ההתקדמות הטכנולוגית והתחרות העצומה בכל תחום ותחום לא מאפשרים לנו לא להיות חלק מהתהליכי החדשנות מסביבנו. חדשנות היא משאב חיוני וחשוב למדינת ישראל והוא מהווה נכס לאומי לביסוסה ושגשוגה.
בישראל היה קיים תמיד קשר הדוק בין האקדמיה לבין התעשייה. מי שממלא תפקיד מרכזי בהעברת הידע הן חברות מסחור הטכנולוגיה, שפועלות ליד האוניברסיטאות הגדולות ומכוני המחקר. הן מהוות למעשה זרוע ארוכה של האוניברסיטה, אשר מזהה טכנולוגיות חדשנות בהתהוות ומביאה אותן אל החברות המסחריות. הן אף מלוות את התהליך - החל משלב המחקר דרך רישום הפטנט ועד פיתוח עסקי על מנת למסחר את הפטנטים.
אחד מהשחקנים במגרש המסחור היא חברת ביראד חברה למחקר ופיתוח, שאחראית באופן בלעדי למסחור הידע והטכנולוגיות שמקורם באוניברסיטה בר-אילן. החברה שמה לה למטרה לקדם את מסחור הטכנולוגיות החדשניות, שאותן ממציאים חוקרי האוניברסיטה, והיא מעודדת מדענים לקדם את מחקריהם ולהרחיב אותם בכיוון של מיזמים יישומיים ותעשייתיים. כל זאת תוך העמקת הקשרים עם גורמים בתעשייה מחד גיסא, ועם אנשי האקדמיה מאידך גיסא. המטרה היא למקסם את הפוטנציאל המחקרי של האוניברסיטה ולהביאו למימוש יישומי. ביראד מעמידה לרשות החוקרים והמדענים של אוניברסיטת בר-אילן את מיטב ומירב השירותים המקצועיים על מנת לבדוק היתכנות עסקית סביב מחקרם.
פורטפוליו קניין רוחני רחב
ביראד מציעה כיום שלל הזדמנויות עסקיות לגורמים בתעשייה, המבוססות על המחקר הנרחב המתבצע בין כותלי האוניברסיטה וזאת על-ידי מיטב המומחים בשורה ארוכה של תחומים - החל מביולוגיה ימית, דימות, אופטיקה, מחשוב, תקשורת ואבטחת מידע, דרך מיחזור אנרגיה וביו-פיזיקה ועד חקר הסרטן, מחלות זקנה, מחשוב ומדעים קוגניטיביים.
כדי לקדם את מיסחור המחקר נוקטת ביראד בשורה של אסטרטגיות. היא מציעה שותפויות, תאגידים ובריתות לניהול הקניין הרוחני ומסחור טכנולוגיה באמצעות יצירת סיכון ורישוי. היא מספקת שירותים מדעיים לשימוש חברי הקהילה התעשייתית, תוך ניצול בסיס הידע והתשתית הטכנולוגית של האוניברסיטה ומעניקה שירותי מיקור-חוץ לטובת המגזר העסקי תחת חטיבת השירות המדעי. החברה גם מאפשרת גישה למתקנים עבור חוקרים מתחומי מדעי החיים, ננו-טכנולוגיה, כימיה ותחומי מחקר אחרים. החברה אף פועלת בשיתוף פעולה עם המרכז לננו-טכנולוגיה והפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי שבגליל ונהנית מהסכמי שיתוף פעולה עם חברות בין-לאומיות.
בתחום הרישוי, ביראד מעניקה רישיונות, בלעדיים ולא בלעדיים, למסחור ממצאי מחקר מבוססי ידע חדשני, הן לחברות ותיקות והן לחברות סטארט-אפ שהוקמו סביב הטכנולוגיה.
הכותבת הינה סמנכ"לית השיווק של ביראד חברה למחקר ופיתוח. חברות, גופי תעשיה ויזמים המעוניינים להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות ובפטנטים מוזמנים ליצור קשר בטל': 077-3643534 או בדוא"ל>>
שת"פ בין בר-אילן לאיזוטופיה - פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי גידולים סרטניים קטנים ואגרסיביים
הסמן לא רק יקבע אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, אלא גם עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה
כיום חיים בישראל למעלה מ-200,000 חולי סרטן ומחלימים. מדי שנה מתגלים בישראל כ-28,000 חולי סרטן חדשים, מהם כ-400 ילדים. על-פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ארבעת סוגי הסרטן השכיחים בישראל (בהתאם לשיעור החולים) הם: סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן הריאות.
ההתקדמות המדעית בחקר הסרטן והאמצעים החדשים לאבחון ולטיפול הביאה לכך שכיום ניתן לרפא חולי סרטן רבים. סיכויי הריפוי תלויים במידה רבה בסוג הגידול הסרטני ובשלב בו התגלתה המחלה.
אמצעי האבחון המדויקים בשלבים המוקדמים של המחלה הינם מפתח להצלת חיים.
מחקר ישראלי חדש, שמתבצע בימים אלה על ידי חברת איזוטופיה בהובלתה של פרופ' שרון רוטשטיין, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לפתח סמן רדיואקטיבי הפוקסיה (תופעה של חוסר חמצן בתאים) המבוסס על האיזוטופ Cupper 64 לזיהוי תאים מחוסרי חמצן. מחקרים הראו, כי ריכוז החמצן בתא הוא ביחס ישיר לאגרסיביות של הגידול הסרטני. הסמן הרדיואקטיבי הפוקסיה לא רק ייקבע אם זה גדול ממאיר או שפיר אלא גם יקבע כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה.
כימות ריכוז החמצן בתאים סרטניים הוא הכרחי על מנת לאפיין כמה הגידול אגרסיבי ועל מנת להתאים את הטיפול לחולה בצורה טובה יותר. עד היום לא פותח סמן רדיואקטיבי המאפשר מעקב אחרי תאים מחוסרי חמצן מכוון שהסמן צריך לעבור תהליך חמצון חיזור ולכן יש להבין היטב הן את התהליך הכימי והן את המנגנון הביולוגי שלו.
במעבדה של פרופ' רוטשטיין פיתחו סמן רדיואקטיבי על בסיס נחושת המשתלב בצורה אקטיבית בתוך מחזור יוני הנחושת ולכן נקלט במידה רבה על-ידי התא.
הפוקסיה נמצאת לא רק בגדולים סרטניים אלא גם בחסימת כלי דם (שבץ) ואגרגטים של אמילואידים (מחלות נוירולוגיות). ולכן פיתוח סמן רדיואקטיבי להפוקסיה הוא הכרחי.
קרן מושקוביץ, מנהלת הפיתוח העסקי של חברת איזוטופיה, אומרת כי "בשנים האחרונות איזוטופיה משקיעה משאבים רבים באיתור טכנולוגיות חדשניות ובשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארץ ובעולם על מנת לסייע להן להגיע למחקרים קליניים. הידע הקיים בחברה והנגישות לאיזוטופים השונים מהווים קרקע פורייה לתמיכה בפיתוח הדור הבא של סמנים".
פרופ' רוטשטיין מציינת, כי "פיתוח סמן רדיואקטיבי יעיל הינו אתגר שמצריך קבוצה מולטי-דיסציפלינרית, שיש לה יכולות ביולוגיות וכימיות וכן את השיטות הביו-פיזקליות להבנת תהליך מורכב זה של תהליך החמצון חיזור".
שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת בר-אילן לבין איזוטופיה נעשה באמצעות ביראד והמחקר מתבצע במסגרת תוכנית "מגנטון" של רשות החדשנות. איזוטופיה מולקולר אימג'ינג בע"מ הינה יצרנית רדיו-איזוטופים בתחום הדימות והטיפול הרפואי. החברה יוצרת שיתופי פעולה בין הקהילה המדעית והרפואית בכדי להמשיך ולפתח ולהתנסות בסמים חדשים ליישומי הדמיה וטיפול מולקולרי. www.isotopia.co.il
פרטים נוספים אודות טכנולוגיות ושירותים אותם מציעה חברת ביראד>>
