שנה מורכבת עברה על הכלכלה העולמית, עם פרוץ מגפת הקורונה. אך על-פי נתוני הלמ"ס, כלכלת ישראל התכווצה רק ב-2.4% בשנת 2020, הודות להיי-טק הישראלי שהמשיך לצמוח והכסף שהמשיך לזרום לתעשיית הסטארט-אפים. החברות הישראליות המשיכו לגייס עובדים ולייצא חדשנות ישראלית לכל העולם. לדברי דדה גולדשמיט, מנהל קרן ההשקעות "סמסונג קטליסט", 2020 הייתה ללא ספק שנה מאתגרת, אבל המשבר גם יצר הזדמנויות והאיץ תהליכים: "העבודה מהבית וצריכת שירותים מרחוק העצימה את תהליכי הדיגיטציה, הן בשירותי ממשל והן במגזר העסקי. העבודה מרחוק גם הגבירה את הצורך באוטומציה של תהליכים עסקיים בחברות ויכולת החישה מרחוק ברצפות ייצור. מגבלות התנועה והשהייה בבית גם הגבירו את צריכת התוכן מרחוק, בשירותים כגון נטפליקס. מגמות אלו העצימו את המעבר של שירותי מיחשוב מהתקנות לוקאליות לענן, וכן את קצב ההטמעה של יכולות בינה מלאכותית לצורך הגברת היעילות והתפוקה הארגונית ואוטומציה של תהליכים, כגון קליטת מסמכים וניתוחם במגוון תעשיות (ביטוח, עולם הרפואה, תעשייה וכדומה)".
לדברי גולדשמיט, "בתקופה בה חלקים ניכרים מהמשק סבלו מהמשבר, נוצרו לסגמנטים אחרים בהיי-טק הזדמנויות מסחריות, אשר הביאו להאצת ההתפתחות המסחרית של חברות שפעלו בתחומים אלו. דוגמא לכך היא חברת אלגרו בינה מלאכותית (Allegro.AI) שהקרן שלנו בחרה להשקיע בה. אלגרו מספקת פלטפורמת קוד פתוח לניהול שרשרת הפיתוח והתפעול של מערכות בינה מלאכותית, החל משלב איסוף הדאטה, הנדרש לצורך אימון מנועי הבינה המלאכותית, וכלה בפריסת המנועים בשטח ועידכונם השוטף, במגוון תחומים הכוללים ראייה ממוחשבת, עיבוד קול ועוד. כתוצאה מהביקוש הגובר לפריסת מערכות מבוססות בינה מלאכותית, החברה חוותה זינוק במספר הארגונים המשתמשים בטכנולוגיה - ממאות בודדות בראשית 2020 לכמה אלפים בסופה.
"בשורה התחתונה", מסכם גולדשמידט, "לאחר האטה וחששות רבים במרץ-אפריל, בסופו של דבר שנת 2020 הפכה לשנת שיא בגיוסי הון סיכון של סטארט-אפים ישראליים, עם סך גיוס שחצה את רף העשרה מיליארד דולר".
הנה סיפורן של שלוש חברות ישראליות שהצליחו להציג צמיחה מרשימה בשנה החולפת, למרות המשבר העולמי.
צמיחה של סטארט-אפים בעולמות הדאטה
גם במרכז החדשנות של ענקית האחסון סיגייט בישראל, Lyve Labs Israel, מספרים על חברות שידעו להתייעל ולנצל את המשבר כדי לקצר תהליכים. לדברי נועה פרנקו אוחנה, "ראינו איך הסטארט-אפים שאיתם אנו עובדים הצליחו להתפתח ולגייס כספים דווקא בשנה החולפת. כאשר עבודה מרחוק הפכה לסטנדרט ואין צורך לטוס כדי להיות פיזית אצל הלקוח, סטארט-אפים רבים הצליחו לבצע פיילוטים מוצלחים מרחוק וקיצרו את זמן המכירה ללקוח. אנחנו עובדים באופן צמוד עם חברת בתחום הדאטה ולשם דוגמה היה לנו פיילוט מוצלח מאוד עם cnvrg.io שביצענו תוך שבועות ספורים, למרות שכל התקשורת נעשתה מרחוק. נדמה שהעובדה שהחברות יושבות בישראל כבר לא מפריעה".
פרנקו-אוחנה מוסיפה, כי הניסיון של סיגייט מראה שחברות בתחום הדאטה אף חוו צמיחה מואצת במיוחד במהלך משבר הקורונה, מאחר והמעבר לעבודה ותקשורת מרחוק הגדילה עוד יותר את כמויות המידע שדורשות אחסון וגישה על-ידי גופים, חברות וממשלות.
"במהלך 2020 נוצר גידול בכמויות הדאטה ואיתו גם הצורך במקום אחסון, לכן זה לא מפתיע שבשנה החולפת נרשם גידול במכירת של סיגייט, שאף זיהתה את הצורך בשירותי ענן לחברות עתירות מידע והשיקה עבורן את שירותי Lyve Cloud", היא מציינת. "המגמה הזו לא פסחה על הסטארט-אפים בישראל שעוסקים באחסון וניצול של מידע. רק בחודשים האחרונים נפגש צוות החדשנות, כאן בארץ, עם לפחות שלוש חברות שגייסו סכומים מכובדים מאוד במהירות על מנת לפתח את המוצר שלהן".
שנת הדיגיטציה של העסקים
הקורונה אילצה ארגונים, שעברו לאט לאט לדיגיטציה, לעבור בצורה מהירה וחדה לעבודה דיגיטלית מלאה. עסקים קטנים ובינוניים, מפעלי יצור, מוסדות פיננסיים ועד לארגוני בריאות – כולם זינקו קדימה ברגע אחד עשור קדימה. חברות סטארט-אפ כמו סטמפלי, עשו השנה קפיצה גדולה שסייעו לכל אלה לעשות את הקפיצה הגדולה. סטמפלי, הפכה את עולם החשבוניות לכלי תקשורת בתוך העסק ובין עסקים וספקים.
אין בעל עסק או חברה שלא מתעסק בכל חודש עם חשבוניות ספקים. התעסקות סיזיפית ואפורה והרבה פעמים קצת מבולגנת. הסטארט-אפ סטמפלי (Stampli) מנער את האבק מעולם ניהול החשבוניות והופך אותו לתהליך ארגוני שיתופי הדומה בקלות שלו לאופן שבו אנשים מתנהלים ברשתות החברתיות, ובנוסף מייעל את התהליך באמצעות בינה מלאכותית, ועל הדרך מאפשר לחברות וארגונים להיפטר מהניירת.
המערכת הטכנולוגית של סטמפלי, מבוססת ענן, מנהלת בתוכה חשבוניות של עסקים בינוניים-גדולים בארה"ב שלמעשה מטופלת דרכה. עסקים אלו מטפלים במאות ואלפי חשבוניות בחודש. כל מחזור החיים של החשבונית - החל בחיבור למערכות הפיננסיות וקיטלוג ההוצאות, דרך האישור והתקשורת הפנים-ארגונית, תקשורת עם הספק, ועד לתשלום לספק בלחיצת כפתור עובד כשירות ענן מאובטח (בענן של אמאזון) ולמעשה מאפשר ניהול תהליך מלא ותקשורת בין עסקים וספקים למעשה, Stampli הפכה את עולם החשבוניות לכלי תקשורת בתוך העסק ובין עסקים וספקים.
אייל פלדמן, מנכ"ל סטמפלי אומר, כי "כבר שנים שאין כמעט חדשנות בעולם ניהול החשבוניות, עולם שנחשב למיושן ובירוקרטי. המערכת שלנו, המבוססת על בינה מלאכותית, מגדירה מחדש את תהליכי ניהול הטיפול בחשבוניות על-ידי הפיכת החשבונית לכלי תקשורת מרכזי המאפשר שיתוף פעולה פנים וחוץ ארגוני מסביב לכל הפעולות הנדרשות לסגירת מעגל הרכש והתשלום".
עוד אומר פלדמן, כי "ההתעסקות עם הפרוצדורות של וידוא, קטלוג ואישור חשבוניות, הקישור לתהליכי הרכש והמערכות הפיננסיות, המעקב השוטף וחיפוש היסטוריה, בירור איפה עומד התשלום ועוד - כל אלה נעשים בצורה מיושנת וגורמים להרבה רעש מיותר בתוך הארגון. אך מעבר לטיפול בחשבונית עצמה, המערכת שלנו מספקת למנהלים תובנות עסקיות, ודואגת לעודד ולתזכר את כל המעורבים בתהליך לזרז את הטיפול בחשבונית כדי שהיא תתקדם בתהליך ותגיע לסוף דרכה במהירות וביעילות. זמן הטיפול המערב גורמים רבים מקוצר משבועות לימים".
הפתרון היחודי של סטמפלי אינו דורש הטמעה וישום ארגוני ארוך, כאשר הלקוחות יכולים לעלות לאוויר תוך יום אחד לאחר ההתקנה. הטכנולוגיה של החברה מתחברת באופן טבעי וקל למערכות ה-ERP של העסק ומשתלבת עם פלטפורמות קיימות כמו NetSuite, SAP או QuickBooks של Intuit ועוד. על-פי נתוני החברה, מעבדת כיום סטמפלי חשבוניות בשווי כולל של למעלה מ-17 מיליארד דולר מדי שנה, כשיותר מ-1,900 ארגונים עסקיים, 40,000 משתמשים ו- 700,000 ספקים רשומים בפלטפורמה שלה.
החברה הוקמה על-ידי האחים עופר ואייל פלדמן ב-2015, כאשר עופר מוביל את הפיתוח בישראל ואייל מכהן כמנכ״ל בסיליקון ואלי. סטמפלי פועלת מתל-אביב (שם נמצא מרכז הפיתוח) וקליפורניה והיא גייסה עד כה 34 מיליון דולרים ממשקיעים בולטים כמו SignalFire ,Hillsven Capital Bloomberg Beta וקרן UpWest הישראלית אמריקאית. בימים אלה מגייסת החברה עשרות עובדים למרכז הפיתוח בתל-אביב.
רצפת הייצור בדיגיטציה מואצת
עם פרוץ המגפה, התעורר בכל רחבי העולם חשש ממחסור במוצרי צריכה בסיסיים. קווי הייצור לא הצליחו לעמוד בביקוש הרב למוצרים, החל מנייר טואלט ועד ביצים. למרות זאת, במהירות שיא, עקומת ההיצע והביקוש התאזנה ואספקת מוצרי הצריכה כמעט ולא השתבשה. ההתאמות הזריזות שביצעו היצרניות הגדולות בעולם לביקוש ההולך וגדל ולאתגרי הייצור תחת נהלי הריחוק החברתי והסגרים, נשענו בעיקר על טכנולוגיה, תחום המכונה Industry 4.0.
הסטארט-אפ הישראלי אוגורי (Augury), שפיתח מוצרי IoT ופלטפורמת AI מבוססת ענן לניטור פעילות מכונות, נחשב לאחד השחקנים המובילים העולמיים בתחום. החברה, שנוסדה ב-2011 על-ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, גייסה עד כה 106 מיליון דולר בתשע שנות קיומה ומשרתת לקוחות ענקיים, גלובליים וישראלים, ביניהם: קולגייט, הייניקן, הרשיז, דנונה, מקורות, כי״ל, תנובה, חברת החשמל ועוד.
אוגורי מעסיקה כ-200 למעלה מ-100 עובדים במרכז הפיתוח שלה בחיפה ובמטה בניו-יורק, ונמצאת כעת בעיצומה של התרחבות משמעותית. החברה, שמצויה בליבה של המהפכה הדיגיטלית שעובר העולם התעשייתי, מנטרת את "בריאות המכונות" (Machine Health), באמצעות מערכת חדשנית של חיישני ויברציה, טמפרטורה ועוד. המידע נאסף מהמכונות באופן רציף מסביב לשעון, משודר לענן ובאמצעות אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית, מזהה דפוסי התנהגות חריגים שעלולים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות. באופן הזה, החברה מתריעה על סכנת עיכובים והשבתות בייצור של לקוחותיה ומונעת מהם הפסדים בשיעור של מאות אלפי דולרים ויותר.
גל שאול אומר, כי "אין ספק שהשנה האחרונה הציבה את כל העולם בפני אתגרים חדשים. תעשיות שלא היו בהן שינויים במשך שנים ארוכות, נאלצו לעשות קפיצת מדרגה משמעותית לעבר דיגיטציה. ברגע שהדבר נעשה, אף אחד כבר לא יחזור אחורה. אנחנו נראה בשנים הקרובות את כל התעשיות הישנות הופכות לתעשיות המבוססות על ניהול דיגיטלי שיביא איתו גם שינוי משמעותי עבור עובדי רצפת הייצור".
בעקבות הצמיחה המואצת של החברה, היא מתכוונת להגדיל את כוח האדם שלה ולהרחיב את פעילותה בעולם.
הבוטים מאחורי מבצע החיסונים
"הרובוטים לא יחליפו את האדם, הם יכפילו את הכוח שלו", כך אומר הראל טייב, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ קראיון (Kryon Systems), המפתחת שירותי רובוטיקה לארגונים ועסקים ברחבי העולם. חברת קריון הוקמה בשנת 2011 והבוטים שהיא פיתחה עושים אוטומציה רובוטית של תהליכים RPA Robotic Process Automation)). בבסיסה, האוטומציה הרובוטית משלימה ולא מחליפה את העבודה האנושית. כך למשל, 100 בוטים של החברה פיקדו על מערכת הזמנת התורים של קופת חולים כללית במבצע החיסונים האדיר כנגד נגיף הקורונה. הבוטים של החברה קבעו בו-זמנית מאות אלפי תורים לשני חיסונים, על-פי העדפות משרד הבריאות, באופן אוטומטי. "רק תארו לעצמכם שטלפנים אנושיים היו צריכים להרים טלפון-טלפון לאזרחים לקבוע תור לחיסון. הבוטים שלנו חסכו אלפי שעות אדם וקיצרו את הזמנים וכמובן חסכו הרבה כסף", מדגיש טייב.
אז מה בעצם עושים הבוטים של קראיון? מיליוני עובדים ברחבי העולם עוסקים כל היום בתהליכים ידניים מיותרים, אנחנו קוראים להם "עבודות שחורות", שחייבים להיעשות, אבל כולנו היינו שמחים להיפטר מהן. למשל, איש מכירות שצריך למלא טפסים על כל עסקה שנסגרה מתפנה היום לבצע עוד עסקאות, כי הבוט מבצע את התהליך הידני.
עולם ה-RPA, עולם של אוטומציה, מאפשר עבודות תהליכים באמצעות רובוטים. הערך של עובד וירטואלי הוא עצום לחברה - במקום 100 עובדים יהיו 200 עובדים שחצי מהם וירטואליים, שיקחו את כל העבודה השחורה והעובדים בעצמם יעסקו בחדשנות ותקשורות.
טייב מציין, כי "הצלחנו לפצח לא רק את העולם של האוטומציה, אלא לקחנו צעד אחד מעבר כדי לעשות 'אוטומציה לאוטומציה' - אנחנו מסוגלים היום לזהות את התהליכים הארגוניים עצמם כדי לייעץ לחברות כיצד להפוך אותם לאוטומטיים. זה הליך שמוריד את עלות הביצוע הכללית ב-80%". לאלה החוששים כי הבוטים יחליפו את האדם ויהפכו אותו למיותר אומר טייב, כי "לרובוטים יש תפקיד מאוד משמעותי ולא רק כדי להחליף אותנו, אלא כדי ליצור לנו מכפלת כח".
בין לקוחות קראיון נמנות חברות כמו אליאנס, AIG, HSBC, Verizon, AT&T רשת בתי המלון Windham ועוד. טייב מספר, כי אם בשנים האחרונות ראינו ארגונים גדולים מאמצים את השימוש באוטומציה, בשנה האחרונה ה-RPA מתחיל לחדור גם לחברות קטנות ובינוניות. "התבגרות השוק של RPA גורמת לדמוקרטיזציה של האוטומציה ולוכדת את תשומת ליבם של ארגונים קטנים יותר, שמכירים בפוטנציאל הטמון ביכולת ליהנות מיתרון תחרותי ולהגדיל את התפוקה ובכך גם את הרווחים".
