העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, שנוסדה על ידי ד"ר רות מרקוס בשנת 2015, מציינת בימים אלו עשור לפעילותה. העמותה היא קהילה אמנותית-פמיניסטית שהוקמה במטרה לעודד מחקר על נשים אמניות בישראל, לחזק את מעמדן ולתת במה רחבה ליצירתן, תוך שימת דגש על ייצוג מגוון של זהויות בחברה הישראלית.
העמותה דוגלת בהסרת חסמים ומנגנוני דיכוי והדרה על רקע מגדר, גזע/אתניות, מיניות, לאומיות, דת, גיל ומעמד; בקידום צדק חלוקתי של משאבים בתחום האמנות ומחקרה, ובעיקרון המגוון והייצוג ההולם של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה בישראל.
ד"ר זיוי ברמן, אוצרת עצמאית, חוקרת אמנות ויו"ר העמותה הנוכחית, החלה בפעילות בעמותה עוד כסטודנטית לתואר שני בתולדות האמנות. "פרופ' טל דקל, שהייתה בשעתו יו"ר העמותה, הזמינה את התלמידות שלה בקורס באמנות פמיניסטית לקחת חלק בעשייה, ואני הצטרפתי מיד כחברה פעילה", מספרת ד"ר ברמן. לאחר שסיימה את לימודיה אלו הוזמנה ברמן לכהן כחברת ועד מנהל בעמותה. בשנה האחרונה כיהנה ד"ר ברמן במשותף בתפקיד היו"ר עם פרופ' יעל גילעת, ששימשה ארבע שנים בתפקיד, מתוך תפיסה שהעברת השרביט צריכה להיעשות בהדרגתיות ובשותפות. ממש לאחרונה, לאחר שקיבלה דוקטורט בלימודי תרבות מאוניברסיטת הסורבון בפריז, התמנתה רשמית ליו"ר העמותה.
עמותה בהתנדבות מלאה – שליחות עם משמעות
העמותה, שהחלה כקהילה קטנה של אנשי מקצוע, חוקרות וחוקרי תרבות, נחשבת כיום לגורם מרכזי ומוביל בעולם האמנות הישראלית. הוועד המנהל כולל דמויות מובילות בעולם האמנות, אשר בנוסף לד"ר ברמן ופרופ' גילעת, כולל גם את ד"ר קציעה עלון, ד"ר מור פרסיאדו, ד"ר הדרה שפלן קצב, האוצרת נורית טל-טנא, האוצרת דביר שקד והאמנית נירוואנה דבאח.
העמותה מתנהלת באופן מלא על ידי מתנדבות, כולל הוועד המנהל, שמקדישות את זמנן, הידע שלהן וניסיונן, מתוך תחושת שליחות. הפרויקטים ממומנים באמצעות דמי חברה שחברותיה משלמות: "תמורת 150 שקלים לשנה אנחנו מנהלות פעילויות ענפות בעלות השפעה משמעותית על החברה הישראלית", מציינת ד"ר ברמן.
החיבור בין מחקר ליצירה: למה זה חשוב?
"המחקר הוא כלי מרכזי בשינוי היחס ליצירת נשים אמניות", היא אומרת. "לאורך השנים, אמניות רבות לא זכו להכרה ולהוקרה. מחקר מעמיק מעניק תוקף לפועלן ומשנה את היחס כלפי יצירתן. ככל שנשים ואמניות נפקדות מספרי ההיסטוריה, כך קטן למעשה הסיכוי שלהן לזכות בשוויון ובחשיפה. תפקידנו לא רק לתעד, אלא גם להעניק להן את הבמה הראויה".
במרוצת השנים ניהלה והובילה העמותה שורה של פרסים פורצי דרך, בעזרת תמיכות של תורמים וקרנות: "פרס בקי דקלֿ", המוענק מדי שנה לאמנית עכשווית מצטיינת, שהוא הוא אחד הפרסים היוקרתיים בישראל כיום. "פרס דורית פלדמן" הוא מענק ייחודי המיועד למחקר אקדמי העוסק באמנות נשים ומגדר, ופרס חדש שיוענק בקרוב לאמנית בתחילת דרכה בתחום הצילום – פרס על שם ענת בראון.
העמותה מקדמת פרויקטים נוספים: תכנית ARTHOOD שמטרתה לעודד מנטורינג המחבר בין אמניות ותיקות לצעירות, כמרכיב המחזק השראה והצלחה בעולם האמנות; פרויקט "מחברות אוקטובר", פלטפורמה ייחודית שאפשרה לאמניות להציג את יצירתן בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, המהווה גם ארכיון דיגיטלי למחקר עתידי; כנסי מחקר אקדמיים בנושא אמנות נשים ומגדר, בשיתוף אוניברסיטאות ומכללות. פרויקט הוידאו "סמי ספונטני" במסגרתו מפתיעה אוצרת בביקורי סטודיו של אמניות ואמנים בהפתעה ומציגה את העשייה העכשווית בתחום אמנות הנשים והמגדר; סדרת המפגשים "חותרות בשדה" שדנה ומאתגרת נושאים בוערים באמנות הישראלית העכשווית, "קבוצת מחקר לחוקרות בתחילת דרכן", המקדמת את תחומי המחקר שבליבת העמותה ומעניקה תמיכה לחוקרות, ועוד.
מבט לעשור הבא
ישנם, מתברר, גם פרויקטים חדשים באופק ושיתופי הפעולה מתרחבים, "החזון שלנו הוא להמשיך להיות בית פמיניסטי לאמניות, לחוקרות ולאוצרים, ולפעול למען קידום שיח רב-תרבותי ורב-דורי, ולהגדיל את ההזדמנויות והאפשרויות הניתנות לנשים אמניות בישראל", מסכמת ד"ר ברמן.
לאתר העמותה>>>
בשיתוף העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל
