יזמות לצד משברים גלובליים

עו"ד רות פלד היתה חלוצה באיתור וביסוס מקורות המימון הראשונים לפרוייקטי נדל"ן ותשתית עתירי ממון במזרח אירופה - אזור שלאחר הרמת מסך הברזל הפך לזירת עסקים לוהטת עבור יזמים ישראלים. לרגל פרסום ספרה האוטוביוגרפי היא חוזרת אל הימים הנועזים של תחילת העידן הפוסט-קומוניסטי, משרטטת את דרכה כיזמית בסצנת הבנקאות הבינלאומית וחושפת את מאחורי הקלעים של עסקאות המיליונים

שרון דובקין
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרון דובקין
תוכן שיווקי

לפני קצת יותר משלושים שנה שנה התפרסמה בעיתון מקומי בדרום אפריקה כתבה תחת הכותרת: "A Woman to be proud of" (אישה להתגאות בה). הכתבה אודות עו"ד רות פלד דיווחה על היותה האישה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר בבנק דרום אפריקאי גדול (The Trust Bank of Africa). פלד ומשפחתה הצעירה עשו באותה תקופה רילוקיישן לדרום אפריקה, שם סיימה רות תואר שני במינהל עסקים והשתלבה במחלקת מימון פרוייקטים בבנק. מאז עשתה דרך ארוכה שהפכה אותה לאחת מנשות העסקים המצליחות בעולם הבנקאות והמימון בישראל. היא הייתה הראשונה שעמדה על הצורך האקוטי במקורות מימון במזרח אירופה לאחר קריסת המשטרים הקומוניסטיים, והצליחה לאתר ולבסס רשת מימון בינלאומית ליזמים ישראליים שביקשו לממן את עסקאות הנדל"ן והתשתית שלהם במדינות שונות באזור.

עו"ד רות פלדצילום: אילה ברק

בין שמרנות סבירה לתעוזה
בספר שכתבה, "בעקבות מחפשי הזהב", פותחת פלד צוהר אל מאחורי הקלעים של העסקאות הגדולות, ובסגנונה החד והמחוייך מתארת משאים ומתנים של עסקות פיננסיות מורכבות על רקע תמורות פוליטיות, שווקים מתעוררים ומשברים עולמיים שכבר הציצו מעבר לפינה. הספר מעניק הזדמנות ללמוד מקרוב על עולם העסקים, להתבונן בפעילות יזמית בהיווצרותה ולהבין את הפוטנציאל העסקי הטמון בתקופות משברים ושינויים. כל זאת, מפרספקטיבה של יזמית הפועלת מטעם עצמה בסביבות גבריות ושמרניות במיוחד. "לאורך כל הדרך שאלתי את עצמי איך לעשות את קפיצת הדרך שלי תוך שילוב בין שמרנות סבירה לתעוזה", מספרת רות, כשאנו מדברות על הרגע שבו החליטה לעזוב את המשרה הנוחה כשכירה ולצאת לדרך עצמאית. "חשבתי שיתרון יחסי מקטין את הסיכון, וככל שהוא מצוי בידי (למשל, השכלה רלוונטית, ניסיון בתחום הנדרש, יכולת יצירת קשרים) עליי לחבר אותו לתעוזה ולנסות את מזלי – למצוא הזדמנות מתאימה ולקפוץ למים. הייתי ערה לכך שמימון הוא המנוע של הכלכלה, וכאשר הורם מסך הברזל, ניצלתי את ההזדמנות שנקרתה בדרכי לשבת בצומת של מקורות המימון שהיו כה נדרשים באותה עת. האתגר המיידי שהצבתי לעצמי היה להשיג ייצוג בלעדי של בנק בחו"ל שיאפשר לי 'לשחר לפתחם' של יזמים ישראלים, שהאמינו בפוטנציאל האזור.

כריכת הספר שכתבה פלד |צילום: יח"צ

"את דרכי התחלתי בייצוג בנק אנגלי בבעלות רוסית שפעל ברוסיה ובמדינות חבר העמים (לשעבר ברית המועצות), ובהמשך ייצגתי בנק אוסטרי שהתמקד באופן משמעותי במימון נדל"ן במדינות מזרח אירופה. עבדתי עם יזמים פרטיים - ישראלים ואחרים - ועם חברות גדולות. כולם עסקו בפיתוח פרוייקטי נדל"ן במזרח אירופה (אפריקה ישראל, מרכזי שליטה, אשטרום, ועוד רבות). כך נבנו מרכזי קניות, מלונות, מרכזים לוגיסטיים ושכונות מגורים בערי מזרח אירופה".

הכתבה בעיתון מקומי בדרום אפריקהצילום: יח"צ

מעניין לגלות שכל הסיפור מתחיל מכמה יזמים פרטיים עם חזון גדול אבל ללא ממון.
"בדיוק. אחת העסקות הראשונות שאני מתארת בספר היא של עולים חדשים מרוסיה, שהגיעו לארץ והיו צריכים להתחיל מאפס. הם הכירו את השוק הרוסי והיו בעלי קשרים מצויינים. בארץ לא הכירו איש והמערכת העסקית התנכרה אליהם. שמחתי, מבחינה עסקית ואנושית, כשהצלחתי לשכנע בנק ישראלי שמדובר בעסקה מצוינת וכך איפשרתי לאותם אנשים לעשות עסקים", היא מעידה, ובקול נוסטלגי פחות מזכירה כי לצד ההצלחות הגדולות ראתה כישלונות של טייקוני נדל"ן שעשור מאוחר יותר (במשבר הכלכלי של 2008) איבדו הכל כשהשוק נפל והמימון נפסק.

אז שווה לקחת סיכונים?
"ברור שאם לא מנסים לא נכשלים, מאידך, פחד בלתי נכבש מכישלון –יגרום לנו לדרוך במקום. לכן, התשובה היא: כן, כמובן. צריך לקחת סיכונים, אך תמיד, ככל האפשר, באופן מושכל. אומר עוד שבמקומות בהם הסתובבתי באותן שנים היו רוב אנשי העסקים חדורי חזון עסקי ותאבי סיכון (כיניתי אותם בליבי 'מחפשי הזהב'). לעיתים הם הצליחו בגדול ולעיתים התרסקו".

בספר את מתארת את הביקורים הראשונים שלך במזרח אירופה, כשהמשטר הקומוניסטי עדיין נוכח בצביון המקומי והמהפכה עדיין לא מחלחלת לתוך השטח. זו תקופה מהפכנית שבה השתנו סדרי עולם. האם את רואה בה דמיון לתקופה שלנו?
"זו שאלה מעניינת. גם היום מתרחשות מול עינינו מהפכות מסוגים שונים, וגם מלחמות – למרבה הצער. בעיניי, תופעת הקורונה מזכירה מלחמה במובנים רבים, אך כ'מהפכה' אינה דרסטית (לפחות בשלב זה) כמו, למשל, קריסת המשטרים הקומוניסטים והכלכלות שלהם – כשכלכלה אחת נעלמה ואחרת קמה במקומה. ככלל, בהליכים של הרס ובנייה צצות הזדמנויות שמעניקות ליזמים יתרון אדיר ויכולת התעשרות מהירה, למשל, איתור פתרונות לצרכים שלא היו קיימים, גישה לשווקים חדשים, הזדמנויות שצצות למשאבי טבע, לקרקעות זולות. מכל מקום, אנחנו עדיין בעיצומה של ה'מלחמה', ויכולים לראות שדברים משתנים, אבל השלד הכלכלי הבסיסי אינו קורס ורוב העסקים אינם סופגים מכה נוראה מחמת העובדה שהעולם עוטה מסכות. ברור שחוסר הידע לגבי עתיד המגפה מהווה גורם סיכון גבוה, ועם זאת, גם אם מתרחשות מפולות של יחידים וחברות, וענפים מסויימים קורסים, הרי שמדינות, בנקים ומוסדות וארגונים כלכליים גדולים לא ניזוקו משמעותית.

"אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר. אין לי ספק שהקורונה תשנה את העולם ונראה זאת בבהירות רבה בתקופה של 'הפוסט קורונה'. אם בשנתיים האחרונות חווינו האצה בשימוש בשירותי אונליין ויותר אנשים החלו להזמין מהאינטרנט, הרי שלצד זה התבצעה מהפכה לא פחות גדולה כשחברות העבירו את העובדים למשרות היברידיות. אז למה להמשיך לשלם שכירויות גבוהות על שטח משרדי ולבנות עוד ועוד בנייני משרדים? אלו רק מעט מהשאלות שיעסיקו אותנו בעשור הקרוב ויהוו בסיס לשורה של שינויים בכלכלה, בחברה, בחינוך ובתרבות".

ומי לדעתך בלט לטובה בתוך כל השינויים הללו?
"הרבה אנשים בלטו במארג. התרשמתי מאוד מתפקודן של הרופאות, שהיה תענוג לצפות בהן בדיונים ובמתן הנחיות כשהן מציגות עמדות מושכלות, תכליתיות ואנושיות. טוב לראות נשות מקצוע מהמעלה הראשונה כשהן 'מנהלות את העולם' באסרטיביות מנומסת ונעימה. בעולם העסקים רואים מדי פעם נשים שמאמצות טון דיבור קשוח ומנוכר וחוסכות בחיוכים. אני עצמי לא מתחברת לסגנון הזה. אני משתדלת תמיד להיכנס לחדר עם חיוך ולנהל משאים ומתנים באופן חברי ככל האפשר. נכון שבאינטראקציות עסקיות יש ויכוחים, ולעיתים גם קרבות, והכסף מדבר, ובכל זאת, עדיף לרסן את הפאן הכוחני. נדמה לי שנשים מצליחות בכך לעיתים קרובות. ולראייה, ראינו, בשיא עוצמתה של המגפה, רופאות שמנהלות מערכות מורכבות ובעייתיות ביעילות ובאמפטיה, ובד בבד, משדרות ביטחון, ידע ומקצוענות".