את הרעות והאחווה שחווים ישראלים בעיתות משבר ושמחה, חווים במינהל קהילה, תרבות וספורט בעיריית תל אביב-יפו מדי יום, כל השנה. זאת כמי שאחראים להעשרת חיי הקהילה, ליצירה של תהליכי שיתוף ציבור ולקידום יוזמות של תושבים מכל התחומים, ערכים של ערבות הדדית ושכנות טובה החרותים על דגלם.
"מחקרים מראים שחיים קהילתיים עשירים משפיעים על האושר שלנו, על תחושת השייכות שלנו וגם על היכולת שלנו להיות אזרחים פעילים ומשפיעים", אומרת רונית פרבר, מנהלת מינהל קהילה, תרבות וספורט בעיריית תל אביב-יפו. "אזרח שמרגיש טוב ואיכות חייו טובה, יהיה פעיל ויתרום לסביבה שבה הוא חי, ולכן אנחנו מעודדים השתתפות של כמה שיותר פעילים חברתיים בשכונות ומקדישים לכך זמן ניכר". כחלק משגרת העבודה של המִינהל הוא מקיים לתושבים מעורבים אלה קורסים ומפגשים עם צמרת העירייה ובעלי תפקידים אחרים, כדי לשמוע ולהשמיע. "תושב אקטיבי יהיה גם אזרח טוב יותר במדינה", מסבירה פרבר. "במקום להתלונן, הוא יפעל בעצמו ויסחף אחריו את שכניו".
קורונה, קהילה והון חברתי
החזון של ראש העירייה רון חולדאי דיבר על "קיבוץ בעיר" - חוויית חיים שבה כל השירותים הציבוריים הם ברמה הגבוהה ביותר, במחירים הנמוכים ביותר, ובמרחק קצר מהבית.
בצעד אמיץ החליטה לפני ארבע שנים עיריית תל אביב-יפו להקים את מִינהל הקהילה, התרבות והספורט. תחת המינהל העיר חולקה לאגפים ולמרחבים: צפון, מרכז, דרום ויפו, כדי להיטיב את הטיפול בתושב ולהפוך אותו לאישי יותר. המינהל אחראי על חיי קהילה שכוללים מרכזים וקאנטרים קהילתיים, מרכזי תרבות, ספריות עירוניות, מסגרות ואירועי תרבות וספורט ומקדם דיאלוג בין התושבים לעירייה.
הטיפול מוקדש לכל סוגי האוכלוסייה, מבני נוער ועד קשישה שמעדיפה את שלל החוגים שיש לעיר להציע לגיל השלישי, או מרכזי קשישים אחרים בהם מתקיימים חוגים, הרצאות ועוד.
"במתקפת הטילים האחרונה בתל אביב-יפו נפגעו לא מעט דירות בבניין אחד", מספרת פרבר. "היינו שם בשבילם, לחבר זוג קשישים שהיה שם עם העובדת הסוציאלית ממחלקת הרווחה, לדאוג שהדיירים יפנו למס רכוש, להוות כתובת ופנים ולקראת שבת לחלק להם עוגות וחלות כדי לנסות להמתיק, ולו במעט, את השגרה שהופרה. כך אנחנו עובדים, ולא רק איתם אלא גם עם אנשים וילדים עם מוגבלויות, עם חד הוריים, עם הקהילה הגאה, עם מעוטי יכולת או להפך, עם מי שמאוד מבוסס כלכלית".
כל מרחב שבאחריות המינהל כולל עשרות אלפי תושבים, בעוד עובדיו בודדים בלבד. הם אומנם לא יכולים להיות בכל מקום כל העת, אבל הם חדורי מוטיבציה ושנת הקורונה הוכיחה זאת היטב. כדי להמשיך ולעודד יזמו פעולות לתושבים יחד עם שמירה על המגבלות. פרבר: "המצאנו את עצמנו מחדש והוכחנו ש'קהילתיות' היא לא מס שפתיים, אלא דרך חיים. ראינו את זה בהתנהלות התושבים, בגילויים של ערבות הדדית, בשכנים שהולכים לסופרמרקט גם עבור השכן, במרפסות שעולים מהם צלילי השירה בליל הסדר וגם בהתנהלות של העובדים המסורים שלנו, שהמשיכו לחשוב איך לייצר תוכן איכותי עבור תושבי העיר בצורות חדשניות, שהתייצבו לחלק סלי מזון ופעלו למען הבריאות והרווחה של כולנו. כשגילינו שיש בתים בהם אין ציוד נדרש כמו מקרר למנות האוכל הקפואות, פעלנו בשיתוף מינהל שרותים חברתיים גם למקררים". ומי שביצעו את כל זאת, היא מדגישה, הם התושבים עצמם שדיווחו, רשמו, גילו אקטיביזם במיטבו והוכיחו שהם חלק מהון חברתי.
את תקופת הקורונה ליוו פעילויות יצירתיות רבות, אחת מהן קפסולות פעילויות "מתחת לבית" שאפשרו לתושבים לצרוך תרבות פנאי איכותית בקבוצות קטנות לפי ההנחיות ודאגו לפרנסה לאמנים תושבי העיר, ערכות בידוד לתושבים שכללו משחקים לגיל הרך, טיפים להתפתחות הילד ועוד. פרויקט "פרגן לשכן" חיבר שכנים בתוך הבניינים שבהם הם מתגוררים. המִינהל חילק לתושבים במרכזים הקהילתיים קופסה מעוצבת עם גלויה ורעשן, ביקש מהם למלא אותה בעצמם ולהעניק אותה למישהו בבניין. כשחזרו לאותם אנשים, גילו ש-20 אחוזים העניקו את הקופסה לתושבים ותיקים. "זוג מהקהילה הגאה בפלורנטין העניק אותה לשכנתו הקשישה, ומאז ועד היום הם זוכים לעוגה מעשה ידיה, שהיא מביאה אליהם כשהיא מוזמנת אליהם לארוחת שבת. בדיוק לכך כיוונו", מגלה פרבר, ששמחה להעביר את הרעיון לעיריות ראשל"צ וירוחם, כמו גם את "הקפסולה מתחת לבית" ששוכפלה לערים אחרות.
פרויקט אחר שזכה להדים חיוביים הוא "הבניין המדליק" בחג החנוכה במהלכו ניתנה לתושב ערכה של שלט להזמנה, נרות וסופגניות והיה עליו להזמין את השכנים להדלקת נר בלובי או בגינה, אם מדובר בשכונת בתים פרטיים. "היה מרגש לראות את השכנים מתארגנים ונענים לפעילות הקהילתית בבניין, לראות קשישים על כיסאות גלגלים או משפחות שנתנו לקשיש או לצעיר ביותר בבניין לברך על הנרות, ושכנים שמצאו לנכון להעשיר את הכיבוד עם מטעמים משלהם". כך יוצרים ערבות הדדית, היכרות ודאגה לאחר. באותו אופן יזמו פיקניקים בקיץ או קמפינג בטבע העירוני עם אוהלים שהביאו התושבים ופעילות יזומה של המִינהל, כמו אש לילה לילדים, תצפית בכוכבים או הצגות. אם התחילו את היוזמה עם 100 אוהלים, המשיכו אותה עם 600 אוהלים ובקיץ הקרוב יתווספו עוד. "אנשים רוצים ומחפשים שייכות, קהילתיות ומצביעים ברגליים. כך מבחינתנו מייצרים קשרים וערבות הדדית. מישהו עוזר לבנות את האוהל, ובערב אוכלים ביחד. זהו הון חברתי שלא נמדד בכמות הקשרים אלא באיכותם", מתארת פרבר.
אירוע נוסף שהתקיים בחודש מרץ האחרון הוא "במלוא הדרה", שגם אותו הובילו מינהל קהילה, תרבות וספורט והרשות לחוסן חברתי. הרעיון, לקיים אירוע שיא שעוסק בשוויון מגדרי נולד לפני שנתיים כיוזמה של תושבות בדרום העיר שביקשו לציין את יום האישה הבינלאומי באופן ייחודי.
במסגרת האירוע התקיימו מספר אירועים, חלקם מקוונים וחלקם בהתאם להנחיות הקורונה, שכללו בין השאר את "תעמדי יציב" - תערוכה של הצלמת אלמה מכנס קז המתעדת כדורגל נשים; שייט נשי בסירות דראגון - במהלכו הכירו המשתתפות את סיפורן של "הלביאות הוורודות" - קבוצת נשים חותרות לחיים ולמען המודעות לסרטן השד ועוד אירועים.
גם מחלקת הנוער והצעירים מתנהלת תחת המינהל. בני הנוער מהצופים וההורים ראשי השבטים היו המתנדבים הראשונים לחלק מזון בקורונה או לחלק פרח לניצולים קשישים. הם גם אלה שהביאו "ספר בטייק-אוויי" עד בתי הקשישים ומי שביקש, הם נכנסו והקריאו לו מהספר. "הנוער היה במיטבו. גייסנו אותו בתקופת הקורונה, הפעלנו אותם דרך הרגליים ומילאנו חלל שנוצר אצל הנוער עקב הריחוק החברתי והשהות בבית. אם היינו מבקשים עשרה מתנדבים, היו מגיעים 100", היא מעידה.
תחום אחר באחריותו הוא קליטת העלייה. חמישה פרויקטורים דוברי שפות שונות דאגו לקיים פעולות לעולים ולתרגם את כל ההנחיות למי שלא דובר עברית או למי שאין לו קרובים בבית, והמידע החשוב הונגש לכל הקהילה.
מתקנים קהילתיים בדרום העיר ויפו
מדיניות העירייה לתיעדוף תקציבי של שכונות דרום העיר ויפו מתבטאת בצורה בולטת במוסדות הקהילתיים באזורים הללו. בשכונות אלו נמצא מספר המרכזים הקהילתיים הגדול ביותר בעיר, וגם הקאנטרי הגדול ביותר בתל אביב-יפו. השנה משלימה העירייה שיפוץ כולל של אחד ממרכזי התרבות הבולטים בעיר, "בית דני" המיתולוגי בשכונת התקווה, הכולל מרכז קהילתי תוסס, את אודיטוריום דוהל הצמוד לו, אולם ספורט, מרכז כושר ואת אצטדיון קבוצת "בני יהודה".
גם "קאנטרי קהילתי בארבור", המהווה עוגן לכל אזור כפר שלם זכה לשדרוג כולל, וכן נבנו ושופצו לאחרונה מרכזים קהילתיים בנווה אליעזר, שכונת עזרא והארגזים, יד אליהו, נווה שאנן, רמת ישראל-ביצרון יפו, ועוד. בימים אלה משלימה העירייה בניית שני מגרשי כדורגל גדולים בשכונת קריית שלום.
ההשקעה המאסיבית מתבטאת גם בייזום תוכניות ייחודיות בשכונות: חוגים מסובסדים באחוזים גבוהים; יום לימודים ארוך (חוגים והעשרה לאחר שעות בתי הספר היסודיים); שיעורי עזר וקייטנות בעלות סמלית.
העירייה אף משלבת בשכונות תוכניות עומק בשיתוף התושבים, במטרה לתת מענה לצרכים שעולים מהשטח בתחומים כמו גיל רך, נוער, צעירים, גיל שלישי ועוד.
תרבות ומורשת בשכונות הדרום
כחלק ממהלך קהילתי רחב שמובילה העירייה בשכונות דרום העיר, יוזם מינהל קהילה, תרבות וספורט תוכניות ופעולות מגוונות במטרה להביא לקדמת הבמה את סיפורי השכונות. "אנו רואים חשיבות רבה להנכיח את העושר התרבותי, האנושי וההיסטורי של השכונות ולהאיר זרקור על חשיבותן של שכונות הדרום בסיפור התל אביבי", מספרת פרבר. "במסגרת התהליך מקודמים מחקרים שכונתיים, נערכים סיורים ומתקיימים מופעים ופסטיבלים רב תחומיים כמו מחול, שירה, קולנוע ווידאו-ארט המוקדשים לתרבות ולמורשת המקומית. 'סיפורי שכונה' הוא פרויקט דגל שפועל ב-12 שכונות בדרום העיר ומאגד סביבו תושבים ותושבות החולקים יחד סיפורים מהווי החיים בעבר ובהווה השכונתי, המגלמים בתוכם ערכים של חלוציות ותושייה, קהילתיות וסולידריות, יוזמה ויצירה.
הקשבה למשפחות מיוחדות
במהלך העבודה בשטח גילו במינהל שמשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים נמנעות לא פעם מפעילות, למרות רצונן להיות חלק מהקהילה. ילד שלומד במסגרת חינוכית מחוץ לשכונה או לעיר מתקשה להשתלב במרכז הקהילתי אחר הצהריים, ומשפחות לילדים אוטיסטיים נעדרות מאירועים כמו חגיגות יום העצמאות.
במינהל החליטו לשלב את הילדים בחוגים ייחודיים, גם אם מדובר בארבעה ילדים בלבד, או ליצור מתחמים שקטים באירועים הגדולים והרועשים כמו יום העצמאות, שם יוכלו אותן משפחות ליהנות מפעילות שקטה עם אוזניות, מסכים ענקיים, פופים ועוד כדי שיחוו את החגיגות בצורה המתאימה להם. בנוסף, קיימו עבור הילדים בעלי הצרכים המיוחדים אירוע זום עם עילי בוטנר, אירוע בפארק החבלים ואירוע "תה ולימון" באגף צפון. עבור צעירים מעל גיל 21, שכבר אינם זכאים למסגרת חינוכית, קיים המינהל שיתוף ציבור – שיח בן שעתיים איתם ועם הוריהם, בו חלקו את ציפיותיהם ורצונותיהם. כל התהליכים מלווים על ידי אנשי מקצוע בתחום כדי להתנהל נכון.
