בשעה שהמשק הישראלי מתמודד עם מלחמה מתמשכת, שאלת האחריות של מעסיקים כלפי עובדיהם מתחדדת. עד היום ביטוחי המעסיקים לא כיסו מקרים של תאונות עבודה שהתרחשו בזמן מלחמה, אך תיקון חקיקה משמעותי והלכות עדכניות יוצרים שינוי עבור העובדים והמעסיקים גם יחד.
"חבות מעבידים בבסיסה מכסה נזקי גוף שנגרמים לעובד כתאונת עבודה", מסביר עו"ד אבנר לוי, מנהל מחלקת עסקים גדולים (LLM, LLB) ויועץ ביטוח וניהול סיכונים בכיר בגור קבוצת ביטוח ופיננסים. "כדי שמעסיק/עובד ייהנו משיפוי ביטוחי נדרשים שני תנאים מרכזיים: שהאירוע מוכר או היה יכול להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, ושהנזק נגרם עקב התרשלות המעסיק שאינה בזדון. אלא שבפוליסות חבות מעבידים קיים חריג מלחמה וטרור רחב במיוחד, הקובע כי מקרה ביטוח שנגרם 'במישרין או בעקיפין עקב מלחמה' אינו מכוסה. המונח 'בעקיפין' יצר לאורך השנים פרשנות מרחיבה, שבפועל יצרה מצב שעובדים תבעו את המדינה בלבד ומעבידים נמנעו מלהגיש תביעות במסגרת הפוליסה".
במרץ 2024 נכנס לתוקף תיקון 43 לחוק, ששינה את התמונה. "התיקון מאפשר לנפגעים לקבל קצבה מביטוח לאומי ובמקביל לתבוע את המעסיק בתביעת נזיקין, אם הוכחה רשלנות שאינה בזדון", מסביר עו"ד לוי. "עד כה מתווה ייחוד העילה איפשר לתבוע רק את המדינה, והמשמעות היא שנפתח מעין ערוץ תביעה נוסף - מחד-גיסא העובד אינו מוגבל עוד לפיצוי מהמדינה בלבד, ומאידך גיסא ייתכן שהמעסיק יהיה משופה על ידי הביטוח".
היכן עובר הקו?
נראה כי תיקון 43 מתמודד עם המציאות הישראלית החדשה, שמחייבת את העובדים והמעסיקים להמשיך בשגרת עבודה "תחת אש". "תאונות עבודה בזמן מלחמה יכולות להיות למשל עובד שהגיע למקום עבודה המוגדר כחיוני, נשמעה אזעקה והוא נפגע בדרכו למרחב המוגן, או שעשה תאונה בעקבות אזעקה בדרך למקום העבודה", מסביר עו"ד לוי, "השאלה המרכזית היא שאלת הרשלנות, שאינה בזדון.
"בפסק הדין ע"א 8133/03 לוטם שיווק בע"מ נ' חברת הביטוח נקבע עיקרון חשוב: חובת הזהירות של המעסיק אינה מתבטלת בעת מלחמה. המעסיק עצמו צריך לוודא, בין היתר, שהעובדים מועסקים במקום עבודה שמוגדר כמפעל חיוני, עומדים בהנחיות פיקוד העורף, שהמרחב המוגן תקני ותקין ועוד", הוא מסביר. "המשמעות היא שבפוליסה צריך להוכיח שהמעביד היה רשלן בעת מלחמה - נניח דלת הממ"ד או המרחב המוגן לא היו תקניים, העובד לא היה חיוני, המעסיק לא פעל בהתאם להנחיות פקע"ר וכדומה". בפסק דין זה, חברת הביטוח חויבה לשפות את המעסיק, חרף טענת חריג המלחמה, ופתחה בפני העובדים אפשרות לתבוע את המעסיק. זה, מצדו, עשוי לדרוש שיפוי מהמבטחת. "פסק דין נוסף, ע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, עסק בפרשנות המונח 'פעולה מלחמתית' וקבע כי לא כל פעולה הקשורה למלחמה תיחשב כפעולה מלחמתית המפעילה חסינות או חריג ביטוחי. פרשנות זו מצמצמת במידת מה את החרגת הפוליסות בזמן מלחמה", הוא מוסיף.
במקביל עו"ד לוי מציע למעסיקים לנסות לצמצם או לבטל את סעיף "רשלנות רבתי" המופיע בפוליסות רבות. "זהו סעיף שיועצי ביטוח וסוכנים צריכים לטפל בו מראש ככל וניתן כדי שאם ייתבע על ידי העובד בזמן מלחמה, המעסיק יוכל לתבוע את הביטוח".
ניהול סיכונים אקטיבי
המציאות של מלחמה מתמשכת יוצרת גם דילמות ערכיות: חברות רבות מבקשות להקל על עובדים שמגיעים למקום העבודה, אך לצעדים אלו יש גם השלכות על חבות הביטוח - אם זו פתיחת מרחבים מוגנים למשפחות, קייטנות לילדי עובדים, ואפילו אפשרות לינה והסעדה במקום העבודה. "אלו יוזמות מבורכות, אבל הן מגדילות חשיפה משפטית", מזהיר עו"ד לוי. "הרחבת השימוש בתשתיות מחייבת את עדכון המבטחת וקבלת אישור מפורש, כדי למנוע מחלוקות עתידיות על תחולת הכיסוי. חשוב לזכור כי אם עובד מוכר כנפגע פעולת איבה, המדינה משלמת את התגמולים בהתאם לשיטה אחידה בהתבסס על אחוזי נכות וטבלאות קבועות, קצבאות או מענקים סטנדרטיים. לא כל נזק מוכר באותו היקף כמו בתביעת נזיקין, ולפיכך לרוב נפגע עם אובדן השתכרות יקבל תגמול נמוך יותר מזה שהיה מקבל אילו היה תובע בנזיקין. אם העובד מחליט לתבוע את ההפרש מהמעסיק בכפוף להוכחת רשלנות המשמעות הכספית עלולה להיות משמעותית, במיוחד בהיעדר כיסוי ביטוחי ברור".
מה כל מעסיק צריך לבצע כבר עכשיו?
"לבדוק האם צריך וניתן לצמצם את חריג מלחמה בפוליסת חבות המעבידים מול החברה המבוטחת; לוודא תקינות מרחבים מוגנים, נוהלי חירום ועמידה בהנחיות; ולבצע בחינת חשיפה מחודשת מול יועץ ביטוח וניהול סיכונים".
לדברי עו"ד סהר זמיר, סמנכ"ל ומנהל מחלקת התביעות בקבוצת גור, למהירות התגובה ולאופן ניהול תביעת הביטוח יש משמעות רבה. "מסירת הודעה לחברת הביטוח בסמוך לקרות המקרה, תיעוד מפורט של נסיבותיו, איסוף עדויות, תמונות ומסמכים ותיעוד פעולות מנע עשויים להשפיע משמעותית על המשך הטיפול ועל התוצאה. מעסיקים נדרשים כיום לנהל את הסיכון באופן אקטיבי: לוודא עמידה מלאה בהנחיות, לתעד נהלים, להדריך עובדים ולהיוועץ ביועצי ביטוח וניהול סיכונים. בחלק מהמקרים ניתן לכלול בפוליסה הרחבות או תתי-גבול אחריות ייעודיים, אך מדובר בפתרונות נקודתיים וחריגים ביותר", הוא מסביר.
"תיקון החקיקה והפסיקה יצרו מציאות מורכבת אך גם מאוזנת יותר ומותאמת למציאות בישראל", מסביר עו"ד לוי. "העובד יכול לקבל פיצוי מלא, גם בזמן שחויב לעבוד בשעת מלחמה; והמעסיק, אם פעל באחריות כדי לעמוד בדרישות, עשוי ליהנות מהגנה ביטוחית גם בתקופת מלחמה".
קבוצת גור ביטוח ופיננסים היא קבוצת הביטוח הפרטית הגדולה בישראל, שאינה בבעלות חברות הביטוח, וככזו היא נהנית מעצמאות מוחלטת ומהאפשרות לייצג את האינטרס של הלקוח בלבד. "כסוכנות עצמאית לחלוטין, אנחנו יכולים להצביע על כך שיש פתח ממשי להתמודדות עם תביעות חבות מעבידים בהקשר מלחמתי, ולא לקבל דחייה אוטומטית כפי שנהגו בעבר", אומר עו"ד לוי. קבוצת גור היא בעלת רישיון OMC בינלאומי ומורשית לפעול גם מול Lloyd's לונדון וכוללת מחלקת תביעות פנימית, שמנהלת את התביעה מול חברת הביטוח עבור הלקוחות עד קבלת הכסף בפועל.
בעידן שבו אי-ודאות ביטחונית היא חלק מהשגרה העסקית, ביטוח חבות מעבידים אינו רק מוצר מדף, אלא כלי ניהולי אסטרטגי שמחייב בחינה מעמיקה. הבנת גבולות האחריות והכיסוי עשויה להיות ההבדל בין אי-ודאות לניהול סיכונים מושכל.
בשיתוף גור קבוצת ביטוח ופיננסים
