בישראל של שנת 2023, יותר ויותר ישראלים מנהלים חיים משותפים ללא טקס נישואים רשמי. אלא שזוגות רבים אינם מודעים למלוא המורכבות הכרוכה במעמד ידועים בציבור. "במדינת ישראל, ידועים בציבור מוגדרים כבני זוג שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף – מבלי שנישאו", מסביר עו"ד נרקיס לביא. לדבריו, אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב ידועים בציבור היא חוסר היכרות עם מעמדם המשפטי: "הרבה זוגות נתפסים לכל מני הגדרות ומשוכנעים שלא בצדק שהם אינם נחשבים ידועים בציבור".
עו"ד לביא, שמוביל חברת עורכי דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, אומר כי החוק במדינת ישראל לא מציג הגדרה ברורה באשר למעמד הידועים בציבור. "החוק לא מגדיר מי הוא ידוע בציבור – כאשר ההגדרות והמבחנים לשאלה מי הם ידועים בציבור נקבעו במרוצת השנים בפסקי דין של בתי המשפט. כאשר המבחנים הללו מתקיימים, בית המשפט יקבע האם בני זוג מסוימים הם ידועים בציבור או לא".


אותם מבחנים שנקבעו בפסיקה עוסקים באופי החיים המשותפים ומשק הבית המשותף של בני הזוג. "בכל מצב שבו בית המשפט נדרש לבחון האם בני זוג הם ידועים בציבור – הוא בוחן את המקרה לגופו", הוא אומר. "לכן, יש מנעד רחב של החלטות שיפוטיות שהוא לא חד משמעי – וממש לא ברור".
לדברי עו"ד לביא, ישנה חשיבות גדולה מאוד להיכרות עם מעמד הידועים בציבור – ולהיערכות מקדימה של בני הזוג כדי להבטיח את מעמדם. "בדומה לזוגות נשואים, ידועים בציבור נהנים מזכויות כמו רכוש משותף או זכויות פנסיוניות. כל זוג ידועים בציבור יכולים להגיש תביעה לחלוקת משאבים ואיזון בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג – בדיוק כמו זוגות נשואים".
"סוגיית איזון המשאבים יכולה לעלות גם במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג", הוא מדגיש. "כלומר, עשויה לעלות שאלה במקרה שבו נפטר אחד מבני הזוג הידועים בציבור: האם בן הזוג השני יירש אותו? פטירה זהו מצב ודאי: או שבני זוג נפרדים – או שאחד מהם נפטר. לכן חשוב מאוד להיערך מראש לתרחישים הללו".
כאמור, הפסיקה במדינת ישראל אינה קבועה – ושופטים שונים נבדלים אחד מהשני בפרשנותם ובפסיקתם בכל הנוגע למעמד הידועים בציבור. "שופט פלוני פוסק שבני זוג בנסיבות מסוימות הם ידועים בציבור – ושופט אלמוני יקבע באותן נסיבות שהם אינם ידועים בציבור", אומר עו"ד לביא. "למשל, בית המשפט קבע בעבר כי בני זוג שלא קיימו מעולם יחסי אישות הם ידועים בציבור. במקום אחר, נקבע לגבי זוג שחיו ביחד במשך שלושים שנה שהם לא ידועים בציבור. השונות בין פסקי הדין היא עד כדי כך קיצונית. מכל הסיבות הללו – מומלץ לערוך מבעוד מועד הסכמי ממון ולערוך צוואות. בעזרת היערכות מקדימה ניתן למנוע את עוגמת הנפש ואת הסכסוכים שעלולים להתגלע במקרה של פירוק הזוגיות או פטירה".
"ללא הסכם ממון – הצוואה מוגבלת"
חוק הירושה קובע כי בעת פטירה של אחד מבני הזוג הידועים בציבור – בן הזוג השני יורש את רכושו. "המבחנים לצורך ירושה הם קלים יותר בהשוואה למבחנים במקרה של פירוד. כאשר בני זוג נפרדים, קיימים מבחנים שקובעים האם יהיה איזון משאבים בין בני הזוג. כאשר מדובר בירושה, המבחנים הללו מקלים יותר".
בעבר ייצג עו"ד לביא לקוחה שאביה נפטר – אחרי שניהל מערכת יחסים עם בת זוג במשך מספר חודשים. "אביה של הלקוחה לא ערך צוואה ולכן בת הזוג ירשה מחצית מנכסיו", הוא מספר. "הבת ירשה רק רבע מרכושה של האם – מה שממחיש עוד יותר את החשיבות הרבה של עריכת הסכמי הממון והצוואות".
עוד מוסיף עו"ד לביא כי החשיבות של מעמד הידועים בציבור גוברת במיוחד בתקופה הנוכחית – שבה ישראלים רבים בוחרים לנהל זוגיות ארוכת טווח ללא נישואים. "החוק שמסדיר את יחסי הממון בין בני זוג לא מבחין בין נשואים לידועים בציבור. היום יש המון בני זוג שלא נישאים כדת משה וישראל: אלו יכולים להיות בני זוג מאותו המין, בני זוג מדתות שונות, כהן וגרושה – וגם אנשים שבחרו מסיבות שונות להינשא בנישואין אזרחיים", לדבריו.
"כאשר עורכים הסכם ממון – מומלץ לערוך אותו בצורה הוגנת שתגן על שני הצדדים ותצפה ככל הניתן פני עתיד", הוא מוסיף. "את הסכם הממון יש לאשר בבית המשפט על מנת להעניק לו תוקף של פסק דין. מעבר לכך, הסכמי ממון מומלץ לערוך אצל עורכי דין המתמחים בדיני משפחה – משום שקיימות סוגיות רבות שעשויות להשפיע על עתידם של בני הזוג וילדיהם. חשוב לזכור כי הסכם ממון תקף רק במקרה של פירוד – ואילו צוואה תקפה רק במקרה של פטירה. כלומר, כאשר לא קיים הסכם ממון – זה יכול להגביל את כוחו של מנסח הצוואה. במצבים כאלו המצווה יכול לצוות רק חצי מרכושו – שכן המחצית השנייה שייכת לבן הזוג השני מכח חוק יחסי ממון. כתוצאה מכך, מומלץ מאוד לערוך גם צוואה וגם הסכם ממון. כך ניתן יהיה למנוע מצבים מסובכים בעתיד – ולאפשר לבני הזוג לתכנן את עתידם בצורה הנכונה עבורם".
כך למשל, לאחרונה טיפל עו"ד נרקיס לביא במקרה של בני זוג שהתגוררו במשותף תחת קורת גג אחת במשך 28 שנים. "הדירה שבה התגוררו בני הזוג הייתה רשומה על שם האישה בלבד ונרכשה בטרם הכירו הצדדים", הוא מספר. "לפני שחלתה ונפטרה, היא ערכה צוואה שבה הורישה את כל רכושה לאחיה. כאשר אחיה של האישה הגיש בקשה לצו קיום הצוואה, בן הזוג הגיש התנגדות באמצעות עו"ד לביא. הוא טען שאפילו שהדירה רשומה על שם בת הזוג לפני שהכירו, מכח חייהם המשותפים ומכיוון שלא נחתם הסכם ממון – היא הייתה יכולה לצוות רק חצי מהדירה משום שהחצי השני שייך לבן הזוג שנותר בחיים מכח הלכת השיתוף הספציפי בנכס.
"התיק הזה התנהל בבית המשפט לענייני משפחה – שפסק לבסוף כי האישה לא הייתה יכולה לצוות יותר מאשר יש לה", מסכם עו"ד לביא. "כלומר, למרות שהדירה רשומה על שמה – זה לא אומר שהיא שייכת לה. בסופו של דבר בן הזוג קיבל מחצית מהדירה. מקרים מסוג זה ניתן היה למנוע אלמלא ערכו בני הזוג הסכם ממון".
עו"ד נרקיס לביא
טלפון: 04-8581441
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד נרקיס לביא




