ישנם רגעים מכוננים המעמידים אותנו מול אתגרים בחיים ומאלצים אותנו לעצור ולחשב מסלול מחדש. מתוך אותם רגעי משבר, פחד או כאב אישי יכולים לצמוח כוחות חדשים – כאלה המניעים לפעולה ומחוללים שינוי אמיתי. כך בדיוק נולדה עמותת "ארים ראשי", ביוזמת אביטל ומוטי שפירא, שהחליטו להפוך את ההתמודדות האישית שלהם לבעלת משמעות רחבה עבור נשים רבות.
"העמותה קמה מתוך הסיפור האישי שלנו, דרך בתנו הבכורה", אומרת אביטל, פסיכותרפיסטית בהכשרתה. "דווקא היא, שהתנהגה בצורה נורמטיבית לכאורה, התמודדה עם פוסט-טראומה בעקבות אירוע שעברה. זה גרם לנו להבין שהמצב מורכב בהרבה משחשבנו", היא חושפת.
לשפירא-האם, שליוותה את בתה בתהליך ההכרה מול מנגנוני משרד הביטחון, נפקחו העיניים באחת. "התחלתי להסתכל על הסיטואציה הזו לא רק כאימא אלא בעיניים של אשת מקצוע, בראייה טיפולית-חברתית-לאומית", היא מציינת. "יחד עם בעלי מוטי, הבנו שיש כאן סיר מבעבע והחלטנו ללמוד אותו".
אותו "סיר מבעבע", בדמות נשים אמיצות המתמודדות עם קשיים במציאות מורכבת, הוביל את השניים להקמת העמותה בנובמבר 2023, חצי שנה לפני תאריך היעד, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
מסע מקביל להורים ולבת
בזמן שבתם עברה מסע שיקום מפרך, נסעו הוריה בכל רחבי הארץ לפגישות עם אנשי צבא, נכי צה"ל, עמותות שונות ופעילים בתחום, לצד נשים שאליהן התוודעה אביטל. "עברנו תהליך למידה, ובמהלך המפגשים עם הגופים המגוונים התחוור לנו שאחת האוכלוסיות שנותרה מאחור היא נשים", היא מסבירה. "אומנם הציעו להן פתרונות שונים שלכאורה נראים טוב, אבל הכשל היה בהיעדר 'לקוחות' שייענו להם".
הסיפור של הבת, כיום בת 27, עזר להם להבין כי לנשים יש מאפיינים וצרכים ייחודיים שאינם זוכים למענה בקבוצות המעורבות.
איך הצלחתם להבין את הצורך האמיתי?
"תהליך הלימוד שלנו נמשך כ-9 חודשים. בהתחלה ניסינו להבין כמה נשים מתמודדות עם פוסט-טראומה, אבל הנתונים שגילינו היו נמוכים בצורה לא הגיונית, רחוקים לחלוטין מהמציאות. זה גרם לנו להניח שיש נשים שאינן נכנסות כלל לתהליך של הכרה כנפגעות. נוסף על כך, נתקלנו בקושי עמוק מצד גורמים ומנגנונים להבין את אותן נשים שמציעים להן פתרונות. במהלך התהליך ישבתי לשיחות עומק עם תריסר נשים בגילים שונים – מפקידה ועד לוחמת, וברמות תפקוד מגוונות. היו ביניהן נשים שאינן יוצאות מהבית ונשים המשלבות אימהות, עבודה ולימודים. השיחות הובילו לתובנה משמעותית: פוסט-טראומה נתפסת כתופעה 'גברית' ופחות מדוברת אצל נשים. הבנו שיש צורך מיידי בהקמת 'סטארט-אפ' חברתי שיתמקד בנשים, ותכננו להתחיל את הפעילות בקיץ 2024. אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר, והמציאות כפתה עלינו לקפוץ למים".
במה מתמקדת העמותה?
"העמותה מתמקדת בארבעה תחומים: קהילה, פעילות לצמיחה ממוקדת גוף ונפש, ליווי אישי ומחקר. הקהילה: מטרתה להעניק תמיכה לנשים המתמודדות עם פוסט-טראומה צבאית וליצור מרחב שבו כל אחת מרגישה שייכת ושווה, ללא שיפוטיות. השיקום והצמיחה: מציעים התמקדות בעתיד ובדרכי התמודדות, עם פעילויות פרא-טיפוליות כמו טיפול בעזרת סוסים, טיולים, אומנות ויוגה. הליווי האישי: כולל סיוע במיצוי זכויות, תמיכה מול מנגנונים בירוקרטיים ובמילוי טפסים. מחקר ופיתוח ידע: נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר מיכל טופורק וד"ר רחלי חיים דהן, שתיהן ד"ר לעבודה סוציאלית קלינית, במטרה לפתח תוכניות מותאמות מגדרית ולסייע בהבנת הצרכים הייחודיים של נשים במצבי פוסט-טראומה צבאית. חשוב לציין שהעמותה שלנו מעניקה מענה הן למוכרות וגם למי שאינן מוכרות על ידי משרד הביטחון".
ומה על הפרק כיום?
"כיום קהילת 'ארים ראשי' מונה כ-150 נשים, מתוכן כשני שלישים הן נשים שחוו אירועי טראומה בעבר, והיתר הן מילואימניקיות שהתמודדו עם אירועים במסגרת 'חרבות ברזל'. עבור המילואימניקיות ניתן מענה ייחודי המותאם לצורכיהן, מתוך מטרה ללוות אותן בתהליך ההכרה ולהחזיר אותן לשגרה תקינה. בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם משמר הגבול (מג"ב) בהפעלת תוכנית מותאמת לנשים, שמטרתה חוסן והעצמה מגדרית. התוכנית מדגישה את חשיבות התאמת העבודה לצרכים מגדריים, ותוצאותיה כבר ניכרות בתהליכים שאנו מובילים. הפעילות מתאפשרת הודות לתרומות, ובנובמבר האחרון התקבלה תמיכה ראשונה מאגף השיקום – צעד משמעותי בהכרה בחשיבות ובמקצועיות של העשייה שלנו".
לאתר העמותה>>>
בשיתוף עמותת "ארים ראשי"
