אחד האתגרים המרכזיים של משק המים העולמי הוא לא רק מחסור, אלא חוסר שליטה. לפי הערכות בינלאומיות כ-30% מהמים המופקים בעולם אינם מגיעים ליעדם או אינם נמדדים כלל. המשמעות היא אובדן כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ובזבוז של משאב קריטי הנמצא במחסור. בישראל, לעומת זאת, שיעור אובדן המים נמוך מ-8%.
"הפער הזה אינו מקרי. הוא תוצאה של תכנון ומדיניות עקבית של מדידה וניהול. ברגע שאתה מודד – אתה יודע, וברגע שאתה יודע – אתה יכול לפעול", אומר רגב ינאי, סמנכ"ל שוק ישראל בקבוצת ארד. "מד מים נתפס כמוצר פשוט, אבל בפועל הוא נקודת המפגש בין תשתית פיזית, רגולציה ודאטה. הוא רכיב מרכזי בתשתית אספקת המים".
ייצור מתקדם בקנה מידה גלובלי
לארד יכולת ייצור של שני מיליון מדי מים בשנה, בקווי ייצור מתקדמים המשלבים רובוטיקה, אוטומציה ומערכות כיול מדויקות. מדובר במוצרים אולטרסוניים ללא חלקים נעים, הדורשים רמת דיוק גבוהה לאורך שנים.
"מד מים הוא למעשה מכשיר מדידה שממיר את הספיקה לכמות ולחשבון המים של כל צרכן, לכן רמות האמינות והדיוק הן קריטיות", מסביר ינאי.
הייצור של ארד מיועד לשוק המקומי ולשווקים בינלאומיים ודורש עמידה בתקנים מחמירים, לא רק בישראל, אלא גם של גופי רגולציה ותקינה בארה"ב, באירופה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. במקביל, החברה מפתחת תמיכה במגוון פרוטוקולי תקשורת - LoRaWAN,NB-IoT ,CAT-M, כדי להתאים את הפתרונות לשווקים השונים.מרכז הפיתוח ביוקנעם, שבו עובדים מעל 100 מהנדסים בתחומי תוכנה, חומרה, דאטה ומכניקה, מאפשר לארד להישאר תמיד בחזית הטכנולוגיה.
מדידה שמייצרת ערך כלכלי
בשני העשורים האחרונים עברה חברת ארד שינוי עומק – מיצרנית מדי מים מכאניים למובילה בפתרונות מדידה חכמים, קישוריות וניתוח נתונים. כיום, כל מד מים חכם שמייצרת ארד הוא בעצם חיישן IoT שמספק מידע רציף על צריכה, חריגות, דליפות ודפוסי שימוש.
דוגמה לכך ניתן לראות בפרויקטים עירוניים רחבי היקף של ארד בהם מתבצעת פריסה של עשרות ומאות אלפי מדי מים חכמים בעיר אחת, וכך לזהות חריגות ולטפל בהן בזמן אמת. "אם בעבר נזילה יכלה להימשך שבועות, היום היא יכולה להתגלות בתוך זמן קצר. זה שינוי דרמטי – גם כלכלית וגם סביבתית", אומר ינאי.
חוסן תפעולי כיתרון תחרותי
בשנים האחרונות התמודדה התעשייה הגלובלית בכלל והתעשייה בישראל בפרט עם תנאי קיצון – קורונה, שיבושי שרשרת אספקה, מתיחות גיאופוליטית ומלחמות. "אתגרים אלו הופכים להזדמנות לבחון את החוסן שלנו", מודה ינאי, "אנחנו רואים שלקוחות בעולם מחפשים היום לא רק מוצר טוב, אלא ספק אמין. היכולת לייצר, לספק ולעמוד בהתחייבויות גם בתקופות מורכבות כאלה היא חלק מהערך".
השליטה בפיתוח, במערכי התפעול והייצור ובכל שרשרת האספקה מאפשרת לארד גמישות תפעולית, הגדלת קיבולת, התאמה לדרישות רגולטוריות משתנות ותגובה מהירה לביקושים.
למשק הישראלי יש בכך יתרון כפול: גם פעילות תעשייתית מתקדמת המייצרת ערך כלכלי למדינה, וגם גישה ישירה של משק המים לטכנולוגיות ולידע מהשורה הראשונה בעולם.
מהמד אל הדאטה
השלב הבא בתחום אינו רק מדידה, אלא ניהול מבוסס נתונים. ארד מבצעת בערים רבות בישראל ובעולם פריסה מלאה של מדי מים חכמים, לצד חיישני לחץ ומפלס הידרנטים - כך הערים השונות הופכות למערך שלם של חיישנים המנוהלים תחת קורת גג אחת. "כשיש לך מאות אלפי חיישנים, האתגר הוא לא רק לאסוף נתונים, אלא לנהל אותם נכון ולהפוך את המידע לערך עבור הלקוחות שלנו", מסביר ינאי.
המידע הזה משמש לא רק לזיהוי תקלות, אלא גם לשיפור השירות, לייעול תפעולי ולקבלת החלטות. הצרכן מקבל התראות על נזילות בזמן אמת באפליקציה, במייל או ב-SMS, והספק יכול לנהל את הרשת בצורה מדויקת יותר. התשתית הזו מהווה בסיס להתרחבות לתחומים נוספים – אנרגיה, גז, תאורה וניהול עירוני. הפעילות ב-IOT היא חלק מפלטפורמה רחבה יותר של ארד, שמהווה ציר טכנולוגי מוביל עבורה. "המים הם נקודת הכניסה, אך מאחוריה עומדת פלטפורמת דאטה שמחברת בין כל שכבות התשתית, וארד מהווה את הציר הטכנולוגי לכך", מדגיש ינאי.
תשתית שלא רואים – אבל אי אפשר בלעדיה
בעולם שמקדש חדשנות דיגיטלית, תשתיות פיזיות נתפסות לעיתים כמובנות מאליהן, אך דווקא בהן טמון הבסיס לכל מערכת מתפקדת. מים, אולי יותר מכל תחום אחר, ממחישים זאת היטב. היכולת לפתוח ברז ולקבל מים באופן רציף, מדויק ובטוח - היא תוצאה של שילוב בין תכנון, טכנולוגיה ויכולת תעשייתית. "זה לא מובן מאליו", מסכם ינאי, "זה תוצאה של השקעה ארוכת שנים, ידע מצטבר ומחויבות לאיכות".
בשיתוף קבוצת ארד
