יום אחד, כשמנכ"ל חממת מדקס, שי פוליקר, ישב לפגישה עבודה שגרתית עם אנשי שירותי בריאות כללית, במטרה לסרוק טכנולוגיות שפותחו על-ידי רופאי הקופה ועשוי להיות להן פוטנציאל מסחרי, הם סיפרו לו כבדרך אגב על פטנט שיושב שנתיים על המדף ולא מצליח להתרומם. פוליקר, שיש לו רקע נרחב בתחום המכשור הרפואי, הסתקרן ורצה לדעת יותר.
התברר שמדובר בטכנולוגיה ייחודית, שמתריעה מפני דליפות לאחר ניתוחים במערכת העיכול ועושה זאת באמצעות אלקטרודות וחיישן חכם. "הבנתי מייד שיש פה טכנולוגיה פורצת דרך עם פוטנציאל עצום שעונה על צורך אקוטי", משחזר פוליקר את רגע הגילוי. "משיחות עם רופאים בישראל ובארה"ב התברר לי שדליפות בעקבות ניתוחים במערכת העיכול הן בעיה חמורה ביותר, שאין לה פתרון מספק והיא טורדת מאוד את מנוחתם של הרופאים. חלקם אמרו לי שהם לא ישנים בלילה בגלל תופעה זו. עד כדי כך. אם אכן מתרחשת דליפה ונגרמים סיבוכים, זה עולה מיליארדים למערכות הבריאות. בעבר ניסו דבק ביולוגי ושיפור של סיכות החיבור שבהן משתמשים בניתוח, אך זה לא עזר.
"הצורך לספק פתרון הלהיב אותי", הוא ממשיך. "יצרנו חברה, Exero Medical, גייסנו מנכ"ל במשרה מלאה, הלכנו להוכחת היתכנות, הגשנו את החברה לרשות לחדשנות ולבסוף גם הגשנו בקשה ל-FDA, במסלול מואץ של מכשיר פורץ דרך (Breakthrough Designation) - מסלול ששמור למכשירים רפואיים חדשניים, המאפשר לטפל במצבים מסכני חיים באופן שונה ויעיל יותר מכל הטיפולים הקיים היום - והחיישן החכם של אקסרו מדיקל אכן הוכר כטכנולוגיה פורצת דרך".
הפתרון שעליו מדבר פוליקר מיועד לשוק ענק. בארה"ב לבדה מדובר על שוק שהיקפו מיליארדי דולרים. החברה השלימה את הניסוי הקליני הראשון וכרגע נמצאת בסבב גיוס ראשון.
מיקוד בשלבים המוקדמים
הסיפור הזה מאפיין מאוד את שיטות העבודה הבלתי שגרתיות של חממת מדקס (MEDX Xelerator), הממוקדת בתחום המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית, שהוקמה כשותפות בין בוסטון סיינטיפיק, MEDX Ventures, Intellectual Ventures והמרכז הרפואי שיבא בתל-השומר. פוליקר עצמו שימש בעבר כבכיר בחברות "אימפולס דיינמיקס" ו"מטהקיור" ואחר כך ניהל סטארט-אפ הולנדי-אמריקאי בתחום מערכת העיכול. יש לו תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה.
"המנדט שלנו הוא לזהות ולפתח טכנולוגיות מבטיחות ולהפוך אותן למיזמים מצליחים", הוא אומר. "בין שהן נולדות אצלנו ובין שהן נולדות מחוץ לחממה. הפוקוס שלנו הוא על מכשור רפואי בשלבים מוקדמים והגישה שלנו היא פרו-אקטיבית, יזמית וגלובלית. כאשר אנו עולים על בעיה ורוצים לייצר לה פתרון טכנולוגי, אנו בונים צוותים רב-תחומיים, שמורכבים מרופאים, חוקרים ומהנדסים - מה שיוצר תמהיל מוצלח במיוחד. שילוב של ביולוגיה, פיזיקה והנדסה. רב-תחומיות היא עניין מאוד ישראלי.
"הצוות המקצועי שלנו הוא בעל ניסיון רב בכל ממשקי הפעילות - ייזום, ייעוץ, הנדסה, רפואה, רישוי ופטנטים. כמעט כל אנשי הצוות הם בוגרי חברות סטארט-אפ בעצמם שהתמחו בתפעול, כך שהאופריישן לא זר לנו, וחמישה מתוך אנשי הצוות והמנכ״לים שגייסנו הם בוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. את כל היכולות הללו אנו מתרגמים לסיוע ותמיכה בחברות הסטארט-אפ".
חיפוש אחר אימפקט כפול - קליני וכלכלי
החממה יושבת באזור ההיי-טק של אור-יהודה על שטח של 1,000 מ"ר. ההון הראשוני התבסס על השקעות של המייסדים ורשות החדשנות. מבין עשר החברות הפעילות בחממה, שלוש כבר סיימו את שלב האינקובציה וגייסו הון נוסף. אחת מהן אף ביצעה אקזיט והתמזגה עם חברה בה מושקעת קרן הון סיכון מסין.
אם אני מבין נכון, יש לכם Deal flow עשיר. מה אתה יכול לספר על כך ובעיקר - מהם הקריטריונים בבואכם לבחור טכנולוגיה שמתאימה לחממה?
"זה נכון, אנחנו רואים הרבה מאוד מועמדים יחסית, מעל 20-30 בחודש. בסך הכל מאז הקמת החממה במארס 2018, ראינו כבר מעל 2,000 יזמים שונים. מה שמעניין אותנו הוא, כאמור, חברות בשלבים המוקדמים שמפתחות טכנולוגיה, שעונה על צורך רפואי קליני משמעותי מאוד - טיפול רפואי או אבחון - ומספקות ערך כלכלי, כלומר טכנולוגיה שחוסכת כסף למערכת, מה שקרוי היום Value-based medicine. למעשה, מדובר על אימפקט כפול - קליני וכלכלי. בניגוד לקרנות הון סיכון, שדורשות לראות נושאים חשובים כמו צוות, אב-טיפוס, אסטרטגיה ושיפוי ביטוחי לפני ההשקעה - אנחנו מסתפקים בבעיה חשובה ומשמעותית ובפתרון, או אפילו ברמז לפתרון, כשבהמשך הדרך אנו מנתבים ומעצבים את הטכנולוגיה העוברית כך שתיתן מענה מדויק לצורך הרפואי שקיים בשוק ומשלימים את כל השאר, כולל גיוס צוות וגיבוש תוכנית עסקית".
כשאתה אומר "רמז", אתה מתכוון לכך שהפתרון משתנה במהלך הדרך.
"זה תמיד קורה. זה מתחבר לכך שאנו מעורבים מעורבות עמוקה בכל תהליך הפיתוח וכל מה שנלווה לו בהמשך. זה מתחייב גם מהדינמיקה שבה צריכים להיענות לצרכי השוק, לתנאי הרגולציה, להגנה הפטנטית, לסביבה התחרותית וכדומה. לא פעם צוות מגיע עם אינדיקציה מסויימת ובחלוף חצי שנה אתה רואה שכל הפתרון השתנה, כולל האינדיקציה. המעורבות שלנו היא, כאמור, עמוקה ואנחנו עובדים קשה. מבחינות רבות אנחנו ממש חלק מהצוות, לא רק מכוח ישיבתנו בבורד. אגב, אם נאתר טכנולוגיה מעניינת, אבל נראה שאיננו יכולים לעזור - נפנה הלאה. אני תמיד אומר שמימון הוא חשוב, אך כסף הוא לא הדבר הכי חשוב שאנחנו נותנים לחברות".
מעגל שותפים חזק
הסיפור של הקמת Exero Medical מציין דפוס פעולה אחד מתוך כמה שחממת מדקס נוקטת בהם. דרך נוספת היא הקמת חברה וצוות לפיתוח טכנולוגיה שנותנת מענה לצורך שהתגלה בשוק - בין אם על-ידי הנהלת החממה עצמה, או גורם אחר מחוץ לחממה.
זו דרך מעניינת שאני מודה שטרם שמעתי אליה. האם זה מלמד שאתם עובדים בשיטות לא שגרתיות ואם כן - האם הן נושאות פירות?
"יש כמה דרכים לפיתוח טכנולוגיות רפואיות, אבל אתה צודק שאנחנו לא עובדים באופן אורתודוקסי. הדרך המקובלת היא לפגוש יזמים שפונים אליך וכפי שאמרתי, אנו פוגשים לא מעט כאלה. במקביל לכך, יש לא מעט מצבים שבהם בעקבות שיחות עם רופאים, חוקרים ובתי חולים, אנו עולים על בעיה רפואית - נניח בעיית כלי דם מסוימת - ומנסים לאתר לה פתרון טכנולוגי. במקרה זה אנחנו מקימים צוות מיוחד מתוך מאגר של מהנדסים ויזמים, שמתבסס על רשת הקשרים הרחבה שלנו, כדי לנסות ולפתור את אותה בעיה. אנחנו בונים חברה לפי מידותינו והתהליך הזה קורה יותר ויותר.
"אגב, לפעמים את הצורך או הבעיה מציף שחקן אסטרטגי שעובד עימנו. פרויקטים מסוג זה הם מה שנקרא XLAB, ואז, כמו במקרה של הקמת Exero Medical או Patensee, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות ובתי החולים ומנסים לקדם רעיונות שאחרת כלל לא היו יוצאים לפועל. כאן אנחנו משתפים פעולה עם חברות היישום של האוניברסיטאות ובתי החולים".
עד כמה המייסדים-השותפים - ומדובר בשותפים חזקים - מעורבים בהעלאת רעיונות לפיתוח?
"קודם כל אתה מדייק, מדובר בשותפים חזקים. בוסטון סיינטיפיק היא אחת מחברות המכשור הרפואי הגדולות בעולם והיא מתמחה ברדיולוגיה פולשנית ובתחום הקרדיו-וסקולרי - מחלות לב וכלי הדם - נושא שחביב עלינו במיוחד. המרכז הרפואי שיבא גם הוא שותף חשוב, עם יכולות קליניות אדירות ואפשר לבצע בו מחקר משמעותי. MEDX Ventures מתמחים ברובוטיקה רפואית והם שחקן משמעותי בתחום, כך שיש לנו ממי וממה ללמוד. אז כן, אנחנו פונים אליהם ומנסים לברר מה יכול לעזור לפייפ-ליין שלהם. אנחנו מנסים לברר איתם אם למוצר שנפתח יהיה ביקוש בשוק, מי ישלם עליו ולמה כדאי לבית החולים, או לחברת הביטוח, לשלם על כך. בכלל, אנו פתוחים לקבלת רעיונות מכל גורם, כולל מחו"ל, והשותפויות שיש לנו עם בתי החולים והמוסדות האקדמיים - לא רק עם שיבא, אלא גם עם הטכניון, האוניברסיטה העברית, בילינסון ואחרים - יוצרים לנו מעגל שותפים חזק שאיתו אפשר להתייעץ".
מכשור רפואי מולטי-דיסציפלינרי
פוליקר מאשר, כי למרות הטייטל של החממה היא מתמקדת יותר במכשור רפואי ופחות בבריאות דיגיטלית. "אנחנו קצת שמרנים", הוא מודה. "נכון שבריאות דיגיטלית היא כיום טרנד עולה ופורח ואנחנו פעילים גם בו, אבל רק במיזמים משמעותיים, כמו תוכנה או מכשיר IOT שמתחבר למכשיר אבחון או לטיפול. לא נשקיע בלייף סטייל או באפליקציות לסלולר".
בוא נחדד את המיקוד שלכם מבחינת תחומי עניין.
"מכשור רפואי מולטי-דיסציפלינרי לבעיות לב, כלי דם, אורולוגיה, בריאות האישה, גסטרו, אנדוסקופיה וכירורגיה - בדגש על מערכות זעיר-פולשניות".
ספר על חברות נוספות בפורטפוליו.
"קח למשל את PatenSee. מדובר בטכנולוגיה שנועדה לסייע לפתרון בעיה קשה ביותר, שמתרחשת אצל חולים שנזקקים לדיאליזה - סתימת כלי דם שדרכם מחדירים את המחט. החולים מאוד רגישים ואם כלי הדם נסתם, לא יכולים לבצע את הדיאליזה. אם מזהים את הסתימה כשהיא עוד חלקית, אפשר לפתור זאת בקלות יחסית ללא אשפוז. אם לא מגלים זאת, נדרשת פעולה כירורגית ממושכת ולעיתים עלול להיווצר קריש דם והחולה עלול לאבד את היכולת לקבל דיאליזה מכלי דם זה לצמיתות. מדובר בתופעה מסכנת חיים. הצורך אפוא הוא לזהות את הסתימה כשהיא עוד חלקית והאחיות בקליניקה נדרשות להיות סופרוומן כדי לגלות זאת. בתקופת הקורונה הן לא יכלו ליצור מגע פיזי עם החולים, מה שהקשה עוד יותר על ביצוע הזיהוי. למעשה, רק מיעוט קטן מאד מהמקרים מזוהים בזמן. מכשיר ההדמיה שפיתחה החברה מאפשר זיהוי פשוט וקל על-ידי החולה עצמו, ללא צורך במגע עם האחות. הוא מזהה חסימה חלקית ומתריע. זה יאפשר בעתיד גם למי שיבצע דיאליזה ביתית לזהות חסימות וזה מתכתב עם הטרנד של אשפוז ביתי וטיפול מהבית, טרנד שהתחזק בעקבות הקורונה. זהו פתרון שפונה ל-2.5 מיליון חולים פוטנציאליים בעולם. אגב גם כאן מדובר בחברה שנולדה אצלנו - זיהנו צורך וגייסנו מהנדסים ופיזיקאים למצוא את הפתרון ואחת הקבוצות זכתה. הקמנו חברה ורשמנו פטנט. כרגע החברה נמצאת בשלב הניסויים הקליניים שנעשים בבילינסון והתוצאות הן מצוינות. היא מגייסת כסף בסבב ראשון".
כתובת ליזמים ולמשקיעים
כבר היום מציעים מנהלי חממת מדקס לחברות שסיימו את תקופת השהייה בחממה להמשיך איתם כדי לצלוח את עמק המוות הידוע. אם בהתחלה מקורות ההון הם בעיקר אנג'לים ומוסדות אקדמיים, בשלב השני והמתקדם יותר, הסטארט-אפ זקוק לסכומים גבוהים הרבה יותר כדי לבצע ניסויים קליניים ואחר כך לשווק. מקורות ההון בשלב זה הם בעיקר קרנות סיכון וענקיות פארמה וזה אתגר לא קטן.
"הרעיון שעומד מאחורי המשך השהייה בחממה מעבר לשנתיים הרגילות, הוא גם לספק לאותן חברות תשתית פיזית נאותה וגם להמשיך במעורבות התומכת שלנו", מבהיר פוליקר. "כך גם היזמים לא יצטרכו להעסיק את עצמם בנושאים מנהלתיים ומשפטיים ויוכלו להתמקד אך ורק בפיתוח עצמו. בסוף הרי מדובר בצוות קטן של אנשים, שניים-שלושה, ואין להם יכולת להתפרש על פני נושאים נוספים. וכמובן, אנחנו גם מסייעים בהמשך הגיוס ואף מובילים אותו. יש חברות שיזדקקו לארבע-חמש שנים לעבור את עמק המוות ולהגיע לחולה הראשון ויש כאלה שפחות, אבל כולן זקוקות לזמן פיתוח נוסף. אנחנו גם יכולים לעזור להם בניסויים הקליניים, תחום שצברנו בו ניסיון רב ואני באופן אישי התמחתי בו. כל זה מוביל לכך שסיכויי הצלחה של המיזם גדלים. אנחנו רואים שהמעורבות שלנו עוזרת. אגב, יש משקיעים שאומרים לנו במפורש: 'אנחנו מוכנים להשקיע, אבל אנחנו רוצים את המעורבות שלכם'".
מה החזון? לאן אתם הולכים מכאן?
"בשלב הבא נרצה להקים קרן שתשלים את החממה. אם על-ידי צירוף של כמה משקיעים יחד או בנפרד. יש כאלה שמוקדם להם להשקיע, אבל כאשר החברה תתבגר הם ישמחו להשקיע. כשיהיה ניסוי קליני, למשל. החיבור שלנו לחדשנות, בשילוב עם היכולות התפעוליות וההכוונה שאנו מספקים לסטארט-אפים, הפכו את מדקס לכתובת הן ליזמים והן למשקיעים. אני משוכנע שבדרך זו נוכל להמשיך ולתמוך בפיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות ופורצות דרך".
חברות נוספות בפורטפוליו של מדקס
אנדוויז (Endoways) - חברת רובוטיקה רפואית שפיתחה מערכת רובוטית לצנתורים. החברה מספקת כלי חד-פעמי לחדר צנתורים שיהיה קל לשימוש, חסכוני ויאפשר צנתור מרחוק. החברה נרכשה על-ידי קרן Ascendum בפברואר 2021.
אפנד מדיקל (Append Medical) - החברה מפתחת מכשיר ראשון מסוגו המיועד למניעת שבץ מוחי בחולי פרפור עליות (AF) בפרוצדורת צנתור, ללא צורך בשתל בלב. החברה נוסדה על סמך טכנולוגיה שמקורה במרכז הרפואי שיבא.
קאפס מדיקל (CAPS Medical) - החברה מפתחת טיפול זעיר-פולשני סלקטיבי לגידולים המבוסס על שימוש בפלזמה "קרה". החברה נוסדה על בסיס טכנולוגיה ממעבדת הפלזמה של הטכניון בשיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם.
דימובאו (Dimoveo) - החברה מפתחת מכשיר לחיטוי שתלים ללא הוצאתם מהגוף. החברה נותנת פתרון לאתגר של מושתלי ברכיים שמתמודדים עם דלקת לאחר ניתוחי TKA.
סוויפטדאקט (SwiftDuct) - החברה מפתחת פתרון לכניסה קלה ובטוחה יותר לדרכי המרה בפרוצדורה שנקראת ERCP. המכשיר שמפתחת סוויפטדאקט נותן כלי למנתחים לשיפור הניהוג ומניעת סיבוכים.
סינכרוני מדיקל (Synchrony Medical) - החברה מפתחת מערכת פיזיותרפיה נשימתית מותאמת אישית, לפינוי יעיל של הפרשות מדרכי הנשימה. המערכת מבוססת על שיטת טיפול ייחודית, שפותחה במרכז הארצי לסיסטיק פיברוזיס בבית החולים שיבא, ומציעה לחולים במחלות ריאה כרוניות קבלת טיפול בצורה עצמאית, בביתם. "המערכת מדמה את פעולת הפיזיותרפיסט הנשימתי, ופועלת בהתאם לאלגוריתם ייחודי לסנכרון הטיפול עם נשימת המטופל. המערכת צפויה לסייע בצמצום ההחמרות במצבם של החולים, אשר במקרים רבים מובילות לאישפוזים, תוך הורדת העלויות הגבוהות הכרוכות בהם."
איימד (EyeMed) - החברה מפתחת עדשה מתכווננת לחולי קטראקט. בניתוח קטראקט פותרים כיום את עכירות העדשה, אך לא מצליחים בכמחצית מהמקרים לפתור את בעיות הראייה הנלוות. איימד מפתחת עדשת פרימיום להשתלה תוך-עינית, שתאפשר כיוונון הראייה בפרוצדורה לא פולשנית לאחר ניתוח הקטראקט.
ויין-וויי (VeinWay) - חברה המפתחת מכשיר רפואי לסיוע בפתיחת סתימות וורידים מלאות. החברה החלה את דרכה כפרויקט יזם הבית על סמך צורך קליני וגדלה בסיוע תוכנית תנופה של רשות החדשנות ותוכנית XLab בחממת מדקס.
