המרוץ הגיאו-פוליטי העכשווי אינו מוכרע עוד רק בשדות הקרב הקלאסיים או באמצעות עוצמה צבאית קונבנציונלית; הוא מוכרע במעבדות המחקר, בחוות השרתים ועל גבי סיליקון. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין היא בראש ובראשונה קונפליקט טכנולוגי חובק עולם, שבו השליטה בטכנולוגיות העתיד - משבבים מתקדמים ובינה מלאכותית, דרך אנרגיה מתחדשת ומרכזי נתונים (דאטה סנטרס), ועד לקצה החזית של המחשוב הקוונטי - היא המפתח להגמוניה עולמית, ביטחונית וכלכלית כאחד.
המרוץ הזה בא לידי ביטוי בהשקעות עתק של המעצמות, הגדולות והבינוניות, בתחומי השבבים והמחשוב הקוונטי. הן רואות בתחומים אלה כקריטיים לביטחון הלאומי, והממשלים הם אלה שמובילים את המהלך, לעתים בשיתוף הסקטור הפרטי. בארה"ב הזרמת הכספים מגיעה משילוב של תקציבי ממשל ותמריצים לתעשייה, עם היקפים של מאות מיליארדי דולרים בשבבים ועם צעדים חדשים גם בקוונטום; בסין, לעומת זאת, המודל ריכוזי יותר ומבוסס על הובלה ממשלתית ישירה, כשההערכות מדברות על השקעה מצטברת גבוהה יותר מאשר בארה"ב בתחום הקוונטי.
גם באירופה ובאסיה נרשמת האצה: האיחוד האירופי מקצה עשרות מיליוני יורו לפרויקטים של quantum chips, יפן הכריזה על תקציבי ענק לשבבים ולקוונטום, ודרום קוריאה וטייוואן בונות תוכניות רב-שנתיות לחיזוק היכולת הלאומית שלהן. בשורה התחתונה, מדובר כבר לא רק במחקר מדעי, אלא במאבק על תשתית כלכלית, ביטחונית ותעשייתית של העשור הבא.
החוליה החסרה: מחדשנות ליישום
עבור מדינת ישראל הקונפליקט הגלובלי הזה אינו רק תפאורה רחוקה, אלא מבחן אסטרטגי חסר תקדים. בעידן שבו הגישה לכוח מחשוב, למודלים מתקדמים ולנתונים הופכת לנכס לאומי קריטי, המודל ההיסטורי של "אומת הסטארט-אפ" נדרש לחשב מסלול מחדש.
"ישראל אינה יכולה עוד להסתפק בלהיות מעבדת רעיונות תוססת המפתחת רכיבים מבודדים; עליה להפוך ל-AI Nation - אקו-סיסטם שלם, מחובר ובר-קיימא, שיודע לא רק להמציא טכנולוגיה, אלא להטמיע, למסחר ולתקף אותה בקנה מידה רחב", אומרים שי זנדני, מנכ"ל לשכת טכנולוגיות המידע בישראל, ואריה עמית, יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה.
לדבריהם, מהפכת ה-AI והטכנולוגיות המפציעות אינה עוד גל חולף, אלא שינוי עמוק המעצב מחדש את היכולת של מדינות להתחרות. הם מצביעים על כך שרשות החדשנות כבר זיהתה את כיוון הרוח במסמך האסטרטגיה שלה, המדגיש את המעבר ל-AI Native ואת פוטנציאל ה-Physical AI, לצד תקציב לאומי משמעותי של 2.6 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות המנוהל על ידי מטה ה-AI הלאומי. אולם, כפי שמזהירים ראשי הלשכה, הבעיה המרכזית אינה טמונה בפיתוח, אלא בפער שבין החדשנות הישראלית לבין היכולת של ארגונים גדולים (Enterprises) לאמץ אותה בפועל. סטארט-אפים רבים נתקעים במחסומי רגולציה, אבטחת מידע ורכש.
כדי לגשר על הפער הזה הלשכה מציגה את יוזמת ה-AI Arena - פלטפורמה לאומית שנועדה להפוך את ישראל ל"שטח ניסוי" עולמי מהיר ומבוקר של פתרונות חדשים, תוך ימים במקום חודשים. "במקום שכל חברה תנסה להתמודד לבד עם רגולציה, אבטחה, ממשקי ענן ותהליכי רכש – ה-Arena תספק שכבת Orchestration ו-Standardization משותפת לכלל האקו-סיסטם", מסבירים השניים.
לדבריהם, לישראל יש יתרון עצום בהון האנושי, ביזמות וביכולת לייצר חדשנות מהירה. אך בעולם ה-AI יתרון טכנולוגי בלבד כבר אינו מספיק. מדינות מתחרות כיום כאקו-סיסטמים שלמים - עם מדיניות ממשלתית, תשתיות, רגולציה, שיתופי פעולה בינלאומיים ויכולת להאיץ אימוץ טכנולוגי בקנה מידה רחב.
"המשימה הלאומית של השנים הקרובות חייבת להיות ברורה: להפוך את ישראל לא רק למקום שבו מפתחים טכנולוגיות AI, אלא למקום שבו מטמיעים, מתקפים וממסחרים אותן בקנה מידה גלובלי", מסכמים זנדני ועמית. "הצעדים הראשונים כבר נעשו - האסטרטגיה שמגובשת בימים אלה של רשות החדשנות, והפעילות הגוברת של מטה ה-AI בראשות תא"ל (מיל') ארז אסקל והתקציב המשמעותי שקיבל (2.6 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות). גם הוועידה השנתית של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל באוקטובר 2026, שתעמוד בסימן AI, חדשנות ותשתיות העתיד, תהיה אבן דרך קריטית בחיבור המעשי הזה".
הפסיפס המעשי של החזית הטכנולוגית
החברות הישראליות העונות להגדרה של "טכנולוגיות העתיד" מדגימות היטב את הפסיפס המורכב והעשיר של ענף הטכנולוגיה הישראלי, המתמודד עם אתגרי המחר. לצד חברות הסייבר המובילות, המהוות את קו ההגנה הבלתי מעורער של העידן הדיגיטלי, אנו פוגשים את חברות הבינה המלאכותית שמניעות את המהפכה הארגונית והתעשייתית. אולם גולת הכותרת של החזון הטכנולוגי באה לידי ביטוי בתחום המחשוב הקוונטי. בעוד שהדעות בעולם לגבי פיזיקה קוונטית עדיין חלוקות, ברור לכל כי מדובר בעתיד של הפרודוקטיביות האנושית. זהו עולם שבו כוח החישוב גדל באופן חזקתי (קיוביט בחזקת 2), שבו אין משוואה שלא ניתנת לפתרון - ומנגד, אין קוד אבטחה קלאסי שלא ניתן לפריצה.
האתגרים הטכנולוגיים בתחום זה הם עצומים: ממערכות קירור מורכבות המגיעות לאפס המוחלט, דרך צריכת אנרגיה גבוהה ועד לצורך בכיול מגנטי ובסביבה נקייה לחלוטין מתזוזות. חברות הפועלות בחזית זו ומציעות פתרונות מוחשיים, כמו מחשבים פיזיים בשיטת "מחשב כשירות" (On-Premises), הן אלו שמציבות את ישראל בעמדת זינוק קריטית מול המעצמות.
המרוץ העולמי כבר בעיצומו. השילוב בין פריצות הדרך הטכנולוגיות של החברות הפועלות בשטח, לבין האסטרטגיה הלאומית והתשתיות שמקדמת רשות החדשנות, הוא זה שיקבע אם מדינת ישראל תדע לפעול מספיק מהר כדי להישאר בחזית הכלכלית והביטחונית של המחר.
