חיפוש

רשלנות רפואית

עו"ד רשאד סלים: מה צריך לדעת על פיצויים בתביעות רשלנות רפואית?

עו"ד רשאד סלים, העומד בראש משרד רשאד סלים חברת עורכי דין, מסביר איך מתמודדים עם חישוב פיצויים בתביעת רשלנות רפואית במקרים של כושר השתכרות נמוך

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
277706
277706
עו"ד רשאד סלים
עו"ד רשאד סלים
בשיתוף עו"ד רשאד סלים
תוכן שיווקי

האם החוק קובע תקרה לגובה הפיצויים בגין רשלנות רפואית?

לא, אין בחוק תקרה קבועה לפיצויים בתביעות רשלנות רפואית. סכומי הפיצויים יכולים להתחיל באלפי שקלים ולהגיע עד למיליוני שקלים, ולעתים אף מעבר לכך. גובה הפיצויים נקבע לפי שורה של פרמטרים, בהם גיל הנפגע, שיעור הנכות, היקף הנזק הרפואי והתפקודי, וכן גובה השכר לפני האירוע והפוטנציאל העתידי להשתכרות. בנוסף, נלקחים בחשבון גם השלכות נזק נוספות כמו כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.

האם זה קריטריון קשיח?

לא בהכרח. כאשר מדובר בהליך שמסתיים בפשרה - ולא בפסק דין - יש גמישות רבה יותר באופן חישוב הפיצויים. אדגים באמצעות מקרה שבו ייצגתי משפחה של אדם שנפטר בעקבות רשלנות רפואית. אותו האדם לא עבד בשנתיים שקדמו לפטירתו. למרות זאת, במהלך ההליך הוכחתי את הרשלנות באמצעות חוות דעת רפואיות ועדויות, וכן הצגתי אינדיקציות לכך שהכנסתו בפועל עמדה על כ-10,000 שקל בחודש - גם ללא תלושי שכר מסודרים. ברגע שהמוסד הרפואי הבין כי קיים סיכון ממשי לפסק דין לרעתו, הוא העדיף להגיע להסדר פשרה, שבמסגרתו הצלחנו להשיג למשפחה פיצויים בסך של יותר מ-3 מיליון שקלים.

במקרה אחר ייצגתי צעיר שהתמודד עם התמכרות לסמים, שבעקבות טיפול רשלני איבד את רגלו. לכאורה, מדובר באדם שמעולם לא השתלב בשוק העבודה ולכן אין בסיס לחישוב אובדן השתכרות. עם זאת, הראינו כי הוא נמצא בתהליך שיקום, מעביר הרצאות בעמותות ואף מוכר על ידי הביטוח הלאומי עם זכויות לנכות כללית וניידות. בהתאם לכך, הוערך כי יקבל בעתיד כ-3 מיליון שקלים מהביטוח הלאומי. מעבר לכך, דרשנו מבית החולים פיצוי נוסף של 1.5 מיליון שקלים - דרישה שהתקבלה במסגרת פשרה, בין היתר בשל הרצון של המוסד הרפואי להימנע מהליך משפטי מלא.

האם, מניסיונך, המוסדות הרפואיים מעוניינים לרוב בפשרות?

בהחלט כן. למוסדות רפואיים ולרופאים יש אינטרס מובהק, ברור ומובן להימנע ככל יכולתם מפסקי דין הקובעים רשלנות, הן בשל הפגיעה האפשרית במוניטין שלהם והן בשל ההשלכות המשפטיות והכלכליות שכרוכות בכך. מהסיבה הזאת, במקרים רבים – במיוחד כאשר קיימות ראיות חזקות – המוסדות הרפואיים יעדיפו להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

מניסיוני, כאשר התיק מנוהל נכון ומגובה בחוות דעת מקצועיות, פשרה יכולה להוביל לפיצוי משמעותי ואף גבוה יותר מזה שהיה נפסק לאחר ניהול הליך מלא.

הכותב עומד בראש משרד רשאד סלים חברת עורכי דין - אחד מהבולטים בתחום נזקי הגוף ורשלנות רפואית.

עו"ד רשאד סלים
למעבר לאתר >>

בשיתוף עו"ד רשאד סלים

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    שמואל דונרשטיין. "כיום יש בישראל יותר מנופים משהיו בדובאי בשנות ה–90"

    מדלת אחת ל-13 מפעלים: "יצאתי לפנסיה, ואז הציעו שאקנה חברה חדלת פירעון"

    שלומית צור
    מימין למעלה ובכיוון השעון: אביב בר יוסף, משה חזן, יעל אילמר ודניאל ארגו

    לא רק סיפור על כרטיס בכיוון אחד: הרופאים, ההייטקיסטים והחוקרים שעזבו

    סיון קלינגבייל
    בטריה רכב חשמלי ביד

    המרוץ החדש של המכוניות החשמליות: הספק המנוע כבר לא חשוב, יש נתון חדש

    דניאל שמיל
    שכונת נופי בן שמן בלוד

    "מכרתי דירות בהמון שכונות חדשות. כזה דבר לא ראיתי, שום דבר לא עובד"

    סימי ספולטר
    עופר מושקוביץ (פושקו)

    מאחורי הטרגדיה בקיבוץ מתחבא סוד על הבעיה הטכנולוגית של צה"ל

    חגי עמית
    הקונדיטוריה של מיקי שמו

    רק מאפיות לחם: תביעה של עובדת נגד קונדיטוריה שמו הביאה לפסיקה תקדימית