כבר 18 שנה שעמותת "קו משווה" פועלת מאחורי הקלעים – ולעתים גם בקדמת הבמה – כדי לקדם שילוב איכותי של אקדמאים מהחברה הערבית בשוק העבודה הישראלי. בעידן של חוסר ודאות כלכלי, מתחים חברתיים ומחסור בכוח אדם מיומן, פעילות העמותה מתבררת לא רק כשליחות חברתית חשובה מאין כמותה אלא גם כהשקעה אסטרטגית בכלכלה הישראלית כולה. "שוויון הזדמנויות הוא לא רק ערך מוסרי", מסבירה מראם ג'ובראן מרעב, מנכ"לית העמותה, "הוא תנאי הכרחי לחוסן כלכלי ולצמיחה של המדינה".
בראש העמותה עומדת הנהגה יהודית-ערבית משותפת, בראשות השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין ופרופ' מוחמד ותד. המבנה הזה אינו סמלי בלבד – הוא מגלם את תפיסת העולם של קו משווה: אמונה עמוקה בכוחה של שותפות לבניית חברה טובה, שוויונית וחזקה יותר. "עצם העובדה שאנחנו עובדים במודל של הנהגה משותפת משקף את מה שאנחנו מנסים ליצור בשטח", מסביר ארן זינר, סמנכ"ל אסטרטגיה ושותפויות בעמותה. "שילוב של מצוינות עם גיוון אנושי ותרבותי".
מהאקדמיה ועד ההנהלה הבכירה
המודל הייחודי של קו משווה מבוסס על Pipeline תעסוקתי ארוך טווח – החל משלב הלימודים האקדמיים ועד לפיתוח מנהלים בדרגי הביניים והבכירים. העמותה מפעילה חמש תוכניות מרכזיות: לסטודנטים, לג'וניורים בהייטק, לפיתוח מנהלים בתפקיד ראשון, לפיתוח מנהלי ביניים ובכירים, וכן רשת בוגרים פעילה. "רשת הבוגרים מאפשרת לנו להפיץ החוצה את הפעילות שלנו לקהל היעד ולהגיע לקהלים רחבים יותר. כשרואים בוגר שלנו על הבמה, הכל הרבה יותר ברור, גם לצעירים הערבים שמתכננים קריירה וגם למעסיקים הגדולים במשק ולעובדיהם היהודים".
בכל אחת מהתוכניות פועלים שלושה צירים מרכזיים: חיזוק מיומנויות אישיות ומקצועיות, עבודה קבוצתית במרחב בטוח והומוגני לחברה הערבית ופיתוח מנהיגות עם אחריות חברתית. "המטרה הסופית שלנו היא לא רק הצלחה אישית של המשתתפים", מדגיש זינר, "אלא חיזוק החברה הערבית כולה, ובהתאם - חיזוק החברה הישראלית".
ליווי אישי וחיבור למעסיקים
בתוכניות הסטודנטים המשתתפים זוכים לליווי אישי במשך שנה שלמה: סדנאות, הכשרות, ייעוץ פרטני, סיורים בחברות מובילות וחיבור ישיר למעסיקים. "המעסיקים הם שותפים מלאים שלנו", מספרת ג'ובראן מרעב. "אנחנו לא רק מכינים את הסטודנטים – אנחנו גם מכינים את השוק לקלוט אותם".
בתוכניות פיתוח המנהלים משתתפים מדי שנה כ-55-50 אקדמאים, שמגיעים בהמלצת מעסיקים. התכנים פותחו במיוחד עבור החברה הערבית, בשיתוף להב פיתוח מנהלים מאוניברסיטת תל אביב וארגונים מובילים במשק.
אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת המודל היא סיפורה של בוגרת שהחלה את דרכה עוד בהיותה סטודנטית בתוכנית הסטודנטים של העמותה, נקלטה לעבודה במחלקת הפיננסים של אמדוקס, המשיכה לתוכניות מתקדמות לליווי מנהלים בדרגי הביניים של העמותה, וכיום היא מנהלת בכירה באמדוקס, הערבייה הראשונה בתפקיד בכיר כל כך בחברה.
מהם שיעורי ההשתתפות של נשים בתוכניות שאתם מפעילים?
ג'ובראן מרעב: "לפי תוצאות הבגרות ניתן לראות שהנשים בחברה הערבית משכילות יותר. בתוכניות הסטודנטים שני שליש מהמשתתפים הם נשים, גם בתוכניות המהנדסים אנחנו רואים 60% נשים ו-40% גברים, אבל בדרגי הניהול שיעור השתתפות הנשים יורד ל-40%, קשה למצוא אותן שם ולשכנע אותן להשתתף בתוכניות", היא מודה. "יש להן הרבה יותר אתגרים והן מושקעות בעבודה, במשפחה ובהישרדות, אך אנחנו משקיעים בכך מאמצים רבים. העמותה שלנו", היא אומרת בחיוך, "היא עם רוב נשי ניהולי מובהק".
כיצד השפיעו השנתיים של המלחמה על פעילות העמותה?
"הן רק חידדו את חשיבות הפעילות שלנו", אומר זינר ומסביר: "ראינו בשנתיים הללו מחויבות יוצאת דופן של האקדמאים הערבים למקומות העבודה שלהם. בזמן שהעמיתים שלהם גויסו למילואים, הם הפגינו מחויבות אזרחית אדירה, עבדו שעות נוספות, החזיקו קווי ייצור, צוותים וחברות שלמות".
"עם זאת", הוא מדגיש, "חוסר הוודאות התעסוקתי, בעיקר בפריפריה בצפון ובדרום הארץ, פוגע קשות בצעירים שטרם השתלבו בשוק העבודה. העמותה מעניקה ליווי מקצועי ורגשי לצעירים אלו, ופועלת מול חברות כדי להנגיש משרות ולשקם אמון".
ומהו החזון לעתיד?
ג'ובראן מרעב: "להרחיב את ההשפעה שלנו ולהפוך את שילוב האקדמאים הערבים בכלכלה הישראלית למנוע צמיחה מרכזי", היא אומרת. ואילו זינר מסכם: "החברה הערבית רוצה ויכולה להשתלב בכלכלה הישראלית – ואנחנו כאן כדי לוודא שזה יקרה".
בשיתוף עמותת "קו משווה"
