רבים מדברים על הקשר ההדוק בין קריפטו ועבירות צווארון לבן, מסוי והלבנת הון, ונראה כי התפתחות מהירה של מוצרי קריפטו לסוגיהם (הנפקת מטבעות, NFT, DEFI, עסקאות נדל"ן במטוורס ועוד), מוסיפה לרגולטורים ולמערכת הבנקאית הרבה כאב ראש בהתמודדות עם "הטיפול" בקשר בין שלושת התחומים האמורים. עו"ד ורו"ח ארז שגיב, מומחה מס שמתמחה בייצוג עסקים ויחידים בתחומי מיסוי, הלבנת הון וקריפטו, אומר בהקשר זה כי "אין ספק שהעולם הקריפטוגרפי והעולמות הכלכליים במטוורס המעודדים פעילות כלכלית וירטואלית (נדל"ן, בנקאות, מסחר, בידור ועוד) מקבילים לזה שבמציאות, ובסופו של יום אלה יתמזגו בצורה, כזו או אחרת. הכלים מעולם המציאות המדומה (VR) והמציאות הרבודה (AR), יתחילו לטעת שורשים, והמעבר בין העולמות, יהיה הרבה יותר פתוח, נגיש וקל, ויכלול גם מעבר כספים, סחורות, אמצעי תשלום ופיתוח שירותים, מוצרים ועסקים שטרם הגיעו לעולם".
קודקס אחיד לכל הבנקים
עו"ד ורו"ח שגיב צמח ברשות המיסים, ניהל את החטיבה המקצועית בה וייסד את משרד עורכי הדין שגיב, בלזר ושות' - משרד בוטיק המתמחה בפיננסים, קריפטו, מיסוי והלבנת הון. לדבריו, "הבנקים לא יפתרו את כלל הבעיות הקיימות בעולם הקריפטו כתנאי לכניסתם לתחום הבנקאות הקריפטוגרפית. הנחתות והנהגת רגולציה מחמירה, לא הגיונית ולא מידתית אשר מעבירה את אחריותם לידי בעלי מקצוע כדוגמת רואי חשבון, עורכי דין, מתכנתים ובעלי מקצוע אחרים בתחום, מן הראוי שתיבדק בשנית".
מדבריו עולה, כי "התנהלות הבנקים, בשל רגולציה מתחום הלבנת ההון, לעתים מכבידה, מפלה ולא מובנת, וכן פוגעת בזכויות יסוד ובחופש העיסוק – אישורים שהם מבקשים מלקוחות ועליהם נדרשים לחתום בעלי מקצוע מומחים בתחום זה, לעיתים מנוסחים בצורה קיצונית ולא מידתית, במטרה לכסות על אחריותם, ולא אחת גם מתוך חוסר ידע או חוסר מקצועיות או רצון לקחת אפס סיכון".
עוד הוא מוסיף, "ברור כי בסופו של יום, ברגע שהמוסדיים יכנסו לתחום ויקלטו מטבעות קריפטוגרפיים בחשבונות הבנק או בארנקים שהם ינהלו בחשבונות אלה, ייעשה זה בצורה מבוקרת ותחת כללים אחידים, מעין קודקס רחב ומחייב את כלל המערכת הבנקאית. אסור שכל בנק יתנהל באופן עצמאי ויקבע מבחנים ואישורים שונים, כפי שנעשה עתה – האחריות לכך צריכה לבוא מטעם הרגולטורים ומערכת החקיקה והאכיפה של המדינה אשר תכתיב את כללי המשחק".
בהקשר זה, אומר עו"ד ורו"ח ארז שגיב, הלבנת הון, קיומו של הון שחור, חוסר אפשרות לבצע "טרייסינג" לכספים שנמצאים כבר במערכות הדיגיטליות והם "בדרך" לבנקים, הם רק חוליות בשרשרת. לטענתו, בסופו של יום, לאחר שיווסד אותו קודקס ברור ואחיד שיקים את הכלים לקבל בחשבונות בנק כספים מהעולם הוירטואלי, לא תהיה דרך חזרה. "בדיוק כפי שהתחיל האינטרנט לפעול ואף אחד לא ידע אז, מה פלטפורמה זו תביא איתה, ואילו עתה הפך האינטרנט רק כלי אחד בעולם המטוורס", הוא אומר.
ב-14 בנובמבר 2021 נכנס לתוקפו צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בפעילות נותני שירות בנכס פיננסי, כאשר במסגרתו נכנסים כעת גם נותני שירות במטבעות דיגיטליים. הצו שעוסק ישירות במטבעות "קריפטו", מאפשר להעלות את רמת הבקרה והפיקוח, תוך הרחבת החובות החלים על בעלי עסקים הנותנים שירותים בתחום זה, שזיקתם להלבנת הון גבוהה. זאת, כאשר מעתה ואילך, אלה יהיו כפופים לממונה על רשות שוק ההון, האחראי על אישור כל גוף כזה כמי שנותן שירות פיננסי בתחום זה.
במסגרת זו, נותני שירותים פיננסיים בתחום ה"קריפטו" וגופים אחרים העוסקים בתחום זה, לרבות חברות פינטק, נכנסו למעגל הבקרה והפיקוח שהולך ומתרחב, במטרה להיערך לכל התפתחות בתחום, ומעבר לכך החלו לטפל בו לעומק, כדי להוציא ממנו את הסיכונים הרבים הקיימים בהלבנת הון ומימון טרור, לאחר אימוץ המלצות ה-FATF (Financial Action Task Force).
עו"ד ורו"ח שגיב, מציין ש"זו הדרך לאסוף נתונים על המטוורס ודרך עבודתו, ובמסגרת זו לזהות את הפעילים המרכזיים בו ודרך עבודתם וכן את הפעילות הקריפטוגרפית ואופן ביצועה, למפות את אלה, להבין את הדברים, ולאחר מכן לרכז את כללי הקודקס לבקרה ופיקוח. הכללים יובילו את הבנקים, בסופו של יום, לקבל מטבעות קריפטוגרפיים בחשבונות הבנק ולהשתתף בפעילות הפיננסית הכוללת המתנהלת בעולם המטוורס כחלק מפעילות בנקאית רגילה, ואם לא כך, אז לפחות להפיק ממנו עוד פעילות עסקית מניבת הכנסות - ולא רחוק היום".
כללי משחק אחידים גם בהיעדר גבולות פיזיים
"זיהוי מדוקדק של הלקוחות והפעילים בשוק הקריפטו באמצעות (KYC – Know Your Client), לצד הקמת מערכת מפקחת ומבקרת וכתיבת מעין קודקס עבודה מקיף, אחיד ומחייב לכלל המערכת הבנקאית, מכשיר את הדרך. זאת, הגם שקשה למערכת מבוזרת, על פי הגדרתה, לעכל כללים מתחום הפיקוח והבקרה של גופים מרכזיים. יחד עם זאת, תמיד יהיה אפשר להרחיב את החובות, שכן הדרך חשובה לא פחות מאשר התוצאה. כדי להגיע לסוף הדרך, הרי שממילא צריך לעבור בה, לייצר שלבי ביניים, ובינתיים לאסוף מידע חשוב אצל הרגולטורים לצורך קביעת כללי משחק אחידים במערכת הבנקאית, מקום שאין בו גבולות פיזיים", אומר עו"ד ורו"ח שגיב.
הצו והתפתחות התחום, יביאו עמם את העתיד. עו"ד ורו"ח שגיב מדגיש, כי "כלי זה ועוד כלים אחרים שילמדו ויולידו עוד ועוד כלי עבודה בידי הבנקים והמערכת הבנקאית, יסייעו להם למצוא דרך לעבוד עם ובתוך עולם המטוורס. הכלים שיבנו, יאפשרו לבנקים לשלב בעיסוק השוטף שלהם פעילות קריפטוגרפית עניפה, שמתנהלת היום מחוץ לעסקם ולחשבונות הבנק. זאת, בעיקר בשל היעדר היערכות מוקדמת והיבטים הנוגעים להלבנת הון הקשורים לפעילות בתחום זה. בסופו של יום, הסדרה של היבטים משפטיים, חשבונאיים, פיננסיים וטכנולוגיים, יאפשרו חיבור בין העולם הכלכלי הווירטואלי לבין הכלכלות במציאות, כאשר השימוש במטבעות הווירטואלים יהיה בטוח, מבוקר, מפוקח, מתועד, מזוהה ויהפוך אט אט ללגיטימי, לא פחות מכסף שמהווה הילך חוקי במדינות – למרות שבשלב הזה השפה הזו אינה חלק משפת הטכנולוגיה המבוזרת".
"הצו מאפשר לבנקים לפעול מול גופים מקבילים למערכת הבנקאית ולשוחח עמם באותה שפה. החשש שלהם להעברת רווחים הנובעים מפעילות במוצרי קריפטו ומטבעות דיגיטליים בשל חשש להלבנת הון, תלוי עתה במערכות שהם יבנו ולא במדיניות ניהול סיכונים, לפיה כדי למזער סיכון הם בוחרים שלא להיכנס כלל לסיכון", אומר עו"ד ורו"ח ארז שגיב. "כעת, המסחר במטבעות קריפטוגרפיים, ניהול ארנקים וביצוע פעילות בהם, יכול להתבצע מול וביחד עם גופים חוץ בנקאיים שעומדים ופועלים על פי רגולציה מחמירה שיש בידם לזהות את מסלול הכסף".
מיסוי בעולם וירטואלי
בהקשר המסויי, יש עדיין שאלות רבות פתוחות לדיון, אשר יקבלו מענה ככל שהפעילות בתחום הקריפטו תייצר מוצרים קריפטוגרפיים שטרם נולדו לעולם, ורשות המיסים תבחן כיצד למסותם. כיום עולות שאלות רבות בתחום מיסוי רכישות ומכירות נדל"ן במטוורס, הלוואות בעולם ה-DeFI , Stacking , Airdrop ועוד. בעניין זה אומר עו"ד ורו"ח ארז שגיב, כי "פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ נותנים מענה הולם לכל שאלה, הגם שמדובר בחוקים ותיקים, שכאשר הם נחקקו עולם האינטרנט, המטוורס והעולמות המקבילים למציאות היו בבחינת דמיון". הוא מוסיף, כי "הכלים שהעניקה הפסיקה ביחד עם הוראות החוק, משאיר דברים רבים לפרשנות, והפרשנות היא זו הבעייתית, כיוון שהיא זו שיוצרת את המחלוקת. כך, מסוי פעילות בעולם הווירטואלי יכול לנוע בין אי חיוב במס כלל, משום שמדובר במיטלטלין לשימוש אישי או נכס בלתי מוחשי שמשמש במישורים פרטיים, לבין רווח הון רווח עסקי או אחר החייב במס על פי הוראות פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ".
כך לדוגמה, הוא מציין, "רשות המיסים פרסמה עמדה גורפת לפיה כל NFT הוא בבחינת 'נכס' ולכן חייב במס רווח הון. עמדה אשר תיבחן בעתיד, כאשר יגיע המקרה המתאים שיוכיח כי עמדה זו שגויה, שהרי אם נכס בסיס יכול להיות מיטלטלין לשימוש אישי וניתן לייצר NFT על נכס כאמור, הרי שגם ה-NFT עצמו, יכול לצאת מהגדרת 'נכס', ובתוך כך לא להתחייב במס רווח הון, בניגוד לטענת רשות המיסים".
קחו למשל את עולם ה-DeFI) Decentralized Finance) שהולך ומתפתח, ויהווה בעתיד את הקשר המרכזי בין העולם האמיתי לבין העולם הוירטואלי, ואשר לגביו גם קיימות שאלות מסוי שטרם נפתרו. ה-DeFi הינה מערכת פיננסית מבוזרת בעלת קוד פתוח המאפשרת קיומו של שירות פיננסי, על רשת הבלוקצ'יין המבוסס בעיקר על מטבע אית'רום, באמצעות פלטפורמות דיגיטליות מבוססות חוזים חכמים. למערכת זו פוטנציאל להחליף את התשתיות והמערכות הפיננסיות המסורתיות המובילות בעולם המציאות, העוסקות בין השאר במתן הלוואות וקבלת ריביות, ניהול פיקדונות וכיו"ב, ולהעביר את השליטה לציבור ולמשקיעים.
"עולם ה-DeFI לא שונה הרבה מה-RD (Real Dimention), המציאות, בהיבט המיסוי. מדובר בכספים הנצמחים בעולם המטוורס מפעילות עסקית כזו או אחרת, וכמוה יכולה להיות פעילות שאינה מגיעה כדי עסק, אך מביאה עמה עושר אותו יש למסות, בהתאם למקורות ההכנסה בפקודת מס הכנסה או בהוראות חוק מע"מ", אומר עו"ד ורו"ח שגיב.
עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף, כי תמיד יעלו אותן שאלות מיסוי, דוגמת מה סיווגה של אותה הכנסה ואם בכלל היא חייבת במס ואיזה מס, היכן היא נצמחה או הופקה, מי בעליה, מהו העיתוי למיסויה – אין הבדלים בין העולמות", הוא אומר. "הקושי אינו טמון בהכרח בשאלות אלה, אלא בשאלות הנוגעות לאותה מערכת דיגיטאלית שכל כולה נמצא בעולם הוירטואלי ללא גבולות או תושבויות. כל עוד הכספים אינם עוברים לפיאט, גם המיסוי צריך שיהיה כזה, והוא חייב להתחשב במדינות אחרות בעולם האמיתי. כך, אף רשות מסים או מדינה בעולם לא ערוכה לכך כרגע, כי אין ממש מערכת פיננסית ובנקאית שתומכת בכך – אז ממסים כל הכנסה על בסיס הדין הפנימי ואמנות המס בשיטה המסורתית".
נגישות היא מילת מפתח
עו"ד ורו"ח שגיב מציין, כי "לגבי ה-DeFI צריך לזכור שהמערכת הפיננסית המסורתית אינה תומכת ב-DEFI ועובדת עם מתווכים פיננסים שפועלים בעולם הריאלי, כאשר עבודתה מתאפשרת אודות לקיומו של העולם הדיגיטלי (כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, צ'יינג'ים, כרטיסי אשראי, אפלקציות סליקה ועוד). הנגישות בהקשר זה היא מילת מפתח, שכן הנגישות למתווכים הפיננסים ולעולם הבנקאות לוקה בחוסרים רבים בעולם האמיתי. היא אינה שיוויונית ופועלת בחוסר שקיפות, לעתים ממשלות מקדמות אינטרסים זרים כתלות ביציבות המערכת הפיננסית וקיימים סיכוני אשראי דווקא בשל מבנה המערכת הפיננסית המסורתית וכיו"ב – זהו הסדר הישן". בעניין זה הוא מוסיף, כי "סדר זה יתמוטט בהמשך על ידי מערכת פיננסית מבוזרת (ה-DeFi), שתאפשר נגישות ושקיפות מאובטחת לכולם באותה רמה ובאותה מידה, תוציא את השליטה על מתן השירותים הפיננסים מידי המערכת הבנקאית הצנטרליסטית, תבטל היבטים הנוגעים לגבולות, זהויות והשתייכויות, לרבות על בסיס טריטוריאלי, תבטל קיומם של מתווכים פיננסים בדמות המסורתית שלהם, תכניס את החוזים החכמים לניהול תהליכים פיננסים במקום שימוש באנשים ותקצר את זמני מתן השירותים הפיננסים".
המיסוי, הוא אפוא רק עניין אחד מיני רבים, שכן הפלטפורמות המבוזרות מספקות מגוון פתרונות, שלא בהכרח קיימים בעולם המציאות (היקפי הלוואות – עד מספר דולרים בודדים, סוגי הלוואות – כולל הלוואות ממונפות ובמטרה לסחור בנכסים פיננסים בעולם הווירטואלי, תקופת החזר ועוד). עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף, כי "מערכת ה-DEFI כהגדרתה כיום מבוססת על האית'ריום, ולא בהכרח תישאר כזו, בשל דרישות העולם האמיתי לשילוב פיקוח ובקרה בעולם הדיגיטלי המבוזר אשר לא מכיר במילים 'פיקוח', 'בקרה', 'שליטה מרכזית' וכיו"ב. לפיכך, יש להיערך לשינויים שיבואו, והבנקים עושים זאת באיטיות ובפחדים אך בהדרגה ובקביעות, והם מתקדמים, כי הם לא יישארו מחוץ למשחק". ואגב הדברים הוא מסביר, כי "בדיוק כפי שמתקיים היום מסחר עירני בנדל"ן וירטואלי בעולם המטוורס, כך תהיה גם פעילות בנקאית ופיננסית בעולם הזה. העולם הדיגיטאלי המבוזר יידע לשוחח עם העולם המפוקח והמבוקר על ידי גופים מרכזיים, ויוקם כאן משהו חדש – שלא קיים ושטרם נולד".
מערכת ה-DeFI – סטייה מהסדר הישן
כמו בכל עולם, קיימות שאלות כבדות משקל הנוגעות לאכיפה והטלת אחריות, בהיעדר גוף מרכזי רגולטיבי. עו"ד ורו"ח שגיב מוסיף, כי "מערכת ה-DeFI מהווה אפוא סטייה מהסדר הישן שבו כל מדינה קובעת לה את הגופים המרכזיים המפקחים או הפועלים בשוק זה, דוגמת בנקים מרכזיים. לכך, מצטרפות שאלות כבדות משקל מתחום המשפט של כל מדינה ומדינה בקשר עם פעילות כלכלית בעולם המטוורס, החסרה גבולות פיסיים. מעבר להיבטים משפטיים פיסיקליים, קיימים גם היבטים משפטיים תאגידיים, בנקאיים, אזרחיים ופליליים, קניינים, שאלות מתחומי דיני העבודה ועוד – העולם הכלכלי במטוורס רחב מאוד".
"במקרה זה, וככל שמערכת ה- DeFI תהיה שונה ממערכות קיימות, וגם מהגדרתה ומאפייניה עתה, הרי שהיא תצטרך להמציא עצמה מחדש, כיוון שבמערכת מבוזרת היוצר שלה הוא הקובע את תנאיה ומאפייניה, והפורמליזציה של המערכות המסורתיות אינן יכולות לאפשר את קיומה בשלב זה", סיכם עו"ד ורו"ח ארז שגיב.
שגיב, בלזר ושות' - עורכי דין ונוטריון כתובת: נירים 3, ק' 2 אגף ב' תל אביב 6706040 הנחשונים 46 אריאל 4074543 טלפון: 03-777-9500 למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עורכי הדין שגיב, בלזר ושות'
