כשבתי הגדולה עדיין הייתה קטנה מאוד לקחתי אותה לצעדה בעיר הגדולה. יש לציין כי מי שצעד היה אני והיא השקיפה על העולם ונחה לה בטיולון. מה עושה ילדה בטיולון בצעדה? רבה כמובן עם הכלבים שבדרך. ליד כל חצר, כלב נבח עלינו והיא השיבה לו מלחמה שערה ונבחה חזרה. לפתע, במקום לנבוח, שמעתי אותה שואגת. כמו אריה. הצצתי לחצר וראיתי כלב עם רעמה כה גדולה כך שמוצדק היה להתבלבל ולראות בו אריה. חשבתי לעצמי - בחיי, אין לה בעיה לראות אריה בקרית אונו, זה אפילו לא מרגש אותה במיוחד. מה היה צריך לקרות כדי שאני אאמין שאכן ברח אריה מהספארי והוא ניצב מולי ברחוב? כנראה שעד שלא הייתי חוטף ביס זה לא היה קורה.
הקושי לקבל שינוי גדול הוא מפתיע, אך כנראה טבעי. כך קרה לנו במלחמת יום הכיפורים. מולנו התארגן האריה והעדפנו לספק שלל הסברים ובלבד לא לומר שזה אריה. כך קרה לאמריקאים כשהותקפו ב"פרל הארבור" ולרוסים במבצע "ברברוסה" - קשה להפנים את השינוי.
מכאן נובע הצורך בחדשנות - כי הכול משתנה: העולם משתנה, הטכנולוגיה משתנה, המצב המדיני משתנה והאויב משתנה. לכן, נדרש חשבון נפש רציף וכורח להתגבר על הרצון ליציבות ולשגרה - ולחדש. לא ניתן להניח שנישאר במקום ובכל זאת נעמוד בקצב. מה שעבד במלחמה הקודמת כלל לא בטוח שיעבוד במלחמה הבאה.
לבנות בארגון את דרכי ההשתנות
המילה חדשנות נתפסת היום כ-Buzzword אופנתי, אך כשמגיעים לפרקטיקה מגלים שזה קשה, קשה מאוד. כבני אדם ובוודאי כארגונים - ועל אחת כמה וכמה ארגונים גדולים - נראה כי אנו שמרנים מטבענו. אנו חותרים ליציבות ולא ששים לשנות את המסילות שהתווינו בעמל רב ועבדו לנו טוב עד עתה.
בספר חדש שנכתב זה לא מכבר על-ידי קריסטיאן ברואוז, תחת הכותרת "The kill chain: Defending America in the future of high-tech warfare", טוען המחבר, כי בעימות עתידי עם סין כל לווייני התקשורת והמודיעין האמריקאים יוצאו מכלל פעולה וספינות המטוסים יאלצו לסגת לאחור מחשש לטילים סינים מדויקים. למעשה, אמירתו עמוקה יותר. הוא גורס שבמרוץ החימוש והלמידה בין סין ובין ארה"ב, הסינים הקדימו בפיתוח היכולות שלהם. הוא משתמש לצורך כך בביטוי ססגוני - ארה"ב הותקלה במארב מהעתיד (״The US got ambushed by the future").
האם צה״ל נמצא במצב דומה? הרי גם אויבינו מתקדמים ומתפתחים בתחומים שונים - בתחום ההגנה האווירית, הטילים המדויקים והכטב"מים, התקשורת והסייבר. אז איך בכל זאת מצליחים לבנות בארגון את דרכי ההשתנות?
ראשית, יש לשלב את הראייה הביקורתית והחדה על מצבנו הנוכחי ובמקביל להעז ולדמיין כיצד הדברים יכולים להשתנות בטווח הארוך. בצבא התקיים ב-2019 תהליך ארוך שנקרא "סדנת הניצחון" שהניב את תר''ש (תוכנית רב-שנתית) "תנופה". כל בכירי הצבא כונסו לימים ארוכים של חשיבה ודיונים שבהם ניסו להתבונן נכוחה על המציאות ולסמן את הפערים - גם עכשיו וגם בעתיד לקראת ניצחון במלחמה הבאה. משם התהוו מספר כיוונים עתידיים. למשל, הצורך הדחוף להעצים משמעותית את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצבא, וליצור יכולת עתידית המשלבת רובוטיקה אוטונומית, תקשורת מתקדמת ובינה מלאכותית, במטרה לבנות יחידות לוחמות בתווך היבשתי, האווירי והימי בשדה הקרב.
דבר שני הוא להקפיד כי הצורך המבצעי יוביל. לא להתפתות לגאדג'טים מגניבים. יש להתבונן נכוחה על תפיסה מבצעית ושיטות לחימה ולבדוק מה חסר, מה יכול להקפיץ את ההישג בטווח הקצר ובמה נכון להתחיל ולבנות תשתיות לטווח הארוך. התקדמות דרך התנסויות היא תפיסה נכונה, אשר מעמידה את החיכוך המבצעי כמקדם למידה מרכזי. כך הוקמה בצה"ל היחידה הרב-ממדית, אשר זו תכליתה - פיתוח שיטות לחימה חדשניות דרך חיכוך והתנסות.
דבר שלישי הוא ההכרח להתבונן על החדשנות כחלק מהטבע הארגוני. נכון לחולל מפגשים, תרגילים ואירועים המאפשרים להתבונן אחרת על בעיות שלא הצליחו לפצח אותן עד עתה. הצבא הוא מקום גדול המכיל ידע מבוזר ואין-ספור יכולות. היתרון בהתארגנויות שכאלו הוא ההפגשה של שלל היכולות, עם האנשים ועם בעיות שהגיעו ממרחבים אחרים, כך שמתהווה מאסה קריטית לפיצוח.
ללמד חדשנות
החדשנות אינה רק תהליכים ומנגנונים, היא גם ידע והכשרה וכך מתחילות לצוץ בצה"ל הכשרות חדשנות לחיילים ולמובילי חדשנות בארגונים. כך נבנים קורסים באתר מרכזי בצה"ל, שמטרתם ללמד חדשנות ומאחורינו טקס "פרס החדשנות" של הרמטכ"ל בו הוא העניק פרסים בחמישה בתים שונים, ליחידות שהפגינו חדשנות יוצאת דופן וכן גם לשלושה אתגרים שהוא עצמו ניסח ומיקד.
לסיכום, כדי לשמור על ביטחון ישראל נדרשים דברים רבים. ראש וראשון הייתה, וכנראה תמיד תהיה, צדקת הדרך והערכים המובילים. לאורם ייבנו המשימות ואז נדרשים ארגון, משאבים, אימונים, לוגיסטיקה ומאמצים רבים נוספים. אלא שאסור אף פעם להיות מרוצים מידי. יש לזכור, כי לא לעולם חוסן וההיסטוריה מראה שהפתעות, בתדירות מכעיסה, הולמות שוב ושוב.
בצה"ל נמצא מיטב הנוער והוא נקודת החוזק של הארגון הזה. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שנתווה את ההתארגנות הנכונה כדי לאפשר לאנשים הטובים האלה לפרוץ את החומות ולשנות את צה"ל כדי שיעמוד במשימותיו החשובות.
אנו מצויים במהלכו של חג הפסח, בו הציווי לראות את עצמנו כמי שיצאו מבית עבדים פונה, בין השאר, אל "שריר" החדשנות שלנו - לא להשלים עם הכבלים, לא לחשוש מהשינוי להתאמץ ולהאמין כי יש ברכה בעמל. עם זאת, יש לדעת כי אין זה פשוט ועוד צפויים שיטוטים רבים במדבר עד הארץ המובטחת.
כל אחד יכול לשנות. לא צריך לחשוש מהשינוי, אך זה לא הולך להיות קל. יש ליזום וליצור ולא להתייאש, כי זו הדרך להצלחה.
הכותב הוא ראש חטיבת שילו"ח (שיטות לחימה וחדשנות), יחידה באגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי העוסקת בפיתוח שיטות לחימה רב-זרועיות חדשניות ובחדשנות טכנולוגית. ייעודה של החטיבה הוא לעצב ולגבש שיטות לחימה רב-זרועיות חדשות, תוך התאמתן לאיומים העתידיים על ישראל, הכוללים גם את מימד הסייבר וטווחים גיאוגרפיים רחוקים. ייעוד נוסף הוא ריכוז תחום החדשנות הטכנולוגית כמענה לאיומים אלו ולצורכי הצבא
