פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

פרופ' פרדי גבאי, ד"ר דוד בן טולילה, 
בשיתוף המרכז האקדמי רופין
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: Shutterstock
פרופ' פרדי גבאי, ד"ר דוד בן טולילה, 
בשיתוף המרכז האקדמי רופין
תוכן שיווקי

שרשראות אספקה הן מערכות המחברות בין מספר רב של גורמים הכוללים אנשים, תשתיות, תהליכים ומידע. על מערכת קשרים מסועפת זו התווספו לאחרונה מגה-אירועים עולמיים כמו מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמת הסחר בין סין למערב והמחישו את המורכבות הגדלה והולכת בתפעול זירות הסחר הגלובליות.

השינויים בהרגלי הצריכה, המחסור בכוח אדם מיומן והמגבלות הגיאוגרפיות העצימו את גורמי הסיכון ויצרו משבר עולמי המציב אתגר משמעותי לכל השחקנים בענף.

ד"ר דוד בן טולילה - ראש תכנית המאסטר - MA לוגיסטיקה ושרשרת אספקה, רופיןצילום: יח"צ
פרופ' פרדי גבאי - דיקו הפקולטה להנדסה - המרכז האקדמי רופיןצילום: יח"צ

החדשות הטובות הן, שכמו בכל משבר, גם כאן טמונה הזדמנות אדירה להובלת שדרוג משמעותי במערכות הניהול, התכנון והבקרה של שרשראות האספקה. הפתרון המסתמן הוא שימוש בטכנולוגיות ומערכות המבוססות על בינה מלאכותית ושילובם עם כלי סימולציה מתקדמים לניהול מתקדם של שרשראות האספקה הגלובלית.

להתמודד עם רמות סיכון הולכות וגדלות
מהפכת הבינה המלאכותית סוחפת אין-סוף תחומים לתוכה: מערכות אוטונומיות, מסחר אלקטרוני, מערכות ייצור, שירותים (כמו רפואה, ביטוח, בנקאות) וכל תחום אפשרי העולה על הדעת. הכנסת הבינה המלאכותית לתחום עשויה להזניק את שרשרת האספקה לביצועים חסרי תקדים, ומפירותיה ייהנו בעתיד כל השחקנים: יצרנים, משווקים, חברות לוגיסטיקה וכמובן הצרכן הסופי.

למערכות נבונות המבוססות על למידה עמוקה (deep learning) מתוך נתוני עתק (big data) יש יכולות פנומנליות להתמודד עם רמות סיכון הולכות וגדלות. היכולת של מערכות אלו לזקק תובנות מתוך הקשרים המורכבים בין הגורמים השונים, לא רק תייעל תהליכים קיימים, אלא גם תכין את העוסקים בענף לגידול צפוי בצריכה, במחזורי הסחר ובפעילות העסקית. בנוסף, כלי סימולציה מתקדמים ומדויקים המבוססים על תאומים דיגיטליים (digital twins) מאפשרים לבצע ניתוחים אנליטיים מורכבים כדוגמת prescriptive analytics – (המוכרים בשם ?"what if"), אשר יבחנו תרחישים שונים ויבחרו את הפתרונות האופטימליים בצורה אוטומטית. בתנאי אי-וודאות ותנודתיות קיצונית, ניתוח זה שווה מיליארדים לכולם.

אתגרים עצומים
ארגונים שיבקשו להצטרף למהפכת הבינה המלאכותית בשרשראות אספקה גלובליות יזדקקו לארבעה מרכיבים:

  • חזון ניהולי - מידת ההצלחה בהטמעה של טכנולוגיות המבוססות בינה מלאכותית נשענות על תמיכה וגיבוי של ההנהלה הבכירה ברמת ה- c-level כיעד אסטרטגי של הארגון (דו"ח מקינזי 2018).
  • הון אנושי - מהפכת טכנולוגית נשענת על כוח אדם מיומן של מהנדסים ומפתחים בתחומי הבינה המלאכותית. גיוס מהנדסים בעלי יכולת לשלב כישורים אנליטיים מדעיים, יחד עם יישומים של שרשרת אספקה גלובלית בעולמות אלה, הופכים במהירות לאתגרים עצומים נוכח מחסורם בשוק.
  • מאגרי מידע - למידת מכונה ואנליטיקה מבוססות על מאגרים איכותיים של נתוני עתק המהווים את הדלק המניע את מנועי הלמידה של אלגוריתמים אלה. בהיבט זה ארגונים נדרשים לאפשר קישורים יעילים של צינורות המידע של המערכות האופרטיביות למערכות האנליטיקה והבינה המלאכותית. השימוש בכלי סימולציה מדויקים כדוגמת ה- digital twins עשוי לתת מענה למחסור בנתונים ולאפשר לתהליך הלמידה להתבצע על כלי סימולציה.
  • ממשק אדם מכונה - אתגר מרכזי נוסף הוא צבירת קרדיט מצד מערכות הבינה המלאכותית אל מול הגורם האנושי. על מנת לתת מענה לאתגר זה, חברות הפועלות בתחום יידרשו להדריך ולהנחות את מערכי הסגל התפעולי כחלק בלתי נפרד מתהליך ההטמעה של הטכנולוגיות המתוארות.

לסיכום, לפי דוחות משנת 2022 של חברות בארה"ב, כ- 29% מהחברות בתחום שרשרת האספקה משקיעות בבינה מלאכותית וב- digital twins. מחקרים מדעיים שפורסמו לאחרונה מציינים, כי אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד לא רק משפר באורח דרמטי את הביצועים, מוזיל את העלויות ומפחית הפסדים, אלא גם מביא לשינויים משמעותיים בתפעול השרשרת, שהופכים אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין.
האם הטכנולוגיה מעכבת פתרונות של כלכלה מעגלית?
האריזה משמשת את שרשרת האספקה לשינוע המוצר כך שיגיע ליעדו. בתום המסע, האריזה מסיימת את תפקידה ובמרבית המקרים הופכת לפסולת. מידי שנה, מאות מיליוני טונות של פסולת אריזה מזהמות את כדור הארץ ואחראיות על פליטה מוגברת של גזי חממה ובזבוז משאבי הטבע. כמויות פסולת האריזה הם עצומות וגדלות מידי יום. באיחוד האירופאי לדוגמה, כל אדם אחראי על ייצור כ-180 ק"ג פסולת אריזה בשנה. אמנם, במדינות מתקדמות, מעל 40% מפסולת האריזה (המיוצרת מפלסטיק, עץ, קרטון, מתכות וזכוכית) מגיעה למחזור, אך עדיין תהליכי המחזור עצמם מזהמים את הסביבה ומכלים את משאבי הכדור.

נעם הנקיןצילום: יח"צ

מודל "הכלכלה המעגלית" יכול להיות פתרון לצמצום השימוש במשאביו הטבעיים של כדור הארץ ומציע שימוש חוזר במוצרים פעמים רבות. כך יישמרו מאגרי הטבע המידלדלים וזמינות המשאבים הטבעיים תישמר.

"הכלכלה המעגלית" מושתת על ארבעה יסודות: מודל כלכלי, תכנון מוצר, מוטיבציה בין השותפים ולוגיסטיקה בחזרה, או "לוגיסטיקה מעגלית".

על מנת להצליח ביישום עקרונות המודל המעגלי, כל הגורמים המתפעלים את שרשרת האספקה חייבים לשוחח זה עם זה, החל מתהליך התכנון, על מנת להיות שותפים מלאים בהרכבת כל חלקי הפאזל. השיחה וההקשבה זה לזה היא תנאי הכרחי לתכנון משותף, להחלפת נתונים, להבנת המכשולים ולטיפוח מוטיבציה בין השחקנים הלוגיסטיים בשרשרת. המפתח לישום הכלכלה המעגלית נמצא בצוותי פיתוח חוצי ארגונים שישוחחו זה עם זה וימצאו את הפתרון הקיימותי המיטבי.

בפועל, הקידמה הטכנולוגית מחליפה את השיחה בין אנשים. הטכנולוגיה משפרת באופן קבוע את ביצועי שרשרת האספקה באמצעי מעקב ובאמצעות מחסני מיון משוכללים. הרבה יותר טכנולוגיה, פחות קשר ישיר אנושי במהלך המסלול הלוגיסטי. מיליארדי אריזות נשלחות מידי יום ברחבי העולם ומגיעות ליעדם על-ידי טכנולוגיה התומכת במלאי זמין, הוראות ייצור, הזמנות, ליקוט יעיל, מסלולים מועדפים, חשבונות וסליקת כספים. את כל אלו עושה הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות מערכות מחשוב משוכללות. בפועל, הקשר האנושי הולך ומתאדה בהדרגה מתהליכי העבודה בניהול המערכות הלוגיסטיות.

בכך מפריעה הקידמה הטכנולוגית לשמור על הסביבה, לצמצם פליטת גזי חממה ומעכבת את ההגנה על משאבי כדור הארץ ההולכים ומתכלים.

נשמע מוכר? פעם התקשרנו, היום אנחנו שולחים הודעה...

פרופ' פרדי גבאי הוא דיקן הפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין ומומחה לבינה מלאכותית. ד"ר דוד בן טולילה עומד בראש תכנית ה-MA בלוגיסטיקה ושרשרת אספקה גלובלית הפועלת במרכז האקדמי רופין משנת 2012
בשיתוף המרכז האקדמי רופין

נעם הנקין הוא מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית של המרכז האקדמי רופין, ומנכ"ל חברת אקו-הנדלינג המתמחה ב"לוגיסטיקה מעגלית"