נגישות בעידן הטכנולוגי |

הדבר הבא – נגישות טכנולוגית

מגפת הקורונה האיצה תהליכים וחייבה את כולנו לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים – זו הזדמנות היסטורית ליצור עתיד נגיש, יותר נוח לכולם ובפרט לאנשים עם מוגבלות. מה צריך לעשות כדי שזה יקרה

יובל וגנר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סמל נגישות
הדבר הבא - נגישות טכנולוגיתצילום: Shutterstock
יובל וגנר
תוכן שיווקי

האם החיים שלנו בעתיד יהיו נגישים באופן מלא לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות? זו כנראה שאלת מיליון הדולר. כ-15%-18% מאוכלוסיית העולם הם אנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות – מוגבלות פיזית, ראייה, שמיעה, מוגבלות קוגניטיבית, נפשית ועוד מגוון סוגים של מוגבלויות. מדובר בביליון אנשים בעולם המוגדרים על-ידי האו"ם כמיעוט הגדול בעולם. בישראל מדובר במיליון וחצי אנשים, מילדים שנולדו עם מוגבלות, אנשים שנפצעו בתאונות, אנשים שחלו במהלך חייהם ועד קשישים עם מוגבלויות מגוונות בשל גילם.

מה זה בכלל נגישות?
נגישות זה בעצם הפתרון לבעיה או למכשול הנגישות שנוצר עקב המוגבלות. לכל סוג מוגבלות יש מכשולים שונים, כך לדוגמה, מדרגה בכניסה לבניין או חנות היא מכשול שמונע מאדם בכיסא גלגלים להיכנס פנימה, חפץ שזרוק בדרך הוא מכשול עבור אדם עיוור, שיכול להיתקל בו, ליפול ולהיפצע, וכריזה במקום ציבורי כמו סופר, קניון או שדה תעופה, היא מכשול עבור אדם עם מוגבלות שמיעה שלא יכול לשמוע את הנאמר. אלה כמובן רק דוגמאות בודדות, המכשולים של אנשים עם מוגבלות הם רבים ומגוונים.

הנגישות נועדה לתת פתרון לבעיות השונות, לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים, במטרה לאפשר לאותם אנשים לחיות חיים נורמאליים ושוויוניים – הכוונה ללמוד, לעבוד, לבלות, לטייל, לצרוך ולחיות.

מתי החלה מהפכת הנגישות?
מהפכת הנגישות החלה בשנות החמישים בארצות הברית כאשר חוק שוויון זכויות עבר לראשונה ב- 1990. בהתחלה העיסוק היה בנגישות למוגבלויות מוטוריות בלבד במרחב האורבני, העירוני הבנוי ורק מאוחר יותר הרגולציה החלה להגדיר הגדרות הנגשה גם למוגבלויות ראייה ושמיעה.

בישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עבר ב-1998 ובשנת 2005 נכנס לחוק פרק הנגישות. חקיקת הנגישות בישראל היא מהמתקדמות בעולם מאחר והיא מתייחסת לכל תחומי החיים – ממשל, אקדמיה, חינוך, בריאות, תחבורה, תיירות, תרבות, עסקים מלכ"רים ובכלל, מתייחסת למוגבלויות פיזיות, ראייה, שמיעה ולמוגבלות קוגניטיבית. היא מחייבת כל ארגון למנות רכז נגישות ומאפשרת אכיפה.

יובל וגנרצילום: נגישות ישראל

את נושא הנגישות אפשר לחלק לכמה תתי תחומים – נגישות פיזית הכוונה לנגישות בבניינים, משרדים, חנויות ושטחי חוץ אורבניים; נגישות חברתית העוסקת בטרמינולוגיה - "אנחנו לא נכים ולא מוגבלים ולא בעלי מוגבלויות – אנחנו אנשים עם מוגבלות"; נגישות שירותית – הנגשת השירותים השונים הניתנים על-ידי ארגונים ועסקים ללקוח; נגישות תעסוקתית – העסקת עובדים עם מוגבלות; נגישות טכנולוגית – הנגשת הטכנולוגיות בהן הארגון משתמש מול לקוחותיו ועובדיו ונגישות המוצר – הנגשת מוצרים על-ידי עיצוב שיתאים לכולם.

עמותת נגישות ישראל המובילה את נושא הנגישות בארץ פועלת במטרה להפוך את ישראל לנגישה באופן מלא. כדי להשיג מטרה זו יש לפעול בשני מישורים – הנגשה רטרואקטיבית, הכוונה להנגיש את כל מה שיושם וקיים לשימוש הלקוחות והאזרחים אך לא שימושי על-ידי אנשים עם מוגבלות, ומהצד שני לפעול בחוכמה ולהנגיש מראש כל דבר חדש. הנגשה מראש מונעת את הצורך בהנגשה רטרואקטיבית שבדרך כלל אורכת המון זמן ודורשת השקעה של תקציבים רבים. החיסכון הוא עצום וכך גם אפשר למנוע באופן מידי פערי נגישות ופערים חברתיים.

נגישות בעידן הטכנולוגי

שנת 2021 היא מרתקת מבחינת התפתחות הנגישות. מגפת הקורונה האיצה תהליכים וחייבה את כולנו לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. הסגרים גרמו לנו להסתגל לעבוד, ללמוד, לקנות ולקבל שרותי בריאות וממשל דרך אמצעים טכנולוגיים כמו אתרי אינטרנט, אפליקציות ושרותי שיחות וידיאו.

ראינו שאפשר ללמוד מרחוק, לעבוד מרחוק ולקבל שרותי רפואה מרחוק. בעידן הטכנולוגי החדש שמתפתח בקצב מהיר, אנחנו נחייה בבתים חכמים – נדבר למכשירי החשמל השונים – לטלוויזיה, לתאורה, לתריסים ולאביזרי המטבח. נקבל מידע על מסכי ענק בבית, נוכל לברר מידע ולהזמין בדיבור כל מה שרק נרצה, נבשל בלחיצת כפתור ועוד.

בעידן הטכנולוגי החדש נחייה בערים חכמות בהן יסייעו לנו למצוא חניית נכים בכל מקום, עיוורים יוכלו לנווט ולהתמצא ברחובות ולחצות כבישים ללא עזרת כלבי נחייה ויוכלו לנסוע בתחבורה ציבורית אוטונומית. עסקים יהיו וירטואליים ויאפשרו קניות מבלי לעבור בקופה ולמדוד בגדים ללא מדידה. הקניות ישלחו ישירות הביתה מבלי שנצטרך לארוז ולסחוב. חרשים יוכלו לקבל סיוע בשפת הסימנים וכבדי שמיעה בתמלול בכל עת ובכל זמן. האפליקציות שתהיינה חלק מהביגוד יהיו פשוטות ונוחות לתפעול, וכמובן כל שירותי הממשל יהיו מרחוק – שימוש קל ונגיש דרך האינטרנט גם לכאלה שלא שולטים בטכנולוגיה או שלא יודעים לקרוא. מדובר בהזדמנות היסטורית לייצר עתיד נגיש, הרבה יותר נוח לכולם ובפרט לאנשים עם מוגבלות. ישראל בהובלת נגישות ישראל יכולה להיות המדינה הנגישה הראשונה והמובילה בעולם.

כבר היום יש בישראל עשרות מיזמים טכנולוגים בתחום הנגישות, חלקם מציעים פתרונות טכנולוגיים מסייעים לשימוש אישי וחלקם פתרונות טכנולוגיים נגישים לכלל. אולם, אחת הבעיות העיקריות של מיזמים רבים היא מציאת המודל העסקי הנכון שיגרום למשקיעים לשים סכום כסף משמעותי שיאפשר המשך פיתוח ומכירות. הסיבה המרכזית היא העובדה שחלק מהפתרונות נותנים מענה למוגבלות ספציפית שיש רק ל- 2%-5% מאוכלוסיית העולם ולכן הפיתוח הוא לא תמיד רווחי. כדי שההשקעה תהיה אטרקטיבית עבור המשקיעים, יותר ויותר חברות מצליחות למצוא בפתרון הטכנולוגי שהן מציעות נתח שוק או קהל מטרה נוסף, שמייצר מודל עסקי רווחי ובכך מתאפשר לתת מענה לבעיית הנגישות ובנוסף לתת מענה אחר או רחב יותר בכדי להצליח להיות רווחיים.

מלבד סטרטאפים ומיזמים פרטיים גם חברות טכנולוגיות גלובליות רבות משקיעות במחקר ובפיתוח של פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלות. הניסיון מלמד שלעיתים כאשר פותרים באמצעים טכנולוגיים בעיות קשות לאנשים עם מוגבלות, במקרים רבים הטכנולוגיה נותנת מענה גם לקהלים רחבים יותר – כך לדוגמה ה-SMS הומצא ככלי תקשורת לאוכלוסיית החרשים וכיום תקשורת טקסטואלית ב-SMS או בווטסאפ משמשת את כולנו. דוגמה נוספת היא טכנולוגיית TTS המאפשרת המרת טקסט לדיבור וטכנולוגיית STT המאפשרת המרת דיבור לטקסט. במקור היא נועדה לאפשר לעיוורים לקרוא ספרים ומידע באתרי אינטרנט ולהשתמש בוורד ובמחשב, בפועל הטכנולוגיה משמשת כיום את כולם במכשירי אמזון, אלקסה, גוגל הום – רמקולים חכמים ובמכוניות העתיד.

הדרך לישראל נגישה היא בתוכנית לאומית רב משרדית שתכלול חוק המחייב להנגיש כל טכנולוגיה המשמשת ארגונים הנותנים שירותים לאזרח וללקוחות ובכלל כל טכנולוגיה או שרות מבוסס טכנולוגיה שבו משתמשים אנשים. במקביל מדינת הסטארט-אפ ניישן חייבת להתמקד ולהשקיע מאמץ ומשאבים בפיתוח פתרונות נגישים טכנולוגית.

עמותת נגישות ישראל מובילה את המהלך של "הנגשת העתיד הטכנולוגי מראש", במטרה להפוך את ישראל לנגישה טכנולוגית לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים. מדובר במהלך שימנע פערים חברתיים ויגרום להעצמה כלכלית ותדמיתית של ישראל – כי ביחד ננגיש את ישראל.

יובל וגנר, מייסד ויו"ר נגישות ישראל, מעבר לאתר>>