלקי הארץ. החל מהערבה הצחיחה, דרך הנגב המדברי, הנגב המערבי, שפלת החוף ועד השרון, עמק יזרעאל, הגליל, עמק הירדן והגולן.
בחמש השנים האחרונות הענף חווה משבר שעם הזמן מחריף. אנחנו אמנם מייצרים תוצרת איכותית, אבל עם השנים הדרישה לפרי הדר יורדת. אני מניח שיש שתי סיבות עיקריות לכך: שינוי בדיאטה של הצרכנים - הם צורכים פחות ירקות ופירות ומעדיפים מזונות אחרים כמו בצקים, קטניות וחטיפים (לדעתי, החטיפים הם המתחרים העיקריים שלנו, אנחנו יצרנים של ממתקים מהטבע). הסיבה השנייה היא עצלות. הצרכנים מחפשים מוצרים שלא צריך "לעבוד" עבורם. פרי הדר צריך לקלף ולהתלכלך, לעומת תפוח שפשוט אפשר לאכול.
סיבה נוספת למשבר שחווה הענף הוא התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו. באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 נטעו המון זני יצוא והפרדסנים התפרנסו בכבוד ופיתחו את העסק שלהם. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2007 שער האירו עמד על 5.5 שקל ליורו. החל משנת 2015 ועד היום השקל התחזק בצורה משמעותית אל מול המטבעות האחרים ובשנת 2022 שער האירו נע סביב 3.5 שקלים. אם בשנת 2007 הפרדסן קיבל 4.5 שקלים לקילו עבור יצוא, הרי בשנת 2022 - שעדין לא הסתיימה - הפרדסן יקבל פחות מ- 1.5 שקלים לקילו, כאשר עלויות הייצור הן 1.75 שקל לקילו.
צריך לקחת בחשבון שרוב מוצרי התעשייה מיוצאים ולכן התחזקות השקל פוגעת גם בתעשיית פרי ההדר (מיצים ועוד) ולכן המחיר לחקלאי יורד משמעותי.
במקביל לכך, מדיניות ממשלות ישראל ייבשה את מקורות המימון והמו"פ של החקלאות, בשל חוסר תוכנית ארוכת טווח לשיפור ושימור החקלאות הישראל. הדבר גרם לנו להיות פחות ריווחים והקשה עלינו לעמוד בתחרות אל מול מדינות, שיש להם מים בזול וכוח אדם אשר מקבל בקושי כסף עבור עמלו. כמעט עבדים. כמו כן, קיימת הריכוזיות של רשתות השיווק, כאשר לפי הלמ"ס, פערי התיווך בענף ההדרים עומדים בממוצע על כמעט 300%, וזהו הענף שהכי נפגע מנושא זה. רק לשם המחשה, כמעט בכל שנה בעונת החורף, הפרדסן מקבל בין 0.7 - 1 שקלים עבור קילוגרם לימון בשער הפרדס. ואילו אתם הצרכנים קונים את אותו לימון בסופר בלא פחות מחמישה שקלים לקילו. שהוועדות השונות לא יעזו להגיד שאין פערי יתווך.
ענף ההדרים בראייה עתידית
ענף ההדרים הוא למוד קרבות ונחשב כשורד האולטימטיבי. הענף ידע ויודע להמציא את עצמו מחדש. לענף יש ארגון מגדלים וועדה ענפית במועצת הצמחים, שתפקידם הוא לנווט את הענף אל מחוזות בטוחים.
אלה הן המשימות והאתגרים עימם מתמודד הענף:
- מו"פ חקלאי - הענף משקיע כל שנה שלושה מיליון שקלים במו"פ בכל הקשור לשיפור התוצרת, מבחינת כמות, איכות, הורדת התשומות ועוד.
- פיתוח זנים - הענף משקיע משאבים רבים, יחד עם מכון וולקני, בפיתוח זנים חדשים ומציאת פרוטוקולי גידול עבורם.
- קידום מכירות - הענף משקיע כל שנה 2.2 מיליון שקל בקידום הזן "אור" בעולם. לצערי, בשוק המקומי אין מספיק קד"מ ויתכן שזו אחת הסיבות לירידה בביקוש. אני מניח שאם חברת קוקה קולה מפרסמת את מוצריה, שלה מותגים מוכרים וידועים, גם אנחנו חייבים לפרסם ולחזק את התודעה של צריכת פירות הדר.
- הדרכה - שה"מ, שהוא אחד הגופים שהחקלאים נשענים עליו, נועד לספק הדרכה, ליצור מו"פ ולהעביר אינפורמציה על חידושים אגרו-טכניים, תוך שמירה על הגנת הצומח. ענף ההדרכה הוא חלק בלתי נפרד מההובלה של החקלאות הישראלית. מפני ששה"מ מתכווץ בשל מדיניות משרד החקלאות, הפרדסנים מחפשים אלטרנטיבה להדרכה ושימור הידע. הענף לקח על עצמו לחזק את מערך ההדרכה ומכשיר את דור העתיד של המדריכים.
- יצוא - במידה ומצב המטבעות לא ישתנה לטובת היצואנים (ירידה של ערך השקל אל מול חיזוק האירו והדולר) נראה עקירות מסיביות של זני היצוא - אור, אשכולית אדומה ופומלית. אנחנו צריכים את התערבות המדינה למציאת פתרון הגיוני, אחרת השקעות גדולות ירדו לטמיון והרבה מאוד אנשים יסגרו את העסק. בכל שרשרת הערך - החל מהפרדס, דרך בית אריזה ועד היצוא - יש המון אנשים טובים, כמו פועלים, טרקטוריסטים, נהגי הובלות, חברות קרטונים ועוד אשר מתפרנסים כצד לשלישי לחקלאות. במידה והחקלאות תפגע גם הם יפגעו.
- דור המשך - בלי חפיפה מסודרת של דור המשך, שיקבל את הידע של הדור הוותיק, אין יכולת להמשיך ולהתקיים.
בסופו של יום, הפרדסנים עושים חקלאות, מייצרים מזון ופועלים מאידיאולוגיה של אהבת הארץ ושמירת הירוק. אנחנו נוטעים את התקוות שלנו בקרקע על מנת להניב חלומות שיתגשמו בצבעי ירוק, צהוב, אדום וכתום.
הכותב הוא מזכיר ארגון מגדלי ההדרים
