ביולי 2017, כשיפה שטרית נכנסה לתפקידה החדש כמנכ"לית המועצה האזורית גוש עציון, היא מצאה את עצמה אישה יחידה במליאה מול 26 גברים. "זו הייתה תחושה מוזרה להיות האישה היחידה בחדר. כולם באמת היו מאוד נחמדים אליי, אבל הרגשתי כמו זרה והייתי חייבת לפעול כדי לשנות את התחושה הזו".
"אמרתי לשלמה (נאמן, ראש המועצה ה.ב.) שאנחנו חייבים לעודד כניסה של נשים. שלמה שמאמין מאוד בשוויון זרם מיד, וכחודשיים לאחר שנכנסתי לתפקיד, כבר פתחנו שני קורסי הכשרת נשים למנהיגות ודירקטוריות. היום ארבע וחצי שנים אחרי", מוסיפה שטרית "אנחנו כבר חמש נשים במליאה וזה מאוד מרגש אותי".
הבית של העובדים
הסיפור האישי של שטרית מיטיב לשקף את תמונת המצב לייצוג הנשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות בישראל. לפי מדרג המגדר של עמותת כ"ן כוח נשי לשנת 2020, אחוז ייצוג הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"לית רשות מקומית עלה ב-7% משנת 2017 - מ-11% ל-18%.
כיצד התרחש השינוי הזה?
"מדובר בתהליך שינוי תפיסה מתמשך שנוצר על ידי הגברת המודעות, הן של הנשים והן של הגברים. בשנתיים האחרונות אני רואה שחל שינוי רוחבי, יש יותר נשים בתפקידי מפתח וניהול ברוב היישובים בתחום המועצה. הגברת המודעות לכך שאישה יכולה לכהן בתפקידים בכירים ושיש מקום לנשים בתפקידי ניהול, זו המהות בעיני", אומרת שטרית ומוסיפה כי "יש גם חשיבות רבה לכך שראש המועצה בחר באישה לתפקיד מנכ"לית. הבחירה בי היוותה דוגמה ולגיטימציה לנשים נוספות להתמודד על תפקידים ניהוליים".
בשגרת עבודתה במועצה מעידה שטרית על חלוקת תפקידים ברורה בינה לבין ראש המועצה. "שלמה הוא אידיאולוג ומוביל את המועצה לאורו של החזון ואחראי על ניהול אסטרטגיה ופיתוח האזורי, ואני כאן כדי לעזור לו במימוש החזון, כלומר, כל הניהול השוטף, השירות לתושב, תהליכים פנים ארגוניים והעצמה של עובדים, שזה חלק שאני באופן אישי אוהבת ומשקיעה בו הרבה. אני בהחלט מגדירה את עצמי כמנהלת ששמה לנגד עיניה את רווחת העובדים, ומאמינה שארגון מצליח כאשר הוא מתייחס בהוגנות לעובדים שלו ומסוגל לעזור להם גם בשעת משבר".
את הגישה הזו היא אימצה מתפקידה הקודם כמנכ"לית מנהל קהילתי גילה. "זה מקום שאני חייבת לו הרבה", היא אומרת. "עבדתי שם 25 שנים. התחלתי כמנהלנית וטיפסתי במעלה הדרגות עד לתפקיד המנכ"לית. הרגשתי שהמקום מעצים ומפתח אותי, כארגון שרואה את העובדים שלו ודואג להם ואני ממשיכה להוביל את הגישה הזו גם כיום".
עם אילו אתגרים את מתמודדת במסגרת תפקידך?
"אחד האתגרים שעמדו בפניי עם כניסתי לתפקיד היה שיפור עבודת המועצה מול 22 היישובים בתחומה. התחלנו להטמיע תהליכים לשיתוף הציבור בתוכניות העבודה ושינוי תהליכי חשיבה ותפיסה, מה שהניב תוצרים נהדרים ומבורכים. אתגר נוסף שעמד מולי עם כניסתי לתפקיד היה שיפור ושדרוג תחום הדיגיטל במועצה. גם פה מדובר בשינוי התפיסה. היה צורך לעשות טרנספורמציה דיגיטלית שהמשמעות שלה היא שינוי אופן החשיבה וצורת העבודה, והיום אפשר להגיד שהתהליך זה יצר שיפור והתייעלות של תהליכים בארגון ובעיקר שיפור בחוויית השירות ללקוח".
התנהלות במצבי חירום
עם פרוץ המגפה נאלצה שטרית להתמודד עם ניהול מערכת במצב חירום ואי ודאות. "המציאות המשתנה מיום ליום דרשה מאיתנו גמישות מחשבתית כדי להתנהל בשגרה החדשה, וכעת, שנתיים אחרי, אני בהחלט יכולה לומר שהקורונה דווקא עשתה לנו טוב במובן הארגוני.
"לאור הנסיבות, הסגרים והמאבק הבלתי פוסק בהתפשטות המגפה, אפשרנו הרבה גמישות לעובדים, מה שיצר אינספור רעיונות יצירתיים ויוזמות מיוחדות מצד העובדים וזו הייתה חוויה ארגונית מאוד טובה".
גם בכל הנוגע להתנהלות במצבי חירום, מעידה שטרית כי הניסיון הרב שצברה כמנהלת בגזרה רוויית אירועים ביטחוניים, סייע לה מאוד גם בהתנהלות במשבר הקורונה. "ניהלתי לא מעט אירועים קשים, בעיקר בשנתיים הקשות של האינתיפאדה, כך שיכולתי לנצל את הידע והניסיון שרכשתי בנסיבות קשות ולא נעימות".
החיבור להגדרה אשת חיל
שטרית בת ה-62 מתגוררת עם בעלה, שלושת ילדיה ושלושה נכדים ביישוב הר גילה. "אני מסורתית, בעלי דתי ואנחנו מתגוררים ביישוב חילוני וזה די משקף את האוכלוסייה המגוונת של הישובים בתחום המועצה".
על אף היותה אישה בתפקיד בכיר, שטרית מתקשה להתחבר למושג פמיניזם. "אף פעם לא הצלחתי להגדיר את עצמי כפמיניסטית ורק לאחרונה הבנתי למה. זה קרה במהלך סיור בארה"ב בפגישה עם השופטת החרדית הראשונה במדינת ניו יורק, רחל (רוחי) פרייר. במשך כל השנים לא ידעתי איך להגדיר את עצמי, וכששמעתי את האישה המרשימה הזו אומרת על עצמה כי היא אינה פמיניסטית אלא אשת חיל, פתאום כל האסימונים נפלו והבנתי שגם אני מתחברת הרבה יותר למונח 'אשת חיל'".
"זה מתבטא בכך שאני קמה כל בוקר בחמש ומעמידה סירים כדי להכין ארוחת צהרים חמה לילדים שהיום כבר גדולים, אבל זה לא משנה, זה משהו בראש, להשקיט את המצפון ולדעת שאם אחזור מאוחר מהעבודה, אני רגועה כשיש אוכל מוכן והם לא צריכים לאכול כריך".
תפיסת עולם
"אני מאמינה שארגון מצליח מתייחס בהוגנות לעובדים ונמצא שם בשבילם גם בשעת משבר".
בשיתוף המועצה האזורית גוש עציון
