אסתרית בלצן - קלאסיקה ישראלית! ממריאה עם המוסיקה בחסד הסיפור

"סיפור ענק של הצלחה שאין לו אח ורע בחיי התרבות בארץ", כך הגדירו שופטי פרס לנדאו את מפעל חייה של הפסנתרנית וחוקרת המוזיקה ד"ר אסתרית בלצן, המציינת בימים אלה את העונה ה-30 לסדרת הקונצרטים שלה, ומספרת על מפעל חייה ודרכה היצירתית לחשוף את הקהל הישראלי לתרבות המוזיקה הקלאסית

יעל אפרתי, בשיתוף הקתדרה למוסיקה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בקונצרט במשכן לאומנויות הבמה | צילום: אריק סולטן
בקונצרט במשכן לאומנויות הבמה צילום: אריק סולטן
יעל אפרתי, בשיתוף הקתדרה למוסיקה
תוכן שיווקי

על אף משבר הקורונה, לוח ההופעות של אסתרית בלצן עמוס לעייפה, וכולל לא פחות מ–50 הופעות ב-5 יבשות ב-4 שפות בשלושת החודשים הקרובים. כך היא רצה ברציפות כבר 30 שנה, ומהווה לפיד לעולם המוסיקה הקלאסית בארץ. מבט של מגוון התוכניות והרפרטואר העצום מעלה את השאלה:

אסתרית בלצן, מה מריץ אותך?

"האהבה. האהבה הגדולה למוסיקה והתשוקה הגדולה לקשר ולקהל. זה עדיין בוער ונראה שמים רבים לא יכבו את האש. עם משבר הקורונה המתמשך, הבדידות שנכפתה על כולם, ומצב חיי התרבות בארץ – זה גם כואב ומציק. אני מרגישה שבלי החמצן של יצירה, נגינה ועשייה, אני פשוט איחנק. אז מה לעשות? לעשות!".

נעמי שמר אמרה לך פעם שהמצאת ז'אנר חדש. הפסנתר המדבר, ההרצאה המזמרת.

"נכון. היא אמרה ובעקבותיה קיבלתי פרס חינוך על המצאת ז'אנר הפסנתר המדבר. לאורך השנים יצרתי סוג חדש של קונצרט מולטי-מדיה שהוא שילוב בין יצירות מופת קלאסיות שאני מנגנת וטקסטים שאני כותבת שעוסקים ביוצר וביצירה. זה לא קונצרט מוסבר לילדים. הוא בנוי ופונה לרמת החוויה של המבוגר. אני לא חותכת ולא מקצרת בניסיון לפשט את המוסיקה אלא מציעה למבוגרים מיצג שהבסיס שלו הוא מוסיקה קלאסית עם לפחות שעה של נגינה נטו. מאחר שמילים הם שפה מתקשרת לכל, הנרכשת מינקות, אני מוסיפה למוסיקה נדבך נוסף של סיפור שמעצים את הקשר של הקהל ליצירה".

בלצן עם הקאמרטה צילום: מוטי מילרוד

איך עושים את שני הדברים ביחד?
"כאישה, גיליתי את הכח העצום של הסימולטניות שמאפשרת לנגן ולדבר בו זמנית. אני עוברת משפה ורבלית לשפה טונלית ובחזרה ונהנית מהחופש לבחור ולשתף את מאזיניי בחוויה והקהל הולך אחרי, כך, בארץ לא זרועה, כבר 30 שנה. זה סוג של וירטואוזיות שהיא שלי והצלחתי בה בזכות עבודה קשה - אני עובדת ומתאמנת ארוכות על כל יצירה עד לדקויות הכי קטנות בלי הנחות, כמו כל פסנתרן, עד שברמה מסוימת אני יכולה לעבור לרגעים למצב שהאצבעות רצות לבד, על אוטומט, וזה מעניק לי חופש ענק ומרחב שעליו אני יכולה לבנות דיבור וטקסט. אני כותבת את כל המלל, אך לעולם לא מדקלמת מהכתב, ולרוב מאלתרת בכדי לשמר קשר קשוב וסקרני עם הקהל, ועם הכאן והעכשיו. אחרי דוקטורט, מחקרים, פרסומים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, סמינרים והרצאות, הצטבר המון ידע שעל בסיסו אני יכולה להרשות לעצמי לאלתר. לזה אני מוסיפה את בשורת המולטי מדיה, ובונה מופע של כל האמנויות לעזרת המוסיקה: רקדנים, שחקנים, נגנים, זמרים, מוסיקאים שאותם אני מביימת והם מעניקים ליצירה ממדים נוספים".

את מדברת הרבה על החופש שאת זקוקה לו בעבודתך.
"חשוב לי להיות חופשיה בבחירות האמנותית שלי, לשלוט בתכנים ובזמן שאני מקציבה להם. לקחתי החלטה עקרונית מראשית הדרך לממן את כל מפעל החיים בהכנסות עצמיות, בלי להיזקק לעזרת המדינה ובלי ליפול כנטל נוסף על משלם המיסים בישראל. בניתי מפעל ייחודי שמאפשר לי לא לחכות לכסף שלא יגיע מהממסד. אני יודעת כמה נכנס ויוצא ומתנהלת בהתאם. מי שקובע את ההצלחה שלי זה הקהל שבא לאורך שנים ודורש עוד. אולי התיאור הכי נכון לעבודה שלי הוא 'לשאת את המוסיקה על כפיים בחסדי הסיפור'. אני לא מגמדת את הסיפור, לא מפטפטת ולא מרכלת.

"מדובר בסיפור עם שורשים עמוקים שיש בו אמת גדולה. אין יצירת מופת אחת שאין מאחוריה סיפור אנושי - למי היא מוקדשת, מה קרה בתקופת כתיבתה, מה עבר על המלחין כשכתב אותה ועוד ועוד. את יודעת למשל למה סונטת אור הירח של בטהובן היא הרומנטית מכולן? היצירה מוקדשת לרוזנת איטלקיה, והיתה שם הצעת נישואין. אנחנו יודעים גם שהיא סירבה... הסיפור היה שם, לא המצאתי שום דבר. פשוט טרחתי להוריד ממנו את האבק".

רב שיח אמנותי
אסתרית בלצן, ילידת תל אביב החלה ללמוד מוסיקה בגיל 8 והיא בוגרת האקדמיה למוסיקה והחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. היא זכתה במלגת לימודים לתואר שני ב"ג'וליארד" ובגיל 26 קיבלה תואר "ד"ר למוסיקה בהצטיינות יתרה" מבית הספר מנהטן למוסיקה בניו-יורק. במהלך שנות ה-80 זכתה בפרסים בתחרויות פסנתר בארה"ב, קנדה וצרפת ועם חזרתה לארץ הצטרפה לסגל האקדמיה למוסיקה והפכה למרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר אסתרית בלצןצילום: לי בושארי

למה עזבת את כל הטוב שבמשרות הללו ובמעורבות בגופים אמנותיים נוספים דוגמת הרכב "מוסיקה נובה", בית ספר רימון ואחרים?
"כי רציתי מסגרת שתאפשר לי ביטוי מלא, ורציתי בחופש. כרעיה וכאם לשלושה ההחלטה הייתה קשה. שאלתי את בעלי (המלחין והמעבד פרופ' משה זורמן י.א) אם הוא מוכן לתת לי שנה כדי שאתרכז ברעיון שלי ואבדוק את היתכנותו. התפטרתי מחמישה מוסדות בהם הייתי מעורבת והתחלתי את הדרך תוך ידיעה שהכל בידיים שלי. אני לא חייבת לאף אחד כלום, לא אהיה נטל על איש ואציע לקהל את העבודה שלי. לשמחתי הוא נענה בהתלהבות וכך הצלחתי לאורך שנים, במקום שתזמורות וגופי חינוך ממוסדים כשלו בו, ליצור רב שיח אמנותי עם כל שכבות הציבור בארץ".

אחד ממפעליה הידועים של בלצן הוא מחקרה על ההימנון הלאומי "התקווה" שעליו ביססה את אחד מהקונצרטים המצליחים שלה. הספר, שיצא בארבע מהדורות שונות בהוצאת משרד החינוך, הוגדר על ידי שר החינוך דאז גדעון סער כ"הישג גדול במחקר תולדות הציונות ובהבאת הבשורה בדרך מאלפת ומרגשת לקהלים רחבים". בעקבות הספר יצרה בלצן את המופע המוצג בשפות שונות בכ-20 מדינות וממשיך כמובן לעלות גם בארץ.

מה סוד ההצלחה של קונצרט "התקווה"?
"זווית הראייה המקורית – לבוא דרך המנגינה, דרך המוסיקה ולא דרך סיסמאות פוליטיות. נוסיף לכך את קירוב הלבבות שתורם לגאווה לאומית ולגיבוש הזהות העברית בעם, במדינה ובעולם היהודי כולו. אני מסיימת את המופע תמיד בשירה משותפת, ומתרגשת לראות כל פעם מחדש את שמחת הגילוי והאיחוד בפניהם של חיילים צעירים, של בני נוער, של מבוגרים ושל קשישים. מרגשת עד דמעות החוויה במופעים בהתנדבות למשפחות שכולות ולאוכלוסיות נזקקות".

ומה עכשיו, התוכניות לעונה ה-30?
"עכשיו אני בסדרת הופעות בפסטיבל בטהובן של התזמורת הסמפונית ירושלים. חגיגה מיוחדת, בה אני מארחת את הבן שלי, הכנר הבינלאומי איתמר זורמן עם הקונצ'רטו לכינור של בטהובן. במרץ 10 הופעות עם הרקוויאם של פורה בהשתתפות מקהלת העפרוני, באפריל-ובמאי סדרת מופעי התקווה בארץ ובחו"ל, ולסיום העונה ה–30 הדובדבן שבקצפת: קלאסיקה ישראלית אמיתית! נורית הירש ואילנית, מפגן כוח נשי מרהיב שלא היה כמוהו בתולדות סדרת הקונצרטים שלי: 10 קונצרטי מחווה לנורית הירש כלת פרס ישראל לזמר העברי במפגש עם אילנית, שתי יוצרות ששיתפו פעולה שישה עשורים וממשיכות לשיר וליצור. ואחרי זה? ארוץ הביתה לארוז כי אני מוכרחה להגיע בזמן לטורונטו לקראת לידת הנכד השלישי".

תפיסת עולם
הסופר והמשורר יהודה אטלס כתב: "מה שנפלא באסתרית בלצן הוא השילוב המדהים, האינטגרטיבי, בין השליטה הווירטואוזית לפסנתר לבין היכולת המופלאה לקחת תחום כל כך אבסטרקטי של אמנות, כולה קולות וצלילים, לתרגם אותו למילים, ולתווך את כל אלה עד שכל הלבבות מתמלאים תקווה. אם יש קתרזיס בעולם - אסתרית בלצן יודעת להגיע אליו...".

בשיתוף הקתדרה למוסיקה