על פי נתוני העירייה, זוכה עיר הבירה לתקציב פיתוח של כשישה מיליארד שקלים, כחלק מהתקציב הכולל של 13 מיליארד, שאינו כולל תקציבים של חברות ענק ותאגידים עירוניים. ״אנחנו מקדמים מיזמים לפיתוח העיר ולטובת התושבים שאין להם אח ורע בשום מקום בארץ״, מתאר מנכ״ל עיריית ירושלים, איציק לארי. לדבריו, כחלק מחיזוק הכלכלה המקומית, גם ניתן סיוע לעסקים קטנים וגדולים. הפעילות כוללת קיום אירועי תרבות בבתי העסק, השקעת מאות אלפי שקלים במענקים לסגירות חורף ושדרוג חזיתות, קידום מיזמים לפיתוח עסקים חברתיים בעיר, ניצול נכסים עירוניים לטובת חיזוק הקהילה ועידוד היזמות בעיר, והקמת ערוצי תוכן לחיזוק המרחב העסקי.
תעסוקה, התחדשות עירונית ותחבורה
לארי מסביר כי ישנם שלושה תחומים מרכזיים פורצי דרך בכלכלה בירושלים: אלפי היתרי בנייה לדיור, משרדים, מלונאות ומסחר ; תחבורה ותעסוקה. ״בירושלים כיום אחוזי התפוסה של משרדים מאוד גבוה, כ-95 אחוזים. כדי לתת מענה ראוי, נבנים כשני מיליון מ"ר נוספים של משרדים ברחבי העיר, שיאפשרו ליותר חברות המעוניינות בכך, להתרחב ולקבוע את מקומן בעיר. דוגמה לכך היא רובע הכניסה לירושלים, בו יוגדרו שטחי תעסוקה ומסחר על פני 1.2 מיליון מ״ר, לצד יחידות דיור.
"שכונת תלפיות כבר זכתה לתוכנית אב, ובאזור הר החוצבים מתוכנן גן טכנולוגי חדש״, הוא מספר ומדגיש את המענה שניתן גם למזרח העיר, כחלק מהתפיסה שמובילה עיריית ירושלים, התומכת לדבריו בפיתוח וחיזוק האזור. בשלב הראשון, עתיד לקום פארק ההייטק ׳סיליקון ואדי׳ שעתיד להפוך את מזרח העיר למרכז חדשנות טכנולוגי. ״המתחם יתפרס על פני 1,500 מ״ר ויעודד את אוכלוסיית האזור להצטרף לקטר ההייטק שמוביל את הכלכלה הישראלית״, הוא אומר בגאווה, ומגלה כי מדובר בסנונית ראשונה המבשרת על פיתוח האזור כולו גם בתחום התיירות. הנושא מקבל במה גם באתר העירייה, בזירת תוכן ייעודית המוקדשת למטרה זו ומייצגת את כלל הפעילויות במזרח העיר.
בכל הנוגע להתחדשות העירונית, ובמטרה לשפר את איכות החיים וגם את חזות ונראות המרחבים הציבוריים, אושרו בשנים האחרונות היתרי בנייה במספרים שלא היו כמותם בעבר. מתוכננים להינתן כ-8,000 היתרי בנייה עד סוף שנת 2023, לעומת 2,000 שאושרו בשנת 2020. במהלך 2022 לבדה הונפקו למעלה מ-7,200 היתרים. כך גם תושבי העיר המתעניינים בהתחדשות עירונית, מקבלים סיוע מגורמי העירייה השונים וליווי חברתי ומקצועי בשלבי התכנון השונים. לדבריו, "ההתחדשות העירונית הכוללת בנייה לגובה, מאפשרת לבצע שדרוג ניכר של פני הסביבה כולה בזכות יצירת שטחים ירוקים ומבני הציבור שמעניקים איכות חיים לאוכלוסייה הקיימת והחדשה, בתחומי החינוך, התרבות, הספורט, הרווחה, הבריאות ועוד". התחום השלישי התומך במהלך המהפכני הוא התחבורה, בדגש לתחבורה ירוקה שאמורה להעמיד את ירושלים בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם. בנוסף לרכבת הקלה שכבר פועלת בעיר, התווספו ומתוכננים להתווסף עוד מסלולי אופניים, שבילי הליכה, חניונים מתקדמים, עמדות טעינה ברחבי העיר, והפיכתו של רובע הכניסה לירושלים למרכז תחבורתי מוביל ולצומת מרכזי ונגיש לכל מקום בארץ.
פרויקט שאפתני נוסף הוא קירוי כביש בגין, אשר ייצור עתודת קרקע חדשה, תוך ניצול הפרשי מפלסים בכביש בגין לטובת השמשת חלקו העליון לשכונת מגורים חדשה ובה גם פארק רחב ידיים, מלונאות, דיור מוגן, מבני תעסוקה ומסחר, תעשיות עתירות ידע, מבני חינוך וקהילה ועוד.
ליווי עסקים ופיתוח עסקים חברתיים
הפעילות העירונית כוללת כאמור גם מתן מענה לעסקים בהיבטים מגוונים שיוצרים מעטפת הוליסטית, וכוללים בין היתר גם ליווי אישי של נציגי העירייה. דוגמה לתמיכה בעסקים באמצעות תרבות, היא המיזם שהתקיים במהלך המונדיאל, במסגרתו הוזמנו פרשנים בכירים לברים בעיר, שהפכו למוקדים המאפשרים חוויית צפייה משודרגת. אפילו בעונת החורף, המאופיינת בהסתגרות של רבים בביתם, קודמו פעילויות תרבות במרחב הציבורי. לארי מספר, כי פעילות זו סייעה לעסקים רבים ליהנות מתנועה ערה של לקוחות. זאת בנוסף לפרויקט ׳פס תרבות׳, במסגרתו התקיימו אירועי תרבות ברחובות שנסגרו והפכו למדרחוב, והצבת מיצבים אומנותיים במרכז העיר לשדרוג הנראות ועידוד השוטטות. בעלי העסקים הקטנים העובדים מהבית זוכים גם הם לליווי אישי, מענה שוטף ומקצועי, הדרכות ומפגשי נטוורקינג שיוזמת העירייה. כחלק מהאג׳נדה לפתח עסקים חברתיים בעיר, מחדשת ומשדרגת העירייה את המרכזים השכונתיים בהם מאופיינת העיר. כך, בנוסף לאחידות בנראות, עם דגש על החזיתות ובקרוב גם חלונות הראווה, הופך כל בית עסק במתחמים אלו למואר ומזמין. במסגרת פרויקט ׳ירושלים של דיגיטל׳, זוכים עסקים קטנים להקמת אתרי סחר מקוון, פעילות המתבצעת בשיתוף מכללות עזריאלי, הדסה, ומכון לב, וכוללת ליווי, הדרכות והטבות משמעותית.
לדבריו של לארי, בשנת 2022 תמכו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים ב-11 כנסים מקומיים עם למעלה מ-11,000 משתתפים, שלושה כנסים בינלאומיים ויותר מ-3,000 משתתפים ו-2,000 לינות. בנוסף, צפויים להיערך תשעה כנסים בינלאומיים עתידיים שיתארחו בעיר בשנים 2023-2028, עם למעלה מ-13,500 משתתפים. כל זאת, במטרה לקדם את נושא התיירות שמשפיע על כלכלת העיר והעסקים הפועלים בה. מהפכה לא פחות חשובה שעוברת על העיר, נובעת משימת דגש על פיתוח התרבות והפנאי, עם מספר היכלי תרבות חדשים שנחנכו בעיר, בנוסף לקמפוס ירושלים החדש לאומנויות שמהווה חלק מציר תרבותי הנפרש ברחבי העיר כולה. ההובלה התרבותית כוללת גם אירוח אירועים ותחרויות ספורט, דוגמת מרתון ירושלים, תחרויות אתלטיקה בינלאומיות, טורניר המאסטרס בג'ודו ועוד, שלדבריו של לארי מעודדים הגעת אוכלוסייה מכל רחבי ישראל, בעיקר מהפריפריה הקרובה וגם מהמעגלים הרחוקים יותר, ומכל קצוות תבל. בריכת הסולטן, כיכר ספרא, בנייני האומה וחוצות היוצר, הם רק כמה דוגמאות למפעלי התרבות המיוחדים בירושלים ובהם שפע תרבותי ממנו נהנים תושבי העיר וגם אלה המגיעים מרחוק.
״כל תושב והתרבות שהוא אוהב״
לארי אינו מתכחש לאתגרים הרבים של ירושלים כעיר רב תרבותית, הכוללת מגוון רחב והטרוגני כל כך של אוכלוסיות וקהלים. לדבריו, אותם אתגרים מספקים הזדמנויות היוצרות אפשרויות רחבות יותר, בעיר בה יש מקום לכולם. כדי להמחיש את הנושא הוא מספר על אירועי יום העצמאות ה-75 לישראל, במהלכם מצא כל תושב את מקומו באינספור אירועים ופעילויות שהתקיימו ברחבי העיר. ״באותו אופן בו אנו דואגים לתת מענה לכל המגזרים והקהלים בעיר, כך יכול כל תושב לצרוך את התרבות שהוא אוהב״, הוא מצהיר ומתייחס לחגיגות יום ירושלים שיצוין ב-18 במאי. ״אנחנו מזמינים את כל הציבור להגיע ולחוות את בירתנו ירושלים השוקקת והפורחת - עיר שהיא העבר, ההווה והעתיד של מדינת ישראל. ירושלים - אין כמוה בעולם!״.
אקדמיה שמשפיעה על התעשייה
ידוע זה מכבר שישנו קשר הדוק בין כלכלה איתנה להשכלה איכותית. לצידן של רוב הכלכלות החזקות בעולם, ניתן לראות מוסדות אקדמיים איכותיים ומובילים. כך גם כלכלת ירושלים, שמעבר למה שנכתב כאן עד כה, מקבלת חיזוק נוסף ומשמעותי בזכות האוניברסיטה העברית, מהגופים האקדמיים המובילים בעולם. "אחת הדוגמאות לכך, מיני רבות, הן ההמצאות הטכנולוגיות שיוצאות מהאקדמיה, שהפכה לחלק משמעותי ולפעמים הכרחי בכל תחום אפשרי״, מדגיש נשיא האוניברסיטה, פרופסור אשר כהן. לדבריו, במהלך השנים השתנתה גם התרבות האקדמית של המוסד שבראשו הוא עומד, שפועל לצמצום הפער בין המחקר הבסיסי ליישומי, דבר שהפך לחלק אינטגרלי בעשייה האקדמית שמשפיעה על התעשייה ומוסדות החינוך בעיר.
פרופ׳ כהן מתייחס גם למשמעות הכלכלית, תרבותית, והחברתית של האוניברסיטה בחיי העיר ותרומתה לירושלים: ״כמוסד הכי גדול בעיר, שבו לומדים מדי שנה כ-25 אלף סטודנטים (כמחציתם ירושלמים), ישנה אפשרות לקדם כמות עצומה של יזמויות ולפתח קשרים עם התעשייה. הדוגמה הבולטת ביותר היא פארק החדשנות שנבנה בימים אלו בשולי ׳קמפוס ספרא׳ בגבעת רם. מדובר בקונספט חדש וייחודי שיתפרס על 250 אלף מטר מרובע, ואמור לאכלס חברות העוסקות בעיקר בתחום הטכנולוגיה וההייטק. בשנת 2024, יהיו מוכנים הבניינים הראשונים עם 10,000 מקומות עבודה״, הוא אומר בגאווה ומוסיף כי מתוך הבנת הצורך להדדיות, יותאמו המחקר ושיעורים מסוימים בתוכניות הלימוד, לצרכים של אותן חברות שיגיעו לאזור.
מחוללי צמיחה נוספים המבוססים על הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולכלכלת העיר, כוללים גם את תוכנית פכ״מ (פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה) - מיזם ייחודי המאפשר לבוגרי החוג להפוך ל׳כלכלנים החדשים׳, לסגל ראייה רחבה ולאייש תפקידי מפתח בכירים ועמדות חשובות בכלכלה הישראלית. דוגמה נוספת היא מרכז המזון המתורבת שהוקם על ידי איש סגל של האוניברסיטה בשנת 2021, ומייצר חדשנות בתחום. ״מדובר באחת החברות שנוצרו אצלנו במעבדות, ויחד עם חברות נוספות שיצאו מכאן זכו להשקעה כוללת של 420 מיליון דולר", אומר פרופסור כהן. "כדי לתת הזדמנות לכולם וביטוי לרבגוניות של העיר ולאוכלוסייה ההטרוגנית, יצרנו מספר מיזמים נוספים. פרויקט דור ראשון לאקדמיה, לדוגמה, מאפשר למעוטי יכולת ללמוד אצלנו, ומספק להם את התנאים המתאימים כדי שיצליחו לסיים את התואר ובהצלחה. סגנית הנשיא מופקדת על הנושא, כדי לאפשר לכלל המגזרים והאוכלוסיות המוחלשות להפוך לבוגרים של האוניברסיטה העברית״.
כדי לגשר על הפערים בין הקהלים השונים ובמטרה לאפשר לכולם לחיות יחד בשלום, נבנו גם תוכניות ליצירת אינטראקציה חיובית, דבר שלדבריו של פרופ׳ כהן יכול לעזור לירושלים ולמדינה כולה. ״כמוסד בין החשובים לעתידן של העיר וארץ ישראל, אנו עובדים בצורה אינטגרטיבית המספקת קונספט רחב יותר. דוגמה לכך היא השפעתנו גם על מוסדות החינוך והבאתה של תוכנית המקדמת לימודי פיזיקה וכימיה. ברגע שהילדים ובני הנוער יקבלו חינוך ברמה הגבוהה ביותר, הם יוכלו לאייש את המשרות האיכותיות שיציע פארק ההייטק החדש, שבחזון שלי הוא רק קדימון להמשך. בהמשך נרצה גם לשדרג את ה׳הייטק וילג'', מתחם המיועד כיום לעסקים קטנים ויכול להפוך לפארק חדשנות נוסף ואף גדול הרבה יותר״.
בשיתוף עיריית ירושלים
