"תכנון אורבני ואדריכלות נוף הם שני דברים שאין להפרידם"

האדריכלית הגר צור ואדריכל נוף שחר צור יוצקים בסצנת התכנון האורבני בישראל מודלים אירופאיים לעיצוב עירוני איכותי המדגיש את האטרקטיביות של המרחב הפתוח ומשלב גם תשתיות ירוקות. בראיון הם מספרים כיצד ניתן באמצעות תכנון קוהרנטי המשלב, אדריכלות נוף ועיצוב עירוני ליצור טבע במרחב הבנוי, לריכוך המראה הנוקשה, ואילו עקרונות חשוב ליישם בתכנון שיענה על כלל הצרכים של משתמשי המרחב על כל גווניהם

אסף לבנון, בשיתוף סטודיו צורא
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
כיכר לב העיר קריית אונו. הדמיה: סטודיו צורא
כיכר לב העיר קריית אונו. הדמיה: סטודיו צורא
אסף לבנון, בשיתוף סטודיו צורא
תוכן שיווקי

שמונה שנים בהולנד יכולות לפתוח לבן אדם את הראש. כך גילו האדריכלים הגר צור ושחר צור, העוסקים באדריכלות נוף ותכנון עירוני כבר כשני עשורים. לאחר שסיימו את לימודיהם בטכניון, עברו השניים ב-2004 לרוטרדם, שם עבדו במשרדי אדריכלים מהמובילים בעולם. כשחזרו לישראל ב-2012 הרגישו שהם לא רק אנשי מקצוע מנוסים ומיומנים יותר - אלא שהעבודה לפי התפיסות ההולנדיות, בהן התנסו, יכולה לתת כיוון נכון ועדכני לעבודתם בארץ. כך פתחו בתל אביב את סטודיו צורא, לתכנון אדריכלי מוביל תפיסה מולטידיסיפלינרית המשלבת בתוכה ארכיטקטורה, אדריכלות נוף ועיצוב עירוני הנארגים לכדי גישת תכנון קוהרנטית אחת.

אורבניות מרובת שימושים
"הגישה ההולנדית היא תכנון תוך הסתכלות על המרחב כיחידה שעובדת ביחד", אומרת הגר. "אי אפשר להפריד. הבינוי, התחבורה והנוף הם עסקת חבילה והפרדתם היא מלאכותית. כל מי שמבקר באמסטרדם, למשל, רואה איך הליכה ברגל, נסיעה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית משתלבים בכל מקום, כשהשימוש במכוניות מקבל את העדיפות האחרונה. בהתאם, גם אנחנו בסטודיו צורא מסתכלים על כל הגורמים כמכלול ומאמינים באורבניות, בעיר פעילה עם עירוב שימושים, המבוססת על הליכה ברגל ונותנת מענה לכל תושביה. דברים נוספים שלקחנו מהגישה ההולנדית הם התעוזה, השימוש באלמנטים ייחודיים והוספת צבע למרחב".

ב-20 שנות ניסיונה בישראל ובהולנד התמחתה הגר בעיצוב עירוני ובהתחדשות מרקמים חלשים במרכזי הערים ובשוליהן. בין הפרויקטים בהם לקחה חלק ניתן למנות פרויקטי דגל דוגמת הקמת שכונת מגורים באזור נמל מתחדש בדרום המדינה, תכנון עירוני לאורך קו רכבת קלה בעיר ליידן, הפיכת מתחם בית החולים ההיסטורי של רוטרדם לשכונת מגורים ושיקום שכונה במערב אמסטרדם. שחר מתמחה באדריכלות נוף ובמהלך הקריירה שלו לקח חלק במגוון רחב של פרויקטי תכנון בינלאומיים זוכי פרסים, ביניהם תוכניות האב לקו החוף של העיר טורונטו, פארק הנהר במדריד והפארק על גברנרז איילנד במנהטן.

רחבת הכניסה לקניון גבעתיים. צילום: סטודיו צורא

"יש שני אלמנטים עיקריים עליהם אנו מבססים את מה שאנחנו יוצרים והם עוברים כחוט השני בכל הפרויקטים שלנו", אומר שחר. "הראשון הוא יצירת עיצוב עירוני איכותי. כאדריכלי נוף שמייצרים מרחב עירוני ציבורי המטרה שלנו היא עיצוב בסטנדרט גבוה המציע רבות לתושבי הערים ומדגיש את האטרקטיביות של המרחב הפתוח. האלמנט השני הוא ליצור את זה בעזרת כלים של קיימות, כלומר: תשתיות ירוקות. בעוד שבישראל הולך ונכנס המושג 'בנייה ירוקה' ומוגדרים תקנים, באירופה, לא משתמשים במושג הזה, שכן כל הבנייה היא ירוקה. אין בכלל אפשרות לבנות אחרת, העקרונות הללו הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהתכנון. כך אנחנו מסתכלים על עבודתנו בישראל ומקפידים לבנות בצורה הערוכה לשינויי אקלים, עם ניהול נגר עילי ושימוש בחומרים ירוקים".

רוב הפרויקטים שמבצע סטודיו צורא הם עירוניים: תכנון נוף ועיצוב עירוני במרחבים בנויים. ברזומה של הסטודיו, המעסיק מלבד שני מייסדיו גם שבעה אנשי מקצוע, ניתן למצוא תכנון נוף לקיבוצים לצד פרויקט התחדשות של רחוב בהוד השרון, עריכת תוכניות בינוי למתחמי תעסוקה בגבעתיים ובמועצה המקומית בני עייש לצד פרויקט שימור עצים בעיר ההיסטורית בתל אביב".

"תכנון באמצעות עצים הוא ההתמחות של הסטודיו ואג'נדה מובהקת שלו", אומרת הגר. "אנחנו משתמשים רבות בנטיעה לעיצוב המרחב הציבורי, כשהחשיבה העדכנית על עצים במרחב העירוני היא כתשתית לכל דבר. עיר זקוקה לעצים בדיוק כפי שהיא זקוקה לצינורות ניקוז, ביוב וחשמל. גם זה ידע שהבאנו מהולנד, בה נתקלנו במערכות תת-קרקעיות לבתי גידול לעצים. הן מאפשרות לשורשים להתפתח אך לא גורמות לחוסר יציבות של המדרכה, מה שעלול לקרות אם שורשי עצים מרימים אותה. שם למדנו כיצד נמנעים מכך. שחר מומחה בתחום הזה ומוביל בו מהפכה בישראל".

שכונת הארגזים. אילוסטרציה סטודיו: צורא

שחר: "באמצעות עצים ניתן לייצר פלטפורמה לטבע עירוני, המרככת את המרחב הנוקשה והבנוי. תל אביב, למשל, הופכת למגדלית: המון מגדלים, אספלט ובטון. כשמחדירים הרבה ירוק למרחב הזה - מרככים את המפגש בין התושבים למרחב הבנוי. את התפיסה הזאת אנחנו מקפידים ליישם בעבודתנו, בכתיבת מסמכי מדיניות, בכתיבת הנחיות תכנון עירוניות ובעבודה מול הגורמים המוניציפליים".

"להביא את החשיבה שהפנמנו באירופה ליישום בישראל, עם דגש על איכות התכנון, איכות הביצוע, השפה והאלמנטים הם מהמשימות והאתגרים שלנו", מוסיף שחר. "תכנון אורבני ואדריכלות נוף כרוכים אחד בשני, ואין להפרידם. מבחינה עיצובית אנו תמיד מנסים למצוא ייחוד לפרויקט, כך שיתבדל מפרויקטים אחרים. לעשות אותו בצורה אחרת, שתבדיל אותו ממקומות אחרים. כאשר התושב יהיה שם, הוא ירגיש שייך למקום הזה וכשיצא משם - ירגיש שהוא במקום אחר, שונה. אנחנו משתדלים להביא את הרוח ההולנדית לעשייה שלנו, ברמה של אלמנטים מעוצבים וקצת יותר נועזים ממה שבדרך כלל רואים בישראל. אנחנו מאוד אוהבים לעבוד עם פרגולות, ביתנים, פסלים במרחב - אלמנטים שאנחנו מעודדים את השימוש בהם ורואים בהם חלק מארגז הכלים שלנו".

תנו דוגמה לפרויקט בו יישמתם עקרונות הולנדים.
שחר: "שכונת הארגזים הוא אזור עם היסטוריה כאובה של הצפות, הנגרמות מסמיכותו לנחל איילון. בימים אלו אנו מתכננים 128 דונם בשכונה, עם תפיסת פיתוח לניהול נגר נכון, המבוססת על טכניקות הולנדיות. כל מי שגר בתל אביב מכיר את שלוליות הענק אחרי עשר דקות של גשם. בהולנד יש גשם רב ומי שמבקר בה רואה שהוא לא מציף רחובות. בעבודה משותפת עם צוות גדול של מהנדסים ויועצים בנינו תפיסה חדשה לעיצוב המרחב הפתוח בשכונת הארגזים כספוג גדול שידע לבסס ולהשהות מי נגר. ברחובות ישולבו אלמנטים לניהול נגר שחלקם כלל לא ייראו על פני השטח - אלא יוצבו לצד הקרקע ויספגו את מי הגשם. בשטחים הציבוריים הפתוחים ישולבו אלמנטים להשהייה, ויסות והחדרת נגר עילי לתת הקרקע".

קירוי האיילון. אילוסטרציה סטודיו: צורא

חשיבה מחוץ לקופסה
פרויקט נוסף בו מתגאה הסטודיו הוא קירוי האיילון. לסטודיו ניתנה משימה לתכנן תקרה מעל לנתיבי איילון ותחנת הרכבת הסמוכה, כשמעליה יוקם פארק על מצע מנותק שיכלול טופוגרפיה, דשא, עצים ומתקני משחק. "כל הסיטואציה היא מלאכותית", אומר שחר. "יהיה שם גן מרחף מעל האיילון, מנותק מהאדמה עצמה, תלוי מעל הנתיבים. יש בכך היבטים הנדסיים רבים שצריך לפתור בחשיבה מחוץ לקופסה, כי כל הדבר הזה חייב להיות מאוד קל מצד אחד ולאפשר את מלוא הפעילות מצד שני. על כל המדדים הללו אנו עובדים עם צוות גדול.

הגר: "זה הפך מפרויקט קירוי לפרויקט הרחבת גשרים. המרחב בו אנו פועלים - מסדרון האיילון - מאוד מורכב ויש הרבה מאוד שחקנים שיש לשתף איתם פעולה כדי לבצע את המשימה כהלכה. זה מאתגר, אבל אנחנו נרגשים לייצר מרחב ציבורי פתוח וירוק בתוך המסדרון שהוא כנראה המזוהם ביותר בישראל כיום מבחינת פליטות של כלי רכב. אתגר נוסף הוא העומס באזור, שגובר בשל המגדלים הרבים שנבנים בסמוך לאיילון. על מנת שאיכות המרחב תישאר נעימה אנחנו מנסים ליצור ריאות ירוקות שיעשו טוב למרחב העירוני שהולך ומתרחב".

פרויקטים נוספים של סטודיו צורא

  • כיכר לב העיר, קריית אונו - תכנון רצועה במרכז העיר עם שילוב חלופות נועזות תוך שמירה על שפה עיצובית מאחדת: צבעים בוהקים, פרגולות, ביתן בית קפה, בריכה אקולוגית ושעון עם תורן גבוה כנקודת ציון. יצירת מרחב נעים יותר להליכה ולישיבה, תוך הכנסת אלמנטים המשלבים מעבר ושהייה.
  • תכנון מטה חברת אינובייט - שיתוף פעולה עם האדריכל פיצו קדם. תכנון בניין המטה בצורה נקייה ומוקפדת, עם אוריינטציה אופקית ובמעטפת אלומיניום לבנה. תכנון גן על תקרת החניון, תוך שימוש במגוון בוטני עשיר הכולל נטיעת עצים צריפיים.

בשיתוף סטודיו צורא