בטרם נדון במשמעות החוק להסדר התדינות בסכסוכי משפחה עבור מתגרשים באשר הם, חשוב לציין שהוא נולד כ"הוראת שעה", מה שאומר בפשטות - תוקף מוגבל מראש כדי לבחון האם אכן יתחולל השינוי המיוחל: להפסיק, או לפחות להמעיט, את וויברציית המלחמה ומרוץ הסמכויות ולהחליפם בשיח גישורי, הידברותי מכבד ויעיל.
התוכנית הייתה פשוטה - לא עוד ריצה יקרה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני עם כתב תביעה עב כרס מפורט ומכפיש, שיגרום לבן הזוג לשעבר (בקרוב) לברך את הצד השני ואת מולידיו; אלא הגבלת השלב הראשון להגשת בקשה לקונית וחפה מכל עובדה המתייחסת לסכסוך.
החוק ביקש לחסום את האפשרות להתחיל את התהליך בהתדיינות משפטית, בכך שקבע תקופה של "עיכוב הליכים", במהלכה אף אחד מן הצדדים אינו יכול להגיש כתב תביעה. תחת זאת, הצדדים מוזמנים לפגישה עם עובדת סוציאלית, שמטרתה לערוך הכרות עם הנפשות הפועלות, להתעמק בפרטי המקרה ולנסות להפנות את הצדדים לגורם מתאים כגון גישור או גירושין בשיתוף פעולה.
בתחילת שנת 2019 הזמין משרד העבודה והרווחה מחקר שיבדוק את מידת הצלחת החוק. על פי הממצאים, מחצית מהזוגות בחרו, בעקבות החוק, שלא להגיש תביעה משפטית. בעקבות כך, הומלץ באופן חד משמעי להפוך את הוראת השעה לחוק קבע.
אלא שלמרות ההתלהבות והכוונות הטובות, אין להתעלם מהעובדות. החוק לא באמת סתם את הגולל על ההתדיינות המשפטית:
ראשית, ובניגוד לכינוי שזכה לו ומתאר אותו כחוק גישור חובה, הרי שאין באמת חובת גישור, רק המלצה לפצוח בהליך זה. בנוסף, אין להתעלם מכך שגם במהלך תקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש כעיקרון סעדים דחופים כגון בענייני מזונות, משמורת ועוד. אפשרות זו, כשלעצמה, היא גם בבחינת התדיינות משפטית.
עניין נוסף - פרק הזמן שעובר בהמתנה לפגישת ההיכרות והבירור לקראת תהליך הגישור הוא ממושך יחסית, ובכך חל עיכוב נוסף. השהייה זו עשויה, בסופו של דבר, להיות לרועץ ולפעפע כסיר לחץ בו נתונים שני הצדדים.
ולבסוף, החוק לא ביטל לחלוטין את מרוץ הסמכויות, שכן כאשר הצדדים לא מגיעים להסכמה, הצד שהגיש את הבקשה מלכתחילה צריך להחליט תוך חמישה-עשר יום לאיזו ערכאה יגיש את תביעותיו.
לסיכום, אמנם לא מאומה אבל גם לא בדיוק מהפכה. מצד אחד, החוק לא ביטל הלכה למעשה את מרוץ הסמכויות, ומי שמעוניין בהליך משפטי, ימצא את הדרך לשם גם בחסות החוק. עם זאת, החוק אכן הציף את ההבנה שקיימת אופציה נוספת, שנראה שלא קיבלה את החשיפה הראויה לה טרם כניסתו לתוקף. לאופציה זו קוראים "סיום בדרכי שלום". אם זה באמצעות גישור, או גירושין בשיתוף פעולה (עם עורך דין לכל אחד מן הצדדים) - זו החלטה הנתונה בידי בני הזוג.
הדבר החשוב מכל הוא שעם רצון טוב, קשב גם לרצונות בן הזוג השני ודאגה לילדים- הכל ניתן לסיום ברוגע, בטוב, תוך זמן קצר ועלות זולה בהרבה מהליך משפטי.
**המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
עו"ד כנרת בר-לב מתמחה בדיני משפחה.
______________________________________________________
שם העו"ד: כנרת בר-לב.
תחום התמחות: דיני משפחה וירושה.
קטגוריה מובילה של המשרד: משפחה.
רזומה מקצועי מקוצר:
כנרת בר-לב היא עו"ד ומגשרת, בעלת משרד בוטיק עצמאי מזה כ-15 שנה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב. לעו"ד בר-לב ניסיון מקצועי עשיר בתחום דיני המשפחה והירושה, עם התמחות בתחום הגישור וגירושין בשיתוף פעולה.
אני קמה בבוקר ו: קוראת עיתון הארץ, כשתוכנית הבוקר ברקע. לפני הפקקים, לפני שיחות הטלפון והמשרד - חצי שעה של עולם תוכן אחר.
פרטי התקשרות
כתובת: פרופ' יחזקאל קויפמן 2, תל אביב
טלפון: 054-4292355
דוא"ל: k@bar-lev-law.co.il
בשיתוף אתר זאפ משפטי
לכל הטיפים והעצות מעורכי-הדין והמומחים של זאפ משפטי >>>
