לפני כעשור ערכנו לראשונה כנס בנושא גיוון והכללה במסגרת הפורום הישראלי לגיוון שציונות 2000 היא ממייסדיו. אז עוד קראנו לזה "גיוון בתעסוקה" וכנראה שא.נשים הגיעו עם ציפיות מגוונות לגבי תוכן הכנס. במהלך הכנס ניגשה אליי מנהלת רווחה באחת החברות ושאלה אותי מה הקשר בין הנושאים שאנו מדברים עליהם לבין גיוון בתעסוקה? כששאלתי אותה למה ציפתה, היא השיבה: "חשבתי שתעסקו בנושא כיצד מגוונים לעובדים את שגרת העבודה".
מאז עברו כאמור שנים רבות של פיתוח התחום ואני מאמינה שמעטים הם/ן הא.נשים שלא יודעים היום למה מתכוונים כשכותבים או מדברים על גיוון והכללה.
לייצר רציונל עסקי וחברתי
אחד מהאתגרים המשמעותיים הוא פיתוח פרופסיה של מנהלות ומנהלי גיוון והכללה. כפרופסיה חדשה יחסית בעולם כולו ובוודאי בישראל, אנו ניזונים בעיקר ממודלים שפותחו בעולם, בדגש על ארצות הברית. המודלים הללו חכמים ויפים, אולם לא מתאימים תמיד לצרכי החברה הישראלית ושוק העבודה הישראלי.
בדיוק לשם כך הוקם הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, במסגרתו יצא לדרך קורס ניהול גיוון והכללה, שבימים אלו הסתיים המחזור ה-11 שלו - הפעם של רשות החברות הממשלתיות. המדובר בקבוצת חברות מהמובילות במשק שבכל אחת מהן מונה.תה מנהל.ת גיוון והכללה שהוגדרו להם יעדים ברורים שעל השגתם הם אמונים.
כדי להוציא תוכנית לניהול גיוון והכללה מהכח אל הפועל נדרש.ת מנהל.ת הגיוון לייצר רציונל עסקי וחברתי (למה זה כדאי לנו עסקית? למה זה נכון וראוי חברתית?), להגדיר היכן הארגון מתחיל את הדרך - אילו תשתיות לניהול גיוון קיימות בו? באיזו מידה המנהלות והעובדים בארגון חווים את האקלים הארגוני כמכליל? איך הארגון מאפשר השתלבות מיטבית, תחושת שייכות, אפשרויות התפתחות וקידום לכלל עובדיו ועובדותיו? כיצד לנהל ממשקי עבודה רבים ומגוונים, פנים וחוץ ארגוניים? ובהמשך לתכנן תוכנית עבודה שכוללת בנייה והטמעה של התשתיות, הכלים והפעולות הארגוניות הנדרשות לשילוב מיטבי של עובדים מכלל האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית.
הכשרה לגיוון והכללה
הקורס הוא הזדמנות להנכיח, ללמד ולפתח את הפרופסיה של ניהול גיוון והכללה. המדובר בפרופסיה הדורשת מחד תאוריות ומודלים בינלאומיים, ומאידך התאמות לאוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית על המגוון, המורכבות והמתחים המאפיינים אותה, וכן גם רגישות ופתיחות מרביים לאקלים הארגוני האופייני לחברות ישראליות, היכרות מצוינת עם האוכלוסיות, היכרות והבנה של שוק העבודה הישראלי, הדמוגרפיה התעסוקתית בישראל ופיתוח כלים להנעת שינוי בארגון.
הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה - שיתוף פעולה בין הממשלה, המגזר השלישי והמגזר העסקי - הכשיר מספר רב של מנהלות.י גיוון והכללה שיישאו את האתגר החברתי-כלכלי העצום הזה ויקדמו אותו. כיום פועלים בעשרות חברות מובילות במשק הישראלי כ-150 בוגרות ובוגרי קורס ניהול הגיוון וההכללה.
בוגרים אלו נדרשים לאתגרים רבים, החל מניהול לוח השנה המגוון של הארגון - אילו מועדים וחגים מציינים וכיצד? באיזה אופן נכון לנווט בין יום הזיכרון, יום העצמאות ועיד אל פיטר שחלו השנה באותו זמן? כיצד להכשיר מנהלות ומנהלים למיון וגיוס מכלילים? כיצד מנהלים צוות המורכב מעובדות שתפיסות עולמן והרקע ממנו הן מגיעות שונים וכולן נדרשות לפעול כצוות ולהוציא לפועל פרויקט בזמן קצר? ועוד ועוד.
שרון רטני ברעם, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת CBC ישראל, היא בוגרת המחזור הראשון של הקורס וחברת דירקטוריון הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה. לדבריה הקורס העניק לה כלים ובעיקר ידע שסייעו לה להעמיק ולהתמקצע בעולמות הגיוון וההכללה. "הקורס הוא פלטפורמה מצוינת להכשיר את אנשי משאבי אנוש ומנהלים בארגונים לעסוק בגיוון ולבנות תוכנית עבודה בהנחיה וליווי צמוד ומקצועי, זאת לצד יצירת קהילה מקצועית מובילה המאפשרת שיתוף ידע, תמיכה וסיעור מוחות באתגרים ובהזדמנויות", היא אומרת.
הפורום הישראלי לגיוון בכלל וקורס מנהלי גיוון בפרט פועלים להכשרת לבבות ויכולות של דור מנהלות ומנהלי גיוון והכללה שכל אחת ואחד מהם משמשים כפורצי, מכשירי ומורי דרך ולא פחות מכך כשגרירים בעשרות ארגונים ברחבי הארץ. העוסקים בגיוון והכללה פועלים, כל אחד בדרכו, על מנת שכל ארגון יהיה בבואה של החברה הישראלית כולה ושהארגונים המעסיקים, יתפקדו יחד בצורה מיטבית, אפקטיבית והרמונית במטרה לבנות כאן חברה צודקת ושוויונית יותר.
היעד: תעסוקה והעסקה מגוונת
הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה פועל במסגרת מיזם משותף של ארגון "בעצמי" ומינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, במשרד הכלכלה והתעשייה.
הפורום הוא קואליציה תלת מגזרית של כמאה חברות מהמגזר העסקי, ארגונים השייכים למגזר השלישי ונציגי המגזר הציבורי. מטרתו היא ליישם ולקדם תעסוקה והעסקה מגוונת ומכלילה בישראל, להעלות את המודעות ליתרונות הגיוון ולפתח כלים מקצועיים על סמך ידע וניסיון מהארץ ומהעולם.
הכותבת היא מנהלת תחום "עסקים למען הקהילה" בציונות 2000 וחברה בצוות פיתוח והנחיית הקורסים
