עו"ד שגיב גרטלר מציינת כי בשבועות הראשונים עם פרוץ המלחמה "שרר בלגן מוחלט". "מלחמת חרבות ברזל היא אירוע חריג, שגם במדינה כמו שלנו, יצרה מונחים שלא הכרנו עד היום. פתאום יש עובדים, שהם לא רק משרתי מילואים, או נדרשים להישאר בבית עם הילדים בגלל הוראה של פיקוד העורף, יש לנו עובדים שמפונים מבתיהם, מפעלים שפונו, יש חטופים, משפחות חטופים, כמות אנשי המילואים ובכלל כמות האנשים שנפגעו חריגה הרבה יותר ממה שאנו מכירים, וכל זה כמובן משפיע על שוק העבודה", היא מסבירה.
היא מוספיה כי מעסיקים מצאו את עצמם בסיטואציה חסרת תקדים. מצד אחד, הם רוצים לשמור על העובדים שלהם. מצד שני, המסגרות קרסו, הכנסות צנחו, וסניפים שלמים נסגרו. לדברי עו"ד שגיב גרטלר, רבים ממנגנוני ההגנה שהיו קיימים בחוק לא היו מותאמים למציאות החדשה. כך נוצר צורך בהסדרה חדשה של תשלום שכר לעובדים שנעדרו בעל כורחם, חובת שימור משרות לעובדים מפונים, והתאמות למערכת החינוך ולעובדי הוראה.
היא מפרטת על ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במהלך המלחמה. אלה כללו מנגנון שיפוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו בשל הוראות פיקוד העורף. הסדרים אלה, שהחלו במגזר הציבורי, הורחבו בהמשך לרוב המשק.
אחד מהנושאים המורכבים ביותר הוא ההגנה על אנשי מילואים. לדבריה, ההגנות שהיו קיימות לפני המלחמה כבר לא הספיקו, השירותים הממושכים דרשו מנגנון חדש והוא אכן נוצר.
עו"ד שגיב גרטלר מסבירה כי הוועדות המוסמכות לאישור פיטורי משרתים במילואים נוקטות מדיניות נוקשה. הן רואות את עצמן כמגינות על המשרתים ועל משפחותיהם, ולכן אינן ששות לאשר פיטורים גם כאשר העובד בעצמו מעוניין לעזוב.
עם זאת, היא מציינת שיש מקרים מורכבים: עסקים שקרסו, מקומות עבודה שנסגרו לחלוטין, או מצבים שבהם יש צורך לגייס עובד חלופי לתפקיד שלא יכול להישאר ריק. "מתחילים לצוץ כל מיני הסדרים ותשובות לסיטואציות המיוחדות האלה. היינו מצפים שאחרי תקופה כל כך ארוכה, כבר יהיה איזה פרוטוקול, איזה מנגנון, אבל אין", היא אומרת.
לדבריה, בהיעדר פרוטוקול, מגיעים גם המעסיקים וגם המועסקים אל משרדה והיא נאלצת למצוא להם פתרונות. "אנחנו מנסים להקיש מכל מיני הסדרים שהיו בעבר, חלקם מוסדרים בחקיקה, כמו ההגנה על אנשי מילואים או איסור פיטורים בסיטואציות מסוימות", היא אומרת ומציינת כי תפקידה של מערכת המשפט הוא ליצור איזון בין זכויות העובדים ובין מציאות כלכלית קשה. היא והמשרד שלה מנחים מעסיקים ועובדים כיצד לפעול בתקופה רגישה זו, ועוקבים אחרי עשרות החלטות ועדה כדי לנתח את המגמות ולכוון בהתאם.
כמו כן, מתייחסת עו"ד שגיב גרטלר למערך ההגנות על אנשי המילואים ומסבירה כי עוד לפני פרוץ המלחמה, החוק בישראל העניק הגנה ברורה מפני פיטורים, אך המלחמה הנוכחית יצרה מציאות מורכבת בהרבה, המביאה עמה תקופות שירות מילואים ארוכות במיוחד. לכן, לנוכח הנסיבות, הורחבו ההגנות על משרתי המילואים.
המשמעות היא, שכל מעסיק המבקש לשחרר עובד הנמצא בשירות מילואים, או צפוי לצאת אליו בתקופה המוגנת, חייב להגיש בקשה להיתר פיטורים. הוועדות הבוחנות את הבקשות נדרשות להתמודד עם מקרים מורכבים, בהם עובדים שזומנו לשימוע לפני פרוץ המלחמה, עסקים שקרסו וחוסר יכולת אמיתית להחזיר עובדים למקום עבודה שאינו פעיל. מדיניות הוועדות נוטה לשמור על זכויות אנשי המילואים גם כאשר שתי הצדדים מסכימים לסיום העסקה, מתוך תפיסה שתפקוד לקוי של עובד אינו מהווה עילה חריגה לפיטורים בתקופה זו.
מעבר לאנשי המילואים עצמם, הורחבו גם זכויות בני משפחותיהם, ואם בעבר, בן או בת זוג יכלו לקצר את יום העבודה, כל עוד עבדו במשרה מלאה אצל מעסיק אחד, כעת ההסדר גמיש יותר. "היום כבר מאפשרים את קיצור יום העבודה, גם אם אני עובד במשרה חלקית אצל כמה מעסיקים שונים שמצטברות ביחד למשרה מלאה", היא מסבירה. "בנוסף, הוגדרה זכות לימי היעדרות נוספים, בין 2-8 ימי היעדרות נוספים תחת הצהרה שאני נדרש לזה בגלל ההיעדרות של בן הזוג שלי".
עו"ד שגיב גרטלר מדגישה כי בתקופת שירות המילואים של העובד, המעסיק עדיין נושא בעלויות משמעותיות, ובהן הזכויות הסוציאליות ובמיוחד הביטוח הפנסיוני. לדבריה, לחלק מהמעסיקים זה נטל כבד.
לצד זאת, היא מצביעה על העובדה שישנם עובדים המבינים את הקושי שבו מצוי המעסיק ומוכנים להיענות ברוח טובה. "הם רואים לנגד עיניהם מעסיק שהם עבדו אצלו לא מעט זמן, רואים את הקושי הכלכלי של המעסיק ומוכנים ללכת מתוך איזושהי מחשבה שהכדור עגול, הם יעזרו היום למעסיק והמקום ישמר להם", מסכמת עו"ד שגיב גרטלר.
בשיתוף עו"ד רעות שגיב גרטלר
