"הקיבוץ הוא מבנה ארגוני מהמורכבים והסבוכים ביותר בעולם", מסביר עו"ד צפריר בן אור, שמשרדו מתמקד בנישה הייחודית של טיפול וליווי קיבוצים וחברי קיבוצים. "המורכבות נעוצה בכך שמדובר בחברים שבחרו לחיות ביחד. בשל המורכבות הזו, ישנם הסדרים שמאזנים בין זכויות וחובות ותקנון הקיבוץ, שמתווה ערכים חברתיים בקהילה".
הוא מוסיף כי "נדרש ייעוץ משפטי שמביא בחשבון מגוון אינטרסים, בגלל גילים שונים באוכלוסייה, הבדלים כלכליים וכן הלאה. כמו כן, קיבוצים מנהלים עסקים ותעשייה ואחראים לניהול קרקעות בהיקפים גדולים. בנוסף, ישנה התנהלות של הקיבוץ מול מועצות אזוריות ורגולציה מורכבת מול המדינה בכלל ומול רשות מקרקעי ישראל בפרט".
את האתגרים המורכבים מכיר לעומק עו"ד בן אור. במשך קרוב לעשור הוא שימש כיועץ משפטי וכמנהל המטה לשיוך דירות בתנועה הקיבוצית. הוא אף היה שותף מרכזי בפיתוח תפיסת "הקיבוץ המתחדש", שעוגנה בתקנות רשם האגודות השיתופיות. "מדובר במהלך מהפכני מבורך שאחד מערכיו המרכזיים הוא החופש הכלכלי שניתן לחברי הקיבוץ. הרפורמה הזו אינה מתקיימת מעצמה, ודורשת עשייה משפטית מרובה סביבה", הוא מסביר. "בבסיס חזון הקיבוץ המתחדש נמצאת ההכרה בכך שגם לחברי הקיבוצים יש זכויות, ולא רק לקיבוץ, ויש לאזן מחדש יחסים אלו".
ערכים לצד חירות כלכלית
בעקבות השינוי המהפכני שעליו מצביע עו"ד בן אור, הוא כתב את ספרו "המהפכה השמרנית". לדבריו, העיקרון המנחה הוא מצד אחד שמירה על מערכת הערכים של הקיבוצים, לרבות ערבות הדדית; ומצד שני חירות כלכלית לחברים. "אחד הנושאים המשמעותיים שטופלו בזמנו היה 'שיוך הדירות' כבסיס מעשי לחזון. המציאות הישראלית מבוססת על עיקרון של העברת נכסים מדור לדור. היתה בהירות שהגיע הזמן שהקיבוץ יישר קו עם המציאות הישראלית", מסביר עו"ד בן אור, ומציין כי "הנחת העבודה היתה שלא מתקבל על הדעת כי חבר ותיק ילך לעולמו, ולא ישאיר אחריו רכוש להורשה לילדיו ולנכדיו וכי בנים אינם רוצים לשוב הביתה אם אינם יכולים לבנות ולשייך את ביתם".
"הרעיון של ה'קיבוץ המתחדש' נותן לחברי קיבוץ ביטחון כלכלי שלא היה קיים קודם לכן, ביטחון המקנה את החופש להחליט איך ואיפה חבר הקיבוץ רוצה לחיות. מהלך זה חיזק את הקהילה. יכולתו של חבר הקיבוץ לבחור בין למכור את ביתו ולקבל את התמורה או להישאר חיזקה את הקשר בין החבר לקיבוץ", מסביר עו"ד בן אור. "במקביל נוצרה תנופת בנים חוזרים, הבונים ביתם בקיבוץ".
הבית המשפטי של הקיבוץ
כיום עו"ד בן אור פועל ממשרדו בקיבוץ גבעת חיים איחוד, שאותו הקים לאחר סיום תפקידיו כיועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית וכמנהל מטה שיוך הדירות. את המהלכים שהחל במסגרת תנועת הקיבוצים החליט להמשיך באמצעות משרד עורכי הדין שפתח ב-2009.
משרד עורכי דין צפריר בן אור מונה צוות של ארבעה עורכי דין, המתמחה בנישה הייחודית של ייעוץ וליווי לקיבוצים ולחברי קיבוצים. לאורך השנים ליווה ומלווה המשרד קיבוצים רבים בנושאים משפטיים שוטפים, לצד פרויקטים מיוחדים, כמו שיוך דירות, צמיחה דמוגרפית באמצעות ליווי משפטי להקמת שכונות, ייעוץ בבנייה ובהסדרה של תקנונים והסדרים המותאמים לקיבוץ המתחדש, וליווי עסקאות שמבצעים חברי הקיבוץ תוך ייצוג משפטי של אגודת הקיבוץ. כמו כן, המשרד מלווה טיפול בבעיות פרט שמפנים אליו חברי הקיבוצים, בקיבוצים שאינם מיוצגים על ידי המשרד.
כיום מייצג משרדו של עו"ד בן אור עשרות קיבוצים בנושאים מגוונים.
"בנושאים רבים, וביניהם גם הערכות ויישום שיוך הדירות, הקמת שכונות חדשות ועיצוב חיי היום-יום בקיבוץ המתחדש תוך מציאת איזון הולם בין זכויותיו וחובותיו של החבר אל מול הקיבוץ, קיימות מורכבויות משמעותיות שצריך לדעת לתת להן תשובות", הוא מסביר. "הגישה שאני מוביל היא לשמש עבור הקיבוצים פונקציה שפותרת בעיות וסוללת נתיבי פתרון ולא כגורם שבולם מהלכים בטענה שזה 'בלתי אפשרי'".
"כשאני מייעץ ומלווה קיבוצים, אני עושה כל מאמץ לדאוג לזכויות הפרט", ממשיך עו"ד בן אור. "מרבית הקיבוצים נוהגים בהגינות ובהתחשבות רבה בחברים, אך לא פעם מצאתי את עצמי בקיבוצים שאינני מייצג נאבק למען זכויות החברים".
הוא מתאר דוגמה שבה בקיבוץ בדרום הארץ בחרו לתת זכויות שיוך לחברים נקלטים אבל לא לחברים הוותיקים: "פנתה אליי קבוצה של חברים ויורשים, ואחרי שפנינו לאגודה בבקשה לקיים את עקרון השוויון ונענינו בשלילה, פנינו לבית המשפט, שאכן פסק לטובת העותרים".
פתרונות מעודכנים בקיבוצים
דוגמה לפתרון הוגן ויצירתי נעוץ באחד האתגרים בשיוך הדירות, שמחייב התמודדות של הנהלה וייעוץ משפטי, ונוגע לשאלת שוויון הזכויות הניתנות לחברים. מכיוון שמלכתחילה הקיבוץ לא בנוי בהתאמה לחלוקה למגרשים, נוצרים פערים בגודלי המגרשים. העיקרון, שפותח במטה לשיוך דירות, גורס הענקת זכויות בנייה שוות "נומינלית" ולא באמצעות אחוז מגודל המגרש, ובכך פער השווי בשל גודלי המגרשים קטן מאוד.
לדבריו, שיוך הדירות כולל שני מהלכים: הראשון הוא הסדרת המהלך ביחסים שבין הקיבוץ לבין החברים ועיגונו בהסכם - זהו השיוך החוזי. המהלך השני הוא הסדרת השיוך הקנייני מול רשות מקרקעי ישראל. עו"ד בן אור מסביר כי "רוב הקיבוצים טרם השלימו את מהלך השיוך הקנייני, היות שהוא מסובך מאוד וגוזל זמן רב. לאור זאת, שלב השיוך החוזי משמעותי, כיוון שהוא מאפשר להתנהל במציאות של שיוך דירות לרבות עסקאות מכירה מדווחות תוך הפחתה מרכיב התשלום על הקרקע, שישולם בעתיד לרמ"י. הדבר מונע מצב של "דירות רפאים" שניצבות בקיבוץ ללא אפשרות להשכיר או למכור אותן".
"הקיבוץ המתחדש הוא אחד האירועים מעוררי השמחה והתקווה שקרו בדור האחרון בחברה הישראלית", מסכם עו"ד בן אור. "הקהילה, שנתפסה כמחשבת את קיצה, הצליחה להתנער מעברה וחידשה כוחה כקדם. הקיבוץ הפך למקום מעולה לחיות בו. התחדשות זו יכולה לשמש מקור השראה להתחדשות הנגב והגליל בתום המלחמה, כיוון שבהמשך, כשהעקורים והמפונים מהעוטף ומהגליל יחזרו לבתיהם וישקמו את חייהם, הם יהיו חייבים למצוא פתרונות מעודכנים וחדשניים למציאות הקיבוצית והדבר אפשרי".
משרד עו"ד צפריר בן אור
טלפון: 077-5377010
למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עו"ד צפריר בן אור
