במקביל למשבר הכלכלי העולמי שנוצר בעקבות התפרצות ה-COVID-19, מתחילים כעת להתברר יותר ויותר מגוון האתגרים החברתיים שמעמיקים ומקצינים בעקבותיו. ההאטה הדרמטית בצריכה והייצור מובילה לשבירה של שרשראות אספקה, לאבטלה גואה במדינות מתפתחות ולעוני ורעב שכמותם לא נראו מאז מלחמת העולם השנייה. הצורך בריחוק חברתי מוביל לבדידות הולכת וגואה ומוביל רבים למצבי חרדה ודיכאון קיצוניים. על כל אלה, ונוספים, אנחנו רגילים לשמוע כבעיות רחוקות, אדירות מימדים, שממשלות וארגונים בינ"ל מנסים נואשות לתת להן מענה.
בימי שגרה, רובנו לא רואים בבעיות העולמיות האלה קשר מיידי לעשייתם. עם עלייתו של המשבר הגלובלי, הנושאים הללו הולכים והופכים מרכזיים יותר ויותר. וכאן מתחילה האפשרות שלנו לבחור - להתעלם מהבעיות הקשות הללו, או להישיר מבט ולשנות את הגישה. ככל שנפסיק לקטלג את הצרכים הללו כ"בעיות", ונזהה את ההזדמנויות שטמונות בהן - יקרה לנו קסם. למעשה, זהו תהליך שקורה בעולם בעשור האחרון, בו הגישה והתפיסה של ארגונים, משקיעים ומדינות כלפי הסוגיות החברתיות והסביבתיות הופכת מלראות בהן בעיה להזדמנות.
לא פילנתרופיה אלא הזדמנות כלכלית
קחו למשל את חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק, שכבר הפנתה 200 מיליארד דולר להשקעות בהזדמנויות הללו, המכונות "השקעות אימפקט". חברות כמו יוניליוור ונסטלה מצביעות על אימפקט חברתי וסביבתי כמנוע הצמיחה העסקי שלהן ומגבות זאת במדידה ודיווחים שוטפים.
אל תטעו - לא מדובר במחלקות הפילנתרופיה או ההתנדבות של הארגונים הללו - הם מזהים את ההזדמנות הכלכלית האדירה בתחומים הללו, ומחפשים פתרונות שיוכלו להטמיע בליבת העשייה שלהם ולהרוויח. בשנת 2015 הגדיר האו״ם את יעדי הפיתוח הבר-קיימא העולמיים לשנת 2030. 17 היעדים שהוגדרו משמשים היום כשפה משותפת ליזמים, משקיעים, תאגידים, ממשלות וארגונים בינ"ל וההזדמנות הכלכלית שטמונה בפתרונם מוערכת בלמעלה מ-12.3 טריליון דולר.
נושא אובדן ובזבוז מזון ממחיש זאת היטב. כשליש מהמזון המיוצר בעולם נזרק. משמעות הדבר היא שאנו משתמשים בשטח השווה בגודלו לזה של סין לגידול מזון שלעולם לא נאכל. ניתן היה להאכיל את מיליארד האנשים הרעבים בעולם בפחות מרבע מכמות המזון המבוזבז. זוהי בעיה ענקית המתעצמת כעת במיוחד בשל המשבר העולמי. וזוהי גם הזדמנות עסקית של לא פחות מטריליון דולר בשנה. מחקר של קואליציית הארגונים Champions 12.3 הדגימה את ההזדמנות הזו עבור המגזר העסקי כאשר עבור כל דולר שיושקע בהפחתת בזבוז מזון, חברות יכולות לייצר לעצמן תועלת כלכלית של 14 דולר.
להוביל את המהפכה
וכאן ישראל נכנסת לתמונה. ההיי-טק הישראלי ידוע בזכות החדשנות ויכולת השיבוש (החיובי) שלו בתעשיות רבות, מעולמות הסייבר והפינטק ועד תעשיית הרכב. אנחנו יכולים להוביל את המהפכה גם בכל הקשור לחדשנות טכנולוגית, שתיתן מענה לסוגיות החברתיות והסביבתיות העולמיות. אם נרתום את החשיבה היצירתית, הגאונות הטכנולוגית והתעוזה היזמית, לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית ביצירת ערך חברתי וסביבתי באמצעות טכנולוגיה. זה מה שעמד לנגד עינינו כשהקמנו, ניר שמעוני ואני, את TechForGood לפני כחמש שנים. לשמחתי, יש היום עשרות משקיעים, מאות יזמים, ומגוון של ארגוני פלטפורמה אשר הופכים את החזון הזה למציאות. דוגמה לכך היא קרן ברידג׳ס ישראל אשר השלימה גיוס של 77 מיליון דולרים, כולל ממשקיעים מוסדיים ישראליים שזוהי להם השקעה ראשונה בקרן אימפקט.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדהימה ברמות הביקוש של חברות עסקיות, משקיעים וממשלות לפתרונות אימפקט. עיקר עבודתנו ב-TechForGood היא למשוך לפה שחקנים בינ"ל, לתקשר לקהילת היזמות והחדשנות את הצרכים שלהם, וללוות את פיתוחם של פתרונות טכנולוגיים, שיתרחבו לשווקים גלובליים ויתנו לכך מענה. אנו עובדים עם ארגונים כמו קימברלי קלארק ו- Procter & Gamble, ממשלת דרום קוריאה וממשלת שוויץ, הפורום הכלכלי העולמי ומעבדת החדשנות של האו״ם והצלב האדום, אשר מגיעים לכאן בציפייה לאתר את הפתרונות היצירתיים והאפקטיביים ביותר, כפי שניתן לצפות מ"אומת הסטארט-אפ".
גשר בין החדשנות הישראלית לביקושים בעולם
ואכן, ישנן חברות אשר עושות את זה כבר כיום. למשל, חברת ClariFruit אשר עושה שימוש באפליקציה וחיישנים שמאפשרים לקבוע את איכות ורמת הבשלות של פירות וירקות, ובכך מונעים טונות רבות של מזון שמתבזבז בין החקלאי ועד לצרכן הסופי - סוגיה המוערכת באובדן של טריליון דולרים בשנה. חברת Toya מפתחת משחקים לילדות על פלטפורמת MineCraft, אשר חושפים אותן למודלים נשיים לחיקוי, ומעודדים אותן לפתח יכולות אסטרטגיה ומנהיגות, זאת על מנת לסייע להן לממש את הפוטנציאל שלהן כנשים בוגרות מנהיגות. בתחום הזקנה, חברת XRHealth משתמשת במערכות מציאות מדומה לייעול תהליכי שיקום. המוצר רלוונטי מאוד לקשישים, עבורם האתגר של תהליך השיקום מצטרף לאתגרי ניידות ועלויות, ואשר נהנים מאוד מהחוויה שמציע המוצר.
ליזמים רבים ישנה התשוקה והרצון להוביל חברות המייצרות אימפקט חברתי וסביבתי. אך אחד הפערים המקשים על רבים מהם הוא חוסר ההיכרות עם השווקים והצרכים המדוייקים של האוכלוסיות אותן הם שואפים לשרת. כחלק מהגשר שאנו מנסים לבנות בין החדשנות הישראלית לביקושים העולמיים בתחום, הצטרפתי לפני מספר חודשים לוועד המנהל של ארגון ה- World Summit Awards. ה-WSA הוא ארגון בינ"ל, אשר פועל ב-180 מדינות ומאתר פתרונות דיגיטליים חדשניים, שמייצרים אימפקט חיובי במרחב המקומי ושניתנים לשכפול למדינות נוספות בעזרת מומחי הארגון. אנו שמחים שכבר השנה ישנה זוכה ישראלית בתחרות - חברת Sekura אשר מסייעת לנערות ולנשים לחוש בטוחות במרחב העירוני.
המשבר העולמי שמתרחש כעת, מייצר הזדמנות בלתי רגילה עבורנו כחברה להפוך את האתגרים הגדולים ביותר שלנו למנועי הצמיחה הגדולים ביותר, שייקחו את החברה שלנו ממשבר עמוק לעבר כלכלה וחברה בריאות יותר, בכל המובנים.
הכותבת היא מייסדת ומנכ״לית שותפה של חברת TechForGood
