בישראל ובעולם מגפת ההשמנה מתרחבת. מדובר באחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות במאה ה-21, אולם בפועל – היא הרבה מעבר לבעיה רפואית. באגודה לזכויות החולה מפרסמים נייר עמדה לקראת הוועידה "סוכרת והשמנה – חשבון לאומי", הקובע כי השמנה היא סוגיה של זכויות אדם, של צדק חברתי, של נגישות ושל זכות בסיסית לבריאות לכל אחד ואחת – ללא אפליה וללא שיפוטיות.
מחלה כרונית - לא כישלון אישי
"על מנת לשנות את המצב הקיים ולהגביר את ההיענות לטיפול במחלת ההשמנה, יש לנקוט יוזמות ופעולות בארבעה תחומים עיקריים", מסביר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. הצעד הראשון הוא הכרה ציבורית בהשמנה כמחלה, לצורך שינוי השיח הציבורי. על אף שבאוקטובר 2024 משרד הבריאות הגדיר באופן רשמי את ההשמנה כמחלה כרונית כאשר מדד BMI עולה על 30 - רוב הציבור עדיין רואה בה כישלון אישי. רבים מהמתמודדים עם השמנה מספרים על יחס שיפוטי אף מצד אנשי צוות רפואי, וחשים בושה וחוסר נוחות במרחב הציבורי.
"מחלת ההשמנה היא קריאת השכמה לצדק חברתי. זו אינה שאלה של אסתטיקה – אלא של כבוד האדם", אומר בן יעקב. "במקום שיח מעצים ומכבד, אנו עדים לעתים קרובות לשיח פוגעני שמייצר סטיגמות. לכן, יש לפעול לשינוי פרדיגמה. מצד אחד, יש להכיר בהשמנה כמחלה מורכבת הדורשת טיפול מקצועי ורב-תחומי. מצד שני, חובה לכבד גם את מי שבוחרים לחיות עם משקל עודף, בלי להיכנע ללחצים של 'אידיאל הרזון'". בעניין זה הוא מציין כי השחקן והקומיקאי אוראל צברי, שהשתתף בעבר בריאליטי "רוקדים עם כוכבים", החל את התוכנית במשקל של 140 ק"ג ובמהלכה השיל ממשקלו והגיע ל-129 ק"ג. אולם כשנשאל על כך בראיון לוואלה, שיתף צברי כי לא היה רוצה להיות רזה וכי לפעמים ההתייחסות החברתית היא זו שמובילה להשמנה: "הדברים הללו ממחישים את הקשר בין לחץ חברתי לבין התפתחות השמנה, ואת הצורך הדחוף בשינוי השיח", אומר בן יעקב.
הצעד השני הנדרש הוא הסרת חסמים כלכליים. לדברי בן יעקב, נכון להיום, סל הבריאות הציבורי אינו מספק מענה תרופתי להשמנה. "האפשרות היחידה המוצעת במסגרת מימון ציבורי היא ניתוח בריאטרי – הליך פולשני ומורכב שאינו מתאים לכל מטופל, ולעתים אף מסוכן. יתרה מכך, הביטוחים הפרטיים נוטים להחריג כיסוי להשמנה, אלא אם מדובר ב-BMI קיצוני של יותר מ-40, וגם העובדה שקופות החולים הכלילו את הטיפולים במסגרת הביטוחים המשלימים שלהן איננה מציעה פתרון מיטבי, שכן עדיין מדובר בהשתתפות עצמית של מאות שקלים בחודש.
בן יעקב: "המשמעות היא שמטופלים רבים נותרים ללא פתרון נגיש. הדבר חמור במיוחד לאור העובדה שהשמנה עלולה להעלות את הסיכון למצבים בריאותיים כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, שבץ, בעיות נשימה, הפרעות בשינה, סוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן השד וסרטן המעי. לכך מצטרפות גם השפעות נפשיות – דימוי עצמי נמוך, בדידות, פגיעה במערכות יחסים ואף דיכאון".
"הטיפול חייב להיות רב-תחומי"
באגודה לזכויות החולה סבורים שמשום שהטיפול בהשמנה עשוי למנוע שורה של מחלות - יש צורך להנגיש אותו ולהכניסו לסל הבריאות. בין היתר, מוצעים פתרונות כמו תוספת תקציב ייעודית מחוץ לסל לטיפול במגפת ההשמנה, כפי שתוקצב הטיפול במגפת הקורונה, ותעדוף טכנולוגיות המיועדות לטיפול במניעה בוועדת הסל, כפי שהמליצה גם מועצת הבריאות בעבר - כמו הטיפול במחלת הפטיטיס C לפני כעשור, שעבורו התווספה לסל תוספת של 160 מיליון שקל לתרופות.
פתרון נוסף שהאגודה מציעה הוא מימון באמצעות "אג"ח חברתי": מודל שבו משקיעים רוכשים אג"ח שאותן הם משקיעים בהוספת תקציבים לקופות, לצורך הוספת טכנולוגיות ותרופות לטיפול חברתי. במקרה הזה – השמנה. "ההחזר למשקיעים יהיה מהחיסכון העתידי לקופות החולים, ו/או לאוצר המדינה מההוצאות שהיו צפויות - לו היו צריכים לטפל בבעיות הרפואיות שנובעות מההשמנה. כלומר ההחזר יהיה בהתאם לחיסכון העתידי שיבוא בעקבותיו", אומר בן יעקב. "מדובר בהשקעה כלכלית נבונה, שכן כל שקל שיושקע במניעה היום - יחסוך למערכת הבריאות עשרות שקלים בעתיד".
נדבך חשוב נוסף שמעלה האגודה לזכויות החולה הוא הקמת מרפאות רב-תחומיות בפריסה ארצית. לדברי בן יעקב, מעבר להנגשת תרופות, נדרש שינוי מהותי גם במבנה השירותים: "השמנה היא מחלה מורכבת המושפעת מגורמים פיזיולוגיים, התנהגותיים ונפשיים, ולכן טיפול יעיל חייב להיות רב-תחומי. המשמעות היא שיהיו תחת קורת גג אחת רופאים, תזונאים, פסיכולוגים, מומחי פעילות גופנית ואנשי צוות נוספים".
הוא מוסיף כי כיום קיימות מעט מאוד מרפאות כאלה, רובן במרכז הארץ, ובחלק גדול מהמקרים – קופות החולים מגבילות את מבוטחיהן בקבלת טיפול במרפאות אלה. "מטופלים רבים נאלצים לוותר על טיפול במסגרות אלה, בגלל חוסר נגישות מבחינת זמנים וגיאוגרפיה, בעיקר בפריפריה - שם שיעורי ההשמנה גבוהים יותר, ולא מעט נאלצים להסתפק במענה חלקי", אומר בן יעקב.
לשם שינוי המצב, יש לפעול לשיפור הנגישות בשני ערוצים עיקריים: הקצאת תקציבים ייעודיים במסגרת "מבחני תמיכה" של המדינה, להקמה ולהפעלה של מרפאות רב-תחומיות בפריסה ארצית, עם עדיפות לפריפריה וביטול "הסדרי הבחירה" שיש לקופות החולים בתחום, בדומה לפטור הקיים לחמישה מצבים רפואיים אחרים המוחרגים מהסדרי הבחירה של הקופות. "בכך יתאפשר למטופלים להגיע לכל מרפאה מתאימה וזמינה הפועלת במערכת הציבורית", הוא אומר.
צעד מהותי נוסף שעליו מצביעה האגודה שעשוי להשפיע ולשנות את המצב: שילוב קולם של המטופלים בתהליך קבלת ההחלטות. "מי שמתמודד יום-יום עם המחלה, יודע טוב מכולם אילו חסמים קיימים ומה באמת יכול לעזור. נציגי ציבור המתמודדים עם השמנה חייבים להיות חלק אינטגרלי מוועדת סל התרופות ומכל פורום הקובע את מדיניות הטיפול", אומר בן יעקב ומדגיש לסיכום: "הפתרונות קיימים, אך היישום שלהם דורש החלטות אמיצות ושינוי גישה. מדובר בשינוי מהתייחסות להשמנה כבעיה אישית – להתייחסות אליה כאתגר בריאותי-חברתי, המחייב אחריות של המדינה, של מערכת הבריאות ושל החברה כולה.
"מערכת הבריאות בישראל צריכה להיות מותאמת לכל אדם. זה לא רק עניין של רפואה טובה יותר – זה עניין של כבוד, שוויון וצדק חברתי. השמנה אינה גזירת גורל, והזכות לבריאות היא זכות בסיסית".
בוועידה הקרובה של TheMarker Labels "סוכרת והשמנה - חשבון לאומי" יציגו המומחים את הצעדים הנדרשים למאבק בהשמנה ואת פריצות הדרך העולמיות בטיפול בהשמנה, בעודף משקל ובמחלות הנלוות לה.הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר מוגש כשירות לציבור, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. לעמוד הוועידה >>
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר
