שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי אותו הרכב בעניין חברת אינקוגניטו - ערר 1751-21 (להלן: "אינקוגניטו") וחברת אדיר מילר - ערר 2133-21 (להלן: "מילר") נתנו ולקחו בעת ובעונה אחת את התקווה לתקן את העיוותים הנוגעים למענקים שלהם זכאים בעלי עסקים, על פי חוק הסיוע הכלכלי, בשל נזקים שנגרמו להם בעקבות הקורונה. "בעלי העסקים רוקדים טנגו עם המדינה – זו נותנת ביד אחת ולוקחת ביד שנייה", אומר עורך הדין ורואה החשבון ארז שגיב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים לשעבר, ומייסד משרד בוטיק בתחום הפיננסים, מיסוי והלבנת הון. "לא תמיד נעשה צדק במסגרת הדיונים המתקיימים בעשרות ועדות ערר שמחליטות על קבלת פיצויים או השבת כספים למדינה על פי דרישת רשות המיסים כיוון שקיבלו מענקים גבוהים יותר".
עוד מוסיף עו"ד ורו"ח ארז שגיב: "מאז תחילת הקורונה, ניתן לצערנו לספור מתים רבים בשל המגפה ולצד זאת עסקים שקרסו או עומדים בפני קריסה, בכמות שלא פוחתת ממספר המתים, כאשר ברקע הם מתבקשים להשיב מאות אלפי שקלים למדינה בשל פרשנות של רשות המיסים הקשורה בנוסחה".
מאמר זה עוסק בקשיים שחווים בעלי העסקים כדי להציל את עסקיהם, דרך העיניים של שתי החלטות שפורסמו על ידי אותה ועדת ערר. להחלטות אלה יש השלכות רוחב כבדות משקל, על ההחלטות הבאות שתתקבלנה בעתיד על ידי וועדות הערר ועל כמות הערעורים שיגיעו לבית המשפט המחוזי על החלטות ועדות ערר אלה.
הנוסחה שבאמצעותה צריכה הייתה המדינה לפצות עסקים באופן מהיר, וללא סיבוכים מיותרים, אמורה הייתה להיות פשוטה, אך לא כך הם פני הדברים. לדברי עו"ד ורו"ח שגיב, המדינה מתייחסת לעסקים, לעניין זה, כאילו היו "נישומים", בודקת אותם ב"ציציות", לא מייצרת שקיפות לגבי החלטותיה, "ולבסוף מפצה בחסר על נזקים שנגרמו לאותו עסק – זו לא הייתה כוונת המחוקק".
השוני הקריטי בין עסקים קטנים לגדולים
אחרי מאות מקרים מפורסמים שהובאו בפני ועדות הערר, מוסיף עו"ד ורו"ח שגיב, כי "סוף סוף ניתן לומר שרשות המיסים אינה מוסמכת לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בהתאם לפרשנותה וכפי שעשתה לעיתים תכופות, אלא במקרים חריגים ביותר, כאשר מבקשת היא להעמיד את המענק על סכום ההוצאות הקבועות של העסק בפועל".
עו"ד ורו"ח ארז שגיב מסביר, כי בהתאם לקבוע בהוראת החוק, רשות המסים רשאית לחרוג מהנוסחה ולקבוע מקדם אחר לגבי עוסק – זאת רק אם היא שוכנעה כי הוא אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק: "כך או כך, ובמיוחד כאשר מדובר בעסקים קטנים שלהם יש יכולת שרידות נמוכה, העמידה בהוצאותיהם הקבועות משמעותית יותר, ויש לה חשיבות אחרת מעסקים גדולים. צביון העבודה המתוכננת בקשר עם תשלום המענקים לעסקים קשור בשיקולי פשטות ויעילות שהמדינה תבעה, ומכאן נולדה הנוסחה שאינה מצריכה בדיקה פרטנית וביקורת ספרים".
אם נחזור לנוסחה, לטענת עו"ד ורו"ח שגיב "אין חולק כי הסמכות לסטות מהמקדם שנקבע בנוסחה היא בבחינת חריג להוראות החוק. יחד עם זאת, סמכות זו נקבעה בהוראה קצרה ותמציתית, כאשר בצידה לא נקבע מתי ניתן לעשות שימוש בסמכות זו ובאלו תנאים".
פער בין המענק לבין ההוצאות
ביום 12.12.2021 פרסמה רשות המסים הבהרות לחישוב המענק בצד ההוצאות הקבועות, ובמסגרתן היא קבעה כי פער משמעותי מתקיים כאשר גובה המענק המחושב בהתאם לנוסחה עולה כדי 20% מההוצאות הקבועות. לטענת עו"ד ורו"ח שגיב בלזר, "לא היה זה על יסוד שום הוראה כתובה בחוק, ומרבית העסקים במדינה למדו זאת מהדיונים בוועדת הערר. אמירה זו של רשות המסים כמעט מנותקת מהמציאות, והוועדה בעניין אינקוגניטו עמתה אותה עם מקרים אחרים שנדונו וטענה למתחם פערים שבין פי 2 עד פי 4 ויותר".
עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף, כי: "ברור שקביעת פער של 20% בלבד, נותן אפשרות לשחק עם הפחתת מענק לגובה ההוצאות הקבועות במקרים רבים, ובכך מובילה רשות המיסים לחיסכון בסכומי המענקים שהמדינה מפצה בהם את העסקים שנפגעו". כך לטענתו, "הליך בדיקת ההוצאות הקבועות אינו מהווה הליך חלופי ובעל אותו מעמד להליך הרגיל, ורשות המסים לעיתים הופכת זאת להליך העיקרי בדיונים בוועדות, שלא על בסיס סמכות שניתנה לה בחוק".
על פי עו"ד ורו"ח בלזר, בהתייחסו לנאמר בפסקי הדין שהוציאו וועדות הערר, "מסמך המדיניות שפרסמה רשות המסים אמור לשקף את אמות המידה לעניין אופן השימוש בחריג על פני דרך המלך". לטענתו, "מסמך זה מציין משתנה אחד בלבד והוא קיומו של פער משמעותי בין המענק המבוקש לבין ההוצאות הקבועות של העסק בפועל. הפער כשלעצמו, מהותי או לא, אינו עונה על השאלה המקדמית מתי מתגבשת זכות רשות המיסים לברר, לבדוק ולדון מהן ההוצאות הקבועות בפועל של העסק. מסמך המדיניות של רשות המיסים אינו מבהיר עניין זה והדיון בו עלול להיות פרוץ לחוסר שוויון, שרירותיות בהחלטות ואי שקיפות של העסק שעניינו נדון מול העסקים האחרים, כך מתוך פסקי הדין".
"מטריד עוד יותר", מוסיף עו"ד ורו"ח שגיב, שמביא את דברי הוועדה בעניין קוגניטו, לפיה "בהינתן הגמישות הרבה, ובהיעדר אמת מידה למקרים שבהם תיערך בחינה, מתעורר החשש שההחלטה לבדוק את ההוצאות הקבועות תתקבל באופן שרירותי, ללא הצדקה מיוחדת, ואולי אדרבא – דווקא במקרים שמתיישבים עם האינטרס הכספי שלה, כאשר יהיה בכך כדי להפחית את גובה המענק שהעסק זכאי לו, ולא להפך. תיאור הדברים עלול להיראות מגמתי ולהוביל ליישום שונה".
מומחים בשילוב התחום הפיננסי והמשפטי
עו"ד ורו"ח ארז שגיב ועו"ד ורו"ח שגיב בלזר משלבים את הידע המשפטי, החשבונאי, הפיננסי והמיסוי שלהם גם בתחום זה של טיפול בתיקי פיצויים בעקבות משבר הקורונה. הם מסבירים כי "הם מייצגים לקוחות והידע המשולב שלהם בתחומים הפיננסים והפיסקאליים מסייע להם להעלות טענות בקשר עם יישום הוראות החוק גם מתחום החשבונאות וניתוח דוחות כספיים, אשר משפיעות על ההכרעה בקשר לזכאות למענק ולגובהו".
"הוועדה בעניין אינקוגניטו דחתה את טענות רשות המיסים, ובצדק, שכן החוק קבע נוסחה, ולזו אין כל קשר להוצאות הקבועות בפועל של העסק. כבעלי מומחיות פיננסית ורקע חשבונאי, אנחנו יכולים להסביר טוב יותר היבטים חשבונאים משולבים בטענות משפטיות, שכן בסופו של יום, מדובר בנוסחה ופרשנות לתכניה הנוגעת לפעילות עסקית של עסק שמשתקפת בדוחות כספיים", מוסיף עו"ד ורו"ח ארז שגיב.
לדידו, וכפי שעולה מדבריו "אין ספק, כי קיימת בעיה אינהרנטית בנוסחה ובפרשנות שיש ליתן לסמכות הקבועה לעניין בחינת החריג, הנוגעת לשאלה מהם המקרים שבהם הפער כשלעצמו יצדיק את הסטייה מהנוסחה לצד קביעת המענק על בסיס הוצאות קבועות".
עו"ד ורו"ח שגיב ועו"ד ורו"ח בלזר מסבירים, כי טיפלו בתיקים שבהם רשות המסים, "לא ממש הסבירה והצדיקה את הסטייה שלה מהנוסחה והבחירה שלה בחריג כמדד קובע, והוועדה בעניין קוגניטו קבעה כי 'פער משמעותי', כפי שנקבע במסמך המדיניות אינו מספיק. כך, יש להידרש ל'פער קיצוני ומופרז', כאשר ההשוואה בין ההוצאות הקבועות לבין המענק המבוקש יוצרת 'עיוות של ממש'. רשות המסים תידרש לפעול לפי הנחיה זו בעתיד".
שגיב, בלזר ושות' - עורכי דין ונוטריון כתובת: נירים 3, ק' 2 אגף ב' תל אביב 6706040 הנחשונים 46 אריאל 4074543
טלפון: 03-777-9500
למעבר לאתר >>
בשיתוף ארז שגיב, עו"ד נוטריון ורו"ח ושגיב בלזר ושות' עורכי דין
