משבר הקורונה והשינויים שהגיעו בעקבותיו, חייבו חברות עסקיות לעבור למרחב הווירטואלי כדי לשמור על רצף פעילותן העסקית ולהמשיך לשרת את הלקוחות. למעשה, המעבר לדיגיטל סימן את קו ההפרדה בין אלה שהצליחו לשרוד במשבר לבין אלה שלא. אך מה לגבי ארגונים ציבוריים? גם כאן היכולת לעבור לדיגיטל הייתה קריטית. מי שבלט מאוד בתחום זה היה מכון היצוא, אשר בשלושת החודשים האחרונים נקט במדיניות כוללת של העברת כמה שיותר שירותים למרחב הווירטואלי.
"מייד כשהבנו את גודל המשבר שמתרחש במשק, קיבלנו החלטה להעביר את השירותים שאנו מספקים לדיגיטל", מספר אדיב ברוך, יו"ר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינ"ל. "המכון, כבית של היצואנים בישראל, לקח על עצמו לפעול באותם ימים - והוא ממשיך זאת גם עתה - כדי לאפשר לייצואנים הישראלים לא רק להמשיך ולפעול, אלא גם לגלות הזדמנויות עסקיות חדשות שהמשבר מייצר".
קטלוג וירטואלי של חברות ישראליות
ברוך מפרט את הפעולות שבהן נקט המכון: הקמת חדר מצב, שעובד 24/7 ונותן מענה מיידי לפניות של יצואנים ובעלי עסקים בנושאים שונים ; ייזום וקיום פגישות וירטואליות מול תאגידים וחברות רב-לאומיות, רשויות ציבוריות, גופי רפואה, מפיצים, קניינים ועוד, שבהן אנשי המכון מחברים בין יצואנים ישראלים ולקוחות פוטנציאליים בעולם ; שיחות וידיאו בין יצואנים לנספחים הכלכליים של ישראל ברחבי הגלובוס ; מפגשי ייעוץ וירטואליים ; וובינרים עסקיים מול קהלי מטרה ממוקדים, ורטיקלית וגיאוגרפית ; הצמדת מנטור מקצועי למנהלים שיסייע להם לזהות הזדמנויות בזמן משבר ועוד.
פעילות מעניינת במיוחד הייתה הוצאה לאור של קטלוג וירטואלי של חברות ישראליות, המפרט את מוצריהן ואת הטכנולוגיה הייחודית שלהן, תוך "דחיפה" שלו בקרב קניינים פוטנציאליים. פעילות זו הסתייעה בנספחים הכלכליים של ישראל בעולם.
המכון הפעיל גם open webinar במסגרתו הציפו חברות בינ"ל את הצרכים שלהם (גם באופן כללי וגם בזיקה למשבר הקורונה), דרכי העבודה שלהם עם סטארט-אפים ואת האסטרטגיה שלהן כלפי עתיד התעשייה. לאור נתונים אלה חיבר המכון בין אותן חברות לבין סטארט-אפים ישראלים רלוונטיים.
המפגשים הווירטואליים הפכו במהלך התקופה למרכיב חשוב בפעילות המכון. כך למשל, קיים המכון מפגש עם חברת מאסטרקארד העולמית, שחיפשה פתרונות בתחום ה-Voice Technology, שנחשב לאחד התחומים החמים בתעשייה. המכון ביצוע סקאוטינג למספר סטארט-אפים ישראלים וקיים מפגש זום עם מנהלי החדשנות בחברה.
"יש לנו היכרות מעמיקה עם כל ענף בתעשייה הטכנולוגית הישראלית ואנו יודעים לבצע את החיבור הנכון בין השחקנים בענף לבין חברות רב-לאומיות המחפשות חדשנות ישראלית", קובע ברוך, שמצביע על מפגשים דומים שנערכו עם חברת ורייזון תקשורת, שהתעניינה בפתרונות מתחום הרובוטיקה, ועם חברת JCDecaux המחפשת חדשנות בתחומים כמו שילוט דיגיטלי, אינטראקטיביות ודאטה אנליטיקס. גורם נוסף שהוא יעד לפעילות המכון הוא תאגיד Colgate Palmolive אשר מחפש בעיקר פתרונות בתחום שרשרת האספקה, אנליטיקס, אריזות בנות-קיימא ועוד.
תחום מרכזי שנפגע בפעילות המכון היה השתתפות בתערוכות בינ"ל, שבוטלו באחת לרוחב הגלובוס. תערוכות אלה הן קריטיות לחשיפת מוצרים ושירותים, במיוחד מוצרים חדשים, בפני לקוחות פוטנציאליים בעולם. כדי לפתור את הקושי החליט המכון לקיים כנסים וירטואליים ממוקדי-תחום. המטרה נותרה כשהייתה - לפתוח דלתות ליצואנים הישראלים בקרב לקוחות, לרבות ממשלות, ארגונים, קניינים ואנשי רכש. בקרוב יקיים המכון כנס וירטואלי גדול בתחום ביטחון המולדת והסייבר שיחליף את הכנס הפיזי הדו-שנתי שהתבטל.
"המסר שלנו לייצואנים היה שאמנם המשבר הנוכחי שונה מקודמיו, אך כדאי להצטייד באופטימיות", מדגיש ברוך. "ציינו שלמשבר הזה יש תאריך תפוגה ברור והוא היום שבו יתגלה חיסון או תרופה לנגיף. עד אז חובה לעשות כל מאמץ להמשיך את העסקים, ובפרט לשמר את הקשרים עם הלקוחות בחו"ל. הסברנו שלישראל יש הרבה מה להציע לעולם, כולל שירותים ומוצרים המתאימים לימי משבר אלה, ועלינו למנף זאת".
אנרגיה, נדל"ן ובנייה
במכון היצוא מזכירים, כי גם תעשיות שנחשבות שמרניות כמו אנרגיה, נדל"ן ובנייה, מחפשת חדשנות טכנולוגית בימים אלה. במסגרת פעילות המכון בתקופת הסגרים התקיימו וובינרים פתוחים עם מספר חברות גדולות בתחום. חברות אלה הציגו את צרכי החדשנות שלהן, בדגש על טכנולוגיות לייעול, אוטומטיזציה ודיגיטליזציה. לאחר הוובינרים התקיימו פגישות אישיות עם חברות טכנולוגיות ישראליות רלוונטיות.
בין החברות הללו ניתן למנות את CDL City Developments Limited)), מסינגפור - חברת נדל"ן הפעילה ב-29 מדינות ובבעלותה בתי מגורים, משרדים ובתי מלון, שהקשר עימה נוצר הודות לנספחות המסחרית של ישראל בסינגפור ; וחברת L&T (Larsen & Toubro) - קונגלומרט הודי שכולל למעלה ממאה חברות-בנות ושותפויות, כולל בישראל. דוגמה אחרת היא של חברת REHAU מגרמניה, יצרנית פולימרים אשר מספקת רכיבים לתעשיית הבנייה, הרכב והתעשייה הכללית.
בתחום האנרגיה, יקיים המכון - בשיתוף פעולה עם הנספחות המסחרית ביוסטון, טקסס - וובינר עם קרן ההון סיכון של חברת האנרגיה הגדולה בעולם SHELL VENTURES.
הזדמנויות עסקיות בעידן הפוסט-קורונה
החודשים האחרונים היו מאתגרים עבור הייצוא הישראלי. שרשרת האספקה העולמית נפגעה ובחלק מהתחומים נרשמה ירידה זמנית בביקושים. עם זאת, הדרישה לחדשנות טכנולוגית דווקא התעצמה, בעיקר בגלל הצורך לתת מענה לאילוצים שהוליד המשבר. מצב זה ייצר ומייצר הזדמנות גדולה לחברות טכנולוגיה ישראליות, אשר מעבר ליכולת לתת מענה מדוייק לצרכים העולים מהשטח, מצטיינות גם בגמישות ובזריזות (AGILITY) ויכולות "לתפור" פתרונות חדשים על-פי דרישה.
האמירה שכל משבר מייצר גם הזדמנויות אמנם כבר שחוקה מרוב שימוש, אך דומה שמשבר הקורונה ממחיש עד כמה היא נכונה", מסכם אדיב ברוך. "העולם בעידן הפוסט-קורונה יהיה שונה מהעולם שהכרנו. למשל, אין ספק שהעולם יאמץ יותר ויותר אורח חיים דיגיטלי. שינוי זה כבר מספק הזדמנויות עסקיות עבור החברות הישראליות, בתחומים כמו חינוך מרחוק ולמידה מקוונת (E-learning), עבודה מרחוק, ניהול עובדים ומשימות, ניהול פרויקטים, קניות מקוונות, סחר אלקטרוני, תשלומים ופינטק, שינוע ועוד. כל זה עוד לפני שהזכרנו את כל עולם הרפואה והבריאות הדיגיטלית. אנחנו נחושים למצות את הפוטנציאל העסקי הטמון בכך לטובת החברות הישראליות והיצוא הישראלי".
