היסטוריון שישקיף בעתיד על העשור השלישי של המאה ה-21, ובמיוחד על השנים 2020-2021, יקבע שהיו אלה שנות מפנה בהיסטוריה האנושית, שעיצבו את חיי האדם לטווח ארוך. הסיבה לכך, יציין ההיסטוריון העתידי, היא שבחודשים אלה של מגפת הקורונה נדחסו מספר רב של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים וחברתיים עוצמתיים, שהתחוללו בבת אחת. באוזניו יהדהדו המהפכה התעשייתית, מהפכת המזעור באלקטרוניקה ומהפכת הדוט.קום כתקופות דומות שעיצבו את ההוויה האנושית.
אין ספק, אנו חיים היום בתקופה טרנספורמטיבית שמשנה את מציאות חיינו באופן עמוק. חִשבו רק על השנה שחלפה - על המעבר של מאות מיליוני בני אדם לעבודה מהבית. על לימודים מהבית של עשרות מיליוני תלמידים. על המעבר המואץ למסחר מקוון. על הנגשת שירותים ציבוריים במרחב הדיגיטלי. ואלה רק חלק מהשינויים שחווינו.
ריכוז מאמץ מדעי ואנושי
מצבי קיצון, כמו מגפות או מלחמות, מאיצים פיתוחים טכנולוגיים שבשגרה נדרשות להם שנים רבות. פיתוח החיסון לנגיף הקורונה בתקופה של פחות משנה - אם כי הטכנולוגיה הבסיסית קיימת כבר כשמונה שנים - הוא דוגמה לכך שצורך אנושי אקוטי מחולל שינוי דרמטי תוך זמן קצר.
זה קורה הודות ליכולת הקיימת רק במצבים מיוחדים של התגייסות לאומית, המביאה לריכוז מאמץ מדעי ואנושי, לתמיכה תקציבית מאסיבית של ממשלות, לשיתוף פעולה בין חברות ומוסדות מחקר (עיין ערך שיתוף הפעולה בין אסטרהזנקה לאוניברסיטת אוקספורד) ולהיענות של האוכלוסייה. התוצאה היא פריחה של פתרונות טכנולוגיים חדשניים, שמעבר למענה למצוקה נקודתית שהם מספקים - הם נותרים זמן רב לאחר מכן ומטביעים חותם על ההיסטוריה.
דוגמה לכך היא הפיתוח המואץ של טכנולוגיות צבאיות במלחמת העולם השנייה. טכנולוגיות כמו מכ"מ, מכשירי ניווט וחישה מרחוק, רקטות, מטוסי סילון והפצצה הגרעינית - כולן פותחו בזמן שיא. במציאות רגילה, ספק רב אם הן היו באות לעולם בטווח של חמש שנים.
רפואה מרחוק, מסחר מקוון ולמידה דיגיטלית
השינוי הבולט שהתרחש לנגד עינינו בימי הקורונה הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית של תהליכים, שיטות ועסקים. טרנספורמציה זו כמובן לא החלה עם הקורונה, אבל אין ספק שהיא הואצה מאוד. גם כאן, בתוך כשנה התחוללו תהליכים שבשגרה היו אורכים שנים. לפי אחת ההערכות, ההוצאות ברחבי העולם על הטכנולוגיות והשירותים שאיפשרו טרנספורמציה דיגיטלית הגיעו לסדר גודל של תשעה טריליון דולר ב-2020.
זה בולט במיוחד בתחום הבריאות. טכנולוגיות רפואה מרחוק - חלקן אוטונומיות ורובוטיות לחלוטין - רפואה דיגיטלית ואשפוז ביתי הפכו לאמצעים חשובים וחיוניים בתקופה של ריחוק חברתי. כך גם ייעוץ רפואי מרחוק, שימוש בביג דאטה לזיהוי מחלות ושימוש באפליקציות סלולריות לאבחון, ניטור וקבלת טיפול מרחוק - שבעת הזו היו מחויבי המציאות ולא פריבילגיה.
זה קרה גם בתחומים אחרים. למשל, מסחר מקוון. במהלך חודשי הקורונה הארוכים ראינו עלייה של מאות אחוזים בהזמנות דרך אתרי האון-ליין. הדבר אילץ את הרשתות הקמעונאיות לשדרג טכנולוגיות לרכישה מרחוק ואת המחסנים להטמיע תהליכי אוטומציה ורובוטיקה כדי לעמוד בעומסים הלוגיסטיים שנוצרו, והדבר חלחל מהרשתות המובילות ועד המכולת השכונתית. כך קרה גם בתחום הלמידה מרחוק, כאשר מוסדות להשכלה הקימו במהירות תשתיות טכנולוגיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה ובחינה דיגיטלית במוסדות.
תחום נוסף שעובר שינוי הוא חוויית הלקוח. גם כאן התהליך החל לפני הקורונה ותפס תאוצה בעקבותיה. מידי יום צ'אט-בוטים המופעלים על-ידי בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) מספקים תמיכה מיידית ללקוחות ופתרון בעיות, ופתרונות האינטרנט של הדברים (IOT) מוזילים עלויות תפעוליות ומשפרים את הפרודוקטיביות, תוך משיכת לקוחות ומעורבותם. הדבר קיבל משנה תוקף בסגרים ובעומסים על מוקדי הלקוחות.
צמצום בין מרכז לפריפריה
אלה לא היו השינויים היחידים. מעבר לרפואה דיגיטלית, עבודה מרחוק וניהול עסקים מרחוק, חווינו שינויים דרמטיים בשוק העבודה, בעיקר ברמה התודעתית. למשל, מעבר למדידה ותגמול עובדים לפי תפוקות ולא לפי שעות, מעבר למודל עבודה היברידי ועוד שינויים שללא ספק יישארו עימנו גם זמן רב לאחר שוך המגפה. עדויות לכך כבר עולות מהשטח כאשר מקומות עבודה עוברים למודל המשלב בין עבודה מהבית לעבודה במשרד הפיזי, תוך צמצום שטחי הנדל"ן היקרים, וגיוס עובדים בכל רחבי הארץ ללא קשר למיקום הפיזי של המשרדים.
השפעה נוספת שהייתה לזיווג בין קורונה להאצה דיגיטלית הוא צמצום הפערים בין מרכז פריפריה. אם עד למגפה עובד בעל הכשרה טכנולוגית שהתגורר בפריפריה התקשה לקבל עבודה במרכז, שם מרוכז מרבית ההיי-טק הישראלי, היום החסמים הפסיכולוגיים והפיזיים נפלו ואין כל מניעה להעסיקו מרחוק. לכל היותר הוא יצטרך להגיע למקום עבודתו פעם-פעמיים בשבוע. גם ההיפך הוא נכון. עובדים בעלי הכשרה טכנולוגית הגרים במרכז יכולים לעבוד בחברות וסטארט-אפים שצצים בפריפריה, בלי להעתיק את מקום מגוריהם. זהו שינוי משמעותי שיכול להשפיע באופן חיובי על ביזור ההיי-טק הישראלי, שכרגע מרוכז, רובו ככולו, בת"א ובמרכז, וקצרה היריעה מלפרט את היתרונות עבור המעסיקים.
לתופעה זו יכולה להיות השלכה חיובית נוספת - צמצום פערים בין גברים לנשים במקצועות הטכנולוגיים. זה לא סוד שנשים הן עדיין מיעוט במקצועות ההיי-טק וככל שמטפסים במעלה הפירמידה הארגונית מספרן קטן עוד יותר. המעבר למודל עבודה היברידי ותגמול לפי תפוקות יכול לסייע לנשים רבות, במיוחד אימהות צעירות, לפרוץ את המחסומים גם בעולם ההיי-טק התובעני ולסגל לעצמן שגרה מותאמת לחייהן, זאת לצד מעבר למשרות "הורה" גמישות וביטול כליל של המונח המיושן "משרת אם".
עלייה במספר הפטנטים
איך כל זה בא לידי ביטוי בתחום הקניין הרוחני?
קניין רוחני הוא ראי החדשנות ולכן התקדמות טכנולוגית באה לידי ביטוי בהיקף רישומו. ברוב המקרים מי שיוזם ומפתח את הטכנולוגיות החדשות הן חברות עסקיות שמבקשות להגן על פעילותן באמצעות פטנטים, סימני מסחר ועיצובים.
הזכרנו כבר את מלחמת העולם השנייה, אבל לכל אורך ההיסטוריה תקופות של לחץ ומשבר הולידו רעיונות חדשים ופטנטים חדשים בעקבותיהם. למשל, יש בידינו תיעוד, כי מגפת "המוות השחור" של 1348 דירבנה חדשנות בעסקים ברפואה ובאמנות בהיקף גבוה. היא עודדה מעבר מגידול תבואה לגידול בעלי חיים, מהלך שהשפיע מאוד על כלכלת אירופה. גם הסביבה העסקית השתפרה עם שיטות עבודה יעילות יותר.
השפעה דומה הייתה לשפעת הספרדית, שהתרחשה בין 1918 ל-1920 ומזכירה מאוד את המגפה הנוכחית. מתברר כי היקף החדשנות עלה משמעותית בשנים אלה: 3% בשנת 1918, 38% בשנת 1919 ו-21% בשנת 1920. ניתן להסביר זאת, בין השאר, בכך שבמהלך משבר אנשים מאוחדים סביב מטרה משותפת ונוטים יותר לשתף פעולה זה עם זה, במטרה להתגבר על הבעיה.
כבר עתה ישראל נחשבת למעצמת פטנטים. אנחנו נמצאים במקום החמישי בעולם מבחינת מספר הפטנטים לנפש, מה שמעיד, פעם נוספת, על היותנו "אומת הסטארט-אפ". ישראל מדורגת גבוה במונחים של פטנטים לנפש גם בהשוואה לקבוצת מדינות עם תוצר לנפש דומה לזה שלה. ההרכב הטכנולוגי של החידושים בישראל משקף היטב את המגמות הטכנולוגיות הכלל עולמיות, אולם בתחומים מסוימים כמו תחום ה-ICT (מחשבים ותקשורת) הוא גדל יחסית מהר יותר בישראל מאשר במקומות אחרים, כולל ארה"ב.
לפי רשות הפטנטים, בשנים האחרונות נרשמה בישראל עלייה במספר הפטנטים. בשנת 2018 הוגשו בישראל 7,363 בקשות לפטנט - עלייה של כ-8% בהשוואה ל-2017, וצמיחה של קרוב ל-20% בתקופה של חמש שנים. בשנת 2019 - האחרונה שיש לנו נתונים סופיים לגביה - הוגשו בישראל 7,738 בקשות פטנטים. התחזית שלנו היא שבשנה הבאה נראה עליה גדולה עוד יותר, שכן הקניין הרוחני עוקב אחר המחקר והפיתוח.
אבל המדד המובהק יותר לחדשות טמון בבקשות הפטנט הבין-לאומיות. ישראל היא בין המדינות המובילות בהגשת פטנטים בינ"ל (PCT) ביחס לגודל האוכלוסייה שלה ב-20 השנים האחרונות.
ההצלחה של ההיי-טק הישראלי
נחזור לשאלה העקרונית והגדולה - האם ישראל, שהצטיינה עד היום בחדשנות טכנולוגית, תדע למנף את התאוצה הגדולה שסיפקה הקורונה כדי לבצע קפיצת מדרגה נוספת בתחום ההיי-טק והחדשנות? הנתונים הראשוניים מספקים תשובה אפשרית חיובית.
מנתוני 2020 עולה שישראל שמרה על מיקומה המוביל בטבלה העולמית בתחום ההשקעה במו"פ (כאחוז מהתוצר). ישראל השקיעה בשנת 2020 4.94% מהתוצר במחקר ופיתוח, מה שהקנה לה את המקום הראשון בעולם במדד זה (הממוצע במדינות ה-OECD עמד על 2.38%). אגב, 85% מההשקעה מקורה במגזר העסקי.
נתונים נוספים מצביעים על כך שבשנת הקורונה, ההיי-טק הישראלי רשם הצלחות יוצאות דופן. נכון, לא כל הענפים בהיי-טק זכו להצלחה דומה, אבל אותם ענפים שסיפקו מענה לשעת החירום, הלאומית והגלובלית, בלטו מאוד וגרפו תמורה כלכלית נאה. מדובר בתחומים כמו קלינטק, בינה מלאכותית, סייבר, מכשור רפואי ופודטק, שההכנסות שהם סיפקו קיזזו את הירידה שהייתה בענפים אחרים ואיפשרו לכלכלת ישראל לצלוח את המשבר הכלכלי, שהתלווה למשבר הרפואי, באופן סביר ואף למעלה מזה.
אחת האינדיקציות להצלחת ההיי-טק הישראלי בשנת הקורונה היא היקף הגיוסים. מדוח של IVC עולה, כי בשנת הקורונה נרשם זינוק של 30% בהיקף הגיוסים בהיי-טק הישראלי, זאת לאחר גידול עקבי בחמש השנים האחרונות. מהדו"ח עולה, כי בשנת 2020 היו 607 גיוסי הון בסכום השקעה כולל של כ- 10.1 מיליארד דולר. למעשה, בשלוש השנים האחרונות סך היקפי גיוס ההון הוכפל. נתון מעניין נוסף - 28 חברות ישראליות גייסו הון מעל 100 מיליון דולר, לעומת 21 בשנת 2019 וחמש בלבד בשנת 2018. לכך צריך להוסיף את גל ההנפקות הגדול שהתרחש בבורסה בת"א, כאשר רוב החברות שגייסו הון באמצעות הנפקות היו חברות טכנולוגיות. גם בתחום זה העתיד נראה מבטיח ושנת 2021 צפויה לשבור שיאים עם צפי להנפקת 15 חברות טכנולוגיות בשווי כולל של כ-35 מיליארד דולר.
המשמעות היא שההיי-טק הישראלי הופך את ישראל לזירת השקעות אטרקטיבית במיוחד. 370 מרכזי הפיתוח של חברות רב-לאומיות היא עדות מוצקה לכך ולאחרונה קיבלנו תזכורת נוספת לכך, כאשר חברת אמדוקס הודיעה כי היא מנהלת מגעים עם רשות המיסים להעברת כל הקניין הרוחני של החברה לישראל, בתמורה להטבות מס. הידיעה גם מרמזת על האפשרות שחברות בין-לאומיות נוספות ילכו בעקבות אמדוקס ובכך יחזקו את האקו-סיסטם הטכנולוגי המקומי, שהפך את ישראל ל"אומת הסטארט-אפ" ולמוקד של יזמות וחדשנות טכנולוגית בקנה מידה גלובלי.
משברים גלובליים כהזדמנות
הנתונים מלמדים שישראל ערוכה היטב לנצל ולמנף את התאוצה הדיגיטלית שבאה בעקבות הקורונה וזאת כדי לחזק את מעמדה המוביל בתחום החדשנות הטכנולוגית, אך אין להניח שהדבר יגיע בוודאות, או שהוא יגיע בקלות. נדרש שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים בסקטור העסקי, הממשלתי והציבורי, כדי לממש את ההזדמנות שנוצרה, ויש לקוות שהממשלה החדשה שתקום תדע להיות הגורם המחבר והמקשר שיוביל את המהלך, במיוחד בתחומים שכבר סומנו על-ידי ממשלות קודמות: בינה מלאכותית, רפואה דיגיטלית ומחשוב קוונטי. הגיע הזמן לחשוב על מינוי שר לענייני היי-טק, חדשנות ודיגיטל - כפי שקיים במדינות אחרות - שירכז במשרד אחד את כל הפונקציות השונות, שכיום מפוזרות בין משרדים ממשלתיים שונים, ואף לאחד משרדים לצורך כך.
הזדמנות נדירה לחשוב אחרת
לסיכום, מאמץ לאומי אנושי וכלכלי מרוכז מביא להתפרצות של טכנולוגיות ושיטות חדשניות בזמן קצר. משברים, בכל צורה שבה הם מופיעים, מייצרים מערכת תנאים ייחודית ומציעים הזדמנות נדירה לאנשים לחשוב אחרת, תוך שהם מניעים את החברות העסקיות לנקוט באסטרטגיות שיבטיחו את הישרדותם לטווח הארוך. הגנה פטנטית על המצאות ופיתוחים היא דוגמה לכך. מגיפת הקורונה אילצה את העולם למנף בדחיפות טכנולוגיות ודרכי עבודה חדשות, כאשר המחסומים הארגוניים, התרבותיים והתפעוליים האופייניים נדחקו הצידה ואפשרו ליישם פרויקטים בשבועות ולא חודשים או שנים. מרבית השינויים יישארו איתנו עוד זמן רב. מסחר מקוון, בריאות דיגיטלית, עבודה ולימודים מרחוק וחוויית השירות כל אלה השתנו לנצח. ההאצה הדיגיטלית תמשך ובתנופה חזקה. העולם כפי שהכרנו אותו ישתנה מקצה לקצה, ולנו, כבני אדם, נותר רק להסתגל אליו.
ד"ר אסתר לוצאטו היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני הגדולות והמובילות בישראל. עו"ד תמר לוצאטו בן יעקב היא מנהלת הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצה
