עם יד על הלב, עד כמה התכוננתם לרגע בו תהיו הורים? בוודאי חשבתם על שם לילד או הילדה, הכנתם את החדר, העריסה, תמונות על הקיר. התרגשתם עם כל יום שעבר במהלך ההיריון ואף השתתפתם בקורס הכנה ללידה. מן הרגע הראשון שהתינוק נכנס לחייכם למדתם להרעיף חום ואהבה, מילאתם אחר כל הצרכים הפיזיים של ילדכם, אבל אז משהו השתנה. פתאום אתם לא כל-כך בטוחים מה עליכם לעשות, כיצד להגיב במצבים מסוימים. ייתכן שאט-אט מזדחלים להם רגשות האשם וחוסר הוודאות. אולי אתם חשים פחות בטוחים בדרך ההורית שלכם ותחושת הבלבול תופסת מקום גדול יותר ביום-יום. אתם לא לבד.
פגשנו את מדריכי ההורים שהאירו לנו את הדרכים אשר בעזרתן נוכל לגדל את ילדינו עם ביטחון, להקנות להם הרגלים וגבולות שיזערו להם להפוך לבוגרים מאושרים, עצמאיים, דעתניים וערכיים. הכירו אותם: מיכל דליות, רחל אכטל, מרכז שפר, מקום לשינוי, יסמין דרין:
מיכל דליות: הורות מודרנית
הפסיכולוגיה, ובוודאי הפסיכולוגיה של הילדות, היא גישה חדשה של מבט על העולם ועל האנושות. חדשה, כי היא בת כמאה שנים בלבד ואילו חקר העולם והיקום נעשה כבר מאות רבות של שנים.
החשיבה על הילד וההתייחסות אליו כאל אדם של ממש, קרמה עוד וגידים במקביל לשינוי החברתי הגדול שעבר על העולם: מעבר מחברה אוטוקרטית לחברה דמוקרטית. השינויים היו ועודם בכל הרבדים של החברה והם תופסים מקום נכבד גם בבית, במשפחה.
"ההורים מלמדים בבית הספר הקשה ביותר - בית ספר לגידול בני אדם. הם ועדת החינוך, ההנהלה, המורה והשרת. אין מי שיכשיר אותם ואין הסכמה כללית בדבר תוכנית הלימודים. אין חגים, אין חופשות, אין איגוד מקצועי, אין עליה בדרגה או בשכר ולעיתים יש בבית מנהל נוסף שחושב אחרת", אומרת מיכל דליות."מסתבר שקשה להיות הורים. אף אחד לא לימד אותנו את המקצוע. הרי כל מקצוע בו אנחנו בוחרים מצריך למידה. מי שרוצה להיות מהנדס צריך ללמוד ארבע שנים בטכניון, ומי שרוצה להיות מזכירה צריכה ללמוד אקסל ולהפעיל מחשב. כל נהג, איש או אשת היי-טק, שיווק או מכירות, למדו כמה שנים. כל מקצוע דורש למידה ואת ההורים אף אחד לא לימד את המקצוע החשוב ביותר, הורות. הדוגמה היחידה שלנו הם הורינו, שלמדו מהוריהם, אשר גדלו בחברה אוטוקרטית".
דליות מסבירה כי בעבר הלא רחוק כשמבנה המשפחה היה אוטוקרטי, הוא היה מאד ברור. מאד לא שוויוני, אבל מאד ברור. כל תפקיד היה קבוע. המבנה היה כפירמידה שבראשה עמד אבא ומילה שלו הייתה מילה. גם אמא עשתה מה שאבא החליט ואמר, שלא לדבר על הילדים. היום, בחברה המודרנית והדמוקרטית, השינוי במשפחה משמעותי מאד. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות. כולם, ובמיוחד הילדים, רוצים להרגיש שווים, חשובים ומשפיעים באותה מידה. הזמנים השתנו, אבל אנחנו ממשיכים עם שיטות החינוך של פעם.
"פעם הילדים היו לגמרי חסרי זכויות ובעלי חובות בלבד. במאה שעברה ורק לפני שניים או שלושה עשורים, עם התעוררות הדמוקרטיה ושימת דגש על הילדות, נתנו לילד זכויות, אבל הפכנו אותו גם לשליט" ממשיכה דליות. "הילד הוא הקובע וההורה הוא בעל החובות. הילד נהיה מרכזי והכל סובב סביבו. פעם ילדים היו אומרים "אני חייב לרוץ הביתה או שאמא שלי תהרוג אותי". היום שומעים משפטים של אמהות האומרות "אני חייבת לרוץ הביתה או שהילד שלי יהרוג אותי".
"באחת הסדנאות שהעברתי היה אב שהתלונן שהוא בא הביתה, כבר שעת ערב, הוא מת לראות חדשות בטלוויזיה והילד לא נותן לו. ילד שליט. עברנו מקיצוניות של חוסר זכויות לקיצוניות של חוסר חובות ואת המחיר אנחנו משלמים בבית ובבית הספר, בהתנהגויות מפריעות של הילדים. אנחנו מתמודדים עם עקשנות, חוצפה, מרדנות וחוסר אחריות".
לדברי דליות, כמו כל מהפכה שתוצאותיה הטובות נמדדות לאורך זמן, כך גם המהפכה הזו בגישה אל הילדים נושאת בחובה יתרונות אדירים, אך היא הקצינה וגובה מחירים כבדים מההורים, מהמורים ומהילדים. רוב מבוגרי הדור שלנו וגם הורינו, גדלו באווירה סמכותית של הרבה מידי חוקים ומכיוון שאנחנו, שלא אוהבים את החוקים המגבילים והנוקשות, ויתרנו עליהם - בעצם אין לנו דרך ברורה לעשות אחרת. אין דגם, אין את מי לשאול ולא לימדו אותנו. זו תקופה שגורמת למבוכה. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להשיג: ילד סקרן, פתוח, בטוח בעצמו, בעל דימוי עצמי חיובי, משתף פעולה ושמח – ואילו דרכינו לעיתים קרובות אינן מביאות את התוצאות המקוות.
"אנחנו יודעים היום מה החשיבות של השפעת ההורים והסביבה על התפתחות סגנון האישיות של ילדיהם, לכן ההורים הם אלה שצריכים לקבל מידע ותובנות כיצד להיות מנהיגים חינוכיים ומשמעותיים לילדיהם.
"אני מאמינה בשינוי ויודעת ששינוי קורה מתוך החלטה, בדרך של אימון ורכישת מיומנויות התנהגות חדשות, וזאת אני עושה במסגרת המרכז שלי. ברחבי הארץ מפוזרות יועצות משפחתיות מצוינות, בוגרות התכנית שלי להכשרת יועצות משפחה, הפועלות בדרכי ונותנות להורים הדרכה אישית וקבוצתית. אם אתם מתלבטים, אם אתם לא מוצאים את הדרך לשנות התנהגויות שליליות של ילדיכם – מרכז מיכל דליות הוא התשובה עבורכם".
מיכל דליות
--------------------------------------
רחל אכטל: הדרך לטיפול בהפרעת קשב עוברת בהקשבה להורים
רחל אכטל, מאמנת מומחית להפרעת קשב וריכוז, מציעה סדרת אימון להורים, שמאפשרת להם ליצור תקשורת פתוחה ויעילה עם הילדים ומביאה לשיפור דרמטי בהתנהגות
לפני כשבועיים קיבלה רחל אכטל, מאמנת בכירה, המלווה ומדריכה הורים לילדים עם הפרעת קשב, שיחת טלפון מאם לילדה בת 11, שעברה כבר את מחצית הדרך בתהליך האימוני. האם סיפרה בהתרגשות, כי בסוף היום, לקראת השינה, אמרה לה הבת: "אמא, היה לי ממש כיף איתך היום". "אמירה כזאת היא אולי שגרתית בבתים רבים, אבל לא בבית הזה שבו האם והבת מנהלות כל היום ויכוחים קשים ומרים. זה קרה לאחר שבאחת השיחות שלנו הצעתי לה להיכנס לרגע לנעלי בתה. בוויכוח שהחל להתפתח באותו יום, האם "וויתרה" על הכעס ואמרה לבת: 'אני מבינה אותך. בואי נחשוב ביחד איך לפתור את מה שמציק לך'. השינוי היה דרמטי. האם והבת המשיכו לשוחח וגילו אחת את השנייה".
ההתרגשות בקולה של אכטל ניכרת גם היום. "האימון שאני מציעה נועד בדיוק לשם כך - להסיר את חסמי התקשורת בין הורים וילדים ולתת מענה לדילמות ההוריות בתהליך הטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב", היא אומרת. "אני ממוקדת ב'אני' של ההורים, בערכים שלהם, במה שמכוון אותם בחיים, והתוצאה היא לא פעם שלשינוי מול הילד מצטרף שינוי חיובי גם במישורי חיים אחרים - קריירה, יחסים בין-אישיים ועוד".
אימון רגשי-קוגניטיבי והדרכה מובנית
תופעת הפרעת הקשב והריכוז (ADHD) מקיפה כיום 5%-10% מאוכלוסייה. היא מתווספת לבעיות הקשב הכלליות בחברה האנושית, שסובלת מהסחות דעות תמידיות בעידן הדיגיטלי. גם מגפת הקורונה מדגישה אותה. האינטנסיביות של החיים תחת קורת גג אחת 24/7, הביאה את הפרעת הקשב לעוצמות חדשות.
לדברי אכטל, התסכול הרב של ההורים נובע, מהפער בין היכולות והאינטליגנציה של הילד לבין הביצועים שלו בפועל. ככל שהפער מתרחב, הדימוי העצמי של הילד נפגע וביטחונו העצמי מתערער. זה יכול להרוס ילד. ההורים לא מצליחים להבין כיצד הילד החכם שלהם לא מצליח ודואגים מאוד לעתידו, דבר שמוביל לוויכוחים ומעכיר את האווירה בבית.
אכטל מלווה הורים בשיטת ECC (Emotional Cognitive Coaching). "מדובר בשיטת אימון ייחודית, שפותחה באגודת ניצן, ומתבססת על אימון רגשי-קוגניטיבי והדרכה מובנית. האימון משפיע ישירות על ההורים ועל הילדים, עם פתרונות ישימים ופשוטים אשר מובילים לשינוי ולתוצאות מהירות לטווח ארוך".
מהן בעצם התוצאות?
"מדובר בשלוש תוצאות מרכזיות: הילד צובר ביטחון עצמי גבוה יותר, עם תחושת מסוגלות ומוטיבציה להתמודדות עם האתגרים שלו, ההורות הופכת הרבה יותר משמעותית ומהנה והאווירה בבית הופכת נעימה ונינוחה יותר".
ספרי על מקרה לדוגמה.
"לפני כשנה, הגיעה אלי אם לנער בן 14, בעיצומו של גיל ההתבגרות. הנער לא היה מוכן ללמוד והיה ממוקד במשחקי רשת עם החברים. היה חסר מוטיבציה והתקשה לקבל עליו אחריות. זה הביא אותו להתפרצויות זעם, קללות ועלבונות. האם הגיעה כשהיא מיואשת וחוששת למשפחה שמתפרקת. תהליך האימון זימן לה היכרות מחודשת ואחרת עם בנה. באחת המשימות בתהליך היא הצטרפה למשחק המחשב שהוא אוהב ואז גילתה שהבן שלה יוזם, מנהיג, עם קסם אישי, חברותי וגם שולט באנגלית. ההפתעה שלה הייתה עצומה ובסיום המשחק הוא אמר לה: 'תודה שראית אותי. כל החברים שלי אמרו שאת אמא קולית'. החיבור הזה איפשר לה להכיר את בנה מעבר להפרעת הקשב. הנער, נלהב מההתפעלות שלה, הסכים לבדוק את יכולותיו באנגלית, השתפר, לקח אחריות על משימותיו והאווירה בבית השתנתה."
אכטל (M.H.A במע' בריאות) מביאה לאימון לא רק את הרזומה המקצועי המרשים שלה, הכולל עבודה עם בוגרים ומתבגרים עם ADHD , הנחייה בתוכנית ההכשרה באימון הורים באגודת ניצן, הסמכת מאמני הורים ו-23 שנים כקצינה בצה"ל, אלא גם את היותה אם לילד עם ADHD שעשה דרך נפלאה והיום הוא בעל עסק מצליח.
מה מקבלים ההורים במפגשים איתך?
"כמאמנת מנוסה מאוד וכאמא ל – 3 ילדים, אני רואה את ההורים שיושבים מולי. היכולת שלי להזדהות עימם מעניקה לי הזדמנות לליווי ולהדרכה אמיתיים וכנים יותר. מדובר באימון ממוקד ובמסגרתו הם מקבלים כלים, פנימיים ומעשיים, כיצד להתנהל עם הילד, לייצר תקשורת, להקשיב. בסוף התהליך הם יוצאים ל'חדר כושר' ומיישמים את הכלים שנלמדו בעזרת משימות חוויתיות.
הורים רבים חשים תסכול רב בקשר עם ילדים עם הפרעות קשב. יש לך מסר אליהם?
"כן, והמסר הוא אופטימי. אנחנו נוטים לראות רק את הצדדים השליליים של התופעה. אני מציעה לראות גם את הצד השני. ילדים עם הפרעת קשב ולקויות למידה הם בדרך כלל יצירתיים יותר, נועזים יותר ונטולי פחד וזה דווקא יכול לעזור להם בחיים. הטיפול המקצועי מאפשר להם להביא לידי ביטוי את הצדדים החיוביים האלה בדרך להצלחה בבית ובבית הספר".
קליניקה בהוד השרון. מפגשים פרונטליים או ב"זום".
נייד: 054-6760654, או ישירות לווצאפ
קישור לעמוד העסקי
--------------------------------------
מרכז שפר: מרכז להורות, זוגיות ומודעות האישית
במשך השנים כולנו חולמים על איך יראה הבית שלנו, רובנו מציירים לעצמנו תמונה משפחתית רגועה ויפה, חמה ומחבקת, אך כאשר עוברות השנים לפעמים מגלים מציאות שונה לחלוטין, כאשר פעמים רבות מדי הבית מלא בכעס, לחצים ומריבות.
אם גם אתם הייתם רוצים אווירה אחרת בבית, כדאי שתכירו את מרכז שפר, המעניק לכם את התשובות כיצד לשנות את המציאות במשפחה שלכם
הגישה הפסיכולוגית של מרכז שפר היא גישה המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה של אלפרד אדלר ופותחה על ידי יעל אליצור תלמידתה של בלהה שפר. בבסיס הגישה עומדת התפיסה כי הורה יכול להרגיש בטוח בהורות שלו ללא תנאים. רגשות אשם אצל הורה ונקיפות המצפון כי טעיתי, לפי גישת שפר, אינן רלוונטיות ומחבלות בצורה עמוקה בתפקודו. כל הורה עושה כמיטב יכולתו בשביל ילדיו בהתאם לנסיבות ועליו לבטוח בעצמו.
על פי הגישה, לילד יש צורך קיומי בחיבור ובשייכות להוריו, באופן טבעי הוא רוצה להתחבר אליהם וללכת בדרכם. התפיסות הפסיכולוגיות המערביות מאמינות כי ביכולתנו לגרום לנזק בלתי הפיך אצל ילדינו וגורמות לנו להיות דרוכים מכל אמירה ומעשה קטן שלנו. בהשפעתן אנו הופכים להיות מלאי חששות בכל הנוגע להורות, משדרים לילדנו חוסר וודאות וחוסר ביטחון.
גישת שפר באה לשנות את התמונה, לגלות להורים כי הם הורים טובים. ליישר להם את הכתפיים. למחוק את רגשות האשם ולהבין כי הורה עושה את הטוב ביותר עבור ילדו בהתאם לכלים שמתאפשרים לו בכל סיטואציה.
שינוי המשוואה
כולנו רגילים לחשוב שברגע שאהיה הורה טוב, גם ילדיי יהיו טובים. בדמיוננו ישנה סקאלה רחבה, בה בקצה אחד יש הורה טוב מאוד ובשני הורה גרוע, וכולנו במרוץ מעייף אחר התואר "ההורה הטוב מאוד".
ומה המדד לדעתנו? הילדים. אם הם מחונכים, לומדים היטב, בוחרים חברים טובים מתנהגים בכבוד, זה מעיד על כך שאני הורה טוב.
גישת שפר אומרת אחרת. מהרגע שהתינוק יוצא לאוויר העולם הוא מתחיל לחוות את החיים מנקודת המבט שלו, מפרש ומעכל את מה שהוא רואה בצורה סובייקטיבית. הילד הוא האחראי להתנהגותו והוא שבוחר להתמודד עם האתגרים בדרך שנראית לו הנכונה ביותר. המשוואה כי ילד הוא תוצר של התנהגות ההורה אינה מדויקת.
הגישה אומרת כי לילד מטרות שאינן מודע להן, והן אלו שגורמות לו לפעול בדרך מוטעית. כפי שציינו, גישת שפר מאמינה כי מטרת הילד היא תמיד להשיג את החיבור והשייכות להוריו אך לעיתים מנסה להשיג את אותו החיבור ב"דרך מוטעית"- התנהגות שלילית.
כשהורה לומד להבין מהן מטרותיו של הילד, בכוחו לפצח את הפתרון שיוביל להבנה ולשינוי. ברגע שההורה לא מספק לילד את "הסחורה" בתגובה להתנהגות השלילית, לילד נותרת הברירה היחידה של השגת המטרה בדרך של שיתוף פעולה ושל תקשורת שקופה ונכונה.
איך אפשר להפוך למנחה הורים בגישת שפר?
מדי שנה המרכז פותח מסלולי לימוד בירושלים, חיפה, באר שבע, מודיעין ואף תוכנית מקוונת לתלמידים מחו"ל. ההורים שמגיעים ללמוד מרווחים כהורים והופכים בעצמם למנחי הורים או מנחי זוגיות וממשיכים בשליחות להעביר את זה הלאה.
ומה בסדנאות הורים של מרכז שפר?
בסדנאות המועברות על ידי מנחים שרכשו כלים וידע במרכז שפר, נלמד להתמודד במצב בו ילד פועל בדרך המוטעית. נבין יחד את הדינמיקה בין ההורים לילדים. בדינמיקה אחד משפיע על השני. כשצד אחד משנה משהו, אוטומטית הוא יוביל לשינוי של כל הדינמיקה - וכך גם על הצד השני. אין להורה שליטה ישירה על מה הילד יבצע אך דרך שיקוף הדינמיקה אפשר להבין מה מניע את הילד ומה ההורה כן יכול לשנות מצידו. באופן מדהים התנהגותו של הילד תשתנה בעקיפין.
כיצד ליישם את זה נלמד בעשרים מפגשים עם מנחים מובחרים שהוכשרו במרכז שפר. הסדנא קבוצתית, ובחלקה הראשון סיטואציות שונות יעלו דווקא מצד ההורים, והמנחה ישקף בכל דוגמא שעולה את הדינמיקה ומה ההורים יכולים לשנות מצידם. בחלקה השני נלמד כיצד לאמץ וליישם את שיטת הדינמיקה בסיטואציות שיתרחשו בעתיד.
הסדנא מתאימה לכל הורה שרוצה שינוי. שלא מרוצה מהמצב הנוכחי. בסדנא נעזור לו לגלות שקיימת מציאות כזאת של אחים שלא רבים, של אווירה טובה ושיתוף פעולה משפחתי.
מה אפשר ליישם מגישת שפר בבידוד משפחתי?
לשחרר מהתפיסה כי הבידוד הוא הגורם להתנהגות שלילית. הקורונה היא רק טריגר. לילד יש מטרה לא מודעת והבידוד הוא רק הזדמנות כדי לנסות להשיג אותה. ברגע שהורה משליך את ההתנהגות על הקורונה, הוא בעצם מצדיק את ההתנהגות השלילית, מסיר מהילד את האחריות, ואומר שבעצם אין שום דבר שניתן לעשות- זה המצב וזהו.
בכל מצב, גם בבידוד, ניתן לשנות את התמונה. להורה יש את היכולת לזהות את הדינמיקה המוטעית ולבחור בשינוי הדינמיקה. הוא יכול להתמקד בראיית הטוב אצל ילדיו וכך יסייע להם לבחור בדרך של שיתוף פעולה איתו. זכרו כי הבידוד הוא גם מקפצה לזמנים משפחתיים של ביחד.
מרכז שפר
כתובת: שדרות נווה יעקב 38 א'. ברחוב הראשי (שדרות נווה יעקב) בשכונת נווה יעקב, על יד שכונת פסגת זאב.
טלפון: 02-9944886
--------------------------------------
מקום לשינוי: כך תחזירו את השלווה לבית שלכם
הורים רבים, בעיקר בשנות ההורות הראשונות, אך לא רק, מוצאים עצמם פעמים רבות מתוסכלים, ומרגישים שהילד אינו מקשיב להם. התחושות מתעצמות ככל שהילד גדל ומקבל עצמאות, וההורים נותרים חסרי אונים. בעקבות זאת האווירה בבית מלאה בכעסים, עצבים וחוסר סבלנות. אם אתם מזדהים עם הדברים, כדאי שתכירו את נעמה אלפסי, שנמצאת כאן בדיוק בכדי להדריך אתכם כיצד להנות מההורות שלכם, ולהוכיח לכם שזה אפשרי.
נעמה אלפסי, מנחת הורים בגישת שפר כבר עשר שנים. בתחילת דרכה שימשה כמורה והמשיכה לתואר שני בתרפיה (טיפול) במוזיקה.
כשטיפלה בילדים הרגישה שמשהו חסר והחלה לשאול שאלות. איך הגיוני שהילד בתהליך טיפולי של שעה בשבוע בזמן שהדינמיקה המשמעותית ביותר שלו היא עם ההורים בבית? מי דואג להם? מי עוזר להם להתמודד?
את התשובות מצאה במרכז שפר להנחיית הורים. שם הבינה כי ההורים הם אלו שצריכים עזרה בפתרון הקשיים שלהם.. בעקבות תובנות אלו הקימה את "מקום לשינוי"- הנחיית קבוצות להורים ומורים דרך גישת שפר.
בסדנאות היא מגלה את הידיעה המרעישה כי התואר "ילד בעייתי" ו"בעיות רגשיות" הם פיקציה, ושישנה דרך פשוטה לשינוי, הלא היא הבנת הדינמיקה המוטעית בין ההורים לילדים.
יחד עם נעמה, לומדים ההורים מהי הדינמיקה הנכונה בינם לבין ילדם, כיצד לשנות את תגובותיהם והיכן נדרש שינוי בהתנהלותם. כשמשהו משתנה מצד ההורים, האבחון "ילד בעייתי" נעשה חסר משמעות פתאום, הדברים מתחילים להסתדר והילד חוזר להתנהל תוך שיתוף פעולה עם ההורים. זה קורה בכל גיל. גם בגיל המכונה בפי כל "גיל ההתבגרות".
המורים והדינמיקה המוטעית
מי שבתפקיד המורה וההורה יחד, יודע כי את אותו התסכול והכישלון שלעיתים מרגישים בבית, אפשר להרגיש גם בעבודה.
למורים, אלה שעוסקים בחינוך יום יום, מזדמנות אין ספור סיטואציות מורכבות עם תלמידים בכיתה ומחוצה לה. על כתפיהם מלוא האחריות של שלושים תלמידים, הם הנדרשים להוביל את התלמיד להצלחה בפן החברתי והלימודי, והציפיה מהם ליצור קשר אישי בזמן ששום דבר לא אישי (כי הרי לא מדובר בשני ילדים), היא כמעט בלתי אפשרית. כתוצאה מכך מורים רבים נמצאים במצוקה גדולה, תחושת כישלון קשה וייאוש מתפקידם.
בדיוק בשביל זה נעמה החליטה לקיים סדנאות גם למורים.
את נעמה מזמינים להעביר סדנאות בבתי ספר לצוותי ההוראה וכן להשתלמויות מטעם משרד החינוך.
אם אתם מנהלי בית ספר או הורים בוועדת הכיתה, תגלו שהפגישה בין הצוות הפדגוגי לנעמה תחולל שינוי עצום תוך זמן קצר מאוד.
בסדנא המורים ירכשו כלים כיצד עליהם להתמודד עם בעיות משמעת בכיתה, ויצליחו להגדיר מחדש מהו תפקידם. הם ייצאו עם אמונה בעצמם, יבינו מהי הדרך הנכונה לתרום ולעזור לתלמיד, ומתי הם נדרשים גם לשחרר ולהוציא עצמם מהתמונה, ללא רגשות אשם.
נעמה מספרת כי בכל פעם מחדש היא מתרגשת לצפות בתוצאות ולשמוע סיפורי הצלחה ממקור ראשון של מורים ותלמידים.
הנחיות להורים צעירים או כאלה שבדרך
אנו עדים למגמה של קשיים רבים גם להורים לתינוק קטן. אמנם אף אחד לא מתחצף או לא קשוב בגילאים האלו, אבל בעיות בתחום השינה, אכילה ובכי בלתי פוסק, נהיו נפוצים ומקשים נורא על הורים בתחילת דרכם.
אם אתם מזדהים ומרגישים שמדובר בכם, נעמה יצרה סדנא נפרדת המיועדת עבורכם. בסדנא כיאה לגישת שפר, תצליחו לשחרר מהלחץ אחר ההורות המושלמת, תנקו את רגשות האשם הטוענים כי אינכם נענים מספיק לפעוט, ותגלו כי אתם ההורים הטובים ביותר לתינוקכם, ואיך לא, הוא גם התינוק הכי מלאך שיכלתם לדמיין, פשוט לא האמנתם בו מספיק.
חולמים על חווית הורות אחרת? מעוניינים לשנות את האווירה בבית?
"מקום לשינוי"- נעמה אלפסי | 054-3558126 |
--------------------------------------
יסמין דרין: לעבור את המעברים בבטחון
כל הורה חווה מעת לעת רגעים של אי וודאות ואובדן שליטה על מה שעשוי או עלול לקרות בעתיד. כאשר מדובר במעבר דירה, או במקרה של רילוקיישן אל מדינה מעבר לים, הסיטואציה מחריפה עוד יותר. בתוך שלל המשתנים שנכנסים לפתע לחיי המשפחה, היכולת שלנו כהורים לתווך את המעבר והשינוי לילדינו היא זו שתעשה את ההבדל בין קושי לקבלה והסתגלות רכה.
יסמין דרין, מדריכת הורים ומנחת קבוצות מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מתמחה במשפחות שנמצאות בתקופות מעבר, כמו: מעברים גאוגרפיים, מעברים במשפחה, למשל שינויים במבנה המשפחה, הורים יחידניים, מעבר של הילד לגיל ההתבגרות, או שאחד מבני הזוג נוכח-נפקד, לדוגמה - נמצא הרבה בנסיעות, בצבא קבע וכדומה, וגם מעברים לקראת ילד ראשון. "רובנו מכירים את הקורסים להכנה ללידה ואף לקחנו בהם חלק, אך אין הכנה להורות", היא מסבירה. "המעבר הראשון מהרווקות ואז להורות הוא אחד המשמעותיים בחיי כל זוג או יחידים שרוצים להיות הורים. כשמתכוננים למעבר הזה לומדים לא רק על מילוי הצרכים הבסיסיים של הילד, אלא על מילוי הצרכים הפסיכולוגיים שלו ואיפה זה פוגש אותי כמבוגר. ניתן להכין "חזון הורי" שיתווה את הדרך לאיזה מבוגר אני רוצה שהוא יגדל להיות. כשמגיע רגע האמת, הילד גדל ומתפתח והחזון עומד לי מול העיניים קל יותר להתנהל לפי זה. לדוגמה: אם בחזון מופיעה השאיפה לגדל ילד שיהיה עצמאי, אז מה קורה כשהוא מגיע לגיל בית הספר? האם אני זו שאסדר לו את התיק והמערכת, האם זו האחריות הבלעדית שלי לוודא שהוא יכין את שיעורי הבית ויסיים את המטלות שלו? אולי אני צריכה רק לתווך ולהדריך, "לשחרר" את השליטה כדי שהילד באמת ייקח את האחריות".
יסמין מסבירה כי ככלל ניתן לומר שלכולנו כהורים לילדים בגיל הרך יש אשליה שאנחנו בשליטה, אבל זה לא תמיד המצב. אנחנו אמנם חושבים שיש לנו את היכולת לשלוט בהתנהגות של הילד, לצפות מה הוא יעשה או לא יעשה ואיך להגיב נכון, ואז מגיע ה"בום" הראשון של גיל שנתיים. "גם זה סוג של מעבר והוא שלב חשוב ביותר בהתפתחות של כל ילד. הורים לפעמים עומדים מול הילד בהשתאות ולא יודעים מה לעשות מול מה שהם לעתים מכנים עקשנות, הדווקא, התפרצויות של כעס או בכי וחוסר הקשבה. הליווי ההורי מסייע להם ללמוד את הילד, להבין מאין נובעת ההתנהגות שמקשה עליו ועליהם, ובעיקר לעזור להם לשלוט בתגובות שלהם וכך לנהל את הסיטואציה במקום שהיא תנהל אותם ואת סדר היום בבית".
יסמין ומשפחתה חוו בעצמם שני מעברים משמעותיים, כאשר יצאו לרילוקיישן בקפריסין. ילדתם הבכורה (והיחידה אז) הייתה כמעט בת שלוש. ההורים ערכו לה סיור מקדים, הסבירו לה מה עומד לקרות במושגים המתאימים לגילה, הקרינו לה סרטוני ילדים באנגלית כדי שתתרגל לשפה. בגן הילדים הם ציידו את הגננת בפתקים עליהם כתבו באנגלית מילים בסיסיות בעברית כדי שהיא תוכל לתקשר עם הילדה. 12 שנים לאחר מכן, כשהם כבר הורים לילדה בת 15 וילד בן 9, המשפחה התכוננה לחזרה לישראל. שוב מעבר משמעותי. לילדים כבר יש חברים רבים, הרגלים, עולם תוכן עשיר ומלא ופתאום הם צריך לעזוב ולחזור לישראל ולהתחיל הכל מחדש. "היה לנו מאוד חשוב לנהל את הפרידה מהישן והמוכר בצורה מסודרת וחווייתית, לסגור קצוות כדי שלא תישאר בהם תחושה של פספוס או החמצה", מתארת יסמין. "הכנו להם ספרי זכרונות מושקעים בהם חבריהם כתבו להם וצרפו תמונות, ובמקביל הכנו אותם לקראת מה שצפוי בארץ. טיילנו וסיירנו כאן, עזרנו לבכורה לבחור בית ספר, יצרנו קשר עם הצוותים שהצעיר אמור ללמוד איתם כדי שיבנה קשר מקדים. ההתאקלמות לא הייתה קלה, עדיין יש המון געגועים ולעתים הם משייכים את הקשיים שהם נתקלים בהם בארץ לעובדה שחזרנו. למרות זאת, אני משוכנעת, וכך גם אני מנחה את ההורים שאני מלווה, שלולא ההכנה המוקדמת היה להם ולנו קשה הרבה יותר.
"שינויים מסוגים שונים הם חלק טבעי של החיים, אך כל אחד חווה שינוי באופן אחר. יש מי שההסתגלות קלה לו יותר ויש מי ששינוי יזעזע את עולמו. כשמדובר בילדים, לפעמים בגלל הרצון שלנו כהורים לגונן עליהם, אנחנו "גונבים" להם את הקושי, מנסים לגמד אותו ולמעשה מונעים מהם את החוויה של התגברות על קושי ואת תחושת ההצלחה", ממשיכה יסמין. "כשאומרים לילד, למשל, "יהיה בסדר, אל תדאג" ולא מסבירים מעבר לכך, הוא נותר מבולבל. על-פי רוב ילדים רגועים יותר כשהם יודעים יותר ולא חוששים מהפתעות".
יסמין דרין מלווה ומנחה הורים בקליניקה שלה ברמת השרון. בנוסף היא מעבירה הרצאות וסדנאות לוועדי עובדים, ארגונים וקבוצות הורים או בודדים.
יסמין דרין
כתובת: צבי בנימיני 11 ב', רמת השרון
טלפון: 052-8625883
