מסעדות, גופי תיירות, ועסקים אחרים שמעניקים שירותים בענפים אלה, נפגעו קשות מהקורונה, ועתה כאשר הם דורשים לעמוד על זכותם לקבלת פיצוי, הם נתקלים בקשיים להשבת המצב לקדמותו. עו"ד ורו"ח ארז שגיב מציין, כי "עסקים אלה מתמודדים עם הקשיים החדשים שהמדינה מציבה בפניהם; אי תשלומי מענקים בנימוקים הנסמכים על חוק שהמחוקק לא העמיק בניסוחו, והשבת מענקים חלקיים ואף מלאים במקרים אחרים בנימוקים מנימוקים שונים. יש לציין, כי בחודש יולי הנוכחי, שינה המחוקק את הוראות החוק לגבי מענקים המגיעים לעסקים בשל גל האומיקרון, וקבע שגם בעלי שליטה בחברות יוכלו ליהנות ממענקים. בעלי המסעדות הם בין הניזוקים העיקריים ממגפת הקורונה. מדובר לרוב במסעדות שף או מסעדות בעלות התמחות ייחודית, שאינן יכולות לפעול ללא שירותים שאלה מקבלות מבעליהן, שלא בדומה למסעדות אחרות שאינן מצריכות עבודה מיוחדת, התמחות והכשרה שרק האדם שעומד בראש המסעדה, יכול לקיימה, ואלמלא הוא הרי שלמסעדה אין כל זכות קיום".
"כל הבעיות הן נגזרת של נוסחה"
עו"ד ורו"ח שגיב בלזר מצביע על הקשיים שחווים בעלי העסקים כדי להציל את עסקיהם, תוך הבאת הטענות הכלכליות שעסקים אלה מציגים בפני רשות המיסים ונדחות על הסף. "כל הבעיות הן נגזרת של נוסחה, שאמורה הייתה להיות פשוטה, ובזכות פשטותה המדינה הייתה אמורה לפצות עסקים באופן מהיר, וללא סיבוכים מיותרים, אך היא הפכה לגורם המרכזי בעשיית חוסר צדק עם עסקים שקרסו ונסגרו ועסקים אחרים שכבר צועדים בדרך זו", הוא אומר. "לטענת רשות המיסים, ובהתאם לנוסח החוק, לא מגיע לעסקים שנסגרו בעקבות הקורונה ובקשר ישיר להתפרצות המגיפה, שלא בצדק, כל פיצוי בהתאם לאותה נוסחה או פרשנות רשות המיסים להוראותיה. בנוסף, עסקים שדווקא שרדו, מוצאים עצמם עירומים מכל סיוע, ובמקרים חמורים יותר – הם מחויבים להשיב כספים למדינה, במקום לתעל את הכספים כאמור לצמיחה מחודשת של עסקיהם".
עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף, כי "עיקר הפגיעה מתבטאת באי פיצוי בעלי מסעדות, אשר נותנים את שירותיהם למסעדה שמופעלת על ידי חברה, באמצעות חברת ניהול שמחזיקה בחברה זו. כך, לטענת רשות המיסים, עבודה בצורה זו, יוצרת אצל בעל המסעדה שליטה על יכולת החברה המחזיקה במסעדה לתגמל את אותה חברה שנותנת לה את השירותים על ידי בעל המניות בה, שלא על דרך העסקה כעובד בה אלא על דרך העסקה כמי שנותן לה שירותים – ורשות המיסים אינה מקבלת זאת. מבנה עבודה זה שולל מהם לקבל מענקי קורונה, במיוחד בהיעדר הוצאות קבועות אחרות (להבדיל מהמסעדה עצמה שכן זכאית למענק בגין ירידה במחזוריה). בהקשר זה, קובע החוק עד לתיקונו כאמור בחודש יולי, כי 'עסקה' או 'תשומות שוטפות' (הגדרות המשפיעות על הנוסחה) של החברה הזכאית למענקי קורונה לא תכלולנה רכישת או מכירת טובין או קבלת שירות מבעל מניות באותה חברה – בקיצור, אין למסעדות זכאות אמיתית למענק. נזכיר, חזקה זו כבר אינה מופיעה בגרסתה זו בחוק בנוסח החדש,ולדעת רשות המיסים היא משנה את פני הדברים רק מעתה ואילך. כל זאת, כאשר ברור כי הם היו זכאים לפיצוי מענקי קורונה אילו היו עובדים של מסעדה".
בהערת שוליים אומר עו"ד ורו"ח בלזר, כי "בעלי מסעדות רבים אינם מועסקים במסעדה כשכירים, אף כי הם עובדים בה לכל דבר ועניין (ולכן גם אינם זכאים לפיצויים ומענקים להם זכאים עובדים שכירים אחרים במסעדה). ברם, אילו הדבר היה נבחן בבתי הדין לעבודה, הם בוודאי היו נחשבים על פי כל המבחנים שהפסיקה הדגישה בקשר עם סיווג יחסי עובד-מעסיק, כשכירים שלה ולא נותני שירותים או משתתפים חופשיים. בדרך זו הם כן היו זכאים למענקי הקורונה".
במה שונה מסעדת שף?
המסעדות עליהן מדברים עו"ד ורו"ח ארז שגיב ועו"ד ורו"ח שגיב בלזר ספגו ירידות משמעותיות במחזוריהן, ומכאן גם הקיטון בדמי הניהול שמושך כל בעל מניות כזה מהמסעדה שבבעלותו, דרך ובאמצעות שתי החברות; האחת מחזיקה את המסעדה שמחזורה נפגע קשה בקורונה, והשנייה מחזיקה את המניות בחברה שמחזיקה את המסעדה, ומקבלת מזו דמי ניהול על כל העבודה שאותו בעל מניות מספק לחברה שבבעלותה המסעדה שלו. במקרה זה אומר עו"ד ורו"ח בלזר, "החוק פוגע במענקים שבעלי מניות אלה צריכים לקבל אך לא מקבלים, בגין ירידה בדמי ניהול שקיבלו מהחברה בעלת המסעדה, וזאת רק בשל היותם בעלי מניות בחברה שמחזיקה במסעדה. ברור, כי הם הלב הפועם שלה, הם זו המסעדה והמסעדה זו הם, ואין להם תחליף באותה מסעדה, שלא כמו מסעדות אחרות שמוחזקות על ידי בעלי מניות, שכל אחד יכול למלא את תפקידיהם במסעדה, כדוגמת אותן מסעדות שמוכרות אוכל 'רגיל ונגיש' שניתן למצוא בשפע בכל פינת רחוב", הם מסבירים.
עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף ש"הבעיה האמיתית היא בגישה. רשות המיסים שוללת את המענק מבעלי מניות במסעדות שעובדות בדרך זו, כי הנחת הבסיס שלה בהתבסס על הוראות החוק, עד עתה, היא - במקרה שבו מדובר בגופים קשורים אשר אחד משלם דמי ניהול והשני מקבל דמי ניהול, יש חשש של ממש שדרישת הקשר הסיבתי לכך שהקורונה גרמה לפגיעה באי תשלום דמי הניהול או שהירידה במחזורים של העסק נגרמה ממנה, אינה קיימת. זאת, הגם שאין כל הכרח לכך, וגם אם זו חזקה, הרי שקיימים מקרים רבים שבהם זו ניתנת לסתירה. גרוע מכך הוא, כאשר החלטות המבוססות על טענות, כדוגמת זו המובאת לעיל, ניתנות ללא שמיעת טיעוני מבקשי המענק או ביצוע בדיקות כנדרש מגוף כדוגמת רשות המיסים, ובקשותיהם נדחות בצורה גורפת, וללא הבחנה בין עוסק לעוסק אחר, צרכיו, מאפייניו והייחודיות שמאפיינת אותו".
עו"ד ורו"ח בלזר טוען, כי "רשות המיסים לא חוקרת את המקרה המסוים ומעניקה לו חשיבה עצמאית, היא רואה את כל המקרים כאותו מקרה, והתשובות שהיא שולחת לבעלי המסעדות ולעסקים אחרים, היא גנרית ואחידה, ולא מתייחסת לעובדותיו ונסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, שכן אין המקרים זהים. תיקון החוק הגיע מאוחר מידי ובמעט מידי, ולמסעדות כבר נגרמו הנזקים שאותם לא ישיבו כל כך בקלות. עתה, לאחר שתיקון החוק בוצע, תוקן עמו העוול הגדול שנעשה למסעדות אלה עד עתה".
לצורך המחשה הם מביאים דוגמאות הנוגעות למסעדות "המזוהות עם אדם מסוים, כדוגמת מסעדת שף שבה אדם אחד אחראי על כל הקולינריה שעומדת בבסיסה, ובלעדי ניהולו אין כל זכות קיום לאותו המקום. המסעדה ובעליה, כרוכים זה בזה ודמי הניהול המשולמים לשף, במקום משכורת, היא הוצאה הכרחית קבועה של המסעדה. כך, אלמלא זו, המסעדה תגווע ותמות, לאחר שתאבד את כל לקוחותיה בהיעדר הפרסונה, 'חלון הראווה' והמוניטין של המסעדה, שאין לו תחליף. זאת, בשונה מעסקים רבים אחרים שמשלמים דמי ניהול לבעלי מניותיהן, לרבות מסעדות אחרות, שאינן מזוהות עם שף מוכר וידוע ובעל מוניטין אישי", כדוגמת מזון מהיר, ומסעדות שמגישות ארוחות צוהריים סטנדרטיות, אומר עו"ד ורו"ח שגיב.
כאשר מדובר בדוגמאות כפי שהביאו, טוען עו"ד ורו"ח בלזר, כי "ללא הסתכלות כוללת על כל התמונה, המסעדה ביחד עם הניהול, שתי החברות ביחד, לא ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת ביחס לגופים אלה. הקשר בין המסעדה לשף שלה הוא קשר גורדי, מרותך, עשוי מקשה אחת ולא ניתן להתרה, ואין זה מעיד על כך שלא יכולים להתקיים קשרים דומים כאלה גם עם בעלי מניות אחרים ונוספים שמחזיקים באותה חברת בעלת המסעדה – כל מקרה כאמור צריך להיבחן לגופו של עניין. הלכה למעשה, פיצוי השף על דמי הניהול מהווה הקטנת הפיצוי של המסעדה, ולמעשה בא על חשבון הפיצוי של המסעדה אותה הוא מנהל, הניהול שלו".
"ניהול מסעדת שף, הוא ניהול מיוחד, מבוסס על הכשרה ומקצוע נרכשים, ודמי הניהול אינן משולמים עבור ניהול כללי שיכול להיות נכון לגבי כל תחום ולכל עניין, אלא עבור הגשמת הטמעת המותג כפי שהוא נבנה בטרם הגיע משבר הקורונה והשפיע על פעילות אותה מסעדה. תכלית החוק הייתה, לבדוק שכל בעל המניות שיש לו השפעה ויכולת לשחק עם דמי הניהול ועשה כן, לא יפוצה – חזקה שניתנת לסתירה, אינה אקסיומתית ואינה זהה בכל מקרה ומקרה. ברם, רשות המיסים לא בודקת את תכני הבקשות, בהתאם לתכלית כאמור, אלא מעניקה החלטה גורפת, שאין לה מאפיינים ייחודיים ורלוונטיים לכל מקרה ומקרה, ומשיבה לזכאים למענקים בצורה חד גונית, כי אלה אינם זכאים להם, מכיוון שמדובר בהכנסות מדמי ניהול בין חברות קשורות", אומר עו"ד ורו"ח בלזר.
"מדובר במסעדות שצברו מוניטין אישי בשל מוניטין של בעליהן, אשר מקבלים דמי ניהול מהן, בהתאם ליכולת שלהן לייצר הכנסה ורווח. פגיעה באלה מהווה פגיעה ישירה במקורות ההכנסה שלהם, חסינותו ויכולתו להפיק מהמסעדה הכנסה שוטפת. זו בעצם התכלית שלשמה נולדו התקנות והחוק, וכן רעיון הפיצוי לבעלי עסקים שמחזורם נפגע כתוצאה מהקורונה. רשות המיסים בסופו של יום הבינה זאת, ותיקנה את הוראות החוק בחודש יולי האחרון, וכולנו צריכים לקוות כי תיקון זה יוחל גם למקרים שקדמו לו, בהיותו תיקון מבהיר, אם וככל שאותה חזקה נסתרה", אומר עו"ד ורו"ח שגיב.
* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם
שגיב, בלזר ושות' - עורכי דין ונוטריון
כתובת: נירים 3, ק' 2 אגף ב' תל אביב הנחשונים 46 אריאל
טלפון: 03-777-9500
למעבר לאתר >>
בשיתוף שגיב, בלזר ושות'
