החוק הישראלי אינו מגדיר מהם "ארגון עובדים", "ועד עובדים" ו"נציגות עובדים". בדומה, אין כל הגדרה ל"זכות ההתארגנות". על כן, הגדרתם של אלה התפתחה על ידי בתי המשפט, לאורך עשורים, והיא שזורה בהתפתחות משפט העבודה הקיבוצי בישראל.
במקביל להתפתחות הגדרתו של ארגון העובדים הלכה והתהוותה גם הגדרתה של הזכות להתארגן – כלומר הזכות לבחור, להיבחר ולהיות חבר בארגון עובדים ובוועד עובדים, שהוא הזרוע של הארגון במקום העבודה. זכות ההתארגנות זכתה למעמד גבוה במיוחד של זכות חוקתית, לאור ההכרה בחשיבותה.
על אף ההכרה הרחבה בזכות ההתארגנות, בעשורים האחרונים ככלל וביתר שאת בארה"ב, אנו רואים עדויות לכך שארגוני עובדים אינם חזקים כבעבר. כך למשל, בשבועות האחרונים יש בתקשורת האמריקאית התייחסות רחבה לאופן בו נשיא ארה"ב המיועד, דונלד טראמפ, מתכוון לפגוע בארגוני העובדים. זאת, בניגוד מוחלט לקודמו, ג'ו ביידן, שדיבר ארוכות על יתרונות העבודה המאורגנת לזכויות העובדים ולכלכלה, ושבתקופתו אף נוצרו התארגנויות עובדים בחברות ענק, דוגמת אמזון.
כמו בארה"ב גם אצלנו, ארגוני וועדי העובדים זוכים לביקורת על חשיבותם ויעילותם. כך, רק לפני חודשים מספר כשארגון המורים החל לשבות הוא ספג ביקורת חריפה, אשר הופנתה כלפי המורים ולא אל משרד האוצר. ניתן לכאורה גם לטעון שאין צורך בארגונים וועדי עובדים, במיוחד כאשר בוחנים את מגזר ההייטק - עובדי ההייטק, אשר שכרם הוא מהגבוהים במשק, ברובם כלל אינם מאוגדים. גם אחוז העובדים הישראלים שהם חלק מארגון עובדים, קטן כיום באופן משמעותי מבעבר.
אם כך ראוי לבחון: האם חשיבותה של זכות ההתארגנות וחשיבותם של ארגוני וועדי העובדים עודם כבעבר, או שמא דווקא שינויים חברתיים ואחרים בעשורים האחרונים הביאו להפחתת הצורך בהם? מהי התרומה או הפגיעה של הארגונים בעובדים, ומהי, אם בכלל, תרומתם למעסיקים?
ההתארגנות מיטיבה גם עם המעסיקים
רק לפני חודשיים עמד בית המשפט העליון (בעניין מגן ביטחון) על חשיבותה המכרעת של זכות ההתארגנות, באלו המילים:
"הערכים המוגנים ע"י הזכות להתארגן נוגעים ליכולתו של הפרט להעצים את קולו ולפעול לרווחתו באמצעות חבירה לפרטים אחרים. בכך, תורמת ההתארגנות לאוטונומיה של העובד היחיד, ולצמצום פערי הכוח בינו לבין מעסיק (...) מקילה על העובד להשמיע את קולו במקום העבודה ולהיות שותף לעיצוב סביבת העבודה בה הוא נוטל חלק. בנוסף לערכים אלו, יש הטוענים כי הזכות להתארגן אף תורמת ליעילות ולפריון על ידי הפחתת העלויות הנלוות לחילופי עובדים".
כלומר, בתי המשפט מכירים בכך שההתארגנות אינה מיטיבה רק עם העובדים, אלא גם יכולה לסייע למעסיק – שכן, בין היתר, היותם שלהעובדים מרוצים יכול לסייע בהגברת הפרודוקטיביות שלהם.
ואכן, יתרונותיה של העבודה המאורגנת רבים. כבר הוכח, כי העבודה המאורגנת תורמת לשוויון מגדרי במקום העבודה, מסייעת לעובדים מוחלשים, שומרת על יציבות ומונעת פיטורים.
התארגנות מגיעה גם להייטק
רק בחודש האחרון נחתמו בישראל מספר הסכמים קיבוציים – ברשות העתיקות, במפעלי ים המלח ובחברת "מפעלי תובלה". לפני ארבעה חודשים בלבד החלה להתפתח התארגנות בענף שככלל אינו מאורגן, ענף ההייטק, בחברת Flex, ויש מישצופים שגם בענף זה ההתארגנות תלך ותגבר, וכך יוכלו גם עובדי מגזר זה ליהנות מיתרונותיה.
נקודה מעניינת נוספת אודות יתרונות ההתארגנות ניתן לזהות במחקר שפורסם רק לפני שנה – שם נמצא שבמדינות בהן אין מו"מ קיבוצי מפותח, תהליכי אוטומציה הגבירו את האבטלה יותר בקלות. כלומר, הוכח שהעבודה המאורגנת יכולה לסייע לעובדים להתמודד עם סכנות האוטומציה.
ארגוני העובדים הם צינור התקשורת המרכזי בין המעסיק לעובדים. בדיוק מתוך חשיבותם זו מוצאת מקומה גם חשיבות הליווי המשפטי של ארגוני העובדים. כיום, זוכים ארגונים וועדי עובדים רבים לליווי משפטי צמוד ונפרד, אל מול המעסיק, המלווה גם הוא בעו"ד מתחום יחסי העבודה. במסגרת זו מלווים משרדי עורכי דין בעלי מומחיות בעולם העבודה הקיבוצי, משאים ומתנים, שביתות, צווי מניעה שמוגשים נגד שביתות, חברי ועד שסובלים מהתנכלות, טענות בדבר הפרות של הסכמים קיבוציים או של התחייבויות שהצדדים נטלו על עצמם ופגיעות נוספות בעבודה המאורגנת.
נראה, לפיכך, כי כוחם של ארגוני וועדי העובדים לא נס כלל. גם עשורים לאחר הקמת המדינה ועל אף הפגיעה בעבודה המאורגנת, ממשיכים להיווצר ארגוני עובדים וועדים חדשים, וההתארגנות מגיעה גם למחוזות אליהם טרם הגיעה. לאור חשיבותה ומרכזיותה זו של ההתארגנות, ישנה חשיבות רבה גם לקבלת ליווי, הן של המעסיק והן של העובדים, ע"י גורמים משפטיים בעלי ניסיון וידע בשינויים ובפסיקה העדכנית הנוגעת במשפט העבודה הקיבוצי וליהנות מהיתרונות הרבים שנלווים לעבודה המאורגנת.
הכותב הינו שותף מייסד של משרד עוה"ד גדעון רובין ושות' המתמחה בדיני עבודה
