כנגד כל הסיכויים, וכמי שצמחה בחברה הבדואית, הצליחה מנהלת עמותת "נשים בדואיות למען עצמן", אמל אבו אלקום, לקדם את חברותיה ולפרוץ תקרות שאיש לפניה לא חלם עליהן. "התקרה לנשים הבדואיות אינה עשויה מזכוכית אלא מבטון, וכדי להוביל שינוי צריך נשים אמיצות", אומרת מי שמנחה היום קבוצות קהילתיות בחברה הבדואית, מעבירה קורסים חינוכיים בשילוב נשים בעבודת צדקה ובהסמכת נשים למנהיגות קהילתית בענייני משפחה, ומנהלת את "מענד", בית הסבתות הבדואיות למורשת ותרבות.
בנוסף להיותה מרצה בעלת תואר ראשון באנתרופולוגיה ובחינוך ותואר שני בתכנון אסטרטגי, היא חברה בפורום האקלים הישראלי ושגרירת שלום וחברה במועצת השלום העולמית באו"ם, בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות ותרבות בנגב וזוכת אות הנשיא להתנדבות 2023. היא נולדה בכפר הבדואי הבלתי מוכר, ואדי אל-נעם, דרומית לבאר שבע, וכיום מתגוררת עם בנותיה בשגב שלום, מועצה מקומית בדואית. "בוואדי אל-נעם מתגוררים בצריפים, ללא תשתיות, תחבורה או חינוך על-יסודי. בילדותי חלמתי להיות הרופאה הבדואית הראשונה, רציתי ללמוד ולפרוץ דרך, אולם נתקלתי במציאות הקשה, משום שביישוב לא היה בית ספר תיכון". לאחר עשור בבית, עם מוטיבציה בוערת להתקדם, השלימה בגרויות והמשיכה ללימודי תעודה לחינוך הגיל הרך והמשפחה בחיפה.
ב-2007 החליטה לקיים פעילות לנשים, ומקץ שנה הקימה עם עשר נשים את העמותה. במשאבים עצמיים עזרו זו לזו והמשיכו ללימודי תארים. "רצינו להוביל את השינוי בעצמנו, לייצר כוח נשי כקבוצה שיש לה קול, לבנות מנהיגות בקרב אוכלוסיית הנשים ולומר לעולם שאנחנו כאן להשאיר חותם. לא נישאר בחצר האחורית ולא ניתן לילדותינו לעבור את מה שאנחנו עברנו".
הן פעלו ביישוב ובוואדי אל-נעם מתוך חלל קטן, קיימו פעילויות לילדים כדי לפנות לאימותיהם זמן, לימדו את דור הסבתות קרוא וכתוב, וקיבלו עזרה ממורות-חיילות שיסייעו במשימות חינוך והכרת הארץ. ב-2013 זכתה בפרס יפה לונדון-יערי ליזמות למען קידום נשים בישראל, ומקץ שנתיים הקימה את "מענד".
בעמותה פועלות כיום 25 מורות, המקושרות למאות נשים בפרויקטים אחרים, בקידום מעמדן והענקת הזדמנות לידע, לחדשנות, לחינוך, להשכלה, לתעסוקה וליזמות עסקית, בכל גיל ובכל מצב משפחתי. הן סייעו לשבור את מעגל העוני בעזרה לנשות הנגב חד-הוריות או מרובות ילדים בתרומות של סלי מזון. בתחום החינוך עודדו בנות להשלים את לימודיהן ופעלו לשכנוע בעליהן, האחים או ההורים. מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר הקימו את החמ"ל "הנגב בליבנו" לתמיכה בחברה הבדואית. היום מקודמת פעילות של מרחב לחיים משותפים וחיזוק הדו-קיום, ולראשונה, בשיתוף מרכז מנדל, מקודם פרויקט עם 15 נשים לחינוך לדמוקרטיה.
עבור יותר מ-4,700 משפחות בחברה הבדואית קידמו את החוסן הנפשי עם ציוד עזרה ראשונה וקורסי מד"א, קורס תכנון כלכלי עם עמותת "רוח טובה" וקורס הגשמת יעדים ומטרות לנשים בשיתוף המכון הערבי-יהודי. "עשייה שנובעת מאמונה בעצמנו כנשים, שרק חסרות את ההזדמנויות, ומתוך רצון לצמצם פערים ולדאוג שילדינו ישתלבו בחברה הישראלית".
היא רואה בארגון עמוד שדרה מרכזי בחברה הבדואית בנגב, שיקדם שותפויות עם נשים מכל העולם ויוביל שינויים מרחיקי לכת כזרוע של משרדי הממשלה לקידום חינוך, תעסוקה וחדשנות בחברה הבדואית. בקרוב תחל העמותה בגיוס המונים למען קידום נשים בנגב. היא עצמה יצרה תקדים כבדואית הראשונה שהתמודדה לכנסת ושפרצה דרך בתחום האנרגיה המתחדשת. היא ייסדה עמותה לאנרגיה ירוקה ומקדמת פרויקטים ירוקים. "העמותה מחפשת להתפתח בחברה הישראלית, שינוי מתחיל בצעד אחד קטן, ועם התמדה ונחישות אפשר להגיע רחוק", היא מסכמת.
לאתר>>>
בשיתוף "נשים בדואיות למען עצמן"
