יזמים וחברות ישראליות, הבוחנים קבלת מימון ממשקיעים פרטיים, מגיוסי הון, גיוסי חוב ו/או הנפקות ציבוריות, צריכים להיות מודעים לאפשרויות הרבות העומדות בפניהם בנוסף, בקבלת מימון ממשלתי שאינו מדלל, עבור פעילות של מחקר ופיתוח, פיילוטים והטמעה של מוצרים.
עולם המימון הממשלתי התפתח מאוד במהלך העשור האחרון והתאים עצמו לצרכי האקו-סיסטם. תוכניות ומסלולים ייעודיים רבים הושקו והותאמו לשלבים שונים בחיי חברה, לטכנולוגיות שונות, לסקטורים מגוונים ולפעילויות מחקר ופיתוח ענפות של חברות ומוסדות מחקר.
הגוף הממשלתי העיקרי המעודד חדשנות טכנולוגית ומימון חברות ומוסדות מחקר הינו רשות החדשנות.
רשות החדשנות הינה רשות סטטוטורית עצמאית הפועלת לאחרונה תחת משרד המדע והטכנולוגיה (בשמו החדש משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה), ומופקדת מכוח חוק החדשנות על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית. מטרות רשות החדשנות הן שימור וחיזוק המובילות הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל והגדלת הערך הכלכלי שאלו מניבים למשק הישראלי, בתרומה לתוצר ולייצוא, ביצירת תעסוקה איכותית ובשימור מקומה של מדינת ישראל בחזית החדשנות העולמית. הרשות מגבשת מדיניות סביב מטרות אלו ומבצעת אותה באמצעות מסלולי תמיכה וכלי מימון וסיוע מגוונים.
ברשות החדשנות פועלות מספר זירות, אשר תומכות בכל שלבי מסע חיי המיזם: זירת תשתיות טכנולוגיות - תומכת בגשרים בין האקדמיה לתעשייה ; זירת הזנק - מסייעת ליזמים בראשית צעדיהם; זירת צמיחה - מסייעת לחברות צעירות ובוגרות לצמוח באמצעות חדשנות טכנולוגית ; זירת ייצור מתקדם - תומכת בשיפור התחרותיות והפריון בתעשיות הייצור על בסיס חדשנות טכנולוגית ; הזירה חברתית ציבורית - תומכת בפתרונות טכנולוגיים למטרות חברתיות וציבוריות ; החטיבה הבין-לאומית - מסייעת לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים בין-לאומיים, באמצעות מימון שיתופי פעולה במו”פ.
על היזמים להציג תוכנית פיתוח משמעותית
למימון הממשלתי יתרונות וחסרונות. היתרון הבולט של המימון הממשלתי הוא בכך שאינו מדלל את היזמים ובעלי המניות הקיימים. הגוף המממן אינו לוקח אופציות או מניות בחברה. המימון הממשלתי זמין ומהיר באופן יחסי ומקטין את הסיכון של היזמים והמשקיעים במיזם.
חסרון המימון הממשלתי הינו חוסר וודאות תזרימית ועיכובים הנובעים מתלות בתקציב המדינה. כמו כן, על החברות חלות מגבלות חוקיות כדוגמת הצורך באישורים שונים בגין עסקאות מכירת ידע לחו”ל, הפקדת קוד בנאמנות, שיעבוד נכסים ועוד. כמו כן נדרשים אישורים על-פי חוק החדשנות ותקנותיו, אשר חלקם עשויים להביא לתשלום משמעותי לרשות החדשנות.
מעבר לכך, ברוב מסלולי המימון הממשלתי הנפוצים, במידה והפיתוח מצליח והחברה מוכרת את תוצרי הפיתוח, עליה להחזיר את המענק בתמלוגים ממכירות, כך שמדובר בהלוואה מותנית בהצלחה.
חשוב לזכור כי, המימון במסגרות השונות הינו תחרותי ולכן על היזמים להציג תוכנית פיתוח חדשנית ומשמעותית, שתעמוד במטרת מסלול המימון הרלוונטי ותדורג גבוה ביחס לתוכניות אחרות. כמו כן, ההשתתפות של המימון הממשלתי הוא באחוז מסוים של תקציב הפרויקט והחברה צריכה להביא את המימון המשלים ממקורות פרטיים.
מהי אם כך הגישה הנכונה בפנייה לקבלת מימון ממשלתי?
הצלחה בקבלת מימון ממשלתי נובעת ראשית, בהגדרה ברורה של צרכי החברה (שלב פיתוח הטכנולוגיה והמוצר, וולידציית המוצר בשוק, הצרכים הפיננסים והאסטרטגיים של החברה). שנית, היכרות טובה עם מגוון המסלולים העומדים בפני החברה לקבלת מימון והמגבלות החוקיות. השלב הבא מתמקד בהתאמה בין צרכי החברה לבין המסלולים הרלוונטיים למימון ממשלתי.
מומלץ ליזם לבצע חשיבה ולגבש אסטרטגיה ברורה של העיתוי הנכון להגשת בקשה למימון ממשלתי ולבחירת מסלול. במערך השיקולים יש להתחשב במידת ההתאמה בין סטטוס החברה והמוצר הנוכחי לבין מסלול המימון המוצע. חשוב מאוד להגיע להחלטה להגשה למסלול מסוים בעקבות צורך קיים בחברה ולא לנסות להתאים מסלול שנראה אטרקטיבי לצרכי החברה באופן מאולץ. האופציה השנייה עלולה לגרום לדחיית בקשת החברה עקב חוסר התאמה, או להסיט את החברה לפעילויות בנושאים שאינם נמצאים בפוקוס ובאסטרטגיה שלה.
טיפ חשוב: ההחלטה לוותר על מימון ממסלול לא מתאים, לא פחות חשובה ממציאת מסלול מתאים.
לאחר מציאת המסלול המתאים ביותר לצרכי החברה, יש להתמקד בהכנה של בקשה לקבלת המימון, בקשה ממוקדת ועניינית העונה על כל השאלות הנדרשות בצורה מקצועית. לאחר הגשת הבקשה ובמקרה של קבלת מימון יש לנהל בצורה מיטבית את תוכנית הפיתוח והמימון שמתקבלת, להגיש את כל הדיווחים הנדרשים בזמן ולעמוד בדרישות הנוהל והתקנות של המסלול שנבחר, וכך חוזר חלילה.
כיצד ניתן לדעת מהו הזמן הנכון למימון ממשלתי ומהו מסלול המימון הנכון עבור המיזמים?
מסלולי המימון הממשלתי השונים מלווים את המיזם, משלבי המחקר - אם באקדמיה או בחברה - ועד לכניסה לשוקי היעד עם מוצרים חדשניים. בכל שלב בחיי המיזם והחברה ישנם מסלולים שונים, שמתואמים למידת הסיכון של המיזם ושלבי התפתחותו. הבנת לוגיקה זו מסייעת בבחירת מסלולי המימון המתאימים.
המימון הממשלתי משלים את המימון הפרטי של החברה, אך אינו מחליף אותו. שיעורו של המימון הממשלתי מהוצאות המו”פ של החברה קטן ככל שהחברה גדלה והסיכון שבתוכנית הפיתוח קטן.
מסלולי מימון ממשלתי וגיוסי הון סיכון
ניתן לראות בתרשים שלעיל, מסע חיי חברה ממוצעת, משלב המחקר והפיתוח הראשוני, דרך פיתוח המוצר בשלב היישומי ועד יציאה לשווקים בין-לאומיים ומכירות בשלב המסחרי. בתוך מסע זה משובצות תוכניות המימון הרלוונטיות וסבבי ההשקעה האפשריים לאותו שלב במסע.
בתחילתו של המסע לדוגמה, יזם או חברת סטארט-אפ יכולים להגיש בקשה לקבלת מימון תחת זירת הזנק מתוכנית תנופה. המימון הינו עבור שלב המו”פ הראשוני, הוכחת היתכנות טכנולוגית ויישומית עסקית, מימון אשר יכול לאפשר ליזם בהמשך הדרך לגייס הון או שותף אסטרטגי.
בשלב הבא, לאחר הקמת חברה, אותו יזם יכול לבחור להיכנס לחממה טכנולוגית לשם גיבוש, בדיקה, פיתוח מוצרים, הוכחת היתכנות ופיילוטים עבור המוצרים. החממות הטכנולוגיות, המספקות את המימון והתמיכה למיזמים בשלביהם הראשונים, מוקמות ומופעלות על-ידי חברות מסחריות מקומיות ובין-לאומיות ועל-ידי משקיעי הון סיכון, שביכולתם להעניק ערך מוסף איכותי ולתמוך בחברות הזנק וביזמים מתחילים.
ביציאתה מהחממה אותה חברה, במידה ויש לה קושי בגיוס הון עקב סיכון גבוה, ייתכן ויכולה לגשת למסלול SEED בהתאם לכללי המסלול. המסלול שהחל לפעול השנה, מעודד השקעות של משקיעי הון סיכון בחברות הפועלות בסיכון גבוה ובשלב מוקדם. המימון הממשלתי במסלול זה מבוסס על 40% מסבב גיוס כספי ה- SEED והמשקיע מקבל אופציה למימוש, תוך שלוש שנים, בגובה המימון הממשלתי שהתקבל בחברה.
בשלב מתקדם יותר, אותה חברה יכולה לגשת למסלול קרן המו”פ, תחת זירת צמיחה. המסלול מיועד לחברות ישראליות בשלבים שונים, החל מסטארט-אפים ועד תאגידים מרובי השקעה במו”פ. מסלול קרן המו”פ מעניק את התמיכה הגדולה ביותר של רשות החדשנות ורוב החברות המתאימות ניגשות לקבלת מימון ממסלול זה.
במקביל למסלול קרן המו”פ, אותה חברה יכולה לקבל מימון בכל אחד מהמסלולים הנמצאים בשלב המסחרי. זאת בתנאי שהיא לא מקבלת מימון כפול ולא מבקשת על אותה הוצאת מו”פ מימון מגורם אחר. לרוב הגשה מקבילה למספר מסלולים מתאפשרת כאשר מדובר בחברה בעלת יותר ממוצר אחד, או במוצר בעל מספר גרסאות הנמצא בשלבים שונים של פיתוח וחדירה לשוק.
כאשר החברה עוברת מהשלב היישומי לשלב המסחרי היא יכולה לפנות למסלול הפיילוטים. מסלול זה רלוונטי כאשר המוצר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים והחברה מעוניינת לבצע פיילוט למוצר בישראל ולקבל משוב עבור המשך פיתוח המוצר ו-ולידציה מגורם חזק בשוק. החברה יכולה לגשת לאחד ממסלולי הפיילוטים בהתאם לתחום הטכנולוגי בו היא פועלת. רשות החדשנות הקימה מסלולי פיילוט רבים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים, ביניהם ניתן למצוא תוכניות פיילוט בתחום הגנת הסביבה, החקלאות, הסייבר, הבריאות הדיגיטלית, התחבורה, הבינוי ועוד רבים אחרים. גם החברה בעלת הטכנולוגיה וגם אתר הפיילוט יכולים להנות ממענק משותף.
קרנות דו-לאומיות ושותפים בינ”ל
במידה ולחברה שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגי משותף עם חברה מסחרית בחו”ל, לדוגמה בסינגפור, יכולה החברה להגיש בקשה לקרן הדו-לאומית ישראל-סינגפור, SIIRD. תחת הקרן ניתן לקבל מימון עבור פעילות פיתוח משותפת יחד עם השותף בחו”ל. מסלול הקרנות הדו-לאומיות מעודד שיתופי פעולה בין-לאומיים לפיתוח ויישום טכנולוגיות חדשניות ונועד לסייע לחברות ישראליות לצמוח באמצעות יצירת קשרים אסטרטגיים בין-לאומיים. באותה מידה ניתן להגיש בקשות לקרן ישראל-ארה”ב, BIRD, קרן ישראל-הודו, I4F, קרן ישראל-קוריאה, KORIL, וליהנות מתמיכה ומימון עבור שיתופי פעולה טכנולוגים. הקרנות הדו-לאומיות אינן כפופות לחוק החדשנות והחזר המענק נעשה ביחד ולחוד על-ידי שתי החברות באמצעות תמלוגים ממכירות המוצר שקיבל מימון.
במקביל לקרנות הדו-לאומיות יכולה החברה לגשת למסלול התמיכה במו”פ עם שותפים בין-לאומיים. מסלול זה מספק מימון לחברות ישראליות (כאשר השותף מקבל מימון במדינה שלו) אשר עובדות עם שותפים בין-לאומיים על פרויקטי מו”פ מוכווני מסחור. מדינת ישראל ורשות החדשנות חתמו על הסכמי שיתופי פעולה עם מדינות רבות בעולם ביניהן: מחוזות בסין, גרמניה, איטליה, רוסיה, ברזיל, יפן, צ’כיה ועוד.
מסלול נוסף הרלוונטי לחברה הנמצאת במעבר מהשלב היישומי לשלב המסחרי הינו המסלול של התוכנית האירופאית EIC אשר נמצא תחת המנהלת הישראלית למו”פ האירופאי, ISERD. המסלול מיועד לחברות ישראליות קטנות, לפיתוח מוצרים ושירותים ולמסחורם בפרויקטים בעלי סיכון גבוה. הסיכוי לקבלת מימון הוא נמוך יחסית עקב התחרות הגבוהה במסלול זה, אך במידה ומתקבל אישור, המימון מתקבל כמענק ללא החזר. כמו כן, במסלול זה ישנה אופציה לאיחוד האירופאי להשקיע בחברה.
מדיניות השקעות סלקטיבית
למדינת ישראל מדיניות סלקטיבית לעידוד תחומי טכנולוגיה מסוימים בהם נדרשת התערבות ממשלתית רבה יותר. מבין ענפים אלו ניתן למנות את תחום מדעי החיים, תחום הסביבה והאנרגיה ומסלולים ייעודים לתמיכה ביזמות של נשים, מיעוטים וחרדים. כמו כן, תוכניות בתחום החלל, התחבורה, הסייבר, פיננסים, תקשוב ממשלתי ובינוי. לכל אחד מתחומים אלו מסלולים ייעודיים לעיתים כאמור לעיל בשת”פ עם משרדי ממשלה נוספים.
לאחר סקירת מגוון המסלולים לשלבים ולתחומים השונים, בדומה לחיפוש מימון פרטי, ראוי להשקיע מאמץ ותשומת לב לנושא המימון הממשלתי. חשוב לשים לב, כי מסלולי המימון הם דינאמיים ויש להם לעיתים מועד הגשה ייעודי.
בשנה וחצי האחרונות, עברנו מתקופה של קורונה, בה היה חשש לחוסר במימון כספי במשק הישראלי ובעולם, לתקופה הנוכחית, בה היקף ההשקעות בסבבי גיוס מתקדמים זינק, סטארט-אפים צומחים מהר יותר, גיוסים נעשים לפי רמות שווי גבוהות יותר וישנה צמיחה משמעותית במספר ההנפקות. עם זאת, לחברות בשלבים מוקדמים ובתחומים רבים עדיין קשה לגייס כסף. החשיפה לנושא המימון הממשלתי, משלבים מוקדמים למיזמים בעלי חדשנות טכנולוגית וסיכון, יכולה לתת ערך מוסף משמעותי ומימון נדיב יחסית, לאורך תקופת המיזם.
רו"ח איתי ז'טלני הוא שותף, מנהל מחלקת חדשנות, קיימות ותמריצי מו”פ ב- EY,
עו"ד אורית סולומונוב-ניצן היא מנהלת מחלקת חדשנות ותמריצי מו"פ ב- EY
