אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" הדגישו ביתר שאת את חשיבות השלטון המקומי בכל תחומי החיים, בשגרה ובחירום. מדובר בלמעלה מ-600 תאגידים עירוניים ורשויות מקומיות הפרוסים בכל רחבי הארץ, אשר מאפשרים להוציא לפועל את השירותים, הפעילויות, היוזמות והתוכניות המקומיות, ולא רק. בימים אלו מתמודדים גופים אלה עם אתגרים מורכבים במיוחד שמוכיחים שוב את הצורך בהפיכתם לאוטונומיים, כפי שמצהיר יצחק בורבא, מנכ"ל "אפעה תשתיות איכות סביבה" ויו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות.
"למרות שהרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים אינם אחראיים על תחומי הביטחון והבריאות, מגפת הקורונה ומלחמת 'חרבות הברזל' הוכיחו באופן מובהק שהם אלה שנכנסו מתחת לאלונקה", הוא אומר. "מבלי שהמדינה התכוונה, נוצרה סיטואציה בה הרשויות המקומיות והחברות העירוניות הפכו לכתובת של התושבים לכל דבר והן שנותנות מענה אפילו לחזית. מדובר באסון כמותו לא חוותה מדינת ישראל מעולם, ודווקא הגופים העירוניים לא חשבו על העלויות, וכבר מהיום הראשון נתנו מענה. דוגמה לכך היא עיריית אילת שאפשרה ויצרה תשתיות עבור 60 אלף מפונים שקלטה, החל ממערכות החינוך והבריאות ועד לשירותים הפסיכולוגיים, והכל מעכשיו לעכשיו, וכמוה המועצה האזורית תמר שקלטה 16,000 מפונים ועוד רשויות אחרות בכל רחבי הארץ".
איך קורה שדווקא הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים התייצבו ברגע הראשון, ועד היום ממשיכים לתת מענה קריטי לחזית ולעורף?
"אני מייחס את זה בראש ובראשונה לרצף השלטוני. לעומת השלטון המרכזי, דהיינו משרדי הממשלה בהם מתחלפים נושאי התפקידים מידי שנה וחצי, ברשויות המקומיות נוצר רצף המהווה עמוד שדרה שיוצר זיכרון ארגוני לאורך זמן. כשבממוצע מתחלפת כל רגע ממשלה, ההחלטות מתייחסות לכאן ועכשיו. זאת לעומת קדנציה ממוצעת של ראש הרשות הנמשכת 5 שנים, ולעיתים גם יותר, שמאפשרת את אותה רציפות שלטונית המקדמת קבלת החלטות ארוכות טווח ומאפשרת מעטפת חזקה ונכונה לתושבים ולמדינת ישראל כולה. בנוסף, כולם התרגלו לכך שכאשר עולה צורך מסוים מרימים טלפון לרשות המקומית, והיא זו שנותנת מענה מהיר וטוב. זה המקום להדגיש שוב כי מדינת ישראל צריכה לשקול את שאלת הסמכות של השלטון המקומי, והכוונה להעברת סמכויות רבות יותר לרשויות כדי שתוכלנה לטפל כמו שצריך בתושבים, דבר שמלחמת 'חרבות ברזל' הוכיחה ללא עוררין".
בנוסף לתקופות שגרה אתה מתאר מערך הישרדות טוב יותר המבוסס על האוטונומיה הנדרשת של הרשות המקומית?
"בהחלט כן, ואני מתכוון לכל התחומים כולל רווחה, תחבורה, חינוך, בריאות ועוד. זהו מסר למקבלי ההחלטות שחייבים להתחשב גם במערכת היחסים בין השלטון המרכזי למקומי. שוב אני חוזר לשבעה לאוקטובר ולעובדה שהתשתיות העירוניות הן אלה שקלטו בכל מקום שאפשר היה את המפונים, על כל רבדי מערך השירות. בנוסף, הרשויות והתאגידים העירוניים הפכו לבית לתושב ולפתרון לכל דבר ועניין. זה המקום לציין את ידידי חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ושי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות המקומיות והאזוריות, שעוד לפני המלחמה, במהלך החודשים הראשונים של 'חרבות ברזל' וגם כיום, מובילים מהלכים מדהימים. לכן חשוב והכרחי לייעל את מערך סמכויות ולאפשר להם לתפקד באופן עצמאי".
סיעור מוחות וחמ"ל מרכזי
כמו בתקופת הקורונה, בה התגלה השלטון המקומי בשעתו היפה, מתאר בורבא את מציאות חיינו בחצי השנה האחרונה כתקופה מאתגרת בה נדרשו זמני תגובה מהירים, ממוקדים ויעילים. "מתחילת המלחמה היינו הכתובת לכל פנייה, בעיה או אתגר. מכיוון שהכללים לא יכלו להישמר אחרי השבעה באוקטובר, היה צורך להגיב באופן מידי, כיאה לזמן חירום. זה אומר שהגמשנו את הכללים, דבר אותו עשינו בשיתוף השלטון המקומי והמרכזי", אומר בורבא.
"דוגמה לכך היא ההקלות שהגדרנו בקריטריונים לגיוס כוח אדם, עם דגש על עובדים זמניים. זאת במטרה לאפשר יצירת פתרונות אד-הוק. דוגמה נוספת היא הלגיטימציה שנתנו להיברידיות בתעסוקה והאפשרות לעבוד מהבית או מכל מקום, עבור חיילי וחיילות מילואים ובני/בנות זוגם/ן. בנוסף יצרנו קבוצות ווטסאפ של כל ראשי הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים, מסגרת בה ניהלנו שיח שוטף, קיימנו סיעור מוחות וקידמנו יחד נושאים שעל הפרק הקשורים לתושבים בעורף ובחזית. ערוץ נוסף בו פעלנו הוא חמ"ל מרכזי של שאלות ותשובות, בנוסף לחמ"לים המקומיים, שאפשר מענה ותגובות מהירות ויעילות".
לאור זאת, כיצד כאיגוד המנהל כ-600 התאגידים העירוניים, אתם מצליחים לסייע וגם להתכונן ליום שאחרי?
"אין ספק שהאחדות הורגשה בכל דבר שעשינו, דבר שיימשך גם ביום שאחרי בו נצטרך לבחון את המערך שנקרא שלטון מקומי. זאת בנוסף למציאת הדרכים לחיזוק אותם גופים, כולל הפונקציות העירוניות. דוגמה לגורם שכבר עכשיו עובד, ומבחינתי חובה שיהיה בכל רשות מקומית, הוא 'החברה הכלכלית לביטחון' שהוקמה בראשון לציון. מדובר בחברה ייעודית שהרשות המקומית הקימה שמאגדת את כל כיתות הכוננות בעיר לכדי חברה אחת חזקה שמטפלת בכל נושא הביטחון בשגרה ובחירום. דוגמה נוספת היא האפשרות לעצמאות כלכלית של כל רשות, עם דגש על המשאבים שעומדים לרשותה. את זה אני אומר מתוך היכרות אישית עם תחום החקלאות, שמהווה מנוע צמיחה לתאגידים עירוניים רבים. כחקלאי, שכבר קרוב ל-20 שנה מגדל תמרים, הבנתי גם אני במלחמה (והתרענו קודם) שאסור לנו לסמוך על ייבוא מחו"ל וכי ביטחון תזונתי מבוסס גם על העצמאות של הרשויות והתאגידים העירוניים, בין אם נפגעו מהותית או לא".
כיצד חוויתם את שיתוף הפעולה בין הרשויות שנפגעו לאלה שתרמו?
"כשותפות גורל מעוררת השראה שהובילה למתן עזרה הדדית בין יישובים שנפגעו למי שקלט אותם. בנוסף לרשות עצמה, הרבה תושבים נרתמו למשימה, הקימו חמ"לים והציעו גם עזרה באופן אישי.ראינו את ראשי הרשויות שנפגעו הרבה פחות שקלטו, סייעו וניסו לתת כתף לרשויות שנפגעו. אחדות זו הביאה לעשייה משותפת והוכיחה כי על ראשי הערים מוטלת אחריות רבה בסיטואציה הנוראית הזו. אני עצמי הייתי שותף בחודשים האחרונים ללא מעט שיחות מרגשות עם ראשי ערים מהעוטף והאזורים שנפגעו, שראו את התושבים שלהם נרצחים. אנשים שחוו טראומה משתנקים בטלפון ומחפשים מענה. את היד מושיטות פעמים רבות הרשויות שיכולות ו/או שנפגעו פחות".
"אם אנחנו לא מקיימים את הוועידה, החמאס ניצח"
בחודש אפריל (1-4.4.24) מתוכננת להתקיים ועידת איגוד התאגידים 2024, במלון דן באילת. בורבא מודה שהתלבט לא מעט האם לקיימה או לא, ולבסוף שהחליט שכן. "אחד הדברים שהחמאס ניסה לעשות זה לשבש לנו כאן את החיים. שנעצור הכל ונחיה בפחד, ואני לא אתן לזה לקרות", הוא אומר ומציג את אחת הסיבות להחלטה לקיים בכל זאת את הוועידה. "אם לא נקיים את האירוע הזה, את אירועי התרבות והספורט ולא נחזור לחיים, גם אם באופן חלקי, אזי החמאס ניצח. זה לא אומר ששכחנו או שלא כואב לנו בכל בוקר מחדש, ויש גם דאגה גדולה שתקבל בוועידה מקום, עם דגש על החטופים.
סיבה נוספת לדבריו לקיום הוועידה בתקופה זו היא הפרנסה לה זוכה העיר אילת שסבלה כל כך בתקופה האחרונה. "כשהזמנתי לישיבת הצוות את כל בעלי המקצוע הרלוונטיים, ראיתי את האור בעיניים של כל אחד ואחת, ששמחו לחזור לעבוד. מדובר במנוע צמיחה לכלכלה ולאנשים בעיר עצמה ובכל הארץ, כיום ובעתיד".
בורבא מסביר כי הוועידה משמשת פלטפורמה לכל ראשי הרשויות המקומיות, התאגידים העירוניים ובעלי העניין, להיפגש, לפרוק, לקיים סיעור מוחות ובכוחות מאוחדים לצעוד קדימה, למען התושבים והמדינה כולה.
"הוועידה היא למעשה מופע הצדעה לכל האנשים שנכנסו תחת האלונקה, באוריינטציה של שלטון מקומי", הוא מדגיש ומסביר מדוע מדובר במנהיגות מקומית שמקדמת משימה לאומית: "מדובר במנהיגים מקומיים שלוקחים על עצמם עד היום משימות לאומיות, עשו ועושים דברים מדהימים, וכך הצילו את עם ישראל מכאוס הרבה יותר גדול שהיה אמור לקרות", הוא אומר ומדגיש שוב כי כך ניתן לייצר מודעות ציבורית לעשייה הרבה והחשובה של השלטון המקומי, שגם כיום עומד בחזית הקרב האזרחי.
מתכנסים למען החטופים
בוועידת איגוד התאגידים 2024 יינתן, כאמור, מקום נכבד לנושא החטופים. "הוועידה היא ערוץ נוסף המאפשר לנו לעודד מודעות לנושא ולתת במה לסיפורי החטופים שחזרו ובני משפחותיהם של החטופים שעדיין נמצאים בעזה", הוא אומר בכאב ומדגיש כי "כל עוד החטופים שם והמלחמה לא מסתיימת, עיקר ההתעסקות שלנו היא בנושא הזה. זה לא אומר שלא נעסוק גם בדברים שבשגרה ויחד עם זאת, כמי שאמון על התאגידים העירוניים, אני מבטיח שהמענה לתושבים בכל עיר או יישוב, כולל נושא חיילי הסדיר והמילואים והחטופים, יהיו בראש מעיינינו".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
