"החברה הכלכלית ברשות מקומית ובמועצה אזורית היא גוף חשוב לאין שיעור, כיוון שהיא זו המוציאה לפועל את כל התוכניות הכלכליות, כמו גם הרחבות במושבים ובישובים", פותח שי חג'ג' ראש מועצת מרחבים, ויו"ר מרכז השלטון האזורי. "למעשה", הוא מדייק, "החברה הכלכלית אמונה על כל פעילות ומיזם שמצריכים הוצאות כספיות. במועצה האזורית מרחבים, לדוגמה, אנחנו מתכננים כמה מיזמים כלכליים בהיקפים גדולים במיוחד, שיביאו הכנסות יפות למועצה. ראשית, הקמנו תאגיד אנרגיה משותף לנו ולחברה כלכלית שיתופית חיצונית, כשבפועל את כל הפרויקטים נבצע מול החברה הזאת. זה יניב הכנסות כלכליות לרשות, גם מבחינה סולרית, וגם בפרויקטים נוספים כמו לדוגמה תחנת קוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וחום) בעלות של כ-12 מיליון באזור מת"ש ב"ש, מתקן אנאירובי שייצר חשמל מגז, אותו נוכל לספק לחברת החשמל. מתקן נוסף שמתגבש ויפעל בשיתוף עיריית נתיבות בעלות של לא פחות מ-24 מיליון, ייצר חשמל למפעלים מפארק נועם באמצעות גז טבעי, דבר שמעבר לחיסכון ייצר חשמל ירוק וגם יהווה מקור הכנסה חשוב הן למועצה והן לעיריית נתיבות".
צמיחה אזורית לאחר המלחמה
לצד אלה שוקדת בימים אלה החברה הכלכלית של מרחבים על תוכניות להקמת אזורי תעשייה. "אחד מהם - אזור אגרוטק - מייצג שיתוף פעולה מוצלח בין מרחבים לעיריית אופקים, דבר שלרוב לא קורה בין מועצה אזורית ועירייה ואילו אצלנו זה עובד יפה ואני מקווה שיהיו עוד הרבה מאוד תוכניות שנוכל לקדם בהמשך", מספר חג'ג'.
בנוסף, מסתמן כי מרחבים תהיה המועצה האזורית הראשונה שתחתום על הסכם גג לבניית 3,500 יחידות דיור והקמת שני יישובים חדשים בתחומי המועצה, כשכל זה מתקיים בהובלת החברה הכלכלית, שתנהל את הפרויקטים הללו כולל ההרחבות. הצפי מההסכם הוא פיתוח האזור כולו בהשקעה של מיליונים.
את אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בעקבותיה, חוו ביישובי המועצה האזורית מרחבים כמעט בכל בית ובכל תחום. "השבת השחורה פגעה קשה מאוד באזור שלנו", אומר חג'ג' "התושבים עברו חוויות קשות ובכלל זה אובדן של 16 מהתושבים שלנו, ביניהם גם אחיינית שלי שהייתה תצפיתנית בנחל עוז. תוך כדי המצב הכאוטי הזה היינו עסוקים בניהול המלחמה ולא היה זמן להתאבל. התמודדנו עם מחבלים שהיו על הצירים שלנו וטבחו בתושבים שלנו, אנשים שצעדו באותו בוקר נורא בשבילי הליכה. בנוסף, החוגגים מהמסיבה בנובה נמלטו למושב פטיש, והתושבים האמיצים שם חילצו אותם והצילו יותר מאלף איש, כולל יציאת אוטובוסים שהרחיקו את הניצולים לב"ש. אירחנו אלפי חיילים מ-16 גדודים בכל המושבים, וזה היה מדהים ומרגש לראות איך התושבים דואגים לכל מחסורם, החל באוכל וכלה בביגוד. גם תחנת ריענון, שהקמנו בצומת גילת, מספקת עד היום מנות מזון לאלפי חיילים, והכול כמובן נעשה בהתנדבות של אנשים טובים".
מהן התחושות שלך בעקבות האירועים?
"אני רואה בכל פעולות הסיוע את נקודות האור היחידות במלחמה, אבל בעיניי הניצחון האמיתי, אחרי שנמוטט את יכולות החמאס, יהיה פיתוח של האזור הזה והכפלת מספר התושבים בכל הנגב המערבי לאור הביקושים. זה אזור מדהים שאם הממשלה תשכיל להשקיע בו היא תגרום לאנשים להגיע לכאן. לדעתי זה יהיה ניצחון ענק. אופקים, נתיבות, יישובי שדות נגב, העוטף ומרחבים, השאיפה היא שהם יכפילו את עצמם, וכל העבודה סביב זה קושרת אותנו שוב לחברות הכלכליות, שמנהלות את הפרויקט הזה. לכן אין לי ספק שמדובר בגוף מרכזי וחיוני ברשויות שחייבים לשמור על העצמאות שלו מחד ומאידך על היכולת שלו לפעול ולתפקד כך שישמש כזרוע הביצועית של הרשות".
חברה כלכלית היא המנוף לצמיחה
הערך המוסף של החברות הכלכליות ותרומתן הרבה לפיתוח ולשגשוג הרשויות מחייב לדעת חג'ג' את קיומן בכל הרשויות והמועצות האזוריות. "יש מקומות שבהם לא פועלת חברה כלכלית ואני רואה בכך טעות חמורה, שכן החברה הכלכלית מהווה את הזרוע הביצועית וחשוב שתהיה קיימת בכל רשות ובכל מועצה אזורית או מקומית. אמנם אלה שיקולים של ראש רשות אם נכון לו להיות אחראי על גוף נוסף, אבל אני מאמין שאם נעשית הפרדה נכונה מדובר ברווח מובהק לשני הצדדים".
מדוע בעצם?
"חשוב להבין שתפקידם של אנשי מקצוע בחברה הכלכלית הוא לפתח את האזור מבחינה כלכלית ומצופה מהם להביא תוצאות בסוף השנה, שכן אנחנו בוחנים אותם לאורך הרבעונים ומי שלא עושה את זה מפספס, בסופו של יום מדובר ברווח לכל המעורבים. הרי רוב התקציבים שמגיעים הם תקציבי ממשלה, התפקיד המרכזי של ראש רשות הוא לפנות למשרדי הממשלה ולדאוג שתקציבים יגיעו לרשות שלו, אם הוא מצליח לגרום במקביל לגרום לקבלת החלטות ממשלה לפיתוח הרשות או האזור, מה טוב".
כך, לדוגמה, שוקדים בימים אלה על תוכנית לפיתוח אזור הנגב המערבי שתכלול את אופקים, מרחבים ונתיבות. "מכיוון שאנחנו מחוץ למנהלת תקומה, כי אנחנו מעבר לשבעה ק"מ, אני מקווה שהממשלה תקבל החלטה שתגרום לאזור הזה באמת להתפתח ולהגיע ליעדים שאנחנו הצבנו לעצמנו. ככל שיהיו יותר תקציבים - נוכל לפתח ולבנות יותר כשמצד שני אנו מחויבים גם לשמור על החקלאות. אנחנו לא רוצים להרוס שטחים חקלאיים כדי לבנות מבנים, אלא אם ניצלנו את כל השטחים בתוך הקווים הכחולים של הערים ושל המושבים, ורק אז לצאת מהקווים הכחולים. מדינת ישראל הולכת להכפיל את עצמה בעשור הקרוב ואנחנו נזדקק לאזורים החקלאיים האלה, כי בסוף צריך גם אדמה מניבה".
סמכויות או לא להיות
ישראל נמצאת בשיא חסר תקדים של תהליכי פינוי בינוי בערים רבות, וזה בהחלט מבורך. אולם כשמדובר בפריפריה וביישובים דוגמת אופקים, היזמים נלהבים פחות, מה שלדעת חג'ג' מחייב את המדינה לתמרץ אותם. "התאמת מבנים לעמידה בפני רעידות אדמה, עם מרחבים מוגנים וכמובן כאלה ששודרגו ותורמים למראה המרחב העירוני, תורמת להתחדשות העירונית", אומר חג'ג'. "כשהעיר תתחדש כולם ירוויחו".
"באופן כללי", הוא מוסיף, "ניכר כי ראשי ערים, שהם נקודת אור בכל ההתנהלות במדינת ישראל, הם אלה שפוגשים את התושבים, אלה שנוגעים בהם, שרואים את הצרכים שלהם, גם בחינוך, גם ברווחה, גם בבינוי ולכן הם אלה שצריכים לפעול בנושא הבנייה. יש לנו ראשי ערים מצוינים וכל השלטון המקומי מצוין ויודע לעבוד למען הציבור, ולכן צריך להעביר יותר סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, גם בקורונה וגם במלחמה הוכחנו כיצד צריך להתנהל. ככל שיתנו לנו את הסמכויות האלה, זה יהיה הרבה יותר פשוט לכולם ובעיקר לתושבים. כמו שראש עירית תל אביב יודע מה הוא צריך עבור העיר יותר מאשר מי שיושב בירושלים, כך ראש מועצת מרחבים יודע למה זקוקים התושבים שלו יותר מהיושבים במשרדים בירושלים, שאינם מכירים את השטח. אני מעריך רגולציה ופיקוח, אבל חשוב לאפשר לנו לעבוד נכון".
מטרה עליונה: לשמר את המרחב הכפרי
75% מהיישובים הכפריים בישראל ממוקמים בקווי התפר צמודי גדר, אם זה בעוטף עזה, במרכז ובצפון. "בפועל היישובים האלה הם ששומרים על גבולות המדינה", מבהיר חג'ג'. "לכן אני חושב שהגיע הזמן לשנות תפיסה בכל הקשור למרחב הכפרי, כי באמת 'עד התלם האחרון' זו לא קלישאה, החקלאים שמעבדים את האדמה הם אלה שמגנים על המדינה". ולראיה, לאחרונה אישר חג'ג' 700 דונם קרקע באופקים כדי לאפשר בנייה נוספת, מבלי לגעת בקרקע חקלאית, כפי שהוא מסביר: "זה למען הילדים שלנו, ולמען טיולי הטבע של כלל האוכלוסייה ובכלל זה דרום אדום, הנחלים, המרחבים הירוקים וכדומה, אם רק נבנה בשטחים האלה נראה רק בלוקים ואספלט, ולא לזה התכוון המשורר".
בתפקידו כיו"ר השלטון האזורי, אחראי חג'ג' על כל מה שקורה בכל 54 המועצות האזוריות ברחבי הארץ. בין היתר הוא מטפל בבעיות הרוחביות של כל המועצות כמו הסעות, חינוך ועוד, ובעיקר בשמירה על קרקעות חקלאיות מול מוסדות התכנון ומתוך כוונה לא למהר לבנות עליהן.
"בימים אלה מנסים לטרפד את ההחלטה להפוך את הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור)- שקמה הד הוק ע"י שר האוצר דאז יאיר לפיד ב- 2014, לתקופה של ארבע שנים, כשהתמודדנו עם מחסור בקרקעות - למצב קבוע. אנחנו נלחמים בזה כי הותמ"ל הוא כלי מאוד דורסני, שעוקף את הוועדות המחוזיות והמקומיות, מסמן קרקע ומתחיל בנייה מבלי להתייעץ. מצב כזה, שהיה נכון לפני שבע שנים לא נכון היום, כי לעיתים הותמ"ל טועה ולוקח קרקע חקלאית. אולם כיום הוא לא יעיל ואף פוגע, הוא מדלג על כל מוסדות התכנון ועוקף כל דרך אפשרית להוכיח את הצורך בקרקע. יש ועדות אחרות שזהו תפקידן".
54 המועצות האזורית בארץ מהצפון עד הדרום, מהוות 80% משטח מדינת ישראל, מרחב שחג'ג' מתעקש כי יש לשמר. "אני חושב על הדורות הבאים וגם כדי שיהיה לעם ישראל איפה לטייל, ויותר מכך מה לאכול. הקורונה והמלחמה הוכיחו את מה שזעקנו שנים: בשעת חירום אף מדינה לא תהיה איתנו. ייבוא המזון הטרי מחו"ל, נעצר בין רגע. בזכות החקלאות הישראלית יהיה לנו מזון טרי ובריא ללא תלות בשום מדינה. אנחנו מקווים שעם ישראל יאמין במרחב הכפרי ויידע שאנחנו שומרים על הגבולות, ולא כקלישאה. נמשיך לפתח את המרחב הזה, ולשמר שיתוף פעולה עם השלטון המקומי כי בסוף רוב האינטרסים משותפים, ואם מתגלע שוני, אפשר גם לנהל את זה כל אחד בנפרד, כוחנו הוא באחדות השלטון האזורי וגם המקומי", הוא מסכם.
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
