אחד האתגרים העומדים לפתחם של התאגידים העירוניים, הוא ללא ספק עיגון זכויותיהם המשפטיות בכלל ובכל הקשור להתנהלות הרגולטורית בפרט. הסיבות לכך ברורות, בעיקר, כשבוחנים את האתגרים השוטפים הניצבים לפתחם של כ-600 תאגידים עירוניים הפועלים ברחבי הארץ, כחלק מרכזי מהמגזר הציבורי.
משרד עורכי הדין "מיתר" מהגדולים והמובילים בישראל, מעניק ליווי משפטי שוטף לרשויות ותאגידים עירוניים. זאת באמצעות מחלקת רשויות ותאגידים עירוניים ייעודית המתמחה בתחום, וצוות המשרד המלווה באופן שוטף למעלה מ-20 תאגידים עירוניים בכל תחומי פעילותם תוך מתן מעטפת הוליסטית לכל הצרכים המשפטיים של התאגיד העירוני. "בין הצרכים ניתן למנות דיני מכרזים, דיני עבודה ושכר, משפט סביבתי, פרטיות ואבטחת מידע, ליטיגציה, משפט מסחרי ותאגידי וליווי פרויקטים" מסבירים עו"ד אלון גלרט ועו"ד יניב בריטשטיין, שותפים במשרד עורכי הדין "מיתר" ויועצים משפטיים לאיגוד התאגידים העירוניים.
איזה אתגרים ניצבים בפני התאגידים בתחום המשפטי?
"קצת יותר ממחצית מהתאגידים העירוניים הם בבעלות מלאה של הרשות המקומית והשאר הם תאגידים בבעלות חלקית. התאגידים מעסיקים עשרות אלפי עובדים ומגלגלים עשרות מיליארדי שקלים בשנה. עם זאת, בכל מה שקשור לפן המשפטי, אנחנו בפיגור גדול לעומת התאגידים הציבוריים. לדוגמה אין חוק תאגידים עירוניים, מצב היוצר קשיים בהתנהלות של התאגידים העירוניים מאחר ותאגיד עירוני דורש ודאות נורמטיבית כדי לפעול. כדי ליצור את הוודאות שתאפשר לתאגידים העירוניים לקדם פרויקטים למען הציבור, דרושה לפני הכל חקיקה ראשית שתסדיר את פעילות התאגידים העירוניים. במקביל, על משרד הפנים להקדיש זמן ומשאבים לבניית מערכת הוראות רגולטוריות לתאגידים עירוניים, שתעניק להם מפת דרכים איך הם צריכים לפעול ותסייע להם לפתח מיזמים.
הרגולציה על תאגידים עירוניים דומה לזו שחלה על הרשויות המקומיות, מה בעצם היתרון של הראשונים?
"השאלה נוגעת בנקודה כואבת מבחינתנו. כדי להצדיק את קיום התאגידים העירוניים, מחובתם להיות תמיד צעד לפני הרשות המקומית, יעילים ומהירים יותר. אחרת, אין אינטרס לרשות המקומית להקים תאגיד עירוני שכן, היא תבצע את הפרויקטים והמטלות שלה בעצמה. כדי להיות יותר יעילים, חייבת להיות רגולציה מקלה יותר שמאפשרת לתאגיד העירוני להתנהל באופן פחות בירוקרטי.
"לשמחתנו, משרד הפנים מודע לבעיה וקיבל החלטה לבנות מודל לטיוב הרגולציה לתאגידים עירוניים, הדומה לזה שקיים ברשויות המקומיות - תאגיד עירוני שיוכיח שהוא מתנהל בצורה טובה ועומד בקריטריונים מסוימים, יקבל סיווג גבוה ויוכל לקבל פטור מקבלת אישורים בנושאים מסוימים כמו הוספת תקנים, אישור חוזים, מסלול ירוק למינוי דירקטורים ועוד. משרד הפנים שכר את חברת TASK שבנתה את המודל, ומשרדנו גיבש נייר עמדה ביחס למודל שאומץ גם ע"י השלטון המקומי. אנחנו בקשר רציף מול חברת הייעוץ במטרה להגיע להסכמות ולסכם על המודל כמה שיותר מהר. יש תקווה אמיתית שעוד בשנת 2024, נוכל לראות התקדמות בנושא הזה".
בבחירות לרשויות נבחרו כמה ראשי רשויות חדשים. לאור הקשיים הרבים שהצבעתם עליהם מבחינת הרגולציה, עדיין כדאי להם לעבוד עם תאגידים עירוניים?
"חד משמעית כן. ראשית, במבחן התוצאה, רוב הפרויקטים הגדולים והחדשניים שבוצעו בשלטון המקומי בעשור האחרון בוצעו ע"י תאגידים עירוניים. שנית, על אף קשיי הרגולציה, בתאגידים העירוניים מתקיימת גמישות: ברוב מוחלט של התאגידים העירוניים אין הסכמים קיבוציים והעובדים מועסקים בהסכמים אישיים, מה שנותן להנהלה גמישות ניהולית גדולה יותר. בנוסף, פעולות בירוקרטיות ברשויות מבוצעות בתאגידים העירוניים במהירות וכך משתחררים חסמים. גם מבחינת הייעוץ המשפטי, הליווי של התאגידים העירוניים נעשה בדרך כלל ע"י משרדים חיצוניים שמייצרים עבודה מהר יותר מלשכות משפטיות ברשויות. לדוגמה, לקוח הפונה אלינו ורוצה להוציא מכרז, יקבל טיוטה ראשונית תוך כמה ימים, ואחרי עוד מספר ימים המכרז כבר יהיה באוויר. ברשויות מקומיות עומס העבודה בלשכות המשפטיות ופרוצדורת קבלת האישורים מעכבים בשבועות ואף בחודשים. בנוסף, תאגידים עירוניים הם קטנים יותר וממוקדים יותר בביצוע המטרות שלהם, וגם בתפיסה שלהם הם בדרך כלל יזמיים ויצירתיים יותר".
האתגרים בעקבות המלחמה
מלחמת "חרבות ברזל" שינתה את סדר היום בתאגידים מקומיים רבים שנדשו לתת מענה בהתאמה לצרכי השעה. "התאגידים העירוניים, כמו כלל הגופים הציבוריים הושפעו משמעותית מהמלחמה", אומרים עוה"ד גלרט ובריטשטיין. "יש תאגידים שנדרשו להיות מעורבים באופן משמעותי ואקטיבי בפעילות הרשות המקומית במהלך המלחמה בנושאים כמו ביצוע עבודות שיפוץ דחופות למקלטים ציבוריים והכשרתם, הצבת מיגוניות במוסדות חינוך, סיוע בקליטת מפונים, לרבות הכשרת מבנים ומוסדות חינוך עבורם, ועוד. בנוסף, בקרב חברות כלכליות שעוסקות בבינוי ובפיתוח תשתיות בעיקר, פרויקטים רבים נעצרו או התעכבו. זה מאתגר מאוד כי יש פרויקטים שאין אפשרות לעיכובים בהם. לדוגמה, שכונה חדשה שמאוכלסת וצריך לסיים בניית בית ספר לפני תחילת שנת הלימודים. הדבר דרש מהתאגידים למצוא פתרונות יצירתיים, שלעיתים היתה להם משמעות כלכלית כי בהרבה מקרים הספקים ניצלו את המצב והעלו את מחירי השירות.
"בנוסף, תאגידים העובדים בתחום תרבות הפנאי, מפעילים לרוב צהרונים, חוגים, היכלי תרבות, ספורט וכד'. אלה לא פעלו בחודש אוקטובר, לעיתים גם בנובמבר ויותר. כמעט ולא היו להם הכנסות מאחר והם היו צריכים להחזיר כסף לתושבים בגין פעילויות שבוטלו. מה שיצר בורות תקציביים עצומים, לפעמים מיליונים ואף למעלה מעשרה מיליון בתאגידים הגדולים. איגוד התאגידים העירוניים, באמצעות משרדנו, פעל וממשיך לפעול מול האוצר ומול רשות המיסים במטרה לדאוג לפיצוי כספים לתאגידים שנפגעו. עשינו עבודה עצומה ונפגשנו כמה פעמים עם האוצר ואנחנו ממשיכים לעבוד בנושא הזה. לצערנו, עד כה לא התקבל מענה מספק. ברגע שתאגיד מפסיד הכנסות של מיליונים, הוא יהיה חייב לקצץ כדי לשרוד, כולל בשירותים שניתנים לציבור, ולכן, אם לא יינתן פיצוי הולם לתאגידים, הציבור יהיה זה שבסופו של יום יפגע".
מה צפוי להתחדש בתחום התאגידים העירוניים בשנה הקרובה?
"בישראל קשה לצפות את העתיד. כאמור, אנחנו מקדמים בכל הכוח את מודל טיוב הרגולציה לתאגידים עירוניים ואני מאוד מקווה שזה ייכנס כבר בחודשים הקרובים. בנוסף, נתנו דגש על הקושי של תאגידים עירוניים לגייס עובדים בתחום ההנדסה וביחד עם משרד הפנים נפעל בשני מישורים, בקרוב ייצאו הנחיות שמאפשרות תשלום שכר גבוה יותר למנהלי פרויקטים ובנוסף, הסדרה של תנאי הסף ואופן הקבלה לעבודה בתאגידים עירוניים. בנוסף, אנחנו בשלב מתקדם מול הממונה על השכר במשרד האוצר, בעבודה על מודל שכר חדש לעובדים בכירים ואנו גם מנסים לסכם על אימוץ מודל תגמולים לעובדים בכירים, שמתנהל היום כפיילוט, למודל קבוע. קשה להתחייב שהכול ייכנס לתוקף אבל אני משוכנע ש במהלך השנה הקרובה נראה שינויים שיקלו על התאגידים העירוניים".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
