משמח לדעת שיש כיום לא מעט סטודנטים וסטודנטיות המחזיקים בערכים חברתיים ובאג'נדה מגובשת שמובילה אותן ואותם להיות אנשי חינוך באוכלוסיות חלשות, במגזר של נוער במצבי סיכון.
כפי שמעיד ד"ר צח סלור, ראש החוג ללימודי תואר ראשון בחינוך וחברה בהתמקדות בנוער במצבי סיכון בקריה האקדמית אונו: "גילינו דור שלם של אנשים שרוצים לעסוק בחינוך, ובפרט בעבודה עם נוער בסיכון". בחוג שלו הם מקבלים את הבית האקדמי והמעשי לתחום. "חברה נמדדת ע"פ ההתייחסות ל אוכלוסייה החלשה ביותר שבה", ממשיך ד"ר סלור ומזמין את "כל מי שרוצה להילחם על אותן אוכלוסיות, להתאמץ ולהשקיע, לחוות את השטח ובתמורה – לקבל פרספקטיבה והסתכלות שונה לחיים, להצטרף למסלול הייחודי ולהכיר עולם מלא בתוכן ומשמעות."
ביניים: סוכני השינוי של החברה הישראלית
בני דור ה-Z הם אלה שנולדו בסוף שנות ה-90' של המאה הקודמת. הם מושמצים לא פעם, רבים המבוגרים שרואים בהם דור שגדל לתוך רדידות המסכים, אך למעשה רבים מהם מסתכלים סביב בהיבטים של חברה, סביבה, פוליטיקה וערכים ובעת בחירת נתיבי קריירה אפשריים, רבים מהם מתעדפים משמעות, ערכים ועניין אישי על פני 30 סוגי קורנפלקס במטבח המשרדי.
לפני כשלוש שנים הוקם החוג לתואר ראשון בחינוך ובחברה עם התמקדות בנוער במצבי סיכון. תואר שנבנה בהתאם לצורך ההולך וגובר מצד משרדי הממשלה, הארגונים והעמותות הרבות הפועלות בישראל שמבקשים ומבקשות לסייע לאותה אוכלוסייה ולהעניק לה את תשומת הלב, המקצועיות וההשקעה הראויה.
התואר נבנה במטרה לתת מענה ולייצר שירות איכותי לאותן אוכלוסיות קצה, וזאת ע"י הכשרת עובדות ועובדים בכל סוגי הרבדים - החל מטיפול מונע ועד סיוע לטראומות ולאחר המקרים, לרבות ילדים ונוער עם בעיות נפשיות, שחוו פגיעות אלו או אחרות ואף ילדים שלא חזרו ללימודים סדירים ונמצאים במצוקה.
כדי למלא את משימת ההכשרה, מסביר ד"ר סלור, יש לבנות את הדור הבא של המטפלים והמנהלים: "הסטודנטים שמגיעים ללמוד במסלול הם אנשים שאוהבים אנשים, ורוצים לעבוד כסוכני שינוי בחברה הישראלית. לעיתים, מגיעים סטודנטים שחוו בעצמם את הסיכונים וכעת מבקשים להחזיר לחברה", הוא אומר. "העולם של הסיכון נהיה מורכב מאוד, וכדי לעסוק בתחומי הנפש צריך אנשים עם תשוקה, כי את זה אי אפשר ללמד. ההתמודדות היא מורכבת, עם הרבה משקל על הכתפיים, אך בהכרח נותנת את המשמעות שרבים מחפשים".
לראות את התיאוריה בעיניים
ד"ר סלור מדגיש כי ההתמקדות בנוער בסיכון, המהווה כ-40% מהתואר, נעשית בצורה של הכשרה מעשית על ידי אנשי שטח מהמקצוע, אשר מביאים מומחיות בשילוב ידע אקדמי עדכני אל כיתות הלימוד: "הקורסים האקדמיים מביאים לקדמת הבמה את ההיבט התיאורטי, שמאפשר לעמוד על גבי ענקים ולספוג את כל הידע שנצבר בארץ ובעולם. למשל, אנחנו מלמדים על הקשרים חברתיים שמבדילים נער שגדל במקום מסוים מנערה שגדלה במקום אחר, כשהאלמנטים המשפיעים הם סוציו-אקונומיים, משפחתיים, מגדריים וכדומה. בנוסף, אנחנו מלמדים את הבסיס של שיטות טיפול שונות, שיאפשרו לטעום את הכיוונים השונים לעתיד".
בהמשך הלימודים ממשיכים הסטודנטים לסדנאות מעשיות וליישום הידע התיאורטי בדוגמאות קונקרטיות. בשנה השנייה והשלישית זמן רב מוקדש למחקר ולניתוח מקרים ותגובות. במקביל, יעברו גם קורסים שנועדו לסייע בלמידה האקדמית כמו סדנאות כתיבה, סדנאות מחקר וכדומה.
מוגנות ברשת כחלק מלימודי חינוך
אחת ההכשרות המסקרנות של התואר נטועה בהבנה כי מי שמבקשים להגיע ולגעת בבני הנוער של היום, צריכות וצריכים להיות נוכחים בסביבתם והיא הלכה למעשה המרחב הווירטואלי. באמת של הדברים, נשות ואנשי חינוך שלא ילמדו את השפה, לא יבינו את העולם הזה על מגוון רבדיו ובכלל זה כמובן הסיכונים שהוא טומן בחובו, לא יצליחו לגעת באמת בעומקי הנפש של מי שהם מבקשים ללמד, לחנך וללוות.
במסגרת לימודי התואר עוברים הסטודנטים הכשרת תעודה ללימודי מוגנות ברשת. במהלך ההכשרה יבינו לעומק את עולמם של בני הנוער ברשת, ילמדו לאתר את הסיכונים להם הם חשופים וכיצד למנוע אותם מראש ולטפל בהם כשעולה הצורך. "מדובר בשנה שלמה שמוקדשת אך לקורסים וסדנאות בתחום. המרחב הווירטואלי הוא תחום מרתק שתפס תאוצה, בטח בשנה האחרונה בהתמודדות של הקורונה ועל כן, יש דרישה גדולה מאוד למומחים בתחום הזה".
התמחות מעשית בשיתוף משרדי הממשלה
בשנה השלישית והאחרונה לתואר, מתחילים הסטודנטים לרקום את העתיד המקצועי שלהם בצורה של התמחות והתנסות מעשית, בהתאמה ליכולות והכישורים של כל אחד ואחת מהם ובליווי וחניכה של המרצים. "זה השלב בו הסטודנטים מתחילים להשתלב בהתנסויות במקומות העבודה העתידיים שלהם, מתחילים לראות את התיאוריה בעיניים".
החוג לחינוך וחברה בהתמקדות בנוער במצבי סיכון פועל בשיתוף משרדי הממשלה השונים, כך שההתנסות המעשית משולבת בעבודה מול המחלקות הרלוונטיות במשרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. במועדוניות, בתי הספר, היחידות לקידום נוער ועובדים עם מוגבלויות אליהם אמון משרד החינוך, במרכזי הנוער של משרד הרווחה ובעבודה משמעותית כעובדי תמך לעובדי הרפואה, הרופאים והפסיכולוגים – בשיתוף משרד הבריאות. תכנית שומרי הסף של משרד הבריאות נכנסה לתכנית הלימודים בתואר באופן קבוע, מה שמביא את הסטודנטים לתפקד כחלק ממערך הקו הראשון בהתמודדות, סיוע וטיפול במצבי קיצון.
הסטודנטים כקולגות לעתיד
ד"ר סלור הוא דור שני לעובדת סוציאלית, מי שגדל בתוך ואל התחום, - אימו עבדה כמפקחת ארצית בתחום הנוער בסיכון. לאורך הקריירה עבד ד"ר סלור עם מגוון של אוכלוסיות בסיכון, וכאל"מ במילואים בתקופת הקורונה היה אחראי במחוז דרום על תחום הנוער בסיכון והקמת מלונות ההבראה, כמפקד מרכז השליטה מטעם פיקוד העורף ובשיתוף עם משרד הבריאות.
הסיבה העיקרית שהגיע לקריה האקדמית אונו, הוא מספר, היא היכולת להשפיע על המערכת מבפנים. "זו אחת המכללות העיקריות בארץ שמאפשרת ניוד חברתי, לצד הכנה של הדור הבא של עובדי הנוער, המטפלים והמייעצים. מעבר לזה שמדובר על מכללה שמייצרת 700-1000 בוגרים בשנה, אנחנו מתייחסים לסטודנטים שלנו כמי שמחר בבוקר יצטרפו לשורותינו".
בדבריו, מתייחס סלור לגישה הפדגוגית העומדת מאחורי שיטת הלימוד הייחודית, והיא היחס לסטודנטים כקולגות החל מהרגע הראשון. "בכל קורס, סדנה או התנסות, הם מקבלים את אותו היחס שיקבלו כעובדים מן המניין, לרבות זמינות שלי ושל המרצים לכל שאלה או בעיה. המיקוד הזה מאפשר לנו ליצור סטודנטים חושבים, בעלי ראיה חדשנית, החוקרים והמבינים אחרת את תחום הסיכון. מתוך כך, אנחנו מאמינים, הם יפעלו כמשני מציאות חברתית וילמדו ליצר פתרונות רלוונטיים ועדכניים המשפיעים על כלל החברה".
בשבועות הקרובים אף ייפתח בקריה האקדמית אונו מסלול נוסף, אשר נושא את אותן מטרות חשובות שהוצבו בתואר בחינוך וחברה. לעומתו, התואר המוצע מתבסס על עבודה מעשית בשטח כקריטריון קבלה, ומציע למי שכבר עוסקים בשטח בפועל, את התשתית האקדמית אשר נדרשת לא אחת להעמקת ההכשרה והידע: "מדריכים רבים נמצאים במשך שנים במסגרות המורכבות ביותר, בלי לקבל הכשרה מקצועית מקיפה. אנחנו פונים לכל מי שהתחיל את הקריירה שלו בלי רקע אקדמי, ומציעים להם את המסלול למנוסים, שיקנה את הרקע התיאורטי, הסדנאות, התמיכה והליווי הדרושים, כדי להפוך בעצמם לעובדים טובים יותר".
בשיתוף הקריה האקדמית אונו
