בימים בהם תעשיית ההייטק הישראלית עושה כותרות ואנו שומעים על עוד הנפקה ועוד צמיחה מטאורית של סטארטפים, אי אפשר שלא להתייחס למקומן ומיקומן של נשים בתעשייה וכמובן לתרומתן להצלחות הללו.
רק בחודש מאי 2021 שמענו על גיוסי הון של עשרה סטארטפים שהוקמו על ידי נשים שותפות או מייסדות בגיוס כולל של כ-565 מיליון דולר, שליש מסך הגיוסים של חודש זה.
נשמע מבטיח ומאוד מעודד אך עדיין אנחנו רחוקים מהאידיליה, נשים מהוות כמעט מחצית מכוח העבודה העולמי, אך מחזיקות רק ב-25% מכלל המשרות בתעשיית ההייטק.
אז במי זה תלוי והאם ישנם חסמים? האם החברה מאפשרת ומעודדת השתלבותן של נשים בהייטק? והאם למקצועות ניהוליים?
הדרכים להשתלב בתעשיית ההייטק הן רבות ומגוונות ולא מתחילות ונגמרות בלימוד מקצועות טכנולוגיים, כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר. ניתן להשתלב ולהגיע למשרות בכירות בהייטק דרך מגוון תפקידים כגון מכירות, HR, שיווק, פיתוח, פיתוח עסקי ועוד, מה שמהווה הזדמנות מצויינת עבור נשים להיכנס ולצמוח בהייטק, גם אם אינן מגיעות מרקע טכנולוגי.
אפשר להצביע על כך שמודלי ההצלחה של חברות הסטראטאפ וחלום האקזיט הישראלי, בנוסף ליוזמות של ארגונים ותאגידים בינ"ל שהחלו במיזמים כמו She Codes ו-Girls in Tech, עודדו השתלבות נשים בהייטק ובתפקידים שנחשבו עד לאחרונה ל"גבריים". בד בבד, השיח הציבורי והתקשורתי הגובר על פערי השכר, מיעוט נשים בתפקידים בכירים ואף קמפיינים תקשורתיים כמו #MeToo, הביאו לגל התעוררות של מיליוני נשים בעולם להגיד "לא עוד" לניצול ואפליה מגדרית.
ניכר כי העשור הנוכחי מסמל שינוי תפיסתי עמוק בתחושת המסוגלות של נשים לשבור את תקרת הזכוכית. כדי להבטיח שינוי נוסף גם בהמשך יש לשים את המאמצים והמשאבים בחינוך דור העתיד שכן, זהו המפתח לשינוי שורשי בקידום שוויון מגדרי ובסלילת דרכן של נערות ונשים להצלחה במקצועות ריאליים וטכנולוגיים.
החשיפה המוקדמת והיכולת להנחיל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מגיל צעיר היא קריטית להשתלבות נשים במקצועות שיביאו לצמיחה ולהגדלת הפריון של המשק. כאן נכנסת האחריות שלנו כחברה וכנשים, אם זה בחינוך הילדות שלנו כאמהות – למסוגלות, עצמאות, פתיחות ויצירתיות, אם זה במערכת החינוך ואם כמעסיקים ומעסיקות בחברות הייטק.
כך לדוג' באינקרדבילד, מתוך תפיסה של חינוך דור העתיד ללא הבדלי דת ומגדר, אנחנו לוקחים חלק בתוכניות כמו technovation שמביאה חינוך טכנולוגי לכפרי נער, וגם פותחים סניף פיתוח בדלית אל כרמל בתכנית לוטוס שמאפשרת לנשים דרוזיות להתערות בקהילת ההיי טק.
לצד ההשקעה והמאמץ בחינוך דור העתיד, יש חשיבות למודלינג נשי אם זה בכח האדם ואם בשפה שמקבלת ביטוי פחות טכני וטכנולוגי. למעשה, נוכחות גבוהה של נשים במקצועות מגוונים בתעשיית ההייטק לצד המודעות לשוויון מגדרי, תאפשר מתן הזדמנויות ולקידומן של עוד ועוד נשים. בחברת אינקרדיבילד לדוגמא הנוכחות הנשית באה לידי ביטוי במגוון תפקידים משמעותיים בחברה ובדגש על רוב של הנהלה נשית 70% וזה מתוך הרצון והאמונה לייצר "role models" של נשים בתפקידי טק בכל מה שאנחנו עושים.
לצד הדוגמה האישית, ההחלטות הניהוליות והשאיפה לשוויון מגדרי, כל אותן נשים הגיעו לאן שהגיעו בזכות המקצועיות, המסוגלות וסל האיכויות והערכים שלהן ולא בשל היותן נשים.
אחרי למעלה משני עשורים בתעשיית ההייטק, אני יכולה להעיד שנעשתה דרך משמעותית – הן בכניסתן של נשים לתעשייה והן במסלול המקצועי שלהן. על אף שהמספרים אינם מספקים, הנוכחות הנשית בהייטק מורגשת ותורמת רבות להצלחות עליהם אנו שומעים יום יום.
תחום ההייטק הוא עולם מרתק שכולל בתוכו דינמיות, חדשנות פיתוחים ועניין רב, ומאפשר מתן הזדמנויות חדשות ומשמעותיות לדור העתיד ולתעשייה כולה. אנו חיים בעולם של בחירה חופשית והיכולת שלנו להגיע לאן שנרצה תלויה אך ורק בנו יחד עם זאת we can’t be what we can’t see.
רק דוגמה אישית, מודלינג וסיפורי הצלחה יעזרו להגיע לשוויון, ולגרום לכך שהשיח כולו יתייתר ממונחי מגדר. נשים הן מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי וקידומן במקצועות ההייטק והטכנולוגיה הוא למעשה קידום של המשק כולו.
תמי מזאל שחר היא מנכ"לית חברת Incredibuild
