השנתיים האחרונות היו ללא ספק מאתגרות מאוד ברמה הגלובלית. הן אופיינו על-ידי מגפת הקורונה, בעיות אספקה ורציפות בייצור ולוגיסטיקה משובשת – כולל עליית מחירי ההובלה הימית והיבשתית, עומסי תנועה בנמלים מובילים בעולם, כוח אדם לא זמין ומתייקר. כל זאת לצד מחירי אנרגיה גואים, מחירי קומודטיס מאמירים, מחסור במוליכים למחצה, עליות ריבית בעולם - המשפיעות על עלות ההון - וכן עבודה מרחוק ופגעי מזג אויר קיצוניים. לכך אפשר להוסיף השפעות גיאו-פוליטיות, כאשר יחסי סין וארה"ב ומלחמת רוסיה באוקראינה הם רק כמה דוגמאות בולטות.
השימוש במילה "שרשרת" לא יכול לתאר טוב יותר את קשרי הגומלין בין כל הפונקציות השונות המרכיבות את שרשרת הערך ולאור זאת את תיפקודה של שרשרת האספקה כאוסף תלוי של תהליכים, פונקציות ומערכות יחסים המתקיימים בין כל חוליה וחוליה ובינן לתפקוד כלל השרשרת.
בעבודה עם לקוחותינו אנו חווים, כי מידת המורכבות בשרשרת האספקה הולכת וגדלה - יותר מוצרים ושירותים מופצים ליותר ערוצים ושווקים בפחות זמן ובסביבה תחרותית, לצד תקופת חוסר וודאות וצורך ברציפות עסקית. כל אלה מחייבים חשיבה מחדש בתחומים שיצויינו להלן כבסיס לשיפור כושר התחרות:
1. Bull whip effect - אפקט שוט השור
אחת התופעות הידועות בתחום שרשרת האספקה היא זו שבה תנודה בצידה האחד של השרשרת מוגבר ועלול לצאת משליטה בצידה השני אם אינו מנוהל כראוי. כדוגמה פשוטה לכך חישבו כיצד התנודות בביקוש שחלו בעולם עם ההתכנסות של כולנו בבתים יצרו בעיות עצומות של חוסר באספקה. בד בבד, חברות עשו מאמצים אדירים לממש את הביקוש הגואה ככל שידם משגת ולנצל את ההזדמנות לטובת גידול במכירות וברווחים.
החברות שצלחו היו אלה שיכלו לנוע במהירות ובנחישות, לגבש יחסי שיתופיות להגדלת הקיבולת שלהם ולהקטנת תלות, לעבור מזיהוי הזדמנות למימושה על בסיס יכולות טכנולגיות של חיבוריות, נראות ויכולת שינוי התכנון, תוך גמישות במשאבים, גיוס הון ועוד מיומנויות חשובות לארגון דינאמי המזהה הזדמנות עסקית וצריך להשתנות - ומהר. אתגר לא פשוט כלל וכלל.
2. Offshore, Near shore ומה שביניהם
רשת האספקה בין-לאומית מורכבת מנכסים הממוקמים בגיאוגרפיות שונות בגלובוס - הנגזרת ממרכיבים שונים בצד הביקוש - קירבה לשוק היעד ורמת שירות נדרשת, קירבה לשוק חומרי הגלם זמינותו ועלות הובלתו, מוטיבציה להקמת מפעל - כגון הטבות מס, זמינות קרקע, הטבות לכוח אדם - עלות האנרגיה או הסכמים בין מדינות הם רק חלק מהדוגמאות שישפיעו על תכנון הרשת.
ישנה נטייה של חברות תעשייתיות לבחון מחדש את רשת האספקה, ולבדוק ביזור אתרים מול ריכוז להבטחת רציפות עסקית. העתיד אינו ברור וחוסר וודאות במהותה משפיעה על מחיר הסיכון ועל האופן שבו הוא יבוא לידי ביטוי בהצעות הערך של חברות. יש כבר כיום מחקרים שטוענים כי בפרספקטיבה של 50 שנה או יותר, אירוע COVID הינו חד-פעמי, ולאורך זמן תהיה יציבות מצד הביקוש והאספקה. הכל ישוב לאיזון. ועל כן, העתקת משאבי ייצור היא תגובה מהירה מדי ועלולה לעלות ביוקר לטווח הארוך למי שיעשה זאת.
3. תהליכי תכנון לטווח בינוני וארוך
"A plan is nothing, planning is everything" - המשפט המפורסם הזה של הגנרל אייזנהאואר הוא מפתח לכל העוסקים בעיצוב שרשרת אספקה אפקטיבית. בתכנון ארוך טווח יילקחו בחשבון שיקולים כגון המאזן בין משאבי הון מושקע לעמידה בכושר תחרות; המאזן בין ביצוע השקעה הונית להסכם ייצור;שירות המאפשר גמישות;והערכת קצב השינוי הצפוי בביקוש עם השקת חדשנות מוגברת לשוק בו פועלים. זה מתגבר אם קיים שינוי במוצר שמחייב גם היערכות תשתיתית, תהליכית טכנולוגית וארגונית.
בד בבד נדרשים תהליכי תכנון לטווח בינוני המאפשרים להשפיע על התוצאות העסקיות תוך כדי תנועה ולעמוד ביעדים העסקיים של החברה. גם כאן פיתוח תהליכים עסקיים המותאמים לקטגוריות המוצר ולשוק בו הם מושקים, לצד יכולת טכנולוגית של שיקוף מידע רלוונטי לקבלת החלטות, הוא קריטי ליצירת תנועה המהירה שצויינה. חברות רבות לא ערות לעובדה שהרבה מידע קיים, אך הוא לא נחלת כלל הארגון, וזה מאט את יכולת התגובה של החברה. רק אחרי שהוא קיים, נגיש ותקף - ניתן לעבור למימד של השתת יכולת אנליטית ותהליכי לימוד מכונה, שיסייעו בחיזוי, דיוק והגברת יעילות תהליכי התכנון והביצוע.
4. האימפקט של הקיימות
נושא הקיימות עולה לפרקים, אך מידי פעם משברים נוטים לדחות את העיסוק בו. המונח המקובל הינו ESG (Environmental, Social Governance) המאגד אחריות חברתית, משילות וסביבה. מדדי ה-ESG שבים ותופסים מקום משמעותי בשרשרת האספקה. סקרים עדכניים מראים כי לשרשרת האספקה השלכות רבות המשפיעות על מדדים אלו. בקרב הקהילה הבין-לאומית אנו נוכחים לדעת כי רגולציה מחייבת שינוי ובד בבד חברות מתגמלות מנהלים על שיפור ביצועים של החברה. יש לכך השלכות רבות. החל מתפיסת השוק את הפירמה ולגיטימציה לפעול בתוכו, לצד סיכון פיננסי על קבלת ציון נמוך מצד השוק והלקוחות בתהליך אישור של ספקים ושירותים. חומרי אריזה ומיחזורם, שיטות הובלה והשפעתן על פליטות, שימוש במקור אנרגיה חלופית, הסמכת ספקים כחלק ממיקור בארצות עולם שלישי, הקפדה על רווחת עובדיהם, טיפול בהחזרות/השמדות - כל אלה ממחישים את הקשר שרשרת אספקה-אחריות תאגידית לתחום הקיימות.
5. השימוש בטכנולוגיה הואץ
מקומה של הטכנולוגיה בשימוש שרשרת האספקה התעצם. בעולם הרכש אנחנו עדים להתמחות בכל מרכיבי השרשרת, החל מ-RPA לתהליכים של הפקת הזמנות, דרך העמקה ושימוש ב- AI/ML למציאת מאפייני תתי קטגוריות וחיזוי עיתוי לביצוע עסקאות ועד ללמידת התנהגות קניינים להאצת תהליך ההכשרה.
- בעולמות הייצור נעשה שימוש הולך וגדל ב-IOT על מנת לקצר את משך הזמן מרגע התחלת ביצוע משימה ועד תיעוד ביצועה, כבסיס לקבלת החלטות, שיפור הפריון, ניהול איכות תוך העמקת ההבנה בקשר שבין הסכמת ספק לניהול איכותו, ו/או שימוש באנליטיקה להגדלת זמן מכונה באמצעות חיזוי תקלות ואחזקה מונעת.
- בעולמות השילוח נעשה שימוש בפלטפורמות למיקור חברות ספנות, מציאת המסלול המתאים, תהליך רכש ממוכן ומעקב סטטוס השילוח ועד מסירה וקבלת POD.
- בעולמות המרכזים הלוגיסטיים נעשה שימוש הולך וגובר בכלים אוטונומיים, אוטומציה לאחסון והכנת הזמנות בקונפיגרוציות שונות. ואולי הדובדבן שבקצפת זה השימוש המתקדם בבלוקצ'יין ליצירת שיתופיות בקהילות השותפים בשרשרת הערך - לקוחות, ספקים, יצרנים ועוד.
הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הניהולי הבינ"ל Programa, המתמחה בעולמות שרשרת האספקה והתפעול ומייעצת לחברות רבות בארץ ובעולם | www.programa-consulting.com
בשיתוף חברת Programa
