ארגון מל"י פועל למען ילדים בסיכון, בעזרת מודל חינוכי-טיפולי-משפחתי. צחית ועידו יורמן, זוג הורי הבית (מתוך 15) בכפר הילדים מל"י כרמיאל, מסבירים מה תפקידם במסגרת המודל של הארגון.
מהו תפקיד הורי בית?
כפרי הילדים של ארגון מל"י, הפועל למען ילדים הזקוקים להשמה חוץ ביתית, מבוססים על המודל החינוכי-משפחתי. במסגרת זו 12-10 ילדים בגילים שונים גדלים בבית עם "הורי בית" וילדיהם, ועוברים חוויה מתקנת של גדילה והתפתחות במסגרת הקרובה ביותר למשפחה. אנחנו מגדלים 12 ילדים, לצד ילדינו הביולוגיים, דואגים להצלחתם בלימודים, מתווכים להם את העולם, מחזקים אותם ומטפחים את הקשר שלהם עם ההורים הביולוגיים.
איך נראית השגרה שלכם?
השכמה מוקדמת, הכנת ארוחת בוקר וסנדוויצ'ים ושליחת הילדים לבתי הספר. הילדים חוזרים לארוחת צהריים משפחתית שאנו מקבלים מהמטבח המרכזי בכפר, ואחריה אנחנו עוזרים להם בהכנת שיעורי בית, לוקחים אותם לחוגים, לטיפולים רגשיים ולשיעורי עזר. בערב אוכלים ביחד, משוחחים, משחקים והולכים לישון.
מהם האתגרים המרכזיים?
ההורים הביולוגיים לרוב כועסים על כך שהרווחה לקחה להם את הילד, ומשליכים את הכעס הזה עלינו. עם הזמן, ככל שהם מכירים אותנו ורואים כיצד הילד פורח, הכעס נרגע. אך הם נאלצים להתמודד עם כך שהילד שלהם מתקדם בלעדיהם. אנחנו מבהירים להם שאנחנו שותפים לגידול ילדיהם ולא מחליפים אותם. מול הילדים האתגר הוא לתווך ברגישות את מקומנו.
איזה רגעים מרגשים חוויתם כהורי בית?
כשילד מסיים י"ב, ואנו מבינים שלקחנו חלק משמעותי בשינוי גורלו, או כשבוגרי הכפר מתקשרים לשתף בשמחה או לבקש עצה.
איך התפקיד משפיע על חייכם האישיים?
התפקיד מחזק אותנו כמשפחה. למדנו לתפקד במצבי לחץ, להסתכל על הצדדים החיוביים, לשלוט בכעסים ולהיות בחמלה כלפי הסביבה וכלפי עצמנו. נעשינו רגישים ואכפתיים יותר. למדנו להקשיב גם למה שלא נאמר. ילדינו הביולוגיים גדלים לתוך כל זה, וזה הופך אותם לאנשים טובים יותר.
הכותבים הם הורי בית בכפר הילדים מל"י כרמיאל.
בשיתוף מל"י
