כלכלית לוד מקדמת את הסכם הגג שעומד על 8 מיליארד שקלים, לצד תקציבי ענק נוספים שמטרתם אחת - קידום פני העיר ושינוי פניה. במסגרת הסכם הגג שנחתם בין עיריית לוד לממשלת ישראל בשנת 2017, מתוכננות להיבנות 17,000 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות: "נופי בן שמן" ו"הרובע הבינלאומי", תוך השקעה אינטנסיבית בחידוש תשתיות עירוניות והתחדשות עירונית בהיקף של 25,000 יחידות דיור חדשות. זוהי רק אחת מהיוזמות שמובילה החברה הנערכת בנוסף לגידול משמעותי באוכלוסיית העיר, שתכפיל ואף תשלש את עצמה בעשורים הקרובים. כחלק מההכנות לכך נבנות שכונות חדשות, תשתיות עירוניות משודרגות, מוסדות חינוך וציבור נבנים וכן פארקים וגנים ציבוריים.
"לפני למעלה מעשור נבחרתי לראשות העיר", אומר ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, שנבחר לאחרונה לכהונתו השלישית. "כמי שגדל והתחנך כאן, תמיד היה לי את הרצון לשנות ולשפר את פני העיר, בהווה ובעיקר עם הפנים קדימה לעתיד. כשהתחלתי לשים תוכניות על השולחן אנשים הרימו גבה אבל, בהסכם הגג שנחתם עם המדינה כולם הבינו שהכוונות רציניות. כעת כשרואים את המנופים באוויר, את האכלוס שמתחיל בנופי בן שמן ואת ההתחדשות העירונית ברחבי העיר, מתגבשת ההבנה שבאנו לשנות ושאנחנו עושים זאת בכל הכוח". רביבו מתייחס בנוסף לתהליכי העבודה בין העירייה לכלכלית לוד, שלדבריו מצוינים בכל היבט ועניין: "ללא היכולת לשתף פעולה בצורה מלאה, תוך קיום קשר הדוק, לא יכולנו לקדם אף נושא או סוגיה בעיר. העבודה המקצועית של כלל הגורמים בכלכלית לוד באגף התכנון, במנהלת להתחדשות עירונית, מהנדסת העיר ובלשכתי מובילים את העיר קדימה לצמיחה".
חברה יצירתית ומקצועית
כלכלית לוד היא חברת מטה קומפקטית ויצירתית, זריזה ומקצועית הנמצאת בבעלות עיריית לוד. החברה נהנת מאוטונומיה ניהולית רחבה, המשלבת ערכים ונורמות של גוף ציבורי עם DNA יזמי- שירותי של חברה פרטית. כלכלית לוד מובילה את התוכניות והפרויקטים של העיר ומהווה את הזרוע העירונית בתכנון, פיתוח תשתיות, בינוי ושיפוץ מבני ציבור. בנוסף, היא פועלת לקידום הסכם הגג של העיר מול משרדי הממשלה, להקמת שכונות חדשות ואזורי תעסוקה. זאת בנוסף לשיקום וחידוש העיר העתיקה, גיבוש התוכנית האסטרטגית העירונית להפיכת לוד לעיר החכמה והמובילה בישראל והובלת תוכניות הפיתוח של העיר העתיקה, השוק העירוני ואיזורי המסחר בעיר, כמו גם בכל תחום בו נדרש ביצוע מהיר ומקצועי.
החברה פועלת תוך שיתוף פעולה הדוק עם גורמי עירייה שונים וחברות יזמיות, תוך סיוע בהתגברות על חסמים ביורוקרטיים וקונפליקטים עירוניים.
הקמת שלוש שכונות חדשות
בימים אלו מובילה החברה הכלכלית את הקמתן של 3 שכונות חדשות בעיר: נופי בן שמן, הרובע הבינלאומי ומצפה רנה, עם למעלה מ-17 אלף יחידות דיור. מדובר בשכונות חדשניות שמשלבות מגורים עם פנאי ותרבות, לצד מסחר ותעסוקה. תשומת הלב העיקרית בתהליכי התכנון והבנייה של אזורים אלו היא על איכות חיים, בתוך כך הקמת פארקים רחבי ידיים, תחבורה ציבורית מתקדמת ואפשרויות תרבות ופנאי, לצד תעסוקה ומסחר.
עו"ד רביבו מתייחס לשתיים מהשכונות ויתרונותיהן: "נופי בן שמן 4,300 יח"ד, ממוקמת על מפגש נחל איילון ונחל גזר, ומשקפת ערכים סביבתיים גם בזכות הקמת פארק רחב ידיים, אגם מלאכותי ושבילי אופניים. הרובע הבינלאומי הוא מתחם גדול במערב העיר שיכלול כ-11,350 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, שטחים פתוחים ותחנת רכבת", הוא מתאר. בנוסף מתוכננים פרויקטים של תשתיות, כשהכוונה לחשמל, מים, ניקוז, ביוב, כבישים ותקשורת. "מדובר בהשקעות במאות מיליוני שקלים שמטרתן להכין את העיר להיקף התושבים הרב שיגיעו, עם צפי של שילוש הכמות והכנה של תשתיות לעוד 100 שנים קדימה", אומר עו"ד רביבו.
בנוסף לפרויקטים שנמצאים כיום בביצוע, מתכננת החברה הכלכלית לוד פרויקטים עתידיים במסגרת אותו הסכם גג שנחתם זה מכבר. אזור תעסוקה חדש - לודקשיין בהיקף של 2.5 מיליון מ"ר וישלב מגורים, תעסוקה, מסחר, תרבות, בתי מלון ותחבורה נוחה. פרויקט משמעותי נוסף הוא פיתוח העיר העתיקה, בו משקיעה החברה רבות, והכוונה ליצירת תוכנית אסטרטגית לחידוש המרכז ההיסטורי, תוך שילוב נכסים תרבותיים עתיקים עם פעילויות עכשוויות. פרויקט פיתוח השכונות הערביות, עוסק בשדרוג תשתיות, הקמת מוסדות חינוך ופיתוח תב"עות בשכונות אלו.
אלו פרויקטים נוספים עומדים הפרק?
רביבו: "85% מחלקי העיר צפויים לעבור התחדשות עירונית, כולל תוכניות שכבר יצאו לפועל, דוגמת מתחם הס-גולדברג, ו-13 תוכניות נוספות שנמצאות בשלבי אישור וקידום לביצוע. בעוד 20 שנה, קו הרקיע של העיר לוד ייראה שונה לגמרי. שכונות חדשות, התחדשות עירונית כמעט בכל העיר, מבני ציבור רבים, היכל תרבות, תחבורה מתקדמת ועיר שוקקת, הם הבסיס ומנוע הצמיחה להתפתחותה של העיר".
כיצד משפיעה על העיר ומוסדותיה מלחמת חרבות ברזל?
"בבוקר שמחת תורה, השבעה באוקטובר 2023, פרצו לשטח מדינת ישראל אלפי מחבלים של ארגון הטרור חמאס ימ"ש וטבחו ביושבי עוטף עזה - הקיבוצים, הערים הסמוכות לגדר הביטחונית בגבול הדרום, וכן בבסיסי צה"ל הפזורים בסביבה. אלפי הטילים שנורו לשטח מדינת ישראל, בהפתעה מוחלטת ובעיתוי שאיש מאזרחי המדינה לא העלה על דעתו כי מדרום תיפתח הרעה, תפסו את תושבי לוד, שספגו גם הם את המטחים והאזעקות החל מ-6:30 בבוקר, ללא מיגון ראוי מפני מתקפת טילים שכזאת.
"עם פרוץ המלחמה כינסתי את מטה החירום של העירייה וכך התחלנו לפעול במהירות בכדי לשמור על חיי התושבים בעירנו. תוך ימים ספורים, נעשתה בחינה מחודשת של כל האזורים המוגנים בעיר ונמצא, שבשל כך שמבנים רבים בלוד אשר נבנו לפני שנים רבות הם ללא מיגון, קיים פער של אזורים מוגנים בבתים פרטיים, בניינים ובמוסדות חינוך. בהוראה שלי החלטנו להיות חלוצים וכך, במימון אישי וללא סיוע ממשלתי, התקבלה החלטה למגן את העיר במיליוני שקלים, יעלה ככל שיעלה. היינו מהרשויות הראשונות בישראל שעשו זאת. עובדי העירייה, כלכלית לוד ובשיתוף עם פיקוד העורף, מיפו את כלל העיר ובחנו היכן חסרות מגוניות. מבדיקה זו נחשף, כי שני בתי ספר ומספר רב של גני ילדים הן ללא המיגון הדרוש ונעשתה פעולה מהירה של רכישת מיגוניות מרחביות שהוצבו ליד אותם מוסדות הלימוד. במקביל, מופו אזורים נוספים בעיר, בעיקר אזורי מגורים ובניינים בהם מתגוררת אוכלוסייה ותיקה אשר לא יכלה להגיע בזמן קצר למקלטים. בתום המיפוי הוצבו עבורם מרחבים מוגנים בקרבת בתיהם".
מה קורה בעיר כיום?
"בסך הכל עיריית לוד רכשה 43 מתקני מיגון שהוצבו ברחבי העיר בעלות של כ-8 מיליון שקלים. בכך הפכה לוד לעיר הממוגנת ביותר, המאפשרת שהיה בטוחה לתושביה ושמירה על שגרת חיים, כולל במוסדות החינוך בכל המגזרים והאוכלוסיות. כדי לבצע מבצע מסוג זה, היה על עיריית לוד, וכלכלית לוד כזרוע ביצוע, לבצע הכנה של הרחובות והמתחמים כדי להכניס את המשאיות והממ"דים לשטח. מעבר למיפוי העיר, ערכנו הכנות של סגירת רחובות, פינוי מכשולים בשטח, הכנת תשתיות להנחת "הממדים" וביצוע של כל פעולות אלו.
"לצד זאת, עם פרוץ המלחמה הקימה העירייה חמ"לים במתנ"סים ברחבי העיר, בהם נעשתה עבודה מרובה ומשותפת עם ארגונים, עמותות, מתנדבים ועוד. החמ"לים, שפעלו סביב השעון, סיפקו ציוד, אוכל ושתיה, מזון חם, ביגוד, טואלטיקה וכל הדרוש לחיילים ולמשפחות המפונים מבתיהם. כן הפיקה העירייה, בשיתוף עם רשת המתנ"סים ואגף תרבות, פעילויות הפגה לילדים בשכונות, במקומות בטוחים עם מיגון ושהייה נוחה. שיא העזרה והסיוע היה, כאשר עיריית לוד קלטה 50 משפחות מפונים מהדרום, דאגה להם לדירות חדשות, שטרם התאכלסו בשכונת גני איילון, והעניקה להם את כל צרכיהם, החל מריהוט וציוד מלא לבית, כולל, מקרר, תנור, מיקרוגל, שולחנות וכיסאות, מיטות ומזרונים, מזון יבש, ארוחות מבושלות וחמות להורים ולילדים, תרופות וביגוד ועד לאירוח ושהייה במוסדות החינוך הקרובים לביתם".
החמ"ל של לוד
מיום ראשון בבוקר, ה-8 באוקטובר, ועד היום, פועל כאמור בלוד חמ"ל בו לפי נתוני העירייה ביקרו עד כה שרים בממשלה וחברי כנסת רבים אשר שיבחו את פעילות העירייה והנהלת העיר בתקופת החירום. בין האורחים שהתארחו בישיבת החמ"ל: חבר הקבינט בני גנץ, השר אלי כהן, השר ישראל כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ושר הביטחון יואב גלנט.
החמ"ל הוקם ביום הראשון למלחמה, כאשר ראש העיר לוד כינס את כלל גורמי החירום בעירייה ובעיר והקים את החמ"ל, בו נערכת מידי בוקר כחצי שנה ברציפות, ישיבת הערכת מצב הנוגעת בכל פרמטר בעיר. בישיבה, אותה מוביל מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, משתתף ראש העיר פעמיים בשבוע ומקבל החלטות להמשך הדרך. בחמ"ל מוצגים נושאים בכל יום בהתאם לצורך, ונערכים דיונים ערים לגבי תפעול שוטף של העיר. בין הדיונים הרבים בחמ"ל היומי, דנים המשתתפים בהמשך תפקוד העירייה בחירום, החל מפינוי אשפה וענייני התברואה, תפקוד מערכת החינוך – מעונות, גני ילדים, בתי ספר ותיכונים, מערכת הבריאות בעיר – קופות חולים וכדומה, תפקוד מערכת הרווחה – לרבות סיוע לאוכלוסיות הנזקקות, ועוד.
בשיתוף כלכלית לוד
