מגרש משחקים אינטלקטואלי לאוהבי ידע

המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן - מסגרת בינתחומית יוצאת דופן למחקר ולימודים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב

גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף מכון כהן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפקולטה למדעי הרוח, בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביב
הפקולטה למדעי הרוח, בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביבצילום: אוניברסיטת תל אביב
גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף מכון כהן
תוכן שיווקי

מדע, טכנולוגיה ורעיונות שינו את ההיסטוריה של החברה שלנו, ומשנים גם את החיים הפרטיים שלנו באופן יומיומי. האם מדע יכול להיות באמת אובייקטיבי? מה קורה כשטכנולוגיה וערכים מתנגשים? כיצד מתוך תהליכים חברתיים וטכנולוגיים נוצרים רעיונות והמצאות חדשים? אלה הן השאלות המעסיקות חוקרים במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, מסגרת בינתחומית למחקר ולימודים לתואר שני העוסקת בידע האנושי, היווצרותו ופועלו בעולם. המכון נוסד בשנת 1982 באוניברסיטת תל אביב וכיום הוא מדורג כאחד המרכזים המובילים בעולם בתחומו. נפגשנו לשיחה מעוררת השראה עם חברי סגל המכון, פרופ' ליאו קורי, פרופ' יוסי שורץ, פרופ' שאול קציר, ד״ר לין חלוזין-דברת וד״ר שירה שמואלי, שבה הם הסבירו במה עוסק המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע״ש כהן, ולאילו אנשים מתאימה תוכנית הלימודים הייחודית שהוא מציע.

מימן, ד״ר שירה שמואלי, מתמחה במשפט ובמדע, היסטוריה סביבתית ולימודי בעלי חיים ופרופ' שאול קציר, ראש מכון כהן, מתמחה בהיסטוריה של הפיזיקה והטכנולוגיה בתקופה המודרניתצילום: עופר וקנין

שילוב בין פרספקטיבה היסטורית לגישה פילוסופית

"אם הסוציולוגית חוקרת את החברה והאורניתולוג חוקר ציפורים, אנחנו חוקרים את הידע עצמו״, אומרת ד"ר לין חלוזין-דברת. יש סוגים רבים של ידע שאותם בוחנים במכון בהקשרים היסטוריים ופילוסופיים מהעת העתיקה ועד ימינו. "המדע המודרני הוא אחת היצירות האנושיות הכי מרשימות וחשובות, אבל מנקודת המבט שלנו", היא מסבירה, "זה רק סוג אחד של ידע. וכאשר הידע הוא מושא לחקירה, תמיד יש עוד ועוד דברים ללמוד, עוד ועוד הקשרים וקשרים רלוונטיים. לכן, להיות חוקר במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע״ש כהן זו הרפתקה אינסופית״.

מבט רחב ובינתחומי על מדע, טכנולוגיה ותרבות

במכון כהן חוקרים את יחסי הגומלין בין הידע האנושי לבין התנאים ההיסטוריים והחברתיים שבהם הוא נוצר ומתפתח, כלומר חותרים להבין ידע בהקשר. "כולנו נחשפים למשל לשאלות על העולם הדיגיטלי וכיצד הוא משפיע עלינו", מסביר פרופ' ליאו קורי, "ולכן יש לנו במכון התמחות בתרבות דיגיטלית". אבל אם נבחן כיצד השפיע הדפוס על המדע מבחינה חומרית ומבחינת הפצת הידע ומהן התמורות שחלו בתחום זה עם ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות – נבין טוב יותר גם את ההשפעות של המעבר לעולם הדיגיטלי.

ההשוואה בין תקופות, מסביר פרופ׳ ליאו קורי, מקנה ראייה רחבה שמסייעת לנתח מקרים קונקרטיים. הכרת הידע והתנאים הרחבים שבהם הוא התפתח בעבר מאפשרת לנו להבין את ההיסטוריה, אך לא פחות מכך גם תהליכים ואירועים עכשוויים.

מימין: פרופ׳ יוסף שוורץ, ראש המכון בשנים 2015-2009, מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית של ימי הביניים וראשית העת החדשה וד״ר לין חלוזין-דברת, מתמחה בהיסטוריה ובפילוסופיה של הלשון ובגישות ביקורתיות לחקר מוסדות ידעצילום: אוניברסיטת תל אביב

פרופ׳ שאול קציר מביא כדוגמה דיון אקטואלי שבו עוסק המכון: בחינת יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה הדיגיטלית לבין מגפת הקורונה. מחד גיסא, מסביר פרופ׳ קציר, הטכנולוגיה אפשרה את המשך התפקוד בעת הסגר, ומאידך גיסא, ניתן לומר שהיא אפשרה, בד בבד, גם את המשך הסגר. בעקבות כך עולה השאלה, האם היינו נשארים בסגר זמן רב אילולא הטכנולוגיה שבידינו אפשרה זאת?

סגל מוביל ופעילות בינלאומית

המרצים ואנשי הסגל של מכון כהן מגיעים מרקע מגוון. בשונה מרוב החוגים באקדמיה, הדבקים במתודת חקירה מסוימת בהתאם לדיסציפלינה, הסביבה האקדמית של מכון כהן מציעה דרגות חופש לא מוכרות בעשייה האקדמית. כפי שמסביר פרופ׳ יוסי שורץ, החופש שמציע המכון נובע מתוך ״ההבנה לגבי מה שקורה מאחורי הקלעים של הדיסציפלינות השונות המניעות את גלגלי השיניים של מכונות ייצור הידע, בכל תחום". נקודת המבט הזו מחייבת מחקר אינטרדיסציפלינרי ומעודדת יצירתיות ופתיחות מחשבתית. בזכות זאת, עבודות המחקר של חוקרי המכון פורצות דרך וזוכות להכרה בינלאומית.

מכון כהן הוא אחד המוסדות האקדמיים המבוססים והמוכרים בעולם, והוא מהווה מקור משיכה לא רק לסטודנטים ולחוקרים ישראלים, אלא גם לסטודנטים ולמרצים מאוניברסיטאות מובילות בעולם, כמו קיימברידג' וסטנפורד. המכון משתף פעולה עם מוסדות אקדמיים בינלאומיים ומקיים תוכנית חילופי סטודנטים וסגל עם מכונים דומים לו בעולם.

קהילה אינטלקטואלית תוססת

אחד היתרונות הברורים של מכון כהן הוא היכולת ליצור קהילה אינטלקטואלית של תלמידים, אנשי סגל ומרצים, המגיעים מתחומים שונים. פרופ' שאול קציר מספר שעם השנים נוצרה קהילה של אינדיבידואלים שאינה מושתתת על טייפ קאסט מסוים. לדבריו, בשל העובדה שכל אחד מגיע מתחום שונה, ״הסטודנטים מרגישים נוח בתוך הקבוצה, ללא קשר לתחום בו הם עוסקים״.

סמינר המחקר של מכון כהן הוא דוגמה למסגרת המשקפת את הגישה הבינתחומית שלו. מזה 39 שנים, מדי שבוע בשבוע בימי שני, מתקיים סמינר (שפתוח גם לקהל הרחב) שבו נפגשים תלמידי המחקר של המכון, חברי הסגל, עמיתי בתר-דוקטורט ואורחים מאוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. הסמינר משמש במה למחקר ולדיון פורה בתחומים השונים שבהם עוסקים אנשי המכון, והוא נועד להיות פלטפורמה שבה ייפגשו הגישות השונות ויוצגו הרצאות מכל תחומי הידע. לדברי ד״ר שירה שמואלי, הסמינר משקף את האופי המיוחד של המכון בכך שהוא מאפשר לסטודנט בעל רקע במשפטים, למשל, ליצור דיאלוג עם סטודנט בעל רקע בהיסטוריה. "יש פתיחות גדולה ודיאלוג שמתקיים בצורה עקבית והמשכית בכל המפגשים ובסמינר, מבחינת הבינתחומיות והרב‑תחומיות", מסבירה שמואלי. כך ניתן לייצר מומחיות בדיסציפלינה מסוימת מבלי לוותר על התחום שלך, לתווך את המחשבות ולקבל השראה למחקר מעבודות אחרות לגמרי".

פרופ' שורץ מוסיף שהעובדה שכולם נפגשים במקום אחד יוצרת שפה משותפת המאפשרת דיון אינטנסיבי וחשיפה לתחומי מומחיות נוספים לתחום שבו עוסק כל אחד מהמשתתפים. כך נוצרת, לדבריו, ״הפריה מחשבתית הדדית".

פרופ' ליאו קורי, ראש המכון בשנים 2009-2003 ודקאן הפקולטה בשנים 2020-2015, מתמחה בהיסטוריה ובפילוסופיה של מתמטיקה בעת החדשה וברנסנסצילום: אוניברסיטת תל אביב

חקירה אקדמית מחוץ לקופסה המדעית הקונבנציונלית

המכון מקנה מיומנויות המאפשרות להבין תופעות אינטלקטואליות מפרספקטיבות היסטוריות ופילוסופיות, וגם לנתח את המציאות העכשווית. המרחב הפתוח והגישה האינטרדיסציפלינרית המאפיינת את מכון כהן – בין אם מדובר בקורסים הנלמדים, בין אם מדובר בשיתופי פעולה בינלאומיים או בפעילויות המתקיימות ברחבי הקמפוס – מסייעים ביצירת קהילה לומדת. יש במכון מסורת רבת שנים של תלמידים שעבורם לימודי התואר השני היו נקודת מפנה במסלול החיים, מספר פרופ' ליאו קורי. ״סטודנטים מגיעים אלינו עם פתיחות וסקרנות רבה", הוא מוסיף, "ואנחנו עוזרים להם לממש את הפוטנציאל האקדמי שלהם״.

התואר השני שמציע מכון כהן פתוח לבעלי תואר ראשון מכל התחומים והוא מתאים למי שאוהבים לחשוב ומתעניינים בנקודות הממשק בין הידע ההיסטורי והפילוסופי לבין היבטים שונים בחיינו, כאן ועכשיו.

* המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן זוכה לתמיכתה הנדיבה של משפחת כהן (ברטרם כהן, המנוח, ברברה כהן וילדיהם).

לפרטים נוספים והגשת מועמדות >>
לאתר מכון כהן >>

בשיתוף המכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן