אדם טל
מנכ"ל "המרכז הישראלי ליזמות דיגיטלית"
בן 37, נשוי+2, מתגורר בתל-אביב.
- הוזמן פעם למסיבה באחוזת פלייבוי של יו הפנר, כי היה בין ה-40 המשווקים החזקים באחת מתוכניות ה-Affiliates הגדולות.
- מכור לפארקים של דיסני.
- הנהיג להקה בשם "השבט", ממנה צמח הראפר טונה.
"אני מנהל נוראי" היא אמירה שהסיכוי לשמוע אותה ממישהו הוא נמוך. הסיכוי לשמוע אותה ממנהל, מייד בפתיחת ראיון עימו, נמוך עוד יותר. אך זהו אדם טל. האיש שהתחיל את הקריירה שלו בתחום שיווק השותפים (Affiliate marketing), הצליח בו, עשה כסף ואז התרחב לפעילות הוראה בתחום, גילה, לדבריו, באיחור, שיש לו כישרון טבעי לעשות כסף - אבל הוא לא יודע לנהל אותו או לנהל עסקים. "כסף בורח לי מבין האצבעות", הוא מודה, "וכשמדובר בניהול יש לי מספר בעיות: אני לא מסודר. אני לא מסוגל לפטר אנשים, כי אני רואה בני אדם ולא משכורות. הצלחת עסק לימוד ה-Affiliates שלי הגיעה כי אני איש שיווק טוב - אבל לא הצלחתי לבנות בחברה תשתית שתדע לעמוד בזה מבחינת ניהול, שירות לקוחות ויחסי ציבור. אה, אני גם עצלן - אבל אני חושב שזו דווקא התכונה הכי טובה שלי בעסקים. חשיבת המינימום ההכרחי מכתיבה לי להתנהל בצורה מאוד יעילה".
טל גילה את כשליו אלו על בשרו, ובאופן חד-משמעי. זה קרה כשהחלה לצוץ ביקורת על פועלו ברשת ובתקשורת. אז הבין שעליו לעשות תהליך התבגרות - והתגברות. "הייתי צריך להתגבר על האגו של 'הצלחתי ועשיתי כסף בגיל צעיר - אז אני יודע הכל' ולהבין שלמעשה אני צריך להביא לעסק מנהלים אחרים, מבוגרים ממני, שידאגו שלא אדפוק הכל", הוא מבהיר. "אז פירמטתי מחדש את העסק למשהו רחב יותר בשם "המרכז הישראלי ליזמות דיגיטלית", בניתי שדרת ניהול שתרסן אותי, הגדרנו מודל עבודה שרובו מתבסס על פרילנסרים שמבצעים את עבודתם מהבית - וכך הגענו להתייצבות".
איך אתה מגדיר את העסק שבנית?
"תפיסת הדיגיטל של מנהלים כיום היא לפרסם בטיק-טוק ובאינסטגרם. אנחנו הבנו שזה הרבה מעבר, כי אנחנו בקיאים בשפת הדיגיטל ובתרבותה. בנינו מתווה ברור של אסטרטגיית שיווק בדיגיטל אותה אנחנו מלמדים עצמאים, סטארט-אפים, חברות גדולות, עמותות - ואני אפילו מעריך שהיא יכולה לעבוד עבור פוליטיקאים. יש לנו תוכנית לימוד מרכזית ולצידה עוד כמה עשרות קורסים קטנים שכל אחד מהם מוכוון למטרה מסוימת, כשהכל על אותו המתווה".
סטנדרט חדש בפרסום
אפשר היה לחתום כאן את הסיפור ב-Happy End אלמלא זה היה השלב בו הפציעה הקורונה לחיינו וטרפה את הקלפים לכולם, כולל ל"מרכז הישראלי ליזמות דיגיטלית". היה ניתן אולי לצפות שעסק שמלכתחילה בנוי על דיגיטל ומועסקיו עובדים מרחוק לא יטולטל קשות, אך טל מספר שטלטלה הייתה גם הייתה ומסיבה פרדוקסלית: ההבנה שדווקא בשלב בו כולם עוברים לדיגיטל, ללקוחות המרכז דרוש מגע אנושי. "כל העסקים חשבו שמה שהם צריכים לעשות זה שיפטינג לדיגיטל, להעביר את הפעילות לזום - והנה הכל בסדר. אנחנו הבנו שזה לא עובד כך ושהסטודנטים שלנו צריכים אותנו גם מחוץ למסך המחשב. אז כן, עשינו זומים - כולל ליליים - כדי שהסטודנטים לא ירגישו לבד בסגר. אבל ברור לי שבניגוד לזום - כשאני עומד על במה אמיתית מול קהל של 900 מאזינים ישנם דברים לא מילוליים שעוברים לקהל ברמה הבין-אישית ולא עוברים באון-ליין. הבנו שצריך לתת לאנשים חוויה ובהתאם לתובנה הזאת נקטנו בצעדים".
למשל?
"למשל, אם קיימנו הרצאה בזום, דאגנו שבתוך 48 שעות מסיומה יקבל כל משתתף שיחת טלפון לייעוץ אישי. זאת ללא תוספת תשלום, גם אם ההשתתפות בהרצאה עלתה לו 20 שקלים - מחיר מבצע מוזל. את ההקלות הכספיות האלו עשינו בצורות נוספות, ממש שמנו עדיפות עליונה על הרווחים של התלמידים, אפילו על פני הרווחים והתזרים שלנו - כי הבנו שהם במצוקה קיומית, בפחד ובאי ודאות. הצענו יותר אפשרויות תשלומים, מימון ופריסה על הקורסים. הצגנו סטנדרט חדש בו עסקים יכולים לפרסם ולשווק בעזרתנו - אבל לשלם רק לאחר קבלת תוצאות מוכחות מהפרסום וכניסה של כסף ממנו".
איך זה עובד בדיוק?
"קהילת היזמים שלנו התחילה במקור מרשת שותפים. בן אדם יכול להעלות את המוצר שלו אליה ולתת לסטודנטים שלנו לפרסם אותו בשיטת ה-Affiliates. אז בתקופת הקורונה נתנו לסטודנטים שלנו לעשות את זה והבטחנו ללקוחות שהקמפיינרים יתוגמלו רק אם עבודתם תביא מכירות. זאת בניגוד לסוכנויות דיגיטל ושאר מתחרים שקפצו על ההזדמנות ואמרו לכולם 'עכשיו, בקורונה, אתם חייבים להיות בדיגיטל ולהוציא הרבה כסף על קמפיינים כדי להמשיך למכור' - וכך עשו קופה על אנשים שלא מספיק מבינים. מה שבדרך כלל קורה זה שהעסק מקציב סכום לקמפיין, מעלה אותו לפייסבוק ומקווה לטוב, שמגיע או לא".
מדרבן את העובדים להירתם למשימה
ואם מזכירים מתחרים, טל מודה שגם החזית הזאת היוותה אתגר משמעותי בתקופת הקורונה. "אם הבידול שלנו עד כה היה בכך שאנחנו כל כך דיגיטליים - אז פתאום במכה אחת ובתוך חודש כל המכללות עלו לדיגיטל, מה שהגדיל את התחרות בצורה משמעותית. חששנו מהפייט שיתנו לנו גופים הרבה יותר גדולים מאיתנו, שפתאום נכנסו למגרש שלנו, כמו המרכז הבינתחומי וכאלה. אבל מהר מאוד הבנו שהם קפצו מהר לדיגיטל וחשבו שמשמעות הצעד היא פשוט להעלות את הכל ל'זום'. אנחנו הבנו שזה הרבה מעבר לזה. כך הצלחנו לשמר בידול. שמנו דגש חזק על תוצאות התלמידים, לוודא שהם מצליחים ללמוד ולהגיע להישגים גם בקורסים מקוונים ולדאוג לפתרונות פרטניים נכונים לכל תלמיד ותלמיד".
כדוגמה נותן טל זוג מדריכי טיולים שנרשמו לקורס שיווק ברשת לאחר שהקורונה לקחה את כל עבודתם ביום אחד. "ביטלו להם במכה את כל הטיולים שנה קדימה. הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם, וזה לא מקצוע שאתה חושב שאפשר להעלות לדיגיטל. סיורים וירטואליים? יש מיליון כאלו ברשת בחינם", אומר טל. "אז לקחנו את הקונספט שאנחנו מלמדים בתוכניות הליווי שלנו והטמענו אותו על העסק שלהם. במהלך הסגר הראשון בנינו מבנה לייצור הכנסות דיגיטליות שמביא לתוצאות בתוך 3-4 שבועות וכך נתנו להם נקודת אור. מאז לא רק שהם חזרו להתפרנס - הם גם עוזרים למדריכי טיולים אחרים להתפרנס. כשעובדים שלנו חווים סיפורים כאלו, זה מדרבן אותם להירתם למשימה אפילו עוד יותר".
